לדלג לתוכן

‏Imagine (אלבום)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Imagine
אלבום אולפן מאת ג'ון לנון
יצא לאור

9 בספטמבר 1971 (ארצות הברית)

8 באוקטובר 1971 (בריטניה)
הוקלט 1112 בפברואר, 24 במאי5 ביולי 1971
מקום הקלטה

אסקוט סאונד, ברקשייר
רקורד פלנט, ניו יורק

אולפני EMI, לונדון
סוגה רוק
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 39:29
חברת תקליטים אפל רקורדס
הפקה ג'ון לנון, יוקו אונו, פיל ספקטור
כרונולוגיית אלבומים של ג'ון לנון
John Lennon/Plastic Ono Band
(1970)
Imagine
(1971)
Some Time in New York City
(1972)
סינגלים מ-Imagine
  1. "Imagine"
    תאריך יציאה: 11 באוקטובר 1971
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Imagine הוא אלבום הסולו השני של המוזיקאי הבריטי ג'ון לנון, שיצא לאור ב-9 בספטמבר 1971 על ידי אפל רקורדס. האלבום, שהופק במשותף על ידי לנון, אשתו יוקו אונו ופיל ספקטור, עומד בניגוד לעיבודים הבסיסיים של אלבומו הראשון, John Lennon/Plastic Ono Band,[1] בעוד ששיר הנושא הפותח נחשב בעיני רבים לשיר החותם שלו.

לנון הקליט את האלבום מתחילת עד אמצע 1971 באולפני אסקוט סאונד, אולפני EMI ורקורד פלנט בניו יורק, עם מוזיקאי משנה שכללו את חברו לשעבר ללהקת הביטלס ג'ורג' האריסון, הקלידן ניקי הופקינס, הבסיסט קלאוס פורמן והמתופפים אלן וייט וג'ים קלטנר. מילות האלבום משקפות שלום, אהבה, פוליטיקה, ניסיונו של לנון בתרפיה פרימאלית בצרחות, ולאחר תקופה של מתחים אישיים גבוהים, התקפה על שותפו לשעבר לכתיבה פול מקרטני בשיר "How Do You Sleep?" קטעים נרחבים מהמפגשים הוקלטו לסרט תיעודי שנגנז; חלקים שוחררו בסרט התיעודי דמיין. הסרט התיעודי "John & Yoko: Above Us Only Sky", המבוסס על אותו קטעים, יצא לאקרנים בשנת 2018.

Imagine זכה להצלחה ביקורתית ומסחרית, והגיע למקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי ובבילבורד 200 האמריקאי. יחד עם John Lennon/Plastic Ono Band, הוא נחשב לאחד מאלבומי הסולו הטובים ביותר של לנון. בשנת 2012 נבחר האלבום למקום ה-80 ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים של מגזין הרולינג סטון. האלבום יצא מחדש מספר פעמים, כולל בשנת 2018 בשם The Ultimate Collection, מארז של שישה דיסקים המכיל דמואים שלא פורסמו בעבר, הקלטות אולפן נדירות, "סרטי תעודה אבולוציוניים" לכל רצועה, ואלמנטים מבודדים של רצועות יחד עם מיקסים היקפיים.

בזמן שהותם בניו יורק, חברי הביטלס לשעבר ג'ון לנון וג'ורג' האריסון ערכו ג'אם סשן קצר,[2] שבמהלכו ביקש לנון מהאריסון להופיע באלבומו הבא של לנון. ההקלטות היו אמורות להתחיל בעוד שבוע באולפני אסקוט סאונד של לנון, במעונו בטיטנהרסט פארק.[2] האריסון הסכים, והזמין את חברם, הבסיסט קלאוס פורמן.[2]

הקלטה ומבנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקלטת האלבום החלה ב-24 במאי באולפני אסקוט סאונד.[3] השירים הראשונים שהוקלטו היו "It's So Hard" ו-"I Don't Wanna Be a Soldier" בפברואר 1971 באולפני אסקוט סאונד, במהלך סשנים לסינגל "Power to the People" של לנון.[4][5] גרסת כיסוי לשיר "Well (Baby Please Don't Go)" של האולימפיקס משנת 1958, שיצאה מאוחר יותר ב-John Lennon Anthology, הוקלטה ב-16 בפברואר.[3] לנון בחר לבצע גרסה מחודשת לשיר "I Don't Want to Be a Soldier" ב-24 במאי 1971,[3] יום הפתיחה של סשנים מרכזיים של האלבום.

לנון גייס את עזרתם של ניקי הופקינס, חברי להקת אפל באדפינגר, אלן וייט וג'ים קלטנר. האריסון תרם תפקידי גיטרה מובילים בשירים שונים.[6] לנון הראה למוזיקאים שיר שכתב לאחרונה, "Imagine". כמו כן הוקלט דמו של השיר העתידי של לנון "Aisumasen (I'm Sorry)", השיר "San Francisco Bay Blues" שלא שוחרר, ודמו של "I'm the Greatest".[2]

לנון ואשתו יוקו אונו טסו לניו יורק ב-3 ביולי כדי להמשיך את הסשנים של האלבום למחרת, ברקורד פלנט.[2] חלקים אינסטרומנטליים רבים הוקלטו שם מחדש, ונוספו גם מיתרים וסקסופון של קינג קרטיס.[2] השירים שהוסיימו ברקורד פלנט היו "It's So Hard", "I Don't Want to Be a Soldier" ו-"How Do You Sleep?"[2] כמו באלבומו האחרון של לנון, פיל ספקטור הצטרף אליו ואל אונו כמפיק שותף ב-Imagine. עיבודי המיתרים לאלבום נכתבו על ידי טורי זיטו.[7]

צילומים נרחבים של המפגשים, המראים את האבולוציה של חלק מהשירים, צולמו במקור ונקראו "Working Class Hero" לפני שנגנזו.[2] קטעים מתוך השיר "Gimme Some Truth" שודרו כחלק מתוכנית הטלוויזיה של ה-BBC The Old Grey Whistle Test ב-12 בדצמבר 1972.[2] חלקים ממנו שוחררו כחלק מהסרט התיעודי דמיין.[2]

מילים ולחן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

Imagine נכתב והוקלט בתקופה של תחושה רעה במיוחד בין לנון לבין חבר להקתו לשעבר פול מקרטני,[8] בעקבות התפרקות הביטלס שנה קודם לכן וזכייתו של מקרטני בתביעתו בבית המשפט העליון לפירוק השותפות המשפטית ביניהם.[2] האריסון התארח במחצית מעשרת השירים של Imagine, כולל "How Do You Sleep?" – שיר שנכתב כנקמה על ההתקפות האישיות לכאורה של מקרטני על לנון ואונו, באלבומו האחרון Ram.[9][10] לנון אמר ב-1980: "השתמשתי בטינה שלי נגד פול... כדי ליצור שיר... לא נקמה נוראה אכזרית נוראית... השתמשתי בטינה שלי ובהתרחקות שלי מפול ומהביטלס, ובמערכת היחסים עם פול, כדי לכתוב את 'How Do You Sleep?'. אני לא באמת מסתובב עם המחשבות האלה בראש כל הזמן..."[11]

השיר "Imagine" הפך לשיר החותם של לנון ונכתב כתחינה לשלום עולמי. שנים לאחר מכן הוא הכיר בתפקידה של אונו ביצירת השיר והביע צער על כך שלא נתן לה קרדיט כשותפה לכתיבה. גם "Jealous Guy" זכה לפופולריות מתמשכת; השיר הולחן במקור בשם "Child of Nature" במהלך סשנים של כתיבת שירים בהודו בשנת 1968 שהובילו לאלבום הכפול של הביטלס, The Beatles.[12] השיר "Oh My Love" והשיר "How?" הושפעו מניסיונו בטיפול תרפיה פרימאלית.[13]

לנון גם התמכר לאהבתו לרוק אנד רול עם השירים "Crippled Inside" ו-"It's So Hard". השיר "Gimme Some Truth", שנשמע לראשונה במהלך סשנים של Let It Be בתחילת 1969, מופיע באלבום עם גשר חדש. "I Don't Want to Be a Soldier" הפוליטי סוגר את החצי הראשון של Imagine בצורה קקופונית. השיר האחרון באלבום היה "Oh Yoko!"; ו-EMI דחפה לכך שהשיר הזה יופק כסינגל, אבל לנון חשב שהוא "פופ" מדי.[14]

הצילומים על העטיפה הקדמית והאחורית צולמו על ידי אונו, באמצעות מצלמת פולארויד.[15] בעבר סברו כי עטיפת האלבום הקדמית צולמה על ידי אנדי וורהול.[16] העטיפה האחורית כוללת ציטוט (".Imagine the clouds dripping. Dig a hole in your garden to put them in") מתוך ספרה של אונו, "Grapefruit", שאותו קידמו בבריטניה בני הזוג לנון באותה תקופה.[17]

פרסומת בילבורד לאלבום מ-1971.

אפל רקורדס הוציאה את Imagine ב-9 בספטמבר 1971 בארצות הברית וחודש לאחר מכן, ב-8 באוקטובר, בבריטניה. מהדורות מוקדמות של תקליט האלבום כללו גלויה ובה תמונה של לנון מחזיק חזיר, לעג לתנוחה הדומה של מקרטני עם כבשה על עטיפת Ram.[18][19]

"Imagine", מגובה בשיר "It's So Hard", יצא כסינגל בארצות הברית ב-11 באוקטובר 1971.[2] האלבום הגיע למקום הראשון בעולם והפך לרב מכר מתמשך, כאשר שיר הנושא הגיע למקום השלישי בארצות הברית. "Imagine" יצא כסינגל בבריטניה רק ארבע שנים מאוחר יותר, במקביל ליציאת אוסף הסינגלים Shaved Fish של לנון.[20]

רשימת השירים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. Imagine
  2. Crippled Inside
  3. Jealous Guy
  4. It's So Hard
  5. I Don't Wanna Be A Solider
  6. Gimme Some Truth
  7. Oh My Love
  8. How Do You Sleep?
  9. How?
  10. Oh Yoko

Plastic Ono Band:

ונגנים אחרים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Marie Clayton, John Lennon : unseen archives, Bath [England] : Parragon Pub., 2003, עמ' 383, ISBN 978-0-7525-8514-7
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 Miles, Barry; Badman, Keith, The Beatles Diary After the Break-Up: 1970–2001, 2001, ISBN 978-0-7119-8307-6
  3. ^ 1 2 3 Madinger, Chip; Raile, Scott, LENNONOLOGY Strange Days Indeed – A Scrapbook Of Madness, 2015, עמ' 239, ISBN 978-1-63110-175-5
  4. ^ Phil Spector: out of his head, London: Omnibus Press, 2003, עמ' 160, ISBN 978-0-7119-9864-3
  5. ^ Blaney, John, John Lennon: Listen to This Book, 2005, עמ' 66–70, ISBN 978-0-9544528-1-0
  6. ^ Simon Leng, While my guitar gently weeps: the music of George Harrison, Milwaukee, WI: Hal Leonard Corp, 2006, עמ' 108–109, ISBN 978-1-4234-0609-9
  7. ^ Lennon's Imagine Orchestrator Zito Dies, Contactmusic.com, ‏2009-12-08
  8. ^ The Editors of Rolling Stone, Harrison, Rolling Stone Press/Simon & Schuster (New York, NY, 2002), p. 42.
  9. ^ Peter Brown, Steven S. Gaines, The love you make: an insider's story of the Beatles, New York: New American Library, 2002, עמ' 351, ISBN 978-0-451-20735-7
  10. ^ The album: a guide to pop music's most provocative, influential, and important creations, Santa Barbara, Calif: Praeger, 2012, The Praeger singer-songwriter collection, עמ' 143, 1488, ISBN 978-0-313-37907-9
  11. ^ NameDat | Facts and Stats about names., www.namedat.com, ‏2020-01-31
  12. ^ Barry Miles, Paul McCartney, Paul McCartney: many years from now, London: Vintage, 1998, עמ' 423, ISBN 978-0-7493-8658-0
  13. ^ Michael GallucciMichael Gallucci, How John Lennon Reclaimed His Legacy With ‘Imagine’, Ultimate Classic Rock, ‏2016-09-09 (באנגלית)
  14. ^ Ben Urish, Kenneth G. Bielen, The words and music of John Lennon, Westport, Conn: Praeger, 2007, Praeger singer-songwriter collection, ISBN 978-0-275-99180-7
  15. ^ superadmin, Imagine John Yoko - Making the Imagine album artwork, Imagine John Yoko, ‏2018-12-01 (באנגלית בריטית)
  16. ^ rockdoc999, The Cover Design of John Lennon’s “Imagine” Album. Not Warhol after all?, recordart, ‏2019-01-01 (באנגלית)
  17. ^ Beram, Nell (2014-07-04). "The Book That Inspired "Imagine"". Slate (באנגלית אמריקאית). ISSN 1091-2339. נבדק ב-2024-06-11.
  18. ^ Clayton 2003, p. 301
  19. ^ Philip Norman, John Lennon, Ecco, 2008, עמ' 672, ISBN 978-0-06-075401-3
  20. ^ IMAGINE, www.connollyco.com