M82

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
M82
M82 Chandra HST Spitzer.jpg
תמונה של M82 שהתקבלה משילוב צילומים מטלסקופ החלל האבל, שפיצר וצ'נדרה
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים הדובה הגדולה
שמות נוספים NGC3034, גלקסיית הסיגר
מגלה יוהאן אלרט בודה
תאריך גילוי 1774
סוג גלקסיה לא-סדורה, יתכן ספירלית
בהירות 8.4+
סיווג מורפולוגי Ir-II
עלייה ישרה 09ʰ 55ᵐ 52.2ˢ
נטייה ‏47″ ‏40′ ‏69°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 19.4-
מרחק 800,000 ± 11,500,000 שנות אור
245,278.39‏ ± 3,525,876.87 פארסק
קוטר 37,500 שנות אור
מסה ‎5×1010‎‏[1] M
הסחה לאדום 4 ± 203 ק"מ/שנייה
0.000677 z

M82 (גם NGC 3034 או גלקסיית הסיגר) היא האב טיפוס של גלקסיית יצירת כוכבים. זו גלקסיה קרובה, במרחק של כ-12 מיליון שנות אור בקבוצת הדובה הגדולה. היא בהירה פי חמישה מגלקסיית שביל החלב ופי 100 ממרכז הגלקסיה שלנו.[2] בשנת 2005, בתצפיות באמצעות טלסקופ החלל האבל, התגלו 197 צבירים צעירים מסיביים בלב הגלקסיה. המסה הממוצעת של צבירים אלה היא כ-200 אלף מסות שמש, ולכן ליבת הגלקסיה היא סביבה מאוד אנרגטית ובעלת צפיפות גבוהה. באזור מרכז הגלקסיה, קצב יצירת הכוכבים גבוה פי 10 מאשר בכל גלקסיית שביל החלב.

אפילו בטלסקופ קטן ניתן לראות את M82 יוצרת זוג מרשים עם שכנתה הקרובה, הגלקסיה הספירלית M81. M82 מושפעת מכוחות הכבידה של שכנתה הגדולה יותר וכוחות הגאות הפועלים עליה מעוותים אותה. תהליך זה של אינטרקציה בין שתי הגלקסיות, שהחל לפני כ-100 מיליון שנה, הוא כנראה האחראי לקצב יצירת הכוכבים המוגבר ב-M82, בהשוואה לגלקסיות רגילות. זוג הגלקסיות הן שתיים מתוך 12 גלקסיות גדולות אשר מקיפות את הקבוצה המקומית ומכונות "מועצת הענקים", בהן גם גלקסיית המחוגה, M64, M83, M94 וקנטאורוס A.[3]

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

M82 כפי שהיא נראית בטלסקופ קטן

בעבר האמינו כי M82 היא גלקסיה לא-סדורה. עם זאת, בשנת 2005, בתצפיות בתחום התת-אדום הקרוב (NIR) התגלו שתי זרועות ספירליות סימטריות. הזרועות התגלו על ידי החסרת מודל דיסק מעריכי מהתצלומים, וניתן לראות כי הן נובעות מקצוות המוט הנראה בתמונות. הגורמים לכך שהזרועות לא התגלו קודם לכן הם הבהירות המשטחית הגבוהה של M82, האוריינטציה שלה ביחס לקו הראיה מאיתנו (כ-80°, כמעט מאונכת) ונוכחות של כמות גדולה של אבק בתצלומים בתחום האופטי.[4] גודלה הזוויתי של M82 הוא כ-11.2 דקות קשת, שממרחק של כ-12 מיליון שנות אור שקול לקוטר של כ-39,000 שנות אור.

אזורי יצירת כוכבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בליבתה של M82, אזור יצירת הכוכבים הפעיל הוא בעל קוטר של כ-1550 שנות אור. בתצפיות בתחום האופטי ניתן לזהות ארבעה אזורים (או גושים) בעלי בהירות משטחית גבוהה (המסומנים ב-A,C,D,E). אזורים אלה מתאימים למקורות מזוהים בתדרים קרינת X, תת-אדום וגלי רדיו. לכן סבורים כי מדובר בצבירי יצירת כוכבים מוסתרים. נראה שהזרימה הדו-קוטבית הייחודית של M82 (או "רוח-העל") מתרכזת באזורים A ו-C ומונעת על ידי האנרגיה המוזרקת על ידי סופרנובות, המתרחשות מדי 10 שנים.[2]

טלסקופ החלל צ'נדרה גילה פליטות קרינת רנטגן בעוצמה משתנה מאזור המרוחק כ-600 שנות אור ממרכז הגלקסיה. אסטרונומים העלו את ההשערה שמדובר בקרינה הנובעת מחור שחור בינוני, הראשון מסוגו, בעל מסה בתחום 200 עד 5000 מסות שמש.[5]. M82, כמו מרבית הגלקסיות, היא בעלת חור שחור על-מסיבי במרכזה, בעל מסה של כ-30 מליון מסות שמש, כפי שנמדד וחושב מדינמיקה כוכבית.[6]

תצפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם דרגת בהירות נראית 8.4 ניתן לצפות ב-M82 באמצעות טלסקופ חובבים ולהבחין שצורתה מאורכת. גודלה הזוויתי כפי שנראה בטלסקופ קטן הוא כ-5 דקות קשת ורק באמצעות טלסקופים גדולים ניתן להבחין בחלקיה החיצוניים שמשתרעים לגודל זוויתי של כ-11 דקות קשת - כשליש מקוטרו של הירח המלא. הגלקסיה נמצאת במרחק של כ-10.5 מעלות מצפון-מערב לכוכב דובהה (α בדובה הגדולה) וכ-0.6 מעלות מדרום לה נמצאת M81.

סופרנובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-M82 נצפתה סופרנובה אחת ודאית ושתיים נוספות אפשריות:

  • סופרנובה 2004am התגלתה בצילומים שנעשו במצפה הכוכבים ליק ב-21 בנובמבר 2003.
  • אירוע החשוד כסופרנובה 2009iz התגלה ב-17 באפריל 2009, בתצפיות רדיו שבוצעו ב-24 במרץ, ,2008 בעזרת המערך הגדול מאוד (VLA) וכן בתצפיות רדיו מאוחרות יותר. האירוע לא נצפה בתחום האופטי ומשערים כי מדובר בסופרנובה מסוג II.[7]
  • חשד לסופרנובה נוספת, שעל גילויה דווח ביוני 2009, גם כן בתחום הרדיו.
  • סופרנובה בבהירות 11 ב-22 בינואר 2014.[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ R. Stoyan S. Binnewies, S. Friedrich & K.P. Schroeder: Atlas of the Messier Objects: Highlights of the Deep Sky
  2. ^ 2.0 2.1 Barker, S.; de Grijs, R.; Cerviño, M. (1 ביוני 2008), "Star cluster versus field star formation in the nucleus of the prototype starburst galaxy M 82", Astronomy and Astrophysics 484 (3): 711–720, doi:10.1051/0004-6361:200809653 
  3. ^ Marshall L. McCall - A Council of Giants, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, March 2014, p.405
  4. ^ Mayya, Y. D.; Carrasco, L.; Luna, A. (25 ביולי 2005). "The Discovery of Spiral Arms in the Starburst Galaxy M82". The Astrophysical Journal 628 (1): L33–L36. doi:10.1086/432644. 
  5. ^ Patruno, A.; Portegies Zwart, S.; Dewi, J.; Hopman, C. (25 ביולי 2006). "The ultraluminous X-ray source in M82: an intermediate-mass black hole with a giant companion". Monthly Notices of the Royal Astronomical Society: Letters 370 (1): L6–L9. doi:10.1111/j.1745-3933.2006.00176.x. 
  6. ^ Gaffney, N. I., Lester, D. F., and Telesco, C. M. (1 באפריל 1993). ""The stellar velocity dispersion in the nucleus of M82"". Astrophysical Journal Letters 407: L57–L60. doi:10.1086/186805. 
  7. ^ Brunthaler, Andreas; Menten, K.M.; Reid, M.J. (1 באפריל 2009), "Discovery of a bright radio transient in M82: a new radio supernova?", Astronomy and Astrophysics 499 (2): L17–L20 
  8. ^ http://www.universetoday.com/108386/bright-new-supernova-blows-up-in-nearby-m82-the-cigar-galaxy/