M100

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מסיה 100
Messier 100 galaxy Hubble.jpg
M100 בצילום של טלסקופ החלל האבל
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים שערות ברניקי
שמות נוספים NGC 4321
מגלה פייר מאשן
תאריך גילוי 15 במרץ 1781
סוג גלקסיה ספירלית
בהירות 9.35+[1]
סיווג מורפולוגי SAB(s)bc[2]
עלייה ישרה 12ʰ 22ᵐ 54.8ˢ
נטייה ‏18.5″ ‏49′ ‏15°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 21.9-
מרחק[3] 56,000,000 שנות אור
17,169,487.37 פארסק
קוטר 120,000 שנות אור
מסה ‎2.4×1011‎‏[4] M
הסחה לאדום 1 ± 1,571 ק"מ/שנייה
0.00524

M100 (מ־Messier 100, נקראת גם NGC 4321) היא גלקסיה ספירלית הנמצאת במרחק של כ־56 מיליון שנות אור מכדור הארץ בקבוצת הכוכבים שערות ברניקי. גלקסיה זו היא אחת מהגלקסיות הבהירות ביותר שבצביר הבתולה ונמצאת בחלקו הצפוני, שגולש לתחומי הקבוצה השכנה - שערות ברניקי. זוהי אחת מהגלקסיות הרחוקות ביותר שבהן נמדדו בדייקנות משתנים קפאידיים, ועובדה זו הקנתה לה תפקיד חשוב ביצירת הפרדוקס־לכאורה, שלפיו ישנם כוכבים שגילם עולה על גיל היקום.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

M100 התגלתה ב־15 במרץ 1781 על ידי עוזרו של שארל מסיה, האסטרונום הצרפתי פייר מאשן, שבאותו לילה גילה גם את M98 ואת M99 הסמוכות. מאשן דיווח על תגליתו למסיה, שצפה בהן ב־13 באפריל וצירף אותן לקטלוג מסיה. M100 תוארה על ידיו כ"ערפילית ללא כוכבים עם בהירות דומה לשל M99 על האוזן של הבתולה. הוא ציין ששלוש הגלקסיות שגילה מאשן קשות לצפייה בשל עמימותן ושניתן לראותן רק כשמזג האוויר טוב וכשהן גבוהות בשמים. ויליאם הרשל תיאר אותה כערפילית גדולה שבמרכזה צביר כוכבים. ג'ון הרשל צפה בה בשנת 1826 ותיאר אותה כערפילית גדולה שבהירותה גדלה בפתאומיות במרכזה. בשנת 1832 הוא ציין שהיא בהירה למדי, עגולה אך אינה מרשימה במיוחד. בשנת 1850 פרסם ויליאם פרסונס רשימה של 14 ערפיליות בעלות צורה ספירלית וביניהן גם M100.

נכון לשנת 2009, נצפו ב־M100 חמש סופרנובות: SN 1901B,‏ SN 1959E,‏ ו־SN 2006X היו סופרנובות מסוג I, שהגיעו בשיאן לבהירות נראית מדרגות 15–17, SN 1914A שלא ידוע מאיזה סוג היא הגיעה לבהירות מדרגה 15 ו־SN 1979C הייתה סופרנובה מסוג II שבהירותה הגיעה בשיאה לדרגה 11.6.

תצפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

M100 נמצאת בחלקו הצפון־מערבי של צביר הבתולה והיא מהגלקסיות הבהירות שבו. עם דרגת בהירות נראית 9.3 היא ניתנת לצפייה באמצעות משקפת כשתנאי הצפייה טובים או באמצעות טלסקופ חובבים וקל לאתרה כ־1.9 מעלות קשת מצפון־מזרח לכוכב 6 בשערות ברניקי, שבהירותו הנראית היא מדרגה 5, וכ־8.25 מעלות ממזרח־צפון־מזרח לדנבולה. M99 נמצאת כ־1.7 מעלות מדרום־מערב ל־M100 ו־M98 כ־2.4 מעלות ממערב־דרום־מערב לה. כ־2.4 מעלות מצפון ל־M100 נמצאת M85,‏ M88 נמצאת כ־2.6 מעלות מדרום־מזרח לה ו־M91 כ־3.3 מעלות ממזרח־דרום־מזרח לה.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרחק אל M100 נמדד באמצעות זיהוי של 20 משתנים קפאידיים באמצעות טלסקופ החלל האבל. הבהירות המוחלטת שלהם חושבה ממחזורי ההשתנות של אורם ובאופן זה נקבע שהמרחק אל M100 הוא 56±6 מיליון שנות אור. מישור הדיסקה של M100 כמעט ניצב לקו הראייה אליה כך שהיא נראית כמעט מעגלית עם רוחב זוויתי של כ־7.4 דקות קשת, השקול לקוטר של כ־120,000 שנות אור. מסתה של M100 מוערכת בכ־‎2.4×1011מסות שמש, כ־40% ממסת שביל החלב. לגלקסיה שתי זרועות עיקריות, הדוקות קרוב למרכז ונפתחות כאשר הן מתרחקות ממנו. בין הזרועות העיקריות יש מספר זרועות משנה קצרות. לזרועות צבע כחלחל המראה על נוכחות של כוכבים צעירים וחמים מאוד שנוצרו במאות מיליוני השנים האחרונות, בעיקר בחלקן הפנימי של הזרועות. ל־M100 יש שלוש גלקסיות לווייניות הנמצאות במרחק זוויתי של כ־10 דקות קשת ממנה: NGC 4328 ממזרח, NGC 4323 מצפון ו־NGC 4322 מצפון־מזרח. עם בהירות נראית סביב דרגה 14, נדרש טלסקופ מקצועי על מנת להבחין בשלושתן.

השוואה בין צילומים של מרכז M100 לפני תיקון טלסקופ החלל האבל (משמאל) ואחרי (ימין)
צילום נוסף של הגלקסיה על ידי טלסקופ החלל האבל

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא M100 בוויקישיתוף
  • M100 בדפי מסיה של SEDS

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ SIMBAD: M100
  2. ^ NED: M100
  3. ^ Gregory Bothun: Hubble Space Telescope Distance Estimates to Virgo, University of OregonDepartment of Physics, Modern Cosmological Observations And Problems
  4. ^ Y. Sofue: Rotation Curve Decomposition for Size-Mass Relations of Bulge, Disk, and Dark Halo in Spiral Galaxies, Publications of the Astronomical Society of Japan, Volume 68, Issue 1, p. 4