NGC 4762

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
NGC 4762
NGC 4762 בתמונה של טלסקופ החלל האבל
NGC 4762 בתמונה של טלסקופ החלל האבל
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים בתולה
מגלה ויליאם הרשל
תאריך גילוי 15 במרץ 1784
סוג גלקסיית עדשה
בהירות 10.2[1]
סיווג מורפולוגי SB(r)0[2]
עלייה ישרה 12ʰ 52ᵐ 56.0ˢ
נטייה ‏50.9″ ‏13′ ‏11°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 21.4-
מרחק[1] 66,900,000 שנות אור
20,511,405.45 פארסק
קוטר 169,270[2] שנות אור
מסה ‎6.3×1010‎‏[3] M
הסחה לאדום 986[2] ק"מ/שנייה
0.003289

NGC 4762 היא גלקסיית עדשה עם מוט מרכזי בקבוצת הכוכבים בתולה, הנמצאת במרחק של כ-66 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגלקסיה בהירות מדרגה 10.2 והיא התגלתה ב-15 במרץ 1784 על ידי האסטרונום ויליאם הרשל, שכלל אותה ברשימת הערפיליות שפרסם בשנת 1786 תחת הציון II.75, כאשר הוא מציין שהיא המזרחית מבין שתיים (המערבית היא II. 74‏ - NGC 4754) ומתאר אותה כדי בהירה, מאוד מאורכת, ושהמרחק הזוויתי בין שתי הערפיליות הוא הוא 8–10 דקות קשת.[4] בנו, ג'ון הרשל, צפה בה גם כן והכניס אותה לקטלוג תחת הציון 1466, כאשר היא מתוארת כדי בהירה, מאורכת מאוד, עם מרכז בהיר ושסביבה יש שלושה כוכבים,[5] והוא גם הוסיף לקטלוג שרטוט של הערפילית, של הכוכבים שסביבה ושל NGC 4754 הסמוכה.[6] הוא הכניס את הגלקסיה גם לקטלוג הכללי של ערפיליות וצבירי כוכבים שפרסם בשנת 1864 תחת הציון GC 3278 ובשנת 1888 ג'ון דרייר הכניס אותה לקטלוג הכללי החדש, תחת הציון NGC 4762, כאשר היא מתוארת כדי בהירה, מאורכת מאוד ושהיא המזרחית מתוך שתים.[7]

תצפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגלקסיה נמצאת בקצהו המזרחי של צביר הבתולה, כ-2.3 מעלות ממערב לכוכב וינדמיאטריקס וכ-2.9 מעלות ממזרח-צפון-מזרח לכוכב ρ בבתולה. כ-10.4 דקות קשת ממערב-צפון-מערב לה נמצאת NGC 4754, כ-3 מעלות מדרום-דרום-מערב לה נמצאת NGC 4698, כ-3.1 וכ-3.35 מעלות ממערב-דרום-מערב לה נמצאות בהתאמה NGC 4608 ו-NGC 4596, כ-2.1 מעלות ממערב לה נמצאת NGC 4660 ובאותו הכיוון כ-4 מעלות מ-NGC 4762 נמצאות זוג הגלקסיות NGC 4567 ו-NGC 4568.‏ M60 נמצאת כ-2.3 מעלות ממערב-צפון מערב לה, כאשר באותו הכיוון כ-0.4 מעלה מעבר לה נמצאת M59, כ-2.9 מעלות מצפון-מערב ל-NGC 4762 נמצאת NGC 4654, כ-2.8 מעלות מצפון-צפון-מערב לה נמצאת NGC 4689, וכ-4 מעלות מצפון לה נמצאת NGC 4710, כולן גלקסיות השייכות גם כן לצביר הבתולה.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכה הזוויתי של NGC 4762 הוא כ-8.7 דקות קשת, שממרחקה שקול לקוטר של כ-170,000 שנות אור, כ-70% יותר מהקוטר של שביל החלב. קו הראייה ממערכת השמש אל הגלקסיה כמעט משיק למישור הדיסקה שלה, כך שרוחבה הזוויתי קטן בהרבה והוא רק כחמישית מאורכה הזוויתי, מה שנותן לה את צורתה המאורכת במיוחד ומפריע להבחין בפרטי המבנה הפנימי שלה. מסתה מוערכת רק בכ-‎6.3×1010מסות שמש, כ-11% בלבד ממסת שביל החלב, כאשר כ-70% ממנה או כ-‎4.5×1010‎ מסות שמש, היא מסת הכוכבים שבגלקסיה.[3] בנוסף יש בה גם כמות קטנה מאוד של מימן אטומי ומימן מולקולרי, שכמותם המשותפת מוערכת בפחות מ-‎5.5×107‎ מסות שמש,[8] כך שבסך הכל כמות המימן החופשי בגלקסיה היא פחות מאלפית ממסתה. כתוצאה מהמחסור במימן, קצב יצירת הכוכבים החדשים בגלקסיה נמוך מאוד ומוערך בכ-6 אלפיות של מסת שמש בשנה או במסת שמש בכ-160 שנים,[3] ובהתאם לכך אוכלוסיית הכוכבים בגלקסיה זקנה עם גיל ממוצע של כ-8.5 מיליארד שנים ומתכתיות נמוכה יחסית של כ-53% מהמתכתיות של השמש.[1] למרות הקושי לצפות במבנה הפנימי של NGC 4762, מחקרים של ההבדלים בעוצמת ההארה מחלקיה השונים העלו שהיא מורכבת מתפיחה מרכזית, מוט מרכזי שאורכו הזוויתי כ-25 שניות קשת, השקול ממרחקה לאורך של 16,000 שנות אור, דיסקה מעובה דמוית עדשה וטבעת חיצונית שקוטרה הזוויתי כ-8.3 דקות קשת השקולות לקוטר של כ-162,000 שנות אור.[9] עם זאת, הועלתה אפשרות שלגלקסיה אין מוט מרכזי וניתן להסביר את מאפייני ההארה החריגים שלה בשרידים של מיזוג עם גלקסיה אחרת שיוצרים את חוסר האחידות.[10] למרות הקרבה הנראית של NGC 4762 ושל NGC 4754, הפרש המהירות הרדיאלית ביניהן הוא קרוב ל-400 קילומטר בשנייה וכן נראה ש-NGC 4762 נמצאת לפחות 10 מילון שנות אור מעבר ל-NGC 4754, כך שהן לא משפיעות זו על זו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא NGC 4762 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 J. Dabringhausen & M. Fellhauer: An extensive catalogue of early-type galaxies in the nearby Universe, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 460, Iss. 4, p. 4492 (2016)
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 NED: NGC 4762
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 A. Amblard, L. Riguccini, P. Temi, S. Im, M. Fanelli & P. Serra: Star Formation Bimodality in Early-type Galaxies, The Astrophysical Journal, Vol. 783, Iss. 2, article id. 135, p. 18 (2014)
  4. ^ W. Herschel: Catalogue of One Thousand new Nebuae and Clusters of Stars, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 76, p. 475 (1786)
  5. ^ J. F. W. Herschel: Observations of nebulæ and clusters of stars, made at Slough, with a twenty-feet reflector, between the years 1825 and 1833, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 123, p. 435 (1833)
  6. ^ J. F. W. Herschel: Observations of nebulæ and clusters of stars, made at Slough, with a twenty-feet reflector, between the years 1825 and 1833, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 123, p. 494, Fig. 84 (1833)
  7. ^ J. L. E. Dreyer: A New General Catalogue of Nebulæ and Clusters of Stars, being the Catalogue of the late Sir John F. W. Herschel, Bart, revised, corrected, and enlarged, Memoirs of the Royal Astronomical Society, Vol. 49, p. 134 (1888)
  8. ^ G. Gavazzi, G. Consolandi, S. Pedraglio, M. Fossati, M. Fumagalli & A. Boselli: Hα imaging observations of early-type galaxies from the ATLAS3D survey, Astronomy & Astrophysics, Vol. 611, id. A28, p. 14 (2018)
  9. ^ K. I. Wakamatsu & M. Hamabe: Surface photometry of edge-on galaxies. V - The vertical structure of the bar in NGC 4762, Astrophysical Journal Supplement Series, vol. 56, p. 288 (1984)
  10. ^ H. Wozniak: Is the edge-on galaxy NGC 4762 actually barred?, Astrophysical Letters and Communications, Vol. 31, p.165 (1995)