STS-129

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
STS-129
נתוני משימה
מעבורת אטלנטיס
כן שיגור 39A
שיגור 16 בנובמבר 2009
נחיתה 27 בנובמבר 2009
משך המשימה 10 ימים, 19 שעות, 16 דקות ו-13 שניות
נתוני חללית
מסת החללית 120,848 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני מסלול
מספר הקפות 171 עריכת הנתון בוויקינתונים
אפהליון 356 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
פריהליון 343 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
זמן הקפה 91 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה מסלול 225 ק"מ
נטיית מסלול 51.6 מעלות
צוות
אנשי צוות צ'ארלס הובו, מייקל פורמן, רוברט סאטשר, רנדולף ברזניק, בארי וילמור, לילנד מלווין, ניקול סטוט עריכת הנתון בוויקינתונים
משימות קשורות
משימה קודמת
STS-128
משימה הבאה
STS-130
מזהים
מספר קטלוג לוויינים 36094 עריכת הנתון בוויקינתונים
מאגר המידע הלאומי 2009-062A עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

STS-129, היא משימה בתוכנית מעבורות החלל של נאס"א, ששוגרה ב-16 בנובמבר 2009.

נאס"א הזמינה לראשונה מאה מתוך ה"עוקבים" של הערוץ של נאס"א בטוויטר, מרחבי ארצות הברית, לצפות בשיגור ולסייר במרכז החלל קנדי.

זוהי המשימה האחרונה ששימשה גם להעברת צוותים אל תחנת החלל הבינלאומית וממנה. החלפות הצוותים הבאות יבוצעו על ידי חלליות סויוז רוסיות בלבד (עד שיגור משימת SpaceX Crew-1 על גבי חללית דרגון 2 בשנת 2020).

צוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משימה זו הביאה אל תחנת החלל הבינלאומית שני מנשאים לוגיסטיים, EXPRESS 1 ו־EXPRESS 2. המנשאים הכילו חלקי חילוף עבור התחנה - גירוסקופים חלופיים, מיכלי חנקן, משאבות ומכל אמוניה, וחלקים נוספים. חלקי חילוף אלה, וחלקי חילוף שהובאו לתחנה במשימות הקודמות והבאות, אמורים היו להספיק לצורכי התחנה למספר שנים, לאחר הוצאת מעבורת החלל משירות בשנת 2010. חלליות סויוז לא יכולות להביא חלקי חילוף גדולים אל התחנה, כפי שיכולה המעבורת.

בנוסף בוצע חיווט של כבלי מתח, וכבלי פיקוד, ומוליכי אוויר אל המיקום החדש של מודול "צומת 3" (Node 3), המכונה "טרנקוויליטי", שמיקומו המקורי על מודול "הרמוני" שונה מן הצד הפונה אל כדור הארץ אל צדו השמאלי. עבודות אלה בוצעו הן בתוך התחנה, והן בחלקה החיצוני בהליכות חלל. "צומת 3" יובא על ידי STS-130.

יום טיסה ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעבורת החלל אטלנטיס שוגרה ללא תקלות בשעה 14:28 שעון מזרח ארה״ב מכן שיגור 39A במרכז החלל קנדי. צוות הקרקע זיהה בצילומי השיגור שלוש פיסות שנפלו ממכל הדלק החיצוני, אך הן נפלו בשלב מאוחר מכדי שיוכלו לצבור תאוצה משמעותית באוויר הדליל של השכבות העליונות של האטמוספירה.

יום טיסה שני ושלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום הטיסה השני הוקדש לבדיקות שגרתיות של מגן החום של המעבורת בעזרת מצלמות המותקנות על הזרוע הרובוטית שלה, כדי לבדוק אם ניזוק במהלך השיגור.

ביום השלישי הצוות קם לצלילי השיר "האייר גראונד" של סטיבי וונדר, שנבחר על ידי מומחה המשימה בובי סאטשר. מספר דקות לפני השעה 12 בצהריים (שעון מזרח ארה״ב) עגנה המעבורת בתחנת החלל הבינלאומית. כשלוש שעות וחצי מאוחר יותר, כבר הוצמד המינשא הלוגיסטי Express 1 אל תחנת החלל, בעזרת הזרועות הרובוטיות של המעבורת ושל התחנה.

יום טיסה רביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום זה הוקדש לפעילות חוץ רכבית, שבוצעה על ידי פורמן וסאטשר. הפעילות נועדה להתקין על צידה החיצוני של התחנה חלקי חילוף שהובאו עם המעבורת - ביניהם גם אנטנת ערוץ S חלופית השוקלת כ-120 ק"ג, להתקנת מספר כבלי נתונים שחיבורם נכשל במשימת STS-128, וגירוז מתקני אחיזה המשמשים את הזרוע הרובוטית היפנית על התחנה. סאטשר, שביצע את הגירוז, הוא רופא אורתופד בהכשרתו, ורנדי ברזניק, שפיקח על הפעולות מתוך התחנה, התבדח: "יש לנו עדויות מצולמות לניתוח האורתופדי הגבוה ביותר שבוצע מעולם. אנחנו יודעים שנאס"א לא שכרה את בובי בגלל המראה היפה שלו".

האסטרונאוטים ביצעו את משימותיהם מהר מן הצפוי, ולכן החלו גם בביצוע משימה שנועדה ליום הטיסה השישי - התקנת פלטפורמה שנועדה לאחסון חלקי חילוף נוספים. הם נתקלו במספר ברגים עקשניים במהלך ביצוע משימה זו, ולבסוף חילצו אותם על ידי כך שפורמן הכה בבורג בפטיש, בעוד סאטשר מנסה לסובב אותו ימינה ושמאלה, עד שישתחרר. ברזניק העיר: "אתם מקבלים את פרס מקגייוור הרשמי על עבודתכם".

זוהי הליכת החלל הראשונה של סאטשר, והרביעית של פורמן.

במקביל, הודיע צוות הקרקע לאסטרונאוטים שהבדיקות שביצעו למגן החום של המעבורת לא העלו חשש לנזקים, ואין צורך בבדיקה נוספת לפני עזיבת התחנה.

ניקול סטוט, המתוכננת לשוב אל כדור הארץ עם המעבורת, חגגה היום את יום הולדתה ה-47.

יום טיסה חמישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום החמישי עיקר הפעילות הייתה העברת ציוד מן המעבורת אל תחנת החלל, וריאיונות לתקשורת.

לקראת סוף היום, כאשר האסטרונאוטים התכוננו לישון, הופעלה לפתע התראה על ירידת לחץ אוויר בתוך התחנה. האזעקה גרמה להפסקת פעולת מאווררים, מה שהרים עננת אבק שהפעילה בתורה את אזעקת השריפה. בסופו של דבר, לאחר בדיקות שנמשכו כשעה, לא נתגלתה דליפת אוויר, והצוות חזר לישון.

יום טיסה שישי ושביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום השישי נערכה הליכת החלל השנייה למשימה זו. במהלך כשש שעות, האסטרונאוטים פורמן וברזניק, שזו לו הליכת החלל הראשונה, התקינו על צדה החיצוני של התחנה שתי פלטפורמות עמוסות חלקי חילוף, וביצעו עבודות תחזוקה. המשימות בוצעו בזמן קצר מהמתוכנן, ולכן האסטרונאוטים ביצעו גם מספר משימות שנועדו להליכת החלל הבאה. הם התקינו מצלמת וידאו אלחוטית, והזיזו מתקן מסוים כדי לפנות מקום להליכות חלל הבאות.

באותו זמן, כרעה אשתו של ברזניק ללדת את בתם הביולוגית הראשונה (הזוג אימץ את בנם הבכור, הגדול ממנה בשלוש וחצי שנים מוקדם יותר באותה שנה). בסופו של דבר הלידה התעכבה, והסתיימה במהלך הלילה שבין יום הטיסה השישי והשביעי, בלידת בת בשם אביגייל מיי ברזניק.[1] במהלך יום הטיסה השביעי האסטרונאוטים נחו מעט, התראיינו לאמצעי התקשורת, והמשיכו להעביר ציוד מן המעבורת אל התחנה.

יום טיסה שמיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום השמיני בוצעה הליכת החלל השלישית והאחרונה למשימה זו, במהלכה ברזניק וסאטשר הצמידו לצדה החיצוני של המעבורת מספר חומרים, ביניהם סוג חדש של טפלון, כדי לבדוק את עמידותם לקרינה אולטרה סגולה, חמצן אטומי[2] והטמפרטורות הקיצוניות של החלל. בנוסף, הותקן מכל חמצן על חלקו החיצוני של מנעל האוויר "קווסט", שיסייע להעלות ולהוריד את הלחץ האטמוספירי במנעל כאשר אסטרונאוטים נכנסים ויוצאים מן התחנה.

הפעילות התעכבה מעט לאחר ששסתום במערכת השתייה של חליפת החלל של סאטשר השתחרר לפני שהשניים יצאו מן התחנה. למרות זאת, היא הסתיימה באיחור קל בלבד.

יום טיסה תשיעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום התשיעי למשימה נפרדו צוותי המעבורת והתחנה, כאשר צוות המעבורת סגר את הצוהר בינה לבין התחנה, עם ניקול סטוט בצד המעבורת. לפני שנפרדו, ערך הצוות המשותף את טקס העברת הפיקוד על התחנה, מן המפקד הנוכחי, פרנק דה-וין הבלגי, אל המפקד הבא, ג'ף ויליאמס האמריקאי. ויליאמס העניק לסטוט סיכה המציינת את משימת החלל הראשונה שלה, אותה היא מסיימת כעת. כמו כן, במהלך היום הועבר עוד מעט ציוד בין התחנה למעבורת, כולל חלק מקולקל של המתקן למיחזור שתן ולחות, שהובא אל התחנה באחת הטיסות הקודמות.

יום טיסה עשירי[עריכת קוד מקור | עריכה]

היום החל בהתנתקות המעבורת מתחנת החלל, לקראת נחיתתה ביום ה-11. לאחר ההתנתקות ביצעה המעבורת תמרון שגרתי סביב התחנה, כדי לצלם אותה מבחוץ, והחלה להתרחק לקראת נחיתה. בנוסף, בוצעו שוב סריקות של מגן החום בעזרת מצלמות המותקנות על הזרוע הרובוטית של המעבורת. תקלה במערכת ריקון השתן במעבורת גרמה לכך שרק חלק מן הפסולת רוקן אל החלל, אך בעיה זו לא צפויה להקשות על הפעילות עד הנחיתה.

יום טיסה אחד עשר ושנים עשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

היום האחד עשר, ה-26 בנובמבר, היה יום חג ההודיה בארצות הברית, וצוותי המעבורת ותחנת החלל חגגו את החג באכילת תרנגול הודו מיובש ומזון מסורתי אחר.

מעבורת החלל אטלנטיס נחתה ביום הטיסה השנים עשר, ה-27 בנובמבר 2009 שעה 09:44 שעון מזרח ארה״ב, במסלול נחיתה מס' 33 של מרכז החלל קנדי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא STS-129 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אשתו של אסטרונאוט מעבורת האטלנטיס ילדה בת וויליאם הארווד, spaceflightnow, מתאריך 22 בנובמבר 2009
  2. ^ חמצן אטומי הוא חמצן המורכב מאטומים בודדים של חמצן. זאת בניגוד לחמצן רגיל, המורכב ממולקולות חמצן בנות שני אטומי חמצן כל אחת.