M1 גאראנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
M1 גאראנד
M1 Garand
M1 גאראנד
M1 גאראנד
מידע כללי
סוג רובה מטען צבאי, רובה שירות
תכנון ג'ון ס גאראנד, 1932
מדינה מייצרת ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
יצרן נשקיית ספרינגפילד עריכת הנתון בוויקינתונים
מעצב John Garand עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת השימוש 1936–1957 (כ־21 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מלחמות מלחמת העולם השנייה
מדינות המשתמשות ארצות הברית ומדינות נוספות
יחידות שיוצרו 5,400,000
מידע טכני
קליבר 7.62x63 מילימטר
(.30-06 ספרינגפילד)
פעולה גז, חצי-אוטומטי
הזנה 8 כדורים
כוונות כוונות ברזל, אפשרות לכוונת טלסקופית
אורך כולל 1100 מ"מ
אורך קנה 609 מילימטרים (24.0 אינץ')
משקל ריק 4.37 קילוגרם (9.6 ליברות)
משקל מלא 5.3 קילוגרם (12 ליברות)
מהירות לוע 853 מטר לשנייה
טווח אפקטיבי 402 מטר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הכנסת המחסנית אל תוך הM1 גאראנד
מחסנית שמינייה של גאראנד

M1 גאראנד הוא רובה חצי-אוטומטי שנודע בעיקר כרובה השירות ונשק החי"ר העיקרי של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגאראנד הוא תוצאה של תהליך פיתוח ממושך, שהחל בשנות ה-20 של המאה ה-20. ג'ון גאראנד, מהנדס נשק קנדי, פיתח את הגאראנד בנשקיית ספרינגפילד של הצבא האמריקאי. הגאראנד נועד להחליף את רובי הספרינגפילד הבריחיים ממלחמת העולם הראשונה. בתחילת שנות השלושים כבר רשם גאראנד פטנט על הרובה שלו ושכנע את הצבא האמריקאי לקנות אותו, אך שינויים בקליבר (מ־7 מילימטר ל־7.62 מילימטר) ובעיות אמינות עיכבו את כניסת הגאראנד לייצור עד לשנת 1939. התוצר הסופי היה רובה חצי-אוטומטי, מופעל גז, ומוזן מחסנית פנימית של שמונה כדורים.

למעשה הייצור ההמוני של הגאראנד החל רק עם כניסת ארצות הברית למלחמת העולם השנייה וכך קרה שחיילים אמריקאים רבים החלו את המלחמה עם רובי הספרינגפילד. עבור חיילים אלה, היה הגאראנד מתת שמיים. הרובה ירה תחמושת חזקה, היה מדויק מאוד, היה אמין למדי והיה חצי-אוטומטי. החיסרון העיקרי של הגאראנד היה נעוץ במחסנית הפנימית, שהקשתה על תפעול בקרב. הגנרל ג'ורג' פטון כינה את ה-M1 גאראנד כ"המכשיר הכי טוב שיוצר עבור מלחמה".

לאחר המלחמה המשיך הגאראנד לשרת בצבא ארצות הברית ויוצא למדינות אחרות, שחלקן אף ייצרו גרסאות של הנשק ברישיון. גרסאות אלה כללו בדרך כלל הסבה לשימוש במחסנית חיצונית. הגאראנד גם שימש בסיס לרובה M-14, שהחליף אותו בשירות בשנת 1959.

במקביל לגאראנד הוכנסו לשירות גם תת-מקלע M1 תומפסון ורובה קל M1 קרבין. כל הרובים הנ"ל סומנו כ-M1 למרות שאין שום קשר ביניהם מבחינת מנגנון פעולה ותכנון.

אחרי מלחמת העולם השנייה חילקה ארצות הברית רובי גאראנד רבים לבנות בריתה. כ-60,000 רובי גאראנד סופקו לישראל ושירתו בצה"ל (כולל במלחמת העצמאות), במשטרת ישראל וכרובה צלפים במשמר האזרחי, לצד ה-M1 קרבין.

ג'ון גאראנד מראה את הM1 גאראנד לקציני צבא
ערך זה הוא קצרמר בנושא אמצעי לחימה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.