יוקו אונו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוקו אונו, 2010

יוֹקוֹ אוֹנוֹיפנית: 小野洋子; נולדה ב-18 בפברואר 1933) היא אמנית מולטימדיה, מוזיקאית ופעילת שלום יפנית-אמריקאית, שנודעה גם כאשתו של ג'ון לנון, סולן להקת הביטלס, זוכת פרס אריה הזהב על מפעל חיים לשנת 2009.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אונו נולדה ב-1933. אביה עבר לסן פרנסיסקו שבועיים לפני לידתה, ב-1937 חזר ליפן, ואונו למדה בבית ספר בטוקיו. ב-1940 עברה המשפחה לניו יורק, שם עבד אביה. ב-1941 עבר אביה להאנוי והמשפחה חזרה ליפן. היא סיימה את לימודיה ב-1951, והייתה האישה הראשונה להתקבל ללימודי פילוסופיה באוניברסיטת פירס. אך לאחר שני סמסטרים עזבה את האוניברסיטה.

לאחר מלחמת העולם השנייה היגרה משפחתה של אונו לניו יורק. ב-1956 נישאה אונו למלחין טושי איצ'יאנאגי. הם התגרשו ב-1962, לאחר שחיו בנפרד כמה שנים. ב-28 בנובמבר אותה שנה נישאה אונו לאנטוני קוקס. ב-1 במרץ 1963 הם התגרשו, ב-6 ביוני נישאו מחדש, וב-2 בפברואר 1969 התגרשו פעם נוספת. בתם קיוקו קאן קוקס נולדה ב-8 באוגוסט 1963. אונו השאירה את קיוקו עם קוקס, ועזבה אותה למען לנון. אונו וקיוקו התאחדו שוב ב-1994.

אונו פגשה לראשונה את לנון, כאשר הוא ביקר באחת התערוכות שלה בלונדון, ב-9 בנובמבר 1966. הם התחילו בקשר רומנטי שנתיים מאוחר יותר, דבר שהביא לגירושיו של לנון מאשתו הראשונה, סינתיה. לנון כתב לאונו שירים רבים, המדברים על אהבתו אליה. הידועים שבהם: "Woman", "Love", ו-"Oh, My Love". באוקטובר 1968 נעצרו בני הזוג לאחר שנתפסה ברשותם מריחואנה. הם שיתפו פעולה באלבומים רבים. הראשון בהם היה ב-1968, כאשר לנון היה עוד בביטלס, עם האלבום הניסיוני "Unfinished Music No.1: Two Virgins". ב-1969 יצא אלבום הבכורה שלהם "Live Peace in Toronto 1969". הם התחתנו ב-20 במרץ 1969, בגיברלטר.

ב-1970 הוציאה אונו את אלבום הסולו הראשון שלה, "Yoko Ono/Plastic Ono Band". לאחר התפרקות הביטלס חיו אונו ולנון בלונדון ואז בניו יורק. ב-1973 עברו אונו ולנון לגור בנפרד, אונו פיתחה את הקריירה שלה בניו יורק, ולנון עבר ללוס אנג'לס עם העוזרת האישית שלו, מאי פאנג. ב-1975 הם השלימו, וב-9 באוקטובר אותה שנה, ביום הולדתו ה-35 של לנון, נולד בנם שון. לאחר לידת שון עברה המשפחה לגור בבניין הדקוטה שבאפר וסט סייד של מנהטן. לנון פרש מהמוזיקה והפך לאיש משפחה הדואג לבנו, עד להירצחו בדצמבר 1980. אונו לא נישאה שוב לאחר הירצחו של לנון. כיום היא מתגוררת בניו יורק, עדיין באותו בניין בו התגוררה עם לנון ואשר בפתחו הוא נרצח.

מאז שנות ה-60 ועד היום אונו היא פעילה למען השלום. ב-2004 הוציאה אונו מחדש את שירה "Everyman... Everywoman..." כדי לתמוך בנישואים חד-מיניים.

יוקו אונו והביטלס[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוקו אונו מפורסמת גם כאחת הסיבות המרכזיות להתפרקות הביטלס. יש האומרים שהיא תרמה לסכסוכים בין חברי הלהקה כאשר הגיעה להקלטות וחזרות הלהקה, ותמכה בבעלה - לנון - בכל הוויכוחים שבינו לבין חברי הלהקה, ואף הגבירה את הקרע בין שני היוצרים החשובים בלהקה - פול מקרטני ובעלה - ג'ון לנון. מזה שנים נמצאת אונו בסכסוך עם פול מקרטני על זכויות כתיבת השירים של הביטלס.

עבודת האמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת דרכה כאמנית בשנות השישים, הייתה אונו חברה בתנועת הפלוקסוס יחד עם ג'ון קייג' ומרסל דושאן. בשנת 1964 יצרה אונו את אחת מעבודותיה האיקוניות cut piece, עבודת מייצג פמיניסטית. בעבודה זו אונו על במה ולפניה מונח זוג מספריים. הקהל מוזמן לעלות על הבמה ולגזור חתיכות מהבגד שלה. עבודה זו הוצגה לראשונה בקרנגי הול בניו יורק ומאז הוצגה שוב פעמים רבות. בין השנים 1964 ל-1972 אונו יצירה קולנוע אקספרימנטלי. היא יצירה 16 סרטים בניהם העבודה fly בו מתועד מקרוב זבוב המטייל על גופה הערום. לעבודות אלה היא יצרה גם את הפסקול המוזיקלי. בשנת 1981 יצירה לראשונה, אונו, את המייצב השתתפותי עץ המשאלות בו ניכסה עץ שגדל באתר התצוגה והזמינה את הקהל לכתוב משאלות על פתקים ולתלות אותם על העץ. מייצב עץ המשאלות הוא עבודה מתמשכת שהוצגה במקומות רבים בעולם משנות השמונים ועד היום. כאשר נסגרת תערוכת עץ המשאלות באתר מסוים, אונו שולחת את פתקי המשאלות למגדל Imagine peace באיסלנד שם נשמרות מילוני משאלות מרחבי העולם.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

(המסומנים ב-* הם יחד עם ג'ון לנון)

  • Unfinished Music No.1: Two Virgins *
  • Unfinished Music No.2: Life with the Lions *
  • Wedding Album *
  • Live Peace in Toronto 1969 *
  • Yoko Ono/Plastic Ono Band
  • Fly
  • Some Time in New York City *
  • Approximately Infinite Universe
  • Feeling the Space
  • A Story
  • Double Fantasy *
  • Season of Glass
  • (It's Alright (I See Rainbows
  • Milk and Honey *
  • Starpeace
  • New York Rock
  • Rising (עם הלהקה IMA)
  • Blueprint for a Sunrise
  • Between My Head and the Sky (עם Plastic Ono Band)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רותי דירקטור, יוקו אונו תקבל את פרס אריה הזהב, באתר nrg‏, 4 במרץ 2009