STS-27

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
STS-27
טלאי משימה
Sts-27-patch.svg
נתוני משימה
מעבורת אטלנטיס
כן שיגור 39-B
שיגור 2 בדצמבר 1988 9:30:34
נחיתה 6 בדצמבר 1988 15:36:11
משך המשימה 4 ימים, 9 שעות 5 דקות ו-37 שניות
מספר קטלוג לוויינים 19670
מאגר המידע הלאומי 1988-106A
נתוני חללית
מסת החללית 14,500 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני מסלול
מספר הקפות 68
אפהליון 447 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
פריהליון 437 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
זמן הקפה 93.4 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה מסלול מסווג
נטיית מסלול 57.0 מעלות
אורך מסע 2,929,000 ק"מ
צוות
אנשי צוות Robert L. Gibson, ג'רי אל רוס, Mike Mullane, Guy Gardner, William Shepherd עריכת הנתון בוויקינתונים
Crew STS-27.jpg
משמאל לימין
שורה אחורית: שפרד, מולאן
שורה קדמית: גרדנר, גיבסון, רוס
משימות קשורות
משימה קודמת
STS-26
משימה הבאה
STS-29
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

STS-27, היא המשימה ה-27 בתוכנית מעבורות החלל של נאס"א, והמשימה השלישית של מעבורת החלל אטלנטיס. המטען שנשאה שייך למשרד ההגנה האמריקאי. זו הייתה המשימה השנייה בתוכנית מעבורת החלל של נאס"א אחרי אסון הצ'לנג'ר.

צוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מפקד המשימה: רוברט גיבסון (Robert L. Gibson) - טיסה שלישית לחלל
  • טייס: גיא גרדנר (Guy S. Gardner) - טיסה ראשונה לחלל
  • מומחה למשימה: ריצ'רד מולאן (Richard Mullane) - טיסה שנייה לחלל
  • מומחה למשימה: ג'רי רוס (Jerry L. Ross) - טיסה שנייה לחלל
  • מומחה למשימה: ויליאם שפרד (William M. Shepherd) - טיסה ראשונה לחלל

המשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעבורת החלל אטלנטיס, שהייתה הצעירה ביותר בצי מעבורות החלל של נאס"א, ביצעה את משימתה השלישית לחלל. משימה זו הייתה סודית בשביל משרד ההגנה האמריקאי. במקור, תוכנן השיגור ל-1 בדצמבר 1988, אבל נדחה בגלל עננות כבדה ורוחות עזות. השיגור התבצע במרכז החלל קנדי בכן שיגור 39-B ב-2 בדצמבר (למחרת) בשעה 9:30, לפי שעון מזרח ארצות הברית. המעבורת נחתה ב-6 בדצמבר 1988 על מסלול נחיתה 17 בבסיס חיל האוויר האמריקאי, קליפורניה. סה"כ המשימה נמשכה 4 ימים ו-9 שעות. לאחר המשימה, אריחי מגן החום של המעבורת נמצאו פגומים יותר מהמצב הנורמלי, לאחר הכניסה לאטמוספירה. בנוסף, הטורבו פרופ של המנועים הראשיים נמצא מחורץ אחרי המשימה.

הנזק לאריחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ-85 שניות לאחר ההמראה חתיכות חומר בידוד מאף מאיץ הדלק המוצק הימני התפרקו ונפלו כשהם פוגעים באריחי מגן החום בצד הימני של המעבורת והורסים את חלקם. לאחר הכניסה למסלול התבוננו פקחי הטיסה בסרטונים מההמראה וראו את חתיכות חומר הבידוד נופלות, בעקבות כך ביקשו מהצוות לבדוק את צד ימין בעזרת הזרוע הרובוטית של המעבורת אשר הכילה מצלמה. אך הרזולציה הנמוכה וטווח הזרוע לא אפשרו להעריך באופן מדויק את היקף הנזק, עם זאת בהחלט ראו שהוא קיים. אנשי הצוות שלחו את התמונות למרכז הבקרה, אך בגלל אופייה המסווג של המשימה לא השתמשו בשיטה הסטנדרטית לשליחת תמונות לשליטה קרקעית ובמקום זאת השתמשו בשיטת שידור איטית ומוצפנת. ככל הנראה עקב זאת התמונות שהגיעו לפקחים הגיעו באיכות ירודה, מה שגרם להם לחשוב שהנזק הוא "רק משחק של אור וצל". כשראה רוברט גיבסון את הנזק חשב "אנחנו הולכים למות", הוא ואחרים לא האמינו כי המעבורת תשרוד את הכניסה מחדש. עם הנחיתה, גודל הנזק הדהים את נאס"א; למעלה מ-700 אריחים פגומים צוינו ואריח אחד היה חסר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא STS-27 בוויקישיתוף
המראת האטלנטיס במשימת STS-27.