STS-43

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
STS-43
טלאי משימה
נתוני משימה
כן שיגור 39-A
שיגור 2 באוגוסט 1991 15:01:59 UTC
נחיתה 11 באוגוסט 1991 12:23:25 UTC
משך המשימה 8 ימים, 21 שעות, 21 דקות
נתוני חללית
מסת החללית 89,239 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני מסלול
מספר הקפות 142
אפהליון 306 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
פריהליון 301 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
זמן הקפה 90.6 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה מסלול 332 ק"מ
נטיית מסלול 28.45 מעלות
אורך מסע 5,955,217 ק"מ
צוות
אנשי צוות בלאהה, ג'יי דייוויד לואו, שאנון לוסיד, מייקל בייקר, ג'יימס קרייג אדמסון עריכת הנתון בוויקינתונים
משימות קשורות
משימה קודמת
STS-40 STS-40
משימה הבאה
STS-48 STS-48
מזהים
מספר קטלוג לוויינים 21638
מאגר המידע הלאומי 1991-054A
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

STS-43 הייתה המשימה התשיעית של האטלנטיס וה-42 בתוכנית מעבורות החלל של נאס"א ששוגרה ב-2 באוגוסט 1991, ונמשכה קרוב לתשעה ימים. המשימה העיקרית של המשימה הייתה שיגור לוויין התקשורת הרביעי בסדרת לוויני ה-TDRS.

צוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאור המשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועד המקורי לשיגור היה 23 ביולי. במהלך הכנות לטיסה התגלו בעיות במרקיבים אלקטרוניים והיה צורך בהחלפתם. ב-24 ביולי, חמש שעות לפני שיגור התגלו בעיות במנוע הראשי והיה צורך להחליף חלקים ממנו. שיגור בוצע ב-1 באוגוסט 1991.

המטען הראשי היה לוויין תקשורת TDRS-5. הוא שוחרר בהצלחה שש שעות לאחר השיגור. רשת תקשורת TDRS הייתה חיונית לאבטחת תקשורת בין מרכז הבקרה לבין מעבורות החלל. בעזרת מערכת Solar Backscatter Ultraviolet בוצע חקר שכבת האוזון.

בהמשך צוות המשיך בביצוע תוכנית ניסויים. בין היתר נבדקה מערכת קירור שהייתה מיועדת לתחנת חלל "פרידום". ב-9 באוגוסט לראשונה נשלח אימייל מהחלל.

במהלך הטיסה התרחשות מספר תקלות בציוד אך הם לא השפיעו על יישום התוכנית.

מעברות נחתה ב-11 באוגוסט 1991 במרכז החלל קנדי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא STS-43 בוויקישיתוף


ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החלל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.