NGC 4394

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
NGC 4394
NGC 4394 בתמונה של טלסקופ החלל האבל
NGC 4394 בתמונה של טלסקופ החלל האבל
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים שערות ברניקי
מגלה ויליאם הרשל
תאריך גילוי 14 במרץ 1784
סוג גלקסיית מוט ספירלית
בהירות 10.88[1]
סיווג מורפולוגי SBb(sr)[1]
עלייה ישרה 12ʰ 25ᵐ 55.6ˢ
נטייה ‏50.1″ ‏12′ ‏18°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 20.07-
מרחק[2] 58,000,000 שנות אור
17,782,683.35 פארסק
קוטר 60,770[2] שנות אור
מסה ‎8.3×1010‎‏[3] M
הסחה לאדום 922[2] ק"מ/שנייה
0.003075

NGC 4394 היא גלקסיית מוט ספירלית בקבוצת הכוכבים שערות ברניקי, הנמצאת במרחק של כ-58 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגלקסיה בהירות מדרגה 10.9, והיא התגלתה ב-14 במרץ 1784 על ידי האסטרונום ויליאם הרשל, שכלל אותה ברשימת הערפיליות שפרסם בשנת 1786 תחת הציון II.55, וציין רק שהיא צמודה ממזרח ל-M85.[4] בנו, ג'ון הרשל, צפה בה גם כן מספר פעמים, והכניס אותה לקטלוג הערפיליות שפרסם בשנת 1833 תחת הציון 1251, כשהיא מתוארת כדי בהירה, מעט מאורכת, עם מרכז בהיר ובאותו שדה הראייה עם M85.[5] הוא הכניס את הגלקסיה גם לקטלוג הכללי של ערפיליות וצבירי כוכבים שפרסם בשנת 1864 תחת הציון GC 2957 ובשנת 1888 ג'ון דרייר הכניס אותה לקטלוג הכללי החדש, תחת הציון NGC 4394, כאשר היא מתוארת כדי בהירה, מעט מאורכת ועם מרכז בהיר.[6]

תצפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגלקסיה נמצאת בקצה הצפוני של צביר הבתולה שגולש לתוך קבוצת הכוכבים שערות ברניקי, כ-7 דקות קשת ממזרח למרכזה של M85, הגדולה ממנה בהרבה, והמרחק בין שולי M85 ושולי NGC 4394 הוא כ-3 דקות קשת בלבד. שתיהן נמצאות כ-9.5 מעלות ממזרח-צפון-מזרח לכוכב הבולט דנבולה וכ-10.5 מעלות ממערב ל-α בשערות ברניקי. כ-1.6 מעלות וכ-2.5 מעלות מדרום-דרום-מערב להן נמצאות בהתאמה NGC 4350 ו-M100, כ-1.3 מעלות וכ-4 מעלות מדרום-דרום-מזרח להן נמצאות בהתאמה NGC 4450 ו-M88, כ-4 מעלות מדרום-דרום-מערב להן נמצאת M99 וכ-1.1 מעלות ממערב להן נמצאת NGC 4293, כולן גלקסיות השייכות גם כן לצביר הבתולה.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכה הזוויתי של NGC 4394 הוא כ-3.6 דקות קשת, שממרחקה שקול לקוטר של מעט יותר מ-60,000 שנות אור, כ-60% מהקוטר של שביל החלב. מסתה מוערכת בכ-‎8.3×1010מסות שמש, כ-15% מסת שביל החלב, כאשר כשליש ממנה או כ-‎2.6×1010‎ מסות שמש, היא מסת הכוכבים שבגלקסיה.[7] הגלקסיה מכילה גם מימן מולקולרי ואטומי שמסתו מוערכת בכ-‎1.7×109‎ מסות שמש,[3] שמאפשר יצירה של כוכבים חדשים בקצב מתון שמוערך בכ-0.7 מסת שמש בשנה, רובה מתרחשת בזרועות הספירליות של הגלקסיה בעוד שבמרכזה קצב יצירת הכוכבים נמוך בהרבה.[8] לגלקסיה מהירות רדיאלית של כ-922 קילומטר בשנייה, מאותו סדר הגודל של המהירות הרדיאלית של M85 הסמוכה, שעומדת על כ-730 קילומטר בשנייה,[9] וגם המרחק המוערך אל שתיהן הוא סביב 60 מיליון שנות אור, כך שסביר להניח שהן קשורות כבידתית זו לזו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא NGC 4394 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 D. B. Fisher & N. Drory: The Structure of Classical Bulges and Pseudobulges: the Link Between Pseudobulges and SÉRSIC Index, The Astronomical Journal, Vol. 136, Iss. 2, p. 781 (2008)
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 NED: NGC 4394
  3. ^ 3.0 3.1 J. D. P. Kenney & J. S. Young: The effects of environment on the molecular and atomic gas properties of large Virgo cluster spirals, Astrophysical Journal, Part 1, vol. 344, p. 175 (1989)
  4. ^ W. Herschel: Observations of nebulæ and clusters of stars, made at Slough, with a twenty-feet reflector, between the years 1825 and 1833, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 76, p. 474 (1786)
  5. ^ J. F. W. Herschel: Observations of nebulæ and clusters of stars, made at Slough, with a twenty-feet reflector, between the years 1825 and 1833, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 123, p. 422 (1833)
  6. ^ J. L. E. Dreyer: A New General Catalogue of Nebulæ and Clusters of Stars, being the Catalogue of the late Sir John F. W. Herschel, Bart, revised, corrected, and enlarged, Memoirs of the Royal Astronomical Society, Vol. 49, p 124 (1888)
  7. ^ T. Weinzirl, S. Jogee, S. Khochfar, A. Burkert & J. Kormendy: Bulge n and B/T in High-Mass Galaxies: Constraints on the Origin of Bulges in Hierarchical Models, The Astrophysical Journal, Vol. 696, Iss. 1, p. 416 (2009)
  8. ^ Z.-M. Zhou, C. Cao & H. Wu: Star Formation Properties in Barred Galaxies. III. Statistical Study of Bar-Driven Secular Evolution Using a Sample of Nearby Barred Spirals, The Astronomical Journal, Vol. 149, Iss. 1, article id. 1, p. 9 (2015)
  9. ^ NED: M85