MOP
 | |
| מידע בסיסי | |
|---|---|
| מדינת מקור |
 ארצות הברית |
| יצרן |
בואינג  |
| תקופת השירות |
2011–הווה (כ־14 שנים) |
| משתמשים |
חיל האוויר של ארצות הברית |
| מאפיינים כלליים | |
| משקל |
13,607 ק"ג |
| ממדים | |
| אורך |
6.2 מ' |
| קוטר |
0.8 מ' |
| ראש קרב והנחיה | |
| הנחיה |
GPS |
  | |
פצצת MOP (ראשי תיבות של: Massive Ordnance Penetrator), או בתיוג המקצועי GBU-57A/B, היא מפצחת בונקרים חכמה, עצומת ממדים, המיוצרת על ידי "בואינג" עבור חיל האוויר של ארצות הברית. מדובר בפצצה הקונבנציונלית החזקה ביותר בארסנל האמריקאי, שפותחה לחדור ביצורים תת-קרקעיים כבדים ובונקרים תת-קרקעיים מבוצרים במיוחד. הפצצה שוקלת למעלה מ־13.5 טון, אורכה 6.2 מטרים וקוטרה 80 סנטימטרים, והיא מסוגלת לחדור לעומק של עד 60 מטרים מתחת לפני הקרקע. לשם השוואה, קודמותיה בסדרה, GBU-28 ו־GBU-37, שוקלות כ־2.27 טון בלבד.
היסטוריה ופיתוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיתוח ה-MOP החל בתחילת שנות ה-2000, בעיקר כתגובה לצורך של ארצות הברית ביכולת לפגוע במתקנים תת-קרקעיים מבוצרים היטב, כגון מתקני גרעין תת-קרקעיים, שאינם נגישים לכלי נשק קונבנציונליים קיימים. הפיתוח בוצע על ידי מעבדת המחקר של חיל האוויר (Air Force Research Laboratory Munitions Directorate) בבסיס חיל האוויר אגין, עם עבודות תכנון ובדיקה שבוצעו על ידי בואינג. החל משנת 2008, ה-MOP נבחנה בהצלחה בתנאי בדיקה שונים, כולל ניסויי מזחלת רקטית ובדיקות הטלה ממטוסי B-52 סטרטופורטרס וB-2 ספיריט. הפצצה הוכרזה כמבצעית (Initial Operational Capability - IOC) בשנת 2011.
שימוש מבצעי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ה-MOP מיועדת בעיקר לתקיפת מטרות מבוצרות ועמוקות שפצצות פיצוח בונקרים קודמות, כמו ה-GBU-28 וה-GBU-37 (שמשקלן כ-2.27 טון), אינן מסוגלות להשמיד. נכון לעכשיו, רק מפציץ ה־B-2 ספיריט מסוגל לשאת ולהטיל את פצצות ה-MOP, ועד שתי פצצות בכל יעף. על פי התכנון, גם מפציץ נורת'רופ-גראמן B-21 ריידר העתידי יוכל לשאת אותה. אין דיווחים פומביים מאומתים על שימוש מבצעי בפצצת MOP בזמן מלחמה. עם זאת, לאורך השנים היו ספקולציות ודיונים ציבוריים לגבי פוטנציאל השימוש בה נגד מתקני גרעין תת-קרקעיים של מדינות כמו איראן וקוריאה הצפונית.
ביקורת ומגבלות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פלטפורמת נשיאה מוגבלת: גודלה ומשקלה העצומים של הפצצה מגבילים את פריסתה למפציצים אסטרטגיים בלבד, כאשר הB-2 ספיריט הוא המטוס היחיד המבצעי כרגע שמסוגל לשאת אותה.
- עלות: עלות פיתוח ה-MOP נאמדת בכ-400–500 מיליון דולר, ועלות יחידה עומדת על כ-3.5 מיליון דולר, מה שהופך אותה לפצצה יקרה במיוחד.
- דרישות מודיעיניות: יעילותה המרבית תלויה במידע מודיעיני מדויק על מבנה הבונקר ומיקום המטרות בתוכו.
מפרט טכני
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משקל: כ־13.6 טון.
- אורך: 6.2 מטרים
- קוטר: 80 סנטימטרים.
- ראש קרב: כ-2,500 ק"ג חומר נפץ רב עוצמה מסוג BLU-127/B.
- מבנה: מעטפת הפצצה עשויה מסגסוגת פלדה בצפיפות גבוהה, שתוכננה לשרוד את הלחצים הקיצוניים של חדירה עמוקה לפני הפיצוץ.
- הנחיה: הפצצה מונחית באמצעות שילוב של מערכת מערכת מיקום גלובלית (GPS) ומערכת ניווט אינרציאלית (INS), המאפשרת לה פגיעה מדויקת בטווח של מטרים ספורים מהמטרה.
- מנגנון פיצוץ: מצוידת בנפץ חכם בשם Large Penetrator Smart Fuze (LPSF), אשר מסוגל לכוונן את עיתוי הפיצוץ בהתאם לעומק החדירה ולמאפייני המבנה התת-קרקעי. הנפץ כולל גם יכולת חישה חללים (void-sensing fuze) המאפשרת פיצוץ אופטימלי בתוך חללים כמו חדרים או קומות בתוך הבונקר.
- עומק חדירה: מסוגלת לחדור לבונקרים תת-קרקעיים לעומק של עד 60 מטרים בבטון מזוין או קרקע סלעית.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- MOAB - פצצה קונבנציונלית גדולה אחרת של ארצות הברית, המיועדת להשמדת שטח נרחב מעל פני הקרקע.
- מפצחת בונקרים
- B-2 ספיריט
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צפו: "אם כל הפצצות" שמחכה לאיראן אם תפתח נשק גרעיני, באתר גלובס, 28 ביוני 2015
- "אם כל מפצחות הבונקרים": הפצצה שנגד הצנטריפוגות, באתר ynet, 7 בספטמבר 2019
B-2 dropping two MOPs, סרטון בערוץ "The Aviationist", באתר יוטיוב (אורך: 00:56)- Massive Ordnance Penetrator (MOP) – דו"ח של משרד ההגנה האמריקאי (PDF).
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ USAF Explore B-2 Weapons Options, aviationweek, פברואר 2015
