Mono Inc.

**Mono Inc.**
מקום הקמה	המבורג, גרמניה
תקופת הפעילות	מ-2000
סוגה	רוק גותי • מטאל גותי • תעשייתי
חברת תקליטים	נו-קאט • SPV
	www.mono-inc.com
חברים
	קארל פורניה; קת'ה מיה; ואל פרון; מרטין אנגלר
חברים לשעבר
	מייק מונו †; מנואל אנטוניו

Mono Inc. היא להקת רוק ומטאל גותי ותעשייתי גרמנית מהמבורג, שנוסדה בשנת 2000.

MONO הוא נגזרת של מונומניה (בגרמנית: "Monomanie"), מונח מתאוריית המחלות הפסיכיאטריות של המאה ה-19; זוהי צורה של אי-שפיות חלקית. "Monomania Incorporated" פירושו "חברת המשוגעים החלקית" ("Company of the partially insane") שקוצרה ל-MONO INC. לשם הלהקה.^[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Mono Inc. הוקמה בשנת 2000 על ידי מיקי מונו (שירה, בס), קארל פורניה (גיטרה), צ'אד האוגר (קאובל) ומרטין אנגלר (תופים). נגן הבס מנואל אנטוני הצטרף ב-2003, במקביל ליציאת אלבום הבכורה שלהם בהוצאה עצמית, Head Under Water. בשנת 2004, הלהקה חתמה על חוזה הקלטות עם נו-קאט אנטרטיינמנט, והוציאה מחדש את האלבום עם עטיפות חדשות, תוך שהופצו שני סינגלים: "Burn Me" ו-"Superman".^[2]^[3] במהלך הפקת אלבומם השני Temple of the Torn ב-2006, מיקי מונו הוחלף באנגלר בשירה וקת'ה מיה בתופים. האלבום יצא בשנת 2007. אלבומה השלישי של הלהקה, Pain, Love & Poetry, יצא בשנת 2008. האלבום מכיל שלוש גרסאות חדשות לשירים מתוך Head Under Water ודואט עם ליזה מידלהויבה מקסנדריה בסינגל "Teach Me to Love". בשנת 2009, Mono Inc. הוציאה את אלבומה הרביעי, Voices of Doom. שיר הנושא מתוכו זכה להצלחה בין-לאומית.^[4]

הלהקה יצאה לסיבוב הופעות ב-2009 ביחד עם Subway to Sally (אנ') ו-ASP (אנ'), וקיימה יותר מארבעים קונצרטים בגרמניה, אוסטריה ושווייץ. בשנת 2010 עמדה בראש סדרת הקונצרטים שכונו באותה העת "Voices of Doom Tour". הזמר לשעבר מיקי מונו נפטר באוקטובר 2010 בתאונת מצנחי רחיפה.^[5] ב-18 במרץ 2011, Mono Inc. הוציאה את אלבומה החמישי, Viva Hades. בעקבותיו יצאה הלהקה לסיבוב הופעות נוסף, "Viva Hades Tour", שכלל בפעם השנייה הופעות באוסטריה ובשווייץ, והופעות אורח בפסטיבל מ'רה לונה ובפסטיבלים נוספים. לאחר החלפת חברת תקליטים ל-SPV / Rookies & Kings באוגוסט 2012, הלהקה הוציאה את אלבומה השישי, After The War,^[6] והחלה את "After the War Tour". השיר "From the Ashes" בוצע בשידור חי במשחק האגרוף במשקל כבד לצעירים ב-15 בספטמבר 2012 בין יואן פבלו הרננדס וטרוי רוס בברוזה ארנה, במברג.

אלבומה השביעי, Nimmermehr, יצא ב-9 באוגוסט 2013, והגיע למקום השלישי במצעד האלבומים הגרמני בשבוע הראשון ליציאתו. באוגוסט 2014 הוציאה הלהקה את אלבום האוסף הראשון שלה, The Clock Ticks On 2004-2014. התקליטור הראשון, ששמו "The Clock Ticks On", הוא אוסף באורך שש-עשרה רצועות. התקליטור השני, ששמו "Alive & Acoustic", הוא מהדורה אקוסטית מחודשת באורך שש-עשרה רצועות. "Gothic Queen" ו-"Twice In Life" שימשו כשני הסינגלים מתוך האלבום, כשהשני הוא השיר החדש היחיד שהולחן לאלבום. האלבום קודם באמצעות "Clock Ticks On Tour" שאירע ב-2014 ו-"Alive & Acoustic Tour" ב-2015. במאי 2015 הוציאה הלהקה את אלבומה השמיני, Terlingua, שהנפיק חמישה סינגלים, ואחריו יצאה ל-"Terlingua Tour". בינואר 2017, הוציאה את אלבומה התשיעי Together Till the End ומאוחר יותר באותה שנה הוציאה את אלבום האוסף השני שלה, Symphonies of Pain.^[7] הוא נחשב למקיף יותר מ-The Clock Ticks On.^[8] ביולי 2018, הוציאה את אלבומה העשירי Welcome to Hell,^[9] ואחריו The Book of Fire בינואר 2020. השני מביניהם הגיע למקום הראשון במצעד שבגרמניה. כדי לחגוג את ההצלחה, גרסה אחרת של האלבום הופצה בשנת 2021 בשם The Book of Fire (Platinum edition). אחרי האלבום יצאה הלהקה לסיבוב הופעות בין-לאומי.