NGC 5253
 | |
| NGC 5253 בתמונה של טלסקופ החלל האבל. | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | קנטאור |
| מגלה | ויליאם הרשל |
| תאריך גילוי | 15 במרץ 1787 |
| סוג | גלקסיה לא-סדורה ננסית |
| בהירות נראית | 10.5[1] |
| סיווג מורפולוגי | Im pec[1] |
| עלייה ישרה | 13ʰ 39ᵐ 56ˢ |
| נטייה | 24.1″ 38′ 31°- |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 17.3- |
| מרחק[2] |
11,600,000 שנות אור 3,556,536.67 פארסק |
| קוטר | 16,880[2] שנות אור |
| מסה | 6×109[3] ☉M |
| הסחה לאדום |
403[1] ק"מ/שנייה 0.001 |
NGC 5253 היא גלקסיה לא-סדורה ננסית שנמצאת בקבוצת הכוכבים קנטאור, קרוב לגבול עם קבוצת נחש מים, במרחק של כ-11.6 מיליון שנות אור ממערכת השמש, ושייכת לקבוצת קנטאור A.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לגלקסיה בהירות נראית מדרגה 10.5 והיא התגלתה ב-15 במרץ 1787 על ידי האסטרונום ויליאם הרשל, שכלל אותה בקטלוג הערפיליות השני שלו תחת הציון II 638 ותיאר אותה כ"בהירה למדי, קטנה וללא צורה סדורה".[4] בנו, ג'ון הרשל, הכניס אותה לקטלוג הערפיליות שפרסם בשנת 1847 תחת הציון h.3526 ולקטלוג הכללי של ערפיליות וצבירי כוכבים תחת הציון GC 3620. ג'ון דרייר הכניס אותה לקטלוג הכללי החדש תחת הציון NGC 5253, כשהיא מתוארת כבהירה, גדולה למדי, מאורכת בכיוון צפון-מזרח - דרום-מערב ונעשית בהירה יותר באופן חד במרכזה.[5]
תצפית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגלקסיה נמצאת כ-6.5 מעלות מצפון-מזרח לכוכב ι בקנטאור וכ-7.3 מעלות מצפון-מערב לכוכב מנקנט. כ-1.8 מעלות מצפון-צפון-מערב לה נמצאת גלקסיית גלגל הרוח הדרומית ששייכת גם כן לאותה קבוצת גלקסיות. למרות הקרבה הנראית של שתי הגלקסיות, מרחקן משביל החלב שונה וגלקסיית גלגל הרוח הדרומית נמצאת למעשה כ-4 מיליון שנות אור רחוק יותר מ-NGC 5253. מרחקה של NGC 5253 משביל החלב דומה למרחקה של קנטאור A ולכן ייתכן שהיא למעשה שייכת לתת-קבוצת קנטאור A ולא לתת-קבוצת M83.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגלקסיה נראית מאורכת למדי ואורכה הזוויתי הוא כ-5 דקות קשת, שממרחקה שקול לקוטר של כ-16,880 שנות אור, כשישית מקוטר שביל החלב. מסתה מוערכת בכ-6×109 מסות שמש, כ-1.5% ממסת שביל החלב. גודלה ומסתה מסווגים אותה על הגבול בין גלקסיה לא סדורה "רגילה" וגלקסיה לא סדורה ננסית, אך בדרך כלל היא מסווגת כננסית או כ"קומפקטית". מרכזה של NGC 5253 עשיר מאוד באבק וגז ומתרחשת בו יצירת כוכבים חדשים אינטנסיבית בקצב שמגיע לפי 10 מקצב יצירת כוכבים חדשים בענני האבק והגז שבשביל החלב.[6] כתוצאה מכך מרכז הגלקסיה עשיר בצבירי כוכבים צעירים, מסיביים וחמים מאוד שנותן לו גוון כחלחל. חלק מהצבירים צעירים מאוד וגילם מוערך בין מיליון ל-15 מיליון שנים בלבד, כאשר הגדולים שבהם מגיעים למסות של 10,000 עד 250,000 מסות שמש.[7] הכוכבים המסיביים ביותר בצבירים מגיעים למסה של יותר מ-100 מסות שמש ויוצרים קרינה על-סגולה חזקה ורוחות שמש מהירות מאוד, שעל פי ההרחבה הספקטרלית של קרינת הכוכבים, מגיעה למהירות של 1,200 קילומטר בשנייה.[8] מדידות של הקרינה הנפלטת ממרכז הגלקסיה בגלי רדיו העלו שבליבת הגלקסיה יש אזור H II קטן בקוטר של פחות מ-6 שנות אור שהיינון של המימן שבו מתאים לקרינה העל-סגולה שנוצרת מכ-1,200 כוכבים מסוג ספקטרלי O. לפי המדידות ברדיוס של כ-75 שנות אור מסביב למרכז הגלקסיה יש כ-7,000 כוכבים מסוג O, כך שאם התפלגות הכוכבים האחרים באותה הסביבה דומה לזו של אזורי H II אחרים, אז יש בליבת הגלקסיה בין מיליון לשני מיליון כוכבים.[9] בעבר הועלו השערות שיצירת הכוכבים החריגה בגלקסיה נובעת מאינטראקציה עם גלקסיה מסיבית אחרת, אך NGC 5253 רחוקה מכל גלקסיה גדולה אחרת ולא סביר שבמיליוני השנים האחרונות עברה בסמוך לאחת מהן. הסבר אחר לקצב יצירת הכוכבים הגדול במיליוני השנים האחרונות הוא בליעה של ענן גז ואבק גדול אל תוך ליבת הגלקסיה. המקור לענן כזה יכול להיות מעבר קרוב לגלקסיה אחרת לפני מאות מיליוני שנים שגרם לענן גז להתנתק מהגלקסיה האחרת ובתהליך ארוך להסתפח אל NGC 5253. "זנבות" של אזורי HI בכיוון צפון-דרום מצביעים על האפשרות שאלו שרידיו של הענן שנבלע ושמקורו במעבר קרוב לגלקסיית גלגל הרוח הדרומית לפני כמיליארד שנים.[7]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- NGC 5253, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 SIMBAD: NGC 5253
- ^ 1 2 NED: NGC 5253
- ^ L. Vanzi & M. Sauvage: Dust and super star clusters in NGC 5253, Astronomy & Astrophysics, vol. 415, p.509-10 (2004)
- ^ W. Herschel: Catalogue of a Second Thousand of New Nebulae and Clusters of Stars; With a Few Introductory Remarks on the Construction of the Heavens, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, Vol. 79, p. 25 (1789)
- ^ J. L. E. Dreyer: A New General Catalogue of Nebulæ and Clusters of Stars, being the Catalogue of the late Sir John F. W. Herschel, Bart, revised, corrected, and enlarged, Memoirs of the Royal Astronomical Society, Vol. 49, p. 146 (1888)
- ^ J. L. Turner, S. C. Beck, D. J. Benford, S. M. Consiglio, P. T. P. Ho, A. Kovács, D. S. Meier & J.-H. Zhao: Highly efficient s tar formation fueled by cold stream accretion in NGC 5253, Nature, Vol. 519, Iss. 7543, p. 331 (2015)
- ^ 1 2 D. Calzetti, K. E. Johnson, A. Adamo, J. S. Gallagher III, J. E. Andrews, L. J. Smith, G. C. Clayton, J. C. Lee, E. Sabbi, L. Ubeda, H. Kim, J. E. Ryon, D. Thilker, S. N. Bright, E. Zackrisson, R. C. Kennicutt, S. E. de Mink, B. C. Whitmore, A. Aloisi, R. Chandar, M. Cignoni, D. Cook, D. A. Dale, B. G. Elmegreen, D. M. Elmegreen, A. S. Evans, M. Fumagalli, D. A. Gouliermis, K. Grasha, E. K. Grebel, M. R. Krumholz, R. Walterbos, A. Wofford, T. M. Brown, C. Christian, C. Dobbs, A. Herrero, L. Kahre, M. Messa, P. Nair, A. Nota, G. Östlin, A. Pellerin, E. Sacchi, D. Schaerer & M. Tosi: The Brightest Young Star Clusters in NGC 5253, The Astrophysical Journal, Vol. 811, Iss. 2, article id. 75, p. 1 (2015)
- ^ L. J. Smith, P. A. Crowther, D. Calzetti & F. Sidoli: The Very Massive Star Content of the Nuclear Star Clusters in NGC 5253, The Astrophysical Journal, Vol. 823, Iss. 1, article id. 38, p. 9 (2016)
- ^ J. L. Turner & S. C. Beck: The Birth of a Super-Star Cluster: NGC 5253, The Astrophysical Journal, Vol. 602, Iss. 2, p. L87 (2004)