NGC 2976

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
NGC 2976
NGC2976-hst-R814G606B475.jpg
NGC 2976 בתמונה של טלסקופ החלל האבל
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים הדובה הגדולה
מגלה ויליאם הרשל
תאריך גילוי 8 בנובמבר 1801
סוג גלקסיה ספירלית ננסית
בהירות 10.2[1]
סיווג מורפולוגי SAc pec[2]
עלייה ישרה 9ʰ 47ᵐ 15.5ˢ
נטייה ‏59″ ‏54′ ‏67°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 17.6-
מרחק[2] 11,600,000 שנות אור
3,556,536.67 פארסק
קוטר 19,920[2] שנות אור
מסה ‎3.5×109‎‏[3] M
הסחה לאדום 3[2] ק"מ/שנייה
0.00004±0.00007, -0.00001±0.00001

NGC 2976 היא גלקסיה ספירלית ננסית שנמצאת בקבוצת הכוכבים הדובה הגדולה, במרחק של כ-11.6 מיליון שנות אור ממערכת השמש, ושייכת לקבוצת M81. הגלקסיה נמצאת כ-4.25 מעלות ממזרח לכוכב ρ (רו) בדובה הגדולה וכ-10 מעלות ממערב-צפון-מערב לדובהה. כ-1.4 מעלות מצפון-מזרח לה נמצאת M81 וכ-2 מעלות מצפון-צפון-מזרח לה נמצאת M82, שתיהן שייכות גם כן לקבוצת M81.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגלקסיה בהירות מדרגה 10.2 והיא התגלתה ב-8 בנובמבר 1801 (יחד עם NGC 3077) על ידי האסטרונום ויליאם הרשל, וקיבלה את הציון I.285 בקטלוג הערפיליות שפרסם בשנת 1802, שם תוארה על ידיו כ"בהירה מאוד, גדולה מאוד, מאורכת וללא כוכבים".[4] ג'ון הרשל צפה בה וכלל אותה בקטלוג הערפיליות שפרסם בשנת 1833 כערפילית מספר 625, ותיאר אותה כ"בהירה, גדולה מאוד, מאורכת מאוד, עם בהירות שעולה מעט ובהדרגה במרכזה", וכן ציין שבסמוך לה יש כוכב עם בהירות מדרגה 12.[5] בשנת 1863 הוא כלל אותה גם בקטלוג הכללי של ערפיליות וצבירי כוכבים תחת הציון GC 1905 ובשנת 1888 ג'ון דרייר הכניס אותה לקטלוג הכללי החדש תחת הציון NGC 2976 כשהיא מתוארת כבהירה ,גדולה מאוד, מאורכת מאוד וללא כוכבים שניתנים להפרדה.[6]

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גודלה הזוויתי של הגלקסיה הוא כ-5.9 דקות קשת, שממרחקה שקול לקוטר של קרוב ל-20,000 שנות אור, כחמישית מקוטר שביל החלב. מסתה מוערכת בכ-‎3.6×109מסות שמש,פחות מאחוז ממסת שביל החלב, כך שהיא מסווגת גם כגלקסיה ננסית. בשל קרבתה הרבה ל-M81 ול-M82, היא מושפעת מכוחות הכבידה של שכנותיה הגדולות יותר והשפעה זו גורמת לעננים של אבק וגז להתערבל ולצאת מהזרועות שלה ולהסתיר חלקים ממנה ולכן צורתה אינה אופיינית לגלקסיות ספירליות וזרועותיה אינן ברורות וקלות לזיהוי. נראה שבמרכז הגלקסיה יש מספר גדול של כוכבים צעירים וחמים שמצביעים על תקופה של יצירת כוכבים אינטנסיבית שהחלה לפני כחצי מיליארד שנים, אך קצב יצירת הכוכבים יורד ב-300 מיליון השנים האחרונות והגלקסיה נמצאת בתהליך של מעבר לגלקסיה "שקטה" שבה נוצרים רק מעט כוכבים חדשים. בחלקה החיצוני של הגלקסיה נמצאים בעיקר כוכבים זקנים שגילם למעלה מ-8 מיליארד שנים ועם מתכתיות נמוכה של כעשירית מהמתכתיות של השמש.[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא NGC 2976 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ SIMBAD: NGC 2976
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 NED: NGC 2976
  3. ^ J. J. Adams, K. Gebhardt, G. A. Blanc, M. H. Fabricius, G. J. Hill, J. D. Murphy, R. C. E. van den Bosch & G. van de Ven: The Central Dark Matter Distribution of NGC 2976, The Astrophysical Journal, Vol. 745, Iss. 1, article id. 92, p. 2 (2012)
  4. ^ W. Herschel: Catalogue of 500 New Nebulae, Nebulous Stars, Planetary Nebulae, and Clusters of Stars; With Remarks on the Construction of the Heavens, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, Vol. 92, pp. 506 (1802)
  5. ^ J. Herschel: Observations of Nebulae and Clusters of Stars, Made at Slough, with a Twenty-Feet Reflector, between the Years 1825 and 1833, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 123, p. 392 (1833)
  6. ^ J. L. E. Dreyer: A New General Catalogue of Nebulæ and Clusters of Stars, being the Catalogue of the late Sir John F. W. Herschel, Bart, revised, corrected, and enlarged, Memoirs of the Royal Astronomical Society, Vol. 49, p. 89 (1888)
  7. ^ B. F. Williams, J. J. Dalcanton, A. Stilp, K. M. Gilbert, R. Roskar, A. C. Seth, D. Weisz, A. Dolphin, S. M. Gogarten, E. Skillman & J. Holtzman: The Advanced Camera for Surveys Nearby Galaxy Survey Treasury. IV. The Star Formation History of NGC 2976, The Astrophysical Journal, Vol. 709, Iss. 1, p. 135-148 (2010)