לדלג לתוכן

Rainbow (להקה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ריינבו
Rainbow
רוני ג'יימס דיו וריצ'י בלקמור בהופעה בנורווגיה, 1977
רוני ג'יימס דיו וריצ'י בלקמור בהופעה בנורווגיה, 1977
מקום הקמה הרטפורד עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות אנגליה
תקופת הפעילות 1974–1985
1993–1997
2016
סוגה הארד רוק, הבי מטאל
חברת תקליטים Polydor, BMG
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Rainbow (עברית: קשת בענן) היא להקת הארד רוק בריטית, שנוסדה בשנת 1975 על ידי ריצ'י בלקמור, גיטריסט להקת דיפ פרפל בעבר. ההרכב המקורי, הכיל בתוכו את חברי להקת Elf (אנ'); את הסולן רוני ג'יימס דיו, את הקלידן מיקי לי סול (אנ'), את הבסיסט קרייג גרובר (אנ') ואת המתופף גארי דריסקול (אנ').

תחילת הדרך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1974, לא אהב ריצ'י בלקמור, הגיטריסט הוירטואוז של להקת ההארד רוק דיפ פרפל, את אלמנטי הפאנק (Funk)/סול הרבים בשירי הלהקה באותה התקופה, ונדחה על ידי חברי הלהקה כאשר רצה לחזור לסגנון ההארד רוק. אחד הדברים שהעצימו את כעסו של בלאקמור, הייתה גם אי-הסכמת הלהקה להקליט קאבר לשיר Black Sheep Of The Family של הקוואטרמאס(אנ'). רעיונותיו ושאיפותיו של בלאקמור לא זכו להגשמה.

במהלך סיבוב ההופעות של דיפ פרפל בארצות הברית, חיממה אותה להקת הרוק האמריקאית Elf(אנ') ריצ'י התרשם מאוד מסולן הלהקה, רוני ג'יימס דיו, ולאחר זמן מה החליט בלאקמור לעזוב את דיפ פרפל, ולהצטרף אל הלהקה Elf כמנהיג הלהקה. לאחר הצטרפותו, החליט בלאקמור לשנות את שם הלהקה, מ-Elf ל-Rainbow. השם החדש, Rainbow, נבחר בהשראת הבר Rainbow Bar And Grill, אשר נמצא בהוליווד, בו הכיר בלקמור את דיו.

בשנת 1975, לאחר מספר חודשי הקלטות, הוציאה ריינבו את אלבום הבכורה שלה, "Ritchie Blackmore's Rainbow", אשר הכיל בתוכו את הלהיט Man On The Silver Mountain. המוזיקה של ריינבו הייתה, בדומה למוזיקה של דיפ פרפל, מושפעת בעיקר ממוזיקה קלאסית. כתיבתו של דיו התעסקה בנושאים מדיווליים יותר. מה גם, שבניגוד לאיאן גילן, סולן להקת דיפ פרפל באותה התקופה, היכולות הווקאליות של דיו באו לידי ביטוי גם בשירי ההארד רוק הכבדים, וגם בבלדות הרכות והשקטות יותר.

לאחר הקלטת האלבום, פיטר בלקמור את כל חברי הלהקה חוץ מדיו, וצירף אל הלהקה את המתופף קוזי פוול, את הבסיסט ג'ימי ביין, ואת הקלידן טוני קארין. ההרכב הנוכחי פנה להקליט את האלבום השני של הלהקה, "Rising". "Rising" הצליח מאוד, והביא את הלהקה לתודעה כלל-עולמית, והאלבום נחשב עד היום לאבן דרך בתרבות ההארד רוק/הבי מטאל. הרכב זה, גם יצא לסיבוב הופעות עולמי, בפעם הראשונה בתולדות הלהקה.

לאחר סיבוב ההופעות של הלהקה ברחבי העולם, החליט בלקמור, כי הבסיסט ג'ימי ביין אינו מספיק טוב כדי להישאר חלק מהלהקה, ופיטר אותו. זמן קצר לאחר פיטור ביין, פוטר גם הקלידן טוני קארין. לאחר בחינת מחליפים רבים ללהקה, צירף בלקמור את הקלידן דייוויד סטון, ואת הבסיסט מארק קלארק. כאשר נכנסה הלהקה לאולפן, להקליט את אלבומם השלישי, "Long Live Rock 'n' Roll", לא אהב בלאקמור את נגינת קלארק, פיטר אותו מהלהקה, וניגן באלבום את תפקידי הבס במקומו, פרט לשלושה שירים, בהם ניגן הבסיסט בוב דיסלי.

לאחר יציאת האלבום, וסיבוב ההופעות המקיף שהתקיים לקידומו בשנים, החליט בלאקמור כי הוא רוצה לקחת את הלהקה לכיוון חדש, מסחרי יותר. דיו לא הסכים עם בלקמור, והחליט לעזוב את הלהקה. לאחר עזיבת הלהקה, הצטרף דיו ללהקת ההבי מטאל בלאק סבאת', במקום סולן הלהקה עד לאותה התקופה, אוזי אוסבורן.

ההצלחה המסחרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלקמור ניסה לצרף את סולן דיפ פרפל, איאן גילן ללהקה, אך גילאן סירב להצעתו, מאוחר יותר בקריירה שלו, דווקא החליף גילאן את דיו, אך הפעם בלהקה בלאק סבאת'.

לאחר סדרה של מבחנים, התקבל ללהקה הסולן גרהאם בונט. לאחר צירוף בונט ללהקה, פיטר ריצ'י את הבסיסט בוב דיסלי ואת הקלידן דייוויד סטון מהלהקה. במקומם, צורפו ללהקה הקלידן דון איירי, והבסיסט רוג'ר גלובר. קיימת אירוניה בצירוף גלובר ללהקה, היות שבלקמור עודד את פיטורו מדיפ פרפל בשנת 1973.

ההרכב החדש הוציא את האלבום Down To Earth, אשר הכיל בתוכו את הלהיט All Night Long, ואת הקאבר לשירו של רוס באלארד, Since U've Been Gone. בהופעות חיות, לעומת זאת, לא הצליח בונט להגיע לאיכויות הוואקליות של דיו, ואכזב במעט את חברי הלהקה.

לאחר זמן מה, עזבו פאוול ובונט את ההרכב מסיבות שונות, אך בעיקר מכיוון שלא אהבו את שליטת בלקמור בלהקה, ודרך ניהולה. העמדות החסרות בלהקה נתפסו על ידי הסולן ג'ו לין טרנר, והמתופף בוב רונדינילי, ובהרכב זה, הוציאה הלהקה את האלבום Difficult to Cure . שיר הנושא באלבום זה הוא עיבוד לסימפוניה ה-9 של בטהובן, אשר ידועה כסימפוניה האהובה ביותר על בלאקמור. האלבום הצליח בצורה משמעותית, והסינגלים שיצאו ממנו לא הפסיקו להשמע בתחנות הרדיו השונות. לאחר צאת האלבום החליט הקלידן דון איירי לעזוב את ההרכב, ובמקומו צורף הקלידן דייוויד רוזנטל.

אלבומה הבא של ריינבו נקרא Straight Between The Eyes, אלבום זה היה מגובש ומצליח הרבה יותר מהאלבום הקודם. למרות הצלחתו המסחררת של האלבום, ואולי בגללה, האלבום אכזב חלק מהמעריצים הוותיקים יותר של הלהקה, אשר ציפו מהאלבום ציפיות רבות.

לקראת האלבום Bent Out Of Shape, הוחלף המתופף רונדינילי במתופף צ'אק בורגי, ולאחר יציאת האלבום, גם יצא קליפ לסינגל Street of Dreams, אשר לא אושר להצגה בערוץ המוזיקה MTV, כיוון שכביכול הקליפ מהפנט.

הסוף והאיחוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 1984, חזרו גלובר ובלקמור אל דיפ פרפל, וריינבו התפרקה. האלבום האחרון של הלהקה, Finyl Vinyl הורכב מרצועות בהופעה חייה, ומבי סיידס, האלבום גם הכיל את האינסטרומנטל Weiss Heim.

בשנת 1993, עזב בלקמור שוב את דיפ פרפל, והקים את ריינבו מחדש, אך ללא חבריה בעבר, אלא עם חברים חדשים. ההרכב החדש הקליט את האלבום Stranger In US All בשנת 1995, ופתח בסיבוב הופעות עולמי חדש. סיבוב ההופעות העולמי החדש הצליח מאוד, והחזיר לריינבו את המוניטין בו זכתה כבר בעבר.

בשנת 1997, הופיעה ריינבו בפעם האחרונה, ומשם פנה בלקמור לקריירה יחד עם בת זוגו, אשר איתה הקים את הלהקה Blackmore's Night, שמנגנת מוזיקת פולק רוק.

ביוני 2016 חידש בלקמור את להקת ריינבו, בשם "Ritchie Blackmore's Rainbow", בהרכב חדש זה הופיעה הלהקה שלוש פעמים באירופה, ההופעות כללו שירים מדיפ פרפל וריינבו. הלהקה כללה את הגיטריסט ריצ'י בלקמור, הסולן רוני רומרו (סולן להקת הרוק "Lords Of Black"), הקלידן ג'נס יוהנסון, המתופף דייוויד קית' והבסיסט בוב נובו.

ביוני 2017 יצאה הלהקה למסע הופעות בבריטניה.

הרכב הלהקה המקורי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1975 Ritchie Blackmore's Rainbow
  • 1976 Rising
  • 1978 Long Live Rock 'N' Roll
  • 1979 Down To Earth
  • 1981 Difficult To Cure
  • 1982 Straight Between The Eyes
  • 1983 Bent Out Of Shape
  • 1995 Stranger In US All

אלבומי הופעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1977 On Stage
  • 1986 Finyl Vinyl
  • 1994 Live In Germany
  • 2006 Live In Munich 1997
  • 2006 Rainbow Live At Cologne SportHalle
  • 2006 Rainbow Live At Dusseldorf Philipshalle
  • 2006 Rainbow Live At Nurnberg Messezentrum
  • 2006 Live in Germany 1976
  • 1981 The Best Of Rainbow
  • 1997 The Very Best Of Rainbow
  • 2000 20th Century Masters - The Millennium Collection: The Best of Rainbow
  • 2001 Classic Rainbow
  • 2002 Pot of Gold
  • 2002 All Night Long: An Introduction
  • 2003 Catch the Rainbow: The Anthology
  • Rainbow:new collection 2011

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Rainbow בוויקישיתוף