Ram (אלבום)

*Ram*
	אלבום אולפן מאת פול ולינדה מקרטני
יצא לאור	17 במאי 1971
הוקלט	16 באוקטובר - 1 במרץ 1971
מקום הקלטה	אולפני A and R, ניו יורק
סוגה	רוק • פופ • אינדי פופ • מוזיקה פסיכדלית
אורך	43:15
חברת תקליטים	אפל רקורדס
הפקה	פול ולינדה מקרטני
	"Uncle Albert/Admiral Halsey" תאריך יציאה: 2 באוגוסט 1971 (ארצות הברית); "The Back Seat of My Car" תאריך יציאה: 13 באוגוסט 1971 (בריטניה); "Eat at Home" תאריך יציאה: 2 בספטמבר 1971 (אירופה);

ערך זה עוסק באלבום של פול מקרטני. אם התכוונתם לאלבום של דאפט פאנק, ראו Random Access Memories.

Ram הוא אלבום הסולו השני של המוזיקאי פול מקרטני. האלבום יצא לאור ב-1971 ובאופן רשמי, האמנים החתומים עליו ובעלי הזכויות, הם פול ולינדה מקרטני. למרות שהשתתפה גם ביצירות אחרות שיזם פול מקרטני, זוהי הפעם היחידה בה קיבלה לינדה מקרטני גם קרדיט כיוצרת. בזמנו, נתפס הדבר, על ידי רבים, כתגובה לפרויקטים המשותפים שיצרו באותן שנים חברו לשעבר בלהקת הביטלס, ג'ון לנון ואשתו, יוקו אונו. האלבום זכה תחילה להצלחה מסחרית, אולם, יחד עם הביקורות הפושרות ירדו גם מכירותיו. במשך השנים שעברו מאז צאתו, השתנתה ההערכה לגביו וחלק מהמבקרים סבורים כי הוא אחד מאלבומיו האיכותיים של מקרטני לאחר תקופת הביטלס.

הקלטת האלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר יציאת אלבום הסולו הראשון של מקרטני, McCartney, באפריל 1970, יצאו פול ולינדה מקרטני לחופשה ארוכה ובילו את רוב זמנם בחוותם בסקוטלנד. בחודשים אלו כתב מקרטני, בסיועה של רעייתו, את רוב החומר לאלבום. הם החליטו להחליף את אולפני אבי רוד ולהקליט באולפנים בניו יורק, וטסו לשם בסתיו 1970. נגני האולפן באלבום היו: דייב ספינוזה ויו מקראקן בגיטרות ודני סייוול בתופים. השירה בכל האלבום היא של פול מקרטני ולינדה מקרטני שרה רק קולות רקע. בתקופת ההקלטות נכתב חומר נוסף שכלל שירים שהופיעו רק מאוחר יותר באלבומי להקתו המאוחרת יותר של מקרטני, Wings ושני שירים שלא נכללו באלבום ויצאו לאור לפניו על תקליטון: "Another Day" ו-"Oh Woman, Oh Why". התקליטון יצא בפברואר 1971 ו-"Another Day", שיר שהיה במיטב המסורת של שירי מקרטני בביטלס, זכה להצלחה מיידית וכבש את צמרות המצעדים ברחבי העולם. הצלחה זו, והשמירה על הקו המוזיקלי של מקרטני כפי שהוכר בתקופת הביטלס, יצרו ציפייה גדולה לצאת האלבום.

האלבום והביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירי האלבום היו בעלי סגנונות מגוונים, בעלי אווירה קלילה ואופטימית בדרך כלל. ניכר היה במקרטני כי הוא בטוח בעצמו ואינו חושש לקחת סיכונים בבחירת השירים. השיר הראשון שיצא כסינגל בבריטניה היה השיר האחרון באלבום, "The Back Seat of My Car" והוא הגיע רק למקום ה-39 במצעד הבריטי. דווקא השיר שיצא כסינגל בארצות הברית והיה שיר מורכב יחסית, "Uncle Albert/Admiral Halsey", הגיע לראש מצעד המכירות האמריקאי וזכה להצלחה עולמית.

שלושה שירים: "Monkberry Moon Delight" הצעקני, "Smile Away" ו-"Eat at Home", שסגנונו מזכיר את שיריו של באדי הולי (אליל נעוריו של מקרטני), הם שירים שבסיסם ברוקנ'רול הישן. שני השירים: "Dear Boy" ו-"Heart of the Country" הם מלודיים ומזכירים את עבודותיו של מקרטני בביטלס, ו-"Legs ‏3" הוא בעל מאפיינים בלוזיים ברורים. דווקא שיר הנושא, "Ram On", השיר הראשון, "Too Many People", והשיר האחרון, "The Back Seat of My Car", שלושה שירים שהשפעתם רבה על אופי התקליט, הם וכחניים ומלנכוליים במידת מה. כאמור, השיר שזכה להצלחה הרבה ביותר, "Uncle Albert/Admiral Halsey", היה גם המורכב ביותר וכלל למעשה שני שירים קצרים נפרדים ללא קשר ממשי ביניהם, באופן דומה למה שנעשה בצד השני באלבום אבי רוד של הביטלס. שמו של השיר לקוח משם דודו של מקרטני ומשמו של גיבור המלחמה האמריקאי, אדמירל ויליאם הלסי.

האלבום זכה להצלחה מסחרית מיד עם יציאתו לשוק במאי 1971. האלבום הגיע למקום הראשון במצעד המכירות האנגלי ולמקום השני בארצות הברית, שם שהה חמישה חודשים בין עשרת האלבומים הנמכרים ביותר וזכה באלבום פלטינה. הביקורות, לעומת זאת, התאכזבו מן האלבום וחלקן ביקרו אותו באופן קשה. פול ולינדה מקרטני הופתעו ונפגעו מאופי ומעוצמת הביקורת. אחת מתוצאות הביקורת היה ניסיונם להקים להקה חדשה, "להקת כנפיים" (Wings). במשך השנים שחלפו מאז יציאת האלבום התרכך יחס המבקרים אליו והיום יש הרואים בו את אחת מפסגות יצירתו של מקרטני בתקופה שלאחר הביטלס ואף מכנים אותו "תקליט האינדי פופ הראשון" .^[1]

בני הזוג זכו בפרס גראמי לשנת 1972 בקטגוריית: "העיבוד המוזיקלי לשיר בביצוע קולי", עבור שירם "Uncle Albert/Admiral Halsey".

ב-1977 פיקח מקרטני על הוצאת גרסה אינסטרומנטלית לשירי האלבום, גרסה שהוקלטה כבר ב-1971 על ידי ריצ'רד יוסון. האלבום נקרא "Thrillington" ושם יוצרו הוא "Percy "Thrills" Thrillington" שהוא שמו הבדוי של פול מקרטני.

ב-1993, נערך האלבום מחדש לשם הוצאתו על גבי תקליטור בשם: "The Paul McCartney Collection" ונתווספו אליו השירים "Another Day" ו-"Oh Woman, Oh Why".

הדו-קרב המילולי עם ג'ון לנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהמאזינים מצאו, בחלק משירי האלבום, רמזים ליריבותם של לנון ומקרטני שהחיכוכים ביניהם היו הגורם המכריע לפירוק הביטלס. הבית הראשון בשיר הפותח, "Too Many People", מסתיים במילים:

"That was your first mistake, you took your lucky break and broke it in two.

Now what can be done for you? You broke it in two."

מילים אלו נחשבו כמתייחסות לג'ון לנון. באחת התמונות שהופיעו בגב עטיפת האלבום צולמו שתי חיפושיות, כשהאחת מהן מטפסת על גב חברתה בתנוחת הזדווגות. גם כאן נטען כי זהו דימויו של מקרטני ליחסים שהיו בין חברי הלהקה ערב התפרקותה. יש גם הרואים בשיר "Legs ‏3" כמופנה אל ג'ון לנון.

ג'ון לנון סבר שאף השירים "Dear Boy" והשורה החוזרת "we believe that we can't be wrong" בפזמון השיר "The Back Seat of My Car" מתייחסים אליו (למרות שהשיר האחרון כיוון למעשה לבעלה לשעבר של לינדה מקרטני) והתייחס לכך התייחסות ישירה באלבומו Imagine שהוקלט מיד לאחר יציאת "Ram" ויצא לאור בספטמבר 1971. בשירו, "How Do You Sleep?", כתב לנון:

"The only thing you done was yesterday

And since you've gone you're just another day."

מילים אלו התייחסו ללהיטיו של מקרטני, Yesterday ו-"Another Day". לנון טען מאוחר יותר כי למעשה, השיר מכוון אליו עצמו ולא אל מקרטני ואכן, יש בשיר מספר שורות שניתן לפרשן כך. לנון ויוקו אונו סברו כי חלק גדול מ-"Ram" מופנה כנגדם, אולם מקרטני טען כי השיר היחידי שבו התייחס אל לנון היה "Too Many People". לנון אף צרף למהדורות הראשונות של "Imagine" גלויה ובו הוא מצולם כשהוא אוחז באוזניו של חזיר כלעג לתמונת של עטיפת "Ram" בה מצולם מקרטני אוחז בקרניו של איל.

רשימת השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל השירים נכתבו והולחנו על ידי פול ולינדה מקרטני.

צד א'
מס'	שם	משך
1.	Too Many People	4:10
2.	3 Legs	2:44
3.	Ram On	2:26
4.	Dear Boy	2:12
5.	Uncle Albert/Admiral Halsey	4:49
6.	Smile Away	3:51
משך כולל:		20:12

צד ב'
מס'	שם	משך
1.	Heart of the Country	2:21
2.	Monkberry Moon Delight	5:21
3.	Eat at Home	3:18
4.	Long Haired Lady	5:54
5.	Ram On (Reprise)	0:52
6.	The Back Seat of My Car	4:26
משך כולל:		22:12