Israel Studies

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Israel Studies הוא כתב עת אקדמי רב-תחומי העוסק בנושאי ההיסטוריה, החברה, הפוליטיקה והתרבות של מדינת ישראל. כתב העת נוסד בשנת 1996 והוא יוצא לאור על ידי מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות באוניברסיטת בן-גוריון ועל ידי מרכז שוסטרמן ללימודי ישראל באוניברסיטת ברנדייס בארצות הברית. הוא יוצא לאור בהוצאת אוניברסיטת אינדיאנה.

עורכי כתב העת הם פרופסור אילן טרואן (אנ') ונתן ארידן.

פולמוס Word Crimes[עריכת קוד מקור | עריכה]

באביב 2019 פרסם כתב-העת גיליון נושא (special issue) שכותרתו 'פשעי מילים: החזרה למוטב של שפת הסכסוך הישראלי-פלסטיני' (Word Crimes; Reclaiming The Language of the Israeli-Palestinian Conflict)[1] שעורר פולמוס נרחב. הגיליון הורכב מסדרה בת 18 מאמרים שדנו ב"מילות-מפתח" המוזכרות תדיר בחקר הסכסוך ובסיקור התקשורתי שלו, בהם "כיבוש", "אפרטהייד", "קולוניאליזם", "טרור", "פליטים", "זכויות אדם" ועוד. רבים מן המאמרים נכתבו בידי פעילים פוליטיים או כותבים המזוהים עם הארגון SPME,[2] כולל אסף רומירובסקי, (אנ') המנהל בפועל (executive director) של הארגון, ולא בידי חוקרים-מומחים. המאמרים הציגו שורת טיעונים פוליטיים פולמוסיים נגד תומכי זכויות אדם, ארגוני החברה האזרחית וחוקרים אקדמיים שהוקעו כביקורתיים יתר על המידה ביחס למדיניות ישראל. דונה רובינסון דיווין, (אנ') נשיאת האגודה ללימודי ישראל (AIS) באותה העת, שימשה כעורכת-אורחת של הגיליון בנוסף לאילן טרואן ונתן ארידן, העורכים הקבועים של כתב העת.

בעקבות פרסום הגיליון התעוררה סערה. אריה דובנוב, היסטוריון וראש הקתדרה ללימודי ישראל באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, הודיע כי הוא מוותר על פרס החוקר המצטיין שהוענק לו מטעם האגודה בעקבות הגיליון ופרסם מכתב מחאה חריף.[3] בעקבות זאת, שורה ארוכה של חברי המערכת האקדמית של כתב-העת, שלא עודכנו בדבר הפקתו של הגיליון המיוחד, התפטרו ופרסמו מכתב התנגדות (letter of dissent).[4][5][6] על עצומה נוספת שיזם יאיר ולך, היסטוריון ומרצה בלימודי ישראל באוניברסיטת SOAS (אנ') שבלונדון חתמו עשרות חוקרים נוספים. דניאל מונק, פרופסור לגאוגרפיה ומזרח תיכון העומד בראש הקתדרה ללימודי שלום וסכסוך באוניברסיטת קולגייט (אנ'), יזם, ביחד עם דובנוב וולך, קמפיין ציבורי[7] להפעיל לחץ על האגודה וכתב העת לחזור בהם מהגיליון.

המבקרים של כתב העת הדגישו את הרמה האקדמית הירודה של הגיליון, את העובדה שהעורכים וכותבי מרבית המאמרים לא עמדו בסטנדרטים בסיסיים ונורמות מדעיות מקובלות של פרסום אקדמי (כגון התייחסות לספרות מחקר קיימת, הצגת ממצאים אמפיריים חדשים, היכרות עם שפות המחקר, ואפילו העדר שימוש בהערות שוליים) וכי כלל לא ברור אם המאמרים נשלחו לביקורת עמיתים ונבחנו באמות המידה המקובלות בפרסומים אקדמיים. בשלב ראשון עורכי כתב העת דחו את הביקורות בטענה כי מסגור הנושא, בחירת המחברים, תהליך השיפוט האקדמי ותכני הגיליון היו קפדניים והולמים. הפולמוס נמשך במהלך הכנס השנתי של האגודה ללימודי ישראל והוביל בעקיפין לבחירתה של הנשיאה לסיים את תפקידה, ולדיון סוער במליאה. אל הגיליון הבא של כתב העת (Volume 24, Number 3, Fall 2019) התלווה מכתב התנצלות[8] מטעם העורכים, שבו הודו כי היו פגמים בגיליון ובתהליך קבלת ההחלטות שלהם בנוגע לפרסומו. אל מכתב התנצלות זו צורף גם מכתב המחאה של חברי הוועד האקדמי של כתב-העת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]