Komm, du süße Todesstunde, רי"ב 161

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Komm, du süße Todesstundeעברית: בואי, שעת המוות המתוקה), רי"ב 161, היא קנטטה שהלחין יוהאן סבסטיאן באך בהיותו בוויימאר. הוא ביצע אותה לראשונה כנראה ב-27 בספטמבר 1716, לכבוד יום ראשון ה-16 שלאחר חג השילוש הקדוש.

היסטוריה ומילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באך עבד כמלחין החצר של הדוכס בוויימאר מ-1708, ובמרץ 1714 קודם לתפקיד הממונה על המוזיקה. בתפקיד זה היה אחראי להלחנה של יצירה חדשה מדי חודש, בעיקר של קנטטות[1], כשמטרתו הייתה להלחין תוך כמה שנים קנטטה עבור כל מועד בשנה. אין ודאות לשנה המדויקת בה ביצע אותה באך. הטקסט פורסם על ידי סלומון פרנק ב-1715 ומקובל שבאך השתמש בו ליום ראשון ה-16 שלאחר חג השילוש הקדוש. עם זאת ידוע שב-1715 שרר במועד זה אבל בחצר הדוכס בגלל מות בן אחיו של הדוכס וכל מוזיקה לא נוגנה[2]. לכן, מעריכים בדרך כלל שבאך אמנם הלחין אותה אז, אך ביצועה היה באותו מועד בשנה שלאחריה[3][4]. כך, שיטת זוואנג שממספרת את הקנטטות על פי סדר הלחנתן, ממקמת את הקנטטה לאחר רי"ב 185[5] שהולחנה ובוצעה ביולי 1715. אלפרד דירר סבור שקנטטה זו הייתה השנייה שביצע ב-1716 לאחר רי"ב 155[6].

סדר הקריאה לאותו יום כולל פסוקים מהאיגרת אל האפסים ואת סיפור החייאת בן האלמנה המת מהבשורה על פי לוקס[7]. הלברית נכתבה כאמור על ידי סלומון פרנק (Salomon Franck), משורר החצר שכתב את הלברית לרוב הקנטטות של באך בתקופה זו. הטקסט מתייחס בציפייה אל המוות, מכיוון שלאחריו תיפגש הנשמה עם ישו[4]. הקטע האחרון בקנטטה לקוח ממזמור לותרני שכתב כריסטוף קנול (Christoph Knoll), משורר גרמני בן המאה ה-16.

בדומה לחלק מהקנטטות שלו מתקופה זו, באך ביצע אותה שוב בעת שעבד בלייפציג, כנראה ב-1735 או מאוחר יותר, גם לחג הקנדלמאס[4][3].

הקנטטה פורסמה לראשונה ב-1887 בכרך 33 של "חברת באך"[8], שפרסמה את כל יצירותיו בין השנים 1850-1900.

מבנה והרכב מוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקנטטה נכתבה לשני סולנים, אלט וטנור ולמקהלה בת ארבעה קולות. התזמורת כוללת שתי חליליות, שני כינורות, ויולה, עוגב ובאסו קונטינואו. ככל הקנטטות שלו בשנה הקודמת, גם הנוכחית מורכבת מאריה ורצ'יטטיב לסירוגין, והסיום הוא כורל. לקנטטה שישה חלקים:

  1. אריה לאלט: Komm, du süße Todesstunde (בואי, שעת המוות המתוקה)
  2. רצ'יטטיב לטנור: Welt, deine Lust ist Last (עולם, תענוגותיך רב משקלם)
  3. אריה לטנור: Mein Verlangen (מאד אשתוקק)
  4. רצ'יטטיב לאלט: Der Schluss ist schon gemacht (ההחלטה כבר התקבלה)
  5. מקהלה: Wenn es meines Gottes Wille (אם זה רצון אלהי)
  6. כורל למקהלה: Der Leib zwar in der Erden (גם אם הגוף באדמה)

הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היצירה הוקלטה כ-29 פעמים[9], בהן על ידי מנצחים ידועים כגון ניקולאוס הרנונקור (ב-1981), טון קופמן (ב-1995), מסאקי סוזוקי (ב-1997) וג'ון אליוט גרדינר (ב-2000).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]