Sankofa

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Sankofa
כרזת הסרט באנגלית
כרזת הסרט באנגלית
בימוי היילה גרימה עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט היילה גרימה עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים Afemo Omilami עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, הממלכה המאוחדת, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1993 עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סנקופהאנגלית: Sankofa) הוא סרט דרמה מ-1993 שנכתב ובוים על ידי הבמאי האתיופי היילה גרימה, ועוסק בסחר העבדים האטלנטי. משמעות המילה Sankofa שואבת את משמעותה משפת האקן בגאנה שפירושה "לחזור, לחפש, ולצבור חוכמה, כוח ותקווה", והיא מדגישה את החשיבות של הזיכרון כמצב שבו אל לו לאדם לברוח מהעבר כדי להתקדם אל עבר העתיד.[1] הסרט הוא תיאור קודר של כליאתם של אפריקאים משועבדים, שהיו בדרכם לאמריקה כדי ליצור עולם חדש לאירופים.[2]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט, שצולם בחלקו בצינוק במערב אפריקה, וחלקו באיי הודו המערבית (ג'מייקה) על מטע קני סוכר נפתח עם הדמות המרכזית, מונה - דוגמנית אפרו-אמריקנית - שנשלטת בידי רוחות אבותיה בטירת העבדים קייפ-קוסט בגאנה. לאורך העלילה, מונה, חוזרת אל העבר שלה, בגלגול הקודם שבו היא הייתה שפחת בית שהוחזקה על ידי אדונים לבנים במטע סוכר, ועברה התעללות קשה מדי יום.[2] בסרט, הגיבורה, מונה, מגלמת את רוחה של אפריקה. דמותה היא עדות לתפקידן ההיסטורי והמוראלי של נשים שחורות אשר שיחקו תפקיד חשוב בהיסטורית העבדות במטרה לשמור על ניצוץ של תקווה בקרב העבדים בתנאים כמעט בלתי אפשריים. באחת הסצינות בעלילה, מגיבה השפחה ההרה אשר מוכה ללא רחם תוך כדי שהיא מקוננת כך: "הם לעולם לא יוכלו לעשות דבר לנשמתי [...] רק לבשר הזה [...] ".

סרטו של גרימה מראה את המציאות של אנשים ממוצא אפריקאי אשר נסחפים הרחק משורשיהם האפריקאים, באמצעות המסע של הדמות של מונה כדי להראות כיצד תפיסת הזהות האפריקאית כוללת הכרה ב"שורשים" של האדם ו"שיבה למקור".[2]

הסרט מתחיל בתיפוף כאשר המתופף האפריקאי הזקן, סנקופה, מתופף על תופים אפריקאים ומזמר במילים: "קומי, הרוח המתמשכת של המתים, קומי!". זוהי צורת הקשר שלו והחיבור הרוחני עם אבותיה של האדמה האפריקאית. הוא מאמין כי התיפוף שלו הוא חיוני לקרוא לרוח אבותיו שנהרגו בגלות אפריקה בחזרה הביתה.[3] העלילה ממשיכה כאשר מונה, גיבורת הסרט, אשר עובדת כדוגמנית מוצלחת ומתבקשת להגיע לגאנה במסגרת עבודתה במטרה להשתתף בסרט אשר מצולם באזור. אולם, הפגישה שנקבעת לה היא בטירת קייפ-קוסט, מקום אותו היא לא מכירה אשר שימש בעבר עבור סחר העבדים האטלנטי בתקופת הקולוניאליזם האירופי. חוסר ההיכרות שלה עם הטירה נובעת בעיקר מהעובדה שמרבית חייה התרחקה מונה משורשיה האפריקאיים.[4] בעוד מונה מדגמנת על החוף במהלך סט הצילומים, היא פוגשת את הזקן המסתורי, סנקופה, שתופף על התופים בתחילת הסרט. סנקופה פוקד על מונה בהתמדה לחזור אל העבר שלה, והוא עושה זאת בצורה מאוד לוחמנית היות שזה נוגע לשמירת על האדמה הקדושה של אבות אבותיו, תוך כדי שהוא מנסה להרחיק את התיירים האירופאים מתוך טירת העבדים.[5]

כאשר מונה מחליטה ללכת לתוך הטירה עצמה, היא לפתע מוצאת את עצמה לכודה בתוך צינוק והיא נכנסת לסוג של טראנס. המחזות אשר עומדים לנגד עיניה מתעתעים כל כך עד כדי שך שהיא מתחילה לראות שהיא למעשה מוקפת בעבדים אשר כבולים בשלשלאות. עבדים אלו הם למעשה אפריקאים שנסחרו בעבר באותה טירה ועלו מקברם על מנת להחזיר את מונה לשורשיה. מונה מנסה להימלט מן הטירה וכאשר היא פוגשת את האדונים הלבנים שלה לראשונה היא מנסה להסביר להם שהיא ממוצא אמריקאי ולא ממוצא אפריקאי. עם זאת, אדוני העבדים אינם מתייחסים לתביעתה של מונה דוחפים אותה לאש, מפשיטים את בגדיה ומניחים ברזל חם על גבה.[6]

לאחר מכן, בהמשך העלילה, מונה מועברת לגופה של משרתת בית שחורה באמריקה הצפונית בשם שולה כדי "לחיות את חייהם של אבותיה המשועבדים".[3] היא נלקחת למטע לפאייט שבדרום ארצות הברית, שם היא סובלת מהתעללות מצד אדוניה, בעלי העבדים, והופכת להיות קורבן להתעללות ולאונס יומיומי. במטע עצמו, פוגשת שולה (מונה) דמויות רבות, כולל נונו (אלכסנדרה דואה), שפחה מבוגרת,[6] נובל עלי משרת הבית, אשר חצוי בין הנאמנות לאדוניו לבין העבדים אחרים, אשר אוהב מאוד את נונו ועושה הכל כדי להגן עליה, ושאנגו, עבד מאיי הודו המערבית שנמכר לבעל המטע שבו עובדת שולה והופך להיות המאהב שלה. שאנגו נקרא על שמו של האל יורובה והוא מראה לאורך העלילה נאמנות לעבדים האחרים עד כדי כך שהוא מוכן להקריב את חייו למענם. לאורך העלילה ישנם מקרים רבים שבהם שאנגו נקלע לצרות בניסיון להילחם למען עבד אחר.[3] שאנגו, לעיתים קרובות, מבצע פעולות וניסיונות מרד. כך למשל, הוא מנסה לגרום לשולה להרעיל את המשגיח הלבן במטעים ומשכנע אותה  לחתוך את קני הסוכר מתוך כעס. כשנשאל מדוע הוא פשוט לא בורח מן המטע, הוא משיב שזה מפני שהוא לא יכול לעזוב את שאר העבדים מאחוריו. גם נונו וגם שאנגו מתנגדים ומורדים נגד שיטת העבדים בכך שהם עושים כל שביכולתם כדי לזכות בחופש.[7]

משמעות המילה סנקופה (Sankofa)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנקופה היא מילה בשפה הטווי של גאנה אשר פירושה הוא "לחזור, ללכת ולקבל את זה" (San - לחזור, Ko - ללכת - Fa - כדי להביא, לחפש ולקחת את זה) וגם מתייחס לסמל של האשנטי המיוצג  

בדרך כלל בצורת לב מסוגננת או על ידי ציפור אשר ראשה מופנה לאחור כשהיא נושאת ביצה יקרה בפיה, בעוד רגליה פונות קדימה. סנקופה מקושר לעיתים קרובות לפתגם, “Se wo were fi na wosankofa a yenkyi" שפירושו: "זה לא בסדר לחזור על מה ששכחת."[8]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Special Issue Editor Introduction Sankofa The Deed of Memory", Phylon., 2014, עמ' 51
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Hunter, Jehron, 'Sankofa' shows us our ancestors, . Philadelphia Tribune
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 "Sankofa", wmich.edu
  4. ^ Sylvie Kandé and Joe Karaganis, "Look Homeward, Angel: Maroons and Mulattoes in Haile Gerima's "Sankofa", Research in African Literatures 29, 1998, עמ' 128-146
  5. ^ THOMAS, KEVIN, "MOVIE REVIEW : 'Sankofa' Delivers Powerful Indictment of Evil of Slavery", Los Angeles Times., 1995
  6. ^ 6.0 6.1 CARYN JAMES, "Movie Review - Sankofa - Review/Film; Reliving a Past of Slavery - NYTimes.com", www.nytimes.com, ‏8 באפריל 1994
  7. ^ University, Library and Technology Services, Lehigh., "Reel American History - Films - List", digital.lib.lehigh.edu, ‏נסקר ב-6 באוקטובר 2018
  8. ^ The Spirituals Project at the University of Denver., "African Tradition, Proverbs, and Sankofa", the original, ‏20 באפריל 2011