גלקסיית החמניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גלקסיית החמניה
Messier 63.jpg
גלקסיית החמניה באור נראה
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים כלבי ציד
שמות נוספים M63, NGC 5055
מגלה פייר מאשן
תאריך גילוי 14 ביוני 1779
סוג גלקסיה ספירלית
בהירות 9.3
סיווג מורפולוגי SA(rs)bc
עלייה ישרה 13ʰ 15ᵐ 49.33ˢ
נטייה ‏45.4″ ‏01′ ‏42°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 21.0-
מרחק 37,000,000 שנות אור
11,344,125.58 פארסק
קוטר 105,000 שנות אור
מסה ‎7.6×1010‎‏ M
הסחה לאדום 485 ק"מ/שנייה
0.001678±0.000017

גלקסיית החמניה (נקראת גם M63 מ-Messier 63 וכן NGC 5055) היא גלקסיה ספירלית בקבוצת הכוכבים כלבי ציד ומרחקה משביל החלב הוא כ-37 מיליון שנות אור. M63 היא העצם הראשון בקטלוג מסיה שהתגלה על ידי פייר מאשן - חברו ועוזרו של שארל מסיה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלקסיית החמניה התגלתה ב-14 ביוני 1779 על ידי פייר מאשן שעזר לשארל מסיה במציאת עצמים דמויי שביט ותיעודם בקטלוג מסיה. שארל מסיה תיאר את הגלקסיה כערפילית עמומה, דומה ל-M59. בשנת 1787 צפה ויליאם הרשל בגלקסיה וציין שצורתה אליפטית, שצירה הארוך בכיוון צפון-מערב - דרום-מזרח גדול פי אחד וחצי מרוחבה ושמרכזה בהיר בהרבה משוליה. בשנת 1850 זיהה ויליאם פרסונס שלגלקסיה מבנה של זרועות ספירליות וזו אחת הגלקסיות הספירליות הראשונות שזוהתה ככזו.

ב-25 במאי 1971 זוהתה בגלקסיה סופרנובה מסוג I שבהירותה הגיעה לדרגה 11.8.

גלקסיית החמניה בצילום של טלסקופ החלל שפיצר באור תת-אדום

תצפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלקסיית החמניה נמצאת כ-5 מעלות מצפון-מזרח לכוכב קור קרולי (α בכלבי ציד) ומעט פחות מ-6 מעלות דרום-דרום-מערבית לגלקסיית המערבולת. ניתן לצפות בה בקלות בטלסקופ חובבים ואפילו במשקפת איכותית כאשר תנאי התצפית טובים, אך נחוץ טלסקופ מקצועי על מנת להבחין במבנה הספירלי. בשוליים המערביים של הגלקסיה ניתן לראות כוכב בהיר יחסית עם בהירות מדרגה 9.3, כוכב זה שייך לשביל החלב ואינו קשור לגלקסיית החמניה.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלקסיית החמנייה היא גלקסייה בינונית, אורכו הזוויתי של צירה הארוך (כפי שנראה משביל החלב) הוא למעלה מ-10 דקות קשת שממרחק של כ-37 מיליון שנות אור שקול לקוטר של כ-105,000 שנות אור. מסתה של הגלקסיה מוערכת בכ-76 מיליארד מסות שמש[1] או שמינית ממסת שביל החלב. זרועותיה של גלקסיית החמניה רבות, קצרות יחסית וצפופות והן מכילות אזורים של יצירת כוכבים חדשים.

הגלקסיה שייכת לצביר גלקסיות מקומי הקרוי על שם גלקסיית המערבולת, והיא השנייה הכי בהירה בו אחרי גלקסיית המערבולת. למעשה לכל שאר הגלקסיות החברות בצביר בהירות מדרגה 13 ומעלה כך שקשה לראותן בציוד חובבים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גלקסיית החמניה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^
    E. M. Burbidge, G. R. Burbidge & K. H. Prendergast: The Rotation, Mass Distribution, and Mass of NGC 5055, Astrophysical Journal, vol. 131, p.282 (1959)