One After 909

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"One After 909"
שיר בביצוע ביטלס
מתוך האלבום Let It Be
יצא לאור 8 במאי 1970
הוקלט 30 בינואר 1969
סוגה רוק
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 2:52
חברת תקליטים אפל
כתיבה לנון-מקרטני
לחן ג'ון לנון, פול מקרטני עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה פיל ספקטור
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

One After 909עברית: אחד אחרי 909, בהקלטות מוקדמות: "The One After 909") הוא שיר של הביטלס מהאלבום Let It Be שיצא בשנת 1970. השיר נכתב על ידי ג'ון לנון, עם מעט עזרה מפול מקרטני. ייתכן והשיר נכתב כבר בשנת 1957, והוא נחשב לאחת היצירות הראשונות של לנון-מקרטני. גרסת השיר שהופיעה באלבום היא הקלטה מהופעת הביטלס על הגג.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריאיון לעיתון משנת 1980, הסביר לנון על מקור השם לשיר: "זה היה משהו שכתבתי כשהייתי בערך בן 17. גרתי בדרך ניוקאסל, 9, נולדתי ב-9 באוקטובר, זה מספר שעוקב אחריי. למרות שמבחינה נומרולוגית, כנראה שאני מספר שש או שלוש או משהו, אבל הכל זה חלק מתשע"[1][2].

מקרטני אמר גם הוא על השיר: "זה לא שיר נהדר, אבל הוא אהוב עליי מאוד, מכיוון שיש בו זיכרונות נהדרים עבורי מג'ון"[3].

גרסאות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 במרץ 1963 הקליטה הלהקה גרסה של השיר בחמישה טייקים, יחד עם הקלטת הסינגלים "From Me to You", והבי סייד שלו "Thank You Girl". מכיוון שהם לא היו מרוצים מהתוצאה, הגרסה לא פורסמה באותה תקופה, והשיר נגנז לשש שנים. לבסוף השיר הוקלט מחדש עבור פרויקט Get Back, ויצא יחד עם האלבום Let It Be. מאוחר יותר, עיבדה הלהקה את ההקלטות הגנוזות של השיר, והוסיפה אותה לאלבום Anthology 1 שיצא בשנת 1995.

גרסה מחודשת של הופעת הגג מ-1969, יצאה באלבום "Let It Be... Naked" בשנת 2003.

גרסאות כיסוי לשיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשיר יצאו גרסאות כיסוי על ידי מספר אמנים ביניהם: ריקי נלסון, וילי נלסון והלן רדי. אחת הגרסאות לשיר, בוצעה על ידי ג׳יימס אפולו, לרגל 40 שנה לאלבום Let It Be, בשנת 2010. לשיר יצאה אף גרסת ילדים, על ידי כוכב הילדים האמריקאי כריס באלו, בשנת 2015.

משתתפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסת Let It Be, ו-Let It Be... Naked[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסת Anthology 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ John Lennon, All we are saying, St. Martin's Griffin, 2000
  2. ^ Beatles Songwriting & Recording Database: Let It Be, www.beatlesinterviews.org
  3. ^ Barry Miles, Paul McCartney, H. Holt, 1998