לדלג לתוכן

NGC 4710

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
NGC 4710
NGC 4710 בתמונה של טלסקופ החלל האבל
NGC 4710 בתמונה של טלסקופ החלל האבל
NGC 4710 בתמונה של טלסקופ החלל האבל
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים שערות ברניקי
מגלה ויליאם הרשל
תאריך גילוי 21 במרץ 1784
סוג גלקסיית עדשה
בהירות נראית 10.94[1]
סיווג מורפולוגי +SA(r)0[2]
עלייה ישרה 12ʰ 49ᵐ 39.0ˢ
נטייה ‏55.8″ ‏09′ ‏15°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 20.19-
מרחק[1] 54,800,000 שנות אור
16,801,569.78 פארסק
קוטר 78,060[2] שנות אור
מסה ‎2.9×1010‎‏[1] M
הסחה לאדום 1,102[2] ק"מ/שנייה
0.003676

NGC 4710 היא גלקסיית עדשה בקבוצת הכוכבים שערות ברניקי, הנמצאת במרחק של כ-55 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.

לגלקסיה בהירות נראית מדרגה 10.94 והיא התגלתה ב-21 במרץ 1784 על ידי האסטרונום ויליאם הרשל, שכלל אותה ברשימת הערפיליות שפרסם בשנת 1786 תחת הציון II.95, כשהיא מתוארת כדי בהירה ומאורכת ביותר בכיוון קרוב לצפון-דרום.[3] בנו, ג'ון הרשל, צפה בה גם כן והכניס אותה לקטלוג הערפיליות שפרסם בשנת 1833 תחת הציון 1441, כשהיא מתוארת כבהירה מאוד, מאורכת ביותר ועם מרכז בהיר.[4] הוא הכניס את הגלקסיה גם לקטלוג הכללי של ערפיליות וצבירי כוכבים שפרסם בשנת 1864 תחת הציון GC 3240 ובשנת 1888 ג'ון דרייר הכניס אותה לקטלוג הכללי החדש, תחת הציון NGC 4710, כאשר היא מתוארת כבהירה למדי, די גדולה, מאורכת מאוד ומרכזה מתבהר בחדות ליצירת גרעין מובחן.[5]

הגלקסיה נמצאת בחלקו הצפון-מזרחי של צביר הבתולה שגולש לתחומי קבוצת הכוכבים שערות ברניקי, כ-5.5 מעלות ממערב-דרום-מערב לכוכב α בשערות ברניקי וכ-5.2 מעלות מצפון-מערב לכוכב וינדמיאטריקס. כ-1.9 מעלות מצפון-מערב לה נמצאת NGC 4651, כ-3.5 מעלות ממערב לה נמצאת M91, כאשר כ-0.8 מעלה הלאה באותו הכיוון נמצאת M88 וכ-3.6 מעלות מדרום-מערב ל-NGC 4710 נמצאת M90.‏ NGC 4689 ו-NGC 4654 נמצאות 1.5 ו-2.5 מעלות בהתאמה מדרום-דרום-מערב ל-NGC 4710 וכ-4 מעלות מדרום לה נמצאות NGC 4754 ו-NGC 4762, כולן גלקסיות השייכות גם כן לצביר הבתולה.

אורכה הזוויתי של NGC 4710 הוא כ-4.9 דקות קשת, שממרחקה שקול לקוטר של קרוב ל-80,000 שנות אור, כמעט ארבע חמישיות מהקוטר של שביל החלב, אך מכיוון שמישור הדיסקה של הגלקסיה כמעט משיק לקו הראייה אליה, רוחבה הזוויתי הוא רק כרבע מאורכה, מה שיוצר את צורתה המאורכת במיוחד. מסתה מוערכת בכ-‎2.9×1010מסות שמש, כ-5 אחוזים ממסת שביל החלב, כאשר כ-85% ממנה או כ-‎2.5×1010‎ מסות שמש, היא מסת הכוכבים שבגלקסיה ובנוסף יש בה גם מימן אטומי, שכמותו מוערכת ב-‎6.9×106‎ מסות שמש ומימן מולקולרי שכמותו מוערכת בכ-‎5.2×108‎ מסות שמש,[6] כך שבסך הכל כמות המימן החופשי בגלקסיה היא מעט פחות מ-2% ממסתה. למרות שכמות המימן החופשי אינה גדולה במיוחד, היא גדולה יותר מהכמות האופיינית לגלקסיות עדשה, ומאפשרת יצירת כוכבים חדשים בגלקסיה בקצב של כשישית מסת שמש בשנה,[7] ובהתאם לכך אוכלוסיית הכוכבים בגלקסיה היא פחות זקנה ממה שאופייני לגלקסיות עדשה, כאשר הגיל הממוצע של כוכביה הוא כ-5.3 מיליארד שנים והמתכתיות שלהם היא כ-50% מהמתכתיות של השמש.[1] בתמונות עם חשיפה ארוכה של הגלקסיה ניתן להבחין בשלוחות היוצאות מהתפיחה המרכזית של הגלקסיה ויוצרות צורת X, מבנה שככל הנראה קיים גם בשביל החלב.[8]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא NGC 4710 בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 J. Dabringhausen & M. Fellhauer: An extensive catalogue of early-type galaxies in the nearby Universe, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 460, Iss. 4, p. 4492 (2016)
  2. ^ 1 2 3 NED: NGC 4710
  3. ^ W. Herschel: Catalogue of One Thousand new Nebuae and Clusters of Stars, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 76, p. 475 (1786)
  4. ^ J. F. W. Herschel: Observations of nebulæ and clusters of stars, made at Slough, with a twenty-feet reflector, between the years 1825 and 1833, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 123, p. 433 (1833)
  5. ^ J. L. E. Dreyer: A New General Catalogue of Nebulæ and Clusters of Stars, being the Catalogue of the late Sir John F. W. Herschel, Bart, revised, corrected, and enlarged, Memoirs of the Royal Astronomical Society, Vol. 49, p. 133 (1888)
  6. ^ G. Gavazzi, G. Consolandi, S. Pedraglio, M. Fossati, M. Fumagalli & A. Boselli: Hα imaging observations of early-type galaxies from the ATLAS3D survey, Astronomy & Astrophysics, Vol. 611, id. A28, p. 14 (2018)
  7. ^ G. Gavazzi, G. Consolandi, S. Pedraglio, M. Fossati, M. Fumagalli & A. Boselli: Hα imaging observations of early-type galaxies from the ATLAS3D survey, Astronomy & Astrophysics, Vol. 611, id. A28, p. 22 (2018)
  8. ^ O. A. Gonzalez, D. A. Gadotti, V. P. Debattista, M. Rejkuba, E. Valenti, M. Zoccali, L. Coccato, D. Minniti & M. Ness: Comparing the properties of the X-shaped bulges of NGC 4710 and the Milky Way with MUSE, Astronomy & Astrophysics, Vol. 591, id. A7, p. 1 (2016)