HER2/neu

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף HER-2)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ERBB2
Trastuzumab Fab-HER2 complex 1N8Z.png
מבנים זמינים
בנק מידע החלבוניםחיפוש ב־UniProt האדם: PDBe RCSB
מזהים
שמות נוספיםERBB2, CD340, HER-2, HER-2/neu, HER2, MLN 19, NEU, NGL, TKR1, erb-b2 receptor tyrosine kinase 2
מזהים חיצונייםOMIM: 164870 HomoloGene: 3273 GeneCards: ERBB2
EC number2.7.10.1
מיקום הגן (באדם)
כרומוזום 17 (באדם)
כרומוזוםכרומוזום 17 (באדם)[1]
כרומוזום 17 (באדם)
מיקום גנומי עבור ERBB2
מיקום גנומי עבור ERBB2
עמדה17q12התחלה39,687,914 bp[1]
סוף39,730,426 bp[1]
תבנית ביטוי RNA
PBB GE ERBB2 210930 s at.png

PBB GE ERBB2 216836 s at.png
נתוני התבטאות נוספים
אורתולוגים
מיניםאדםעכבר
Entrez
Ensembl
UniProt
RefSeq (mRNA)

NM_001005862
NM_001289936
NM_001289937
NM_001289938
NM_004448

n/a

RefSeq (חלבון)

NP_001005862
NP_001276865
NP_001276866
NP_001276867
NP_004439

n/a

מיקום (UCSC)Chr 17: 39.69 – 39.73 Mbn/a
חיפוש PubMed[2]n/a
ויקינתונים
צפייה/עריכה נתוני אדם

HER2 (קיצור של Human Epidermal Growth Factor Receptor 2), הידוע גם כ-Neu, ErbB-2, CD340 או p185 הוא חלבון המקודד על ידי הגן ERBB2 השייך למשפחת חלבונים שהם קולטנים של פקטורי גידול של האפידרמיס (EGFR/ErbB; epidermal growth factor receptor). אמפליפיקציה או ביטוי יתר של גן זה מהווה גורם חשוב בהיווצרות ובהתקדמות של סרטני שד, והוא מהווה אפוא מטרה לתרופות לטיפול במחלה ומניעת הישנותה.

שם וגילוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות השמונים המוקדמות זיהו מדענים מ-MIT, אוניברסיטת רוקפלר ומאוניברסיטת הרווארד את האונקוגן neu, שם שניתן לו בעקבות שורת תאים (cell line) של גילובלסטומה בחולדות, סוג של סרטן עצבי (neural). התוצר של גן זה זוהה כחלבון בעל מסה מולקולרי יחסית של 185,000, ולפיכך סומן כ-p185.‏[3]

מדענים מגנטק ובראשם של אקסל אולריך (שאף הוענק לו ב-2010 פרס וולף על גילויו בתחום זה[4]), הצליחו לשבט את HER2 או ErbB-2.

השם HER2 נגזר מהדמיון המבני ל-HER1, קולטן פקטור גידול של האפירדמיס. גן זה נקרא גם ErbB-2, בשל דמיונו ל-ERBB ‏(avian erythroblastosis oncogene B), אונקוגן שמאוחר יותר התגלה כמקודד EGFR. באמצעות שיבוט מולקולרי נמצאו עדויות לכך שמדובר באותו הגן.[5]

תפקיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

EGFR signaling pathway.png

הגן ERBB2 המצוי בזרוע הארוכה של כרומוזום 17 ‏(7q21-q22) הוא פרוטו אונקוגן, אשר שייך למשפחת חלבוני ErbB, משפחה של קולטני טירוזין קינאז הקשורים לממברנה. למשפחה זו שייכים ארבעה חלבונים, שכולם מכילים מתחם לקשירת ליגנד מחוץ לתא, מתחם טרנסממברנלי, ומתחם תוך תאי היכול להתקשר למגוון מולקולות איתות תוך תאיות. בשונה מכל שאר החלבונים במשפחה זו, HER2 נחשב "קולטן יתום", קולטן שאין לו ליגנד מוכר שנקשר אליו. ליתר החלבונים במשפחה יש ליגנדים, ועם ההיקשרות לליגנד הם יוצרים הומודימרים או הטרודימרים. HER2 יכול להיקשר וליצור הטרודימרים עם יתר החלבונים במשפחה, והוא נחשב לשותף המועדף ליצירת דימר. יצירת הדימר מובילה לזרחון שיירי הטירוזין במתחם הציטופלזמי של הקולטנים וגוררת מסלולי מעבר אותות בתא:

אותות העוברים בעקבות היקשרות ליגנד לקולטנים אלו מעודדים את התא לפרוליפרציה, אנטי אפופטוזה, ולפיכך הם צריכים להיות מבוקרים היטב כדי שהתא לא יגדל באופן בלתי נשלט.

HER2 בסרטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכ-30% מהסובלים מסרטן השד מופיע ביטוי יתר או אמפליפיקציה של ERBB2, והוא מהווה מדד לסיכויי הופעה מחודשת של המחלה ולפרוגנוזה. ביטוי יתר של גן זה מופיע גם בסרטנים מסוימים בשחלה, בקיבה וברחם. הגן HER2 הנמצא בכרומוזום 17, נמצא בסמיכות לגן GRB7, שהוא פרוטו-אונקוגן, ולעיתים גם GRB7 עובר אמפליפקציה יחד עם HER2. הנוגדן החד שבטי טרסטוזומב (trastuzumab; הידוע גם שמו המסחרי הרצפטין) מכוון נגד HER2, ומשמש בטיפול בסרטני שד שבהם מופיע ביטוי יתר של HER2. היקשרותו של נוגדן זה ל-HER2 גורמת בין היתר לביטוי מוגבר של p27, חלבון העוצר את הפרוליפרציה של התא. נוגדן נוסף, פרטוזומב (Pertuzumab), אשר מעכב את הדימריזציה של HER2 וHER3 נמצא בניסויים קליניים מתקדמים.

בדיקת HER2[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיקות של HER2 נערכות לחולות סרטן שד כדי להעריך פרוגנוזה והתאמה לטיפול בהרצפטין. הטיפול בהרצפטין מוגבל לחולות שיש להן HER2 חיובי, שכן טיפול זה יקר ועשוי להיות מלווה בתופעות לוואי קשות כמו פגיעה בשריר הלב.

לרוב נעשות הבדיקות על סמך דגימות רקמה הנלקחות באמצעות ביופסיית שאיבת מחט, ביופסיית מחט, ביופסיית ואקום או במסגרת הסרה בניתוח. הערכה כמותית של הימצאות החלבון HER2 נעשית באמצעות אימונוהיסטוכימיה. שיטה אחרת היא היברידיזציה פלואורסצנטית באתר, המאפשרת באמצעות סמנים פלואורסצנטיים לאמוד את מספר העותקים של הגן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 GRCh38: Ensembl גרסה 89: ENSG00000141736 - Ensembl, מאי 2017
  2. ^ "Human PubMed Reference:". 
  3. ^ Schechter A., Stern D., Vaidyanathan L., Decker S., Drebin J., Greene M., Weinberg R. (דצמבר 1984). "The neu oncogene: an erb-B-related gene encoding a 185,000-Mr tumour antigen". Nature 312 (312): 513 – 516. doi:10.1038/312513a0. 
  4. ^ פרס וולף ברפואה לשנת תש'ע – 2010
  5. ^ Coussens L, Yang-Feng TL, Liao YC, Chen E, Gray A, McGrath J, Seeburg PH, Libermann TA, Schlessinger J, Francke U (דצמבר 1985). "Tyrosine kinase receptor with extensive homology to EGF receptor shares chromosomal location with neu oncogene". Science 230 (4730): 1132–9. PMID 2999974. doi:10.1126/science.2999974.