NGC 5195

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
NGC 5195
NGC 5195 מימין לגלקסיית המערבולת בתמונה של טלסקופ החלל האבל
NGC 5195 מימין לגלקסיית המערבולת בתמונה של טלסקופ החלל האבל
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים כלבי ציד
שמות נוספים M51B
מגלה פייר מאשן
תאריך גילוי 20 במרץ 1781
סוג גלקסיית עדשה או גלקסיה לא-סדורה
בהירות 9.55[1]
סיווג מורפולוגי SB0-1 pec/I0 pec[2]
עלייה ישרה 13ʰ 29ᵐ 59.6ˢ
נטייה ‏58.1″ ‏15′ ‏47°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 19.6-
מרחק[2] 23,400,000 שנות אור
7,174,392.94 פארסק
קוטר 39,520[2] שנות אור
מסה ‎2-3×1010‎‏[3] M
הסחה לאדום 465[2] ק"מ/שנייה
0.00155

NGC 5195 או M51B היא גלקסיית עדשה או גלקסיה לא-סדורה בקבוצת הכוכבים כלבי ציד, הנמצאת במרחק של כ-23.4 מיליון שנות אור ממערכת השמש ונמצאת באינטראקציה כבידתית עם גלקסיית המערבולת הסמוכה אליה. כתוצאה מהאינטראקציה, הגלקסיה התעוותה וצורתה קשה לסיווג.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגלקסיה בהירות מדרגה 9.55 והיא התגלתה ב-20 במרץ 1781 על ידי האסטרונום פייר מאשן, שדיווח עליה לחברו שארל מסיה. מסיה ציין את הגילוי בכתב ידו על גבי העותק האישי שלו של קטלוג מסיה והוסיף שרטוט של זוג הגלקסיות. ויליאם הרשל צפה בגלקסיה בשנת 1787 והוסיף אותה לרשימת הערפיליות שפרסם בשנת 1789 תחת הציון I.186. הוא תיאר אותה כבהירה למדי, די גדולה, עגולה או קצת מאורכת מתבהרת מאוד בהדרגה לכיוון מרכזה, כ-3 דקות קשת מצפון-מערב ל-M51.[4] בנו, ג'ון הרשל, צפה בה גם כן והכניס אותה לקטלוג הערפיליות שפרסם בשנת 1833 תחת הציון 1623 כשהיא מתוארת כבהירה, עגולה, מתבהרת בפתאומיות במרכזה ומהווה בת זוג של M51. הוא גם צירף שרטוט של הזוג.[5] הוא הכניס את הגלקסיה גם לקטלוג הכללי של ערפיליות וצבירי כוכבים שפרסם בשנת 1864 תחת הציון GC 3574 ובשנת 1888 ג'ון דרייר הכניס אותה לקטלוג הכללי החדש, תחת הציון NGC 5195 כאשר היא מתוארת כבהירה, די קטנה, קצת מאורכת, מתבהרת בהדרגה לכיוון מרכזה וקשורה ל-M51.[6]

תצפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קל לזהות את הגלקסיה באמצעות טלסקופ חובבים כ-4.5 דקות קשת מצפון למרכז של גלקסיית המערבולת, כאשר שתיהן נמצאות כ-3.6 מעלות מדרום-מערב לכוכב הבולט אלקאיד. כ-5.8 מעלות מדרום-דרום-מערב לזוג נמצאת גלקסיית החמניה ואלו הן שלוש הגלקסיות הבהירות ביותר בקבוצת גלקסיות קטנה שנקראת קבוצת M51. כ-8.8 מעלות מצפון-צפון מערב להן נמצאת גלקסיית גלגל הרוח ששייכת לקבוצת M101, שייתכן שקבוצת M51 מהווה למעשה תת-קבוצה שלה.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכה הזוויתי של NGC 5195 הוא כ-5.8 דקות קשת, שממרחקה שקול לקוטר של כ-40,000 שנות אור, כ-40% מהקוטר של שביל החלב. מסתה מוערכת בכ-‎2-3×1010מסות שמש, כרבע ממסתה של גלקסיית המערבולת ו-4%-5% ממסת שביל החלב, כאשר לפחות 80% ממסתה או קרוב ל-‎2×1010‎ מסות שמש, היא מסת הכוכבים שבגלקסיה.[7] כך שהיא מכילה מעט גז ואבק או חומר אפל. בהתאם לכמות הנמוכה יחסית של גז חופשי, קצב היצירה של כוכבים חדשים בגלקסיה נמוך יחסית, כשביעית מסת שמש בשנה, לעומת קצב גדול פי 14 בגלקסיית המערבולת השכנה.[7] ייתכן שהגלקסיה איבדה את הגז החופשי שלה כתוצאה ממעבר קרוב לגלקסיית המערבולת. אוכלוסיית הכוכבים של NGC 5195 היא זקנה יחסית וכ-80% מהם הם בני לפחות 10 מיליארד שנים והשאר בני כמיליארד שנים,[8] מה שתואם את קצב היצירה הנמוך של כוכבים חדשים. הסיווג של הגלקסיה כגלקסיית עדשה מסוג SB0 אינו חד משמעי והיא לפעמים מסווגת כגלקסיית מוט ספירלית מסוג SB1 או כגלקסיה לא-סדורה מסוג I0.[2] בשנת 1945 זוהתה בגלקסיה סופרנובה שהגיעה בשיאה לדרגת בהירות 14.[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ SIMBAD: NGC 5195
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 NED: NGC M51B
  3. ^ J. Smith, R. D. Gehrz, G. L. Grasdalen, J. A. Hackwell, R. D. Dietz & S. D. Friedman: Starlight morphology of the interacting galaxy NGC 5195
  4. ^ SEDS: M51B
  5. ^ J. F. W. Herschel: Observations of nebulæ and clusters of stars, made at Slough, with a twenty-feet reflector, between the years 1825 and 1833, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 123, p. 442, 495 (1833)
  6. ^ J. L. E. Dreyer: A New General Catalogue of Nebulæ and Clusters of Stars, being the Catalogue of the late Sir John F. W. Herschel, Bart, revised, corrected, and enlarged, Memoirs of the Royal Astronomical Society, Vol. 49, p 145 (1888)
  7. ^ 7.0 7.1 L. Lanz, A. Zezas, N. Brassington, H. A. Smith, M. L. N. Ashby, E. da Cunha, G. G. Fazio, C. C. Hayward, L. Hernquist & P. Jonsson: Global Star Formation Rates and Dust Emission over the Galaxy Interaction Sequence, The Astrophysical Journal, Vol. 768, Iss. 1, article id. 90, p. 25 (2013)
  8. ^ K. Alatalo, R. Aladro, K. Nyland, S. Aalto, T. Bitsakis, J. S. Gallagher & L. Lanz: After the Interaction: an Efficiently Star-forming Molecular Disk in NGC 5195, The Astrophysical Journal, Vol. 830, Iss. 2, article id. 137, p. 12 (2016)
  9. ^ M. L. Humason: Supernova in NGC 5195, Publications of the Astronomical Society of the Pacific, Vol. 57, No. 336, p. 174 (1945)