M81

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
M81
הגלקסיה M81 כפי שצולמה על ידי טלסקופ החלל האבל
הגלקסיה M81 כפי שצולמה על ידי טלסקופ החלל האבל
הגלקסיה M81 כפי שצולמה על ידי טלסקופ החלל האבל
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים הדובה הגדולה
שמות נוספים NGC 3031, גלקסיית בודה
מגלה יוהאן אלרט בודה
תאריך גילוי 1774
סוג גלקסיה ספירלית
בהירות נראית 6.9+
סיווג מורפולוגי SA(s)ab
עלייה ישרה 09ʰ 55ᵐ 33.2ˢ
נטייה ‏55″ ‏03′ ‏69°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 20.9-
מרחק 400,000 ± 11,800,000 שנות אור
122,639.2±3,617,856.27 פארסק
קוטר 90,000 שנות אור
מסה ‎1.3×1011‎‏[1] M
הסחה לאדום 3.9 ± 33.9 ק"מ/שנייה
−0.00010
צילום של M81 בתחום התת-אדום על ידי טלסקופ החלל שפיצר. כל צבע מייצג קרינה באורך גל שונה: הגוונים הכחולים - 3.6 ננומטר, הגוונים הירוקים - קרינת 8 ננומטר, שמקורה במולקולות פחמניות (PAH) באבק הבין-כוכבי. הגוונים האדומים - קרינת 24 ננומטר, שנובעת מאבק חם בתווך הבין-כוכבי
M81 (שמאל) ו-M82 (ימין) השכנה. בין שתי הגלקסיות קיימות אינטראקציות כבידה

M81 (נקראת גם גלקסיית בודה או NGC 3031) היא גלקסיה ספירלית גדולה בעלת בהירות נראית של כ-6.9 הנמצאת במרחק של כ-12 מיליון שנות אור מהשמש. הגלקסיה נמצאת בקבוצת הכוכבים הדובה הגדולה. היא נתגלתה ב-1774 על ידי יוהאן אלרט בודה. גילוי זה אושר ב-1779 על ידי אסטרונומים נוספים, ובאותה שנה, החליט שארל מסיה להוסיף אותה לקטלוג מסיה תחת הכינוי M81.

המבנה של M81 דומה למבנה של גלקסיות ספירליות אחרות, כגון שביל החלב, עם זרועות שמתעקלות לתוך מרכז הגלקסיה. בשל עובדה זו, וכן קרבתה היחסית, הגרעין הגלקטי הפעיל שלה (שייתכן וקיים בו חור שחור על-מסיבי) ובהירותה, היא משמשת כיעד מועדף למחקר.

סופרנובה SN-1993J[עריכת קוד מקור | עריכה]

סופרנובה SN-1993J, אשר נתגלתה ב-28 במרץ 1993 בספרד, נמצאת ב-M81. בזמן הגילוי, הייתה זו הסופרנובה השנייה הכי בהירה שנצפתה במאה ה-20. המאפיינים הספקטרליים של הסופרנובה השתנו לאורך זמן: בתחילה, היא אובחנה כסופרנובה מסוג II (אשר נגרמת על ידי פיצוץ כוכב ענק) עם קווי פליטה חזקים של מימן. אך מאוחר יותר, קווי המימן נמוגו והופיעו קווי הליום חזקים, מה שגרם לסופרנובה להיראות כסוג Ib. יותר מכך, השינויים בבהירות נראית SN-1993J לאורך זמן היו שונים מאלה שנצפים בסופרנובות מסוג II אך גם לא דמו לשינויים הנראים בסוג Ib. כתוצאה מכך, בסופו של דבר, היא סווגה כ-IIb – מחלקת מעבר בין הסוגים II ו-Ib. המסקנות המדעיות מתצפיות באירוע זה הציעו כי סופרנובות מסוגים Ib ו-Ic נוצרות למעשה מפיצוץ כוכבים ענקיים, בתהליך דומה לאלה שמתרחשות בסוג II.

פליטת קרינה מאבק[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב פליטת הקרינה מ-M81 בתחום התת-אדום מקורה באבק הבין-כוכבי, אשר מצוי בעיקר בזרועות הספירליות של הגלקסיה וקשור גם לאזורי יצירת כוכבים חדשים. ההסבר הכללי הוא שכוכבים כחולים חמים וקצרי חיים שמצויים באזורי יצירת כוכבים מחממים את האבק ומגבירים את פליטות התת-אדום מאזורים אלה.

סביבה גלקטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

M81 היא הגלקסיה הכי גדולה בקבוצת גלקסיות שקרויה על שמה, קבוצת M81 ושכוללת גם את M82‏, NGC 3077 וכ-30 גלקסיות נוספות. המרחק בין השמש לקבוצה זו הוא כ-11.7 מיליון שונות אור, מה שהופך אותו לאחת הקבוצות הקרובות לקבוצה המקומית (שכוללת את גלקסיית שביל החלב). בין M81 לשכניה, M82 ו-NGC 3077, יש אינטראקציות כבידה, אשר גרמו ליצירת מבני גז בתוך הקבוצה על ידי 'גזילת' מימן מתוך הגלקסיות. יותר מכך, אינטראקציות אלה גם גרמו לחלק מהגז הבין-כוכבי ליפול לתוך M81 ו-NGC 3077, מה שהוביל ליצירת כוכבים רבים במרכזי גלקסיות אלה. M81 ו-M82 הן שתיים מתוך 12 גלקסיות גדולות אשר מקיפות את הקבוצה המקומית ומכונות "מועצת הענקים", האחרות הן מאפיי 1, מאפיי 2‏, IC 342, גלקסיית המחוגה, גלקסיית הפסל, M83‏, M94‏, M94‏, NGC 4945 וקנטאור A.[2]

קבוצת M81, הקבוצה המקומית ועוד קבוצות וצבירים אחרים נמצאים בצביר העל המקומי שנקרא צביר-על הבתולה.

תצפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

M81, M82 וכמה גלקסיות אחרות בקבוצת M81 ממוקמות כ-10° צפון-מערבה מדובהה (α בדובה הגדולה) וניתן לראות את שני האובייקטים באמצעות משקפת או טלסקופ קטן, אף על פי שצופה לא מיומן יתקשה למצוא אותן בתנאי תצפית לא אידיאליים. כדי להבחין במבנה הפנימי של M81, דרוש טלסקופ של 20 ס"מ או יותר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא M81 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Yeuk-Kwan E. Cheung & Feng Xu: CONSTRAINING THE STRING GAUGE FIELD BY GALAXY ROTATION CURVES AND PERIHELION PRECESSION OF PLANETS, The Astrophysical Journal, 2013 September 1, p. 19
  2. ^ M. L. McCall: A Council of Giants, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 440, Iss. 1, p. 8 (2014)