גאנה

עריכת הקישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רפובליקת גאנה
Republic of Ghana
Flag of Ghana.svgCoat of arms of Ghana.svg
Ghana 2008 Parliamentary Map.png

לחצו כדי להקטין חזרה

מצריםתוניסיהלובאלג'יריהמרוקומאוריטניהסנגלגמביהגינאה ביסאוגינאהסיירה לאוןליבריהחוף השנהבגאנהטוגובניןניגריהגינאה המשווניתקמרוןגבוןהרפובליקה של קונגואנגולההרפובליקה הדמוקרטית של קונגונמיביהדרום אפריקהלסוטואסוואטינימוזמביקטנזניהקניהסומליהג'יבוטיאריתריאהסודאןרואנדהאוגנדהבורונדיזמביהמלאוויזימבבואהבוטסואנהאתיופיהדרום סודןהרפובליקה המרכז-אפריקאיתצ'אדניז'רמאליבורקינה פאסותימןעומאןאיחוד האמירויות הערביותערב הסעודיתעיראקאיראןכוויתקטרבחרייןישראלסוריהלבנוןירדןקפריסיןטורקיהאפגניסטןטורקמניסטןפקיסטןיווןאיטליהמלטהצרפתפורטוגלמדיירהספרדהאיים הקנרייםכף ורדהמאוריציוסראוניוןמיוטקומורוסיישלאיי קרגלןמדגסקרסאו טומה ופרינסיפהסרי לנקההודואינדונזיהבנגלדשהרפובליקה העממית של סיןנפאלבהוטןמיאנמראנטארקטיקהג'ורג'יה הדרומיתפרגוואיאורוגוואיארגנטינהבוליביהברזילגיאנה הצרפתיתסורינאםגיאנהונצואלהקנדהגרינלנדאיסלנדמונגוליהנורווגיהשוודיהפינלנדאירלנדהממלכה המאוחדתהולנדברבדוסבלגיהדנמרקשווייץאוסטריהגרמניהסלובניהקרואטיהצ'כיהסלוקריההונגריהפוליןרוסיהליטאלטביהאסטוניהבלארוסמולדובהאוקראינהמקדוניה הצפוניתאלבניהמונטנגרובוסניה והרצגובינהסרביהבולגריהרומניהגאורגיהאזרבייג'ןארמניהקזחסטןאוזבקיסטןטג'יקיסטןקירגיזסטןרוסיהGhana on the globe (Africa centered).svg
אודות התמונה
מוטו לאומי חופש וצדק
המנון לאומי "הללו את גאנה מולדתנו"
ממשל
משטר דמוקרטיה נשיאותית
ראש מדינה נשיא גאנה עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש הרשות המבצעת נשיא גאנה עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא גאנה ננה אקופו-אדו עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה רשמית אנגלית
עיר בירה אקרה 5°33′N 0°15′W / 5.550°N 0.250°W / 5.550; -0.250
(והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת הפרלמנט של גאנה עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אפריקה
שטח יבשתי[2] 238,533 קמ"ר (83 בעולם)
אחוז שטח המים 3.5%
אזור זמן UTC
היסטוריה
הקמה   
- עצמאות
- תאריך[1]		 מהממלכה המאוחדת
6 במרץ 1957
ישות קודמת בריטניהבריטניה האימפריה הבריטית
דמוגרפיה
אוכלוסייה[3]
(הערכה 1 באוקטובר 2022)		 32,527,446 נפש (47 בעולם)
צפיפות 136.36 נפש לקמ"ר (88 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 37.44%
גילאי 15 - 24 18.64%
גילאי 25 - 54 34.27%
גילאי 55 - 64 5.21%
גילאי 65 ומעלה 4.44%
כלכלה
תמ"ג[4] (2021) 77,594 מיליון $ (72 בעולם)
תמ"ג לנפש 2,386$ (158 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[5]
(2021)		 0.632 (133 בעולם)
מטבע סדי גאני‏ (GHC GHS)
בנק מרכזי בנק גאנה עריכת הנתון בוויקינתונים
שונות
סיומת אינטרנט gh
קידומת בין־לאומית 233
www.ghana.gov.gh
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרפובליקה של גאנה (באנגלית: Republic of Ghana) היא מדינה במערב אפריקה, המשתרעת לחופי מפרץ גינאה והאוקיינוס האטלנטי מדרום, וחולקת גבולות עם חוף השנהב במערב, בורקינה פאסו בצפון וטוגו במזרח[6]. שטחה של גאנה הוא 238,535 קמ"ר (83 בעולם), וכולל מגוון אקלימים ומאפיינים גאוגרפיים, בין אם אלה הסוואנות בצפון או יערות הגשם בדרום לאורך החוף. עם למעלה מ-31 מיליון תושבים, גאנה היא המדינה השנייה בגודלה במערב אפריקה, אחרי ניגריה. הבירה והעיר הגדולה ביותר היא אקרה; ערים מרכזיות אחרות הן קומאסי, טמאלה וסקונדי-טקורדי.

לפני המאה ה-11 לא קיימות עדויות לישויות מדיניות קבועות באזור גאנה. המדינה הראשונה שקמה בעלת שלטון מרכזי בולט באזור הייתה ממלכת בונו במאה ה-16[7]. לאחריה קמו ונפלו ממלכות ואימפריות רבות במהלך מאות השנים, הבולטות שבהן היו ממלכת דאגבון (אנ') בצפון[8] ואימפריית אשנטי (אנ') בדרום[9]. החל מהמאה ה-15, האימפריה הפורטוגזית, ואחריה מעצמות אירופיות רבות אחרות, נאבקו זו בזו על זכויות המסחר באזור גאנה עד שהבריטים בסופו של דבר הצליחו ליישב ולהקים את הקולוניה של גאנה במאה ה-19. אולם, מרידות ומאבקים של הילידים כנגד הכובש הבריטי מנעו את קביעת הגבולות של הקולוניה במשך כ-100 שנה, ורק לאחר שהצליחו הבריטים לדכא את המרד התגבשו הגבולות הנוכחיים של גאנה. מה שהפכה לגאנה הקולוניאליסטית השתחררה מידיה של בריטניה כעבור זמן לא ארוך עקב הדה-קולוניזציה של אפריקה, וב-1957 זכתה בריבונות. ב-6 במרץ 1957 התקבלה גאנה לחבר העמים הבריטי והייתה למדינה הראשונה שהשיגה ריבונות באפריקה שמדרום לסהרה[10][11][12]. גאנה הפכה לאחר מכן לבעלת השפעה רבה במאמצי הדה-קולוניזציה ובתנועה הפאן-אפריקאית[13].

גאנה היא מדינה רב-לאומית, ביתם של מגוון קבוצות אתניות, לשוניות ודתיות[14]; הקבוצה האתנית הגדולה בגאנה היא האקאן. הרוב המכריע של הגינאים הם נוצרים (71.2%), תוצאה של פעולות מיסיונרים בריטים בתקופה הקולוניאלית. בערך חמישית מהאוכלוסייה הם מוסלמים ועשירית האוכלוסייה הם אתאיסטים או מאמינים באמונות מקומיות[15]. גאנה היא דמוקרטיה נשיאותית בעלת חוקה[16]. בניגוד למרבית מדינות אפריקה, גאנה הצליחה לשמור כמעט באופן רציף על שלטון דמוקרטי ללא מהפכות צבאיות או תהמורות פוליטיות, מה שתרם לצמיחתה היחסית בתנאי החיים, הבריאות והכלכלה[13]. לאור זאת, גאנה נהנית מהשפעה משמעותית במערב אפריקה[17], ומעורבת בנושאים בינלאומיים רבים, בהיותה חברה בארגוני המדינות הבלתי-מזדהות, האיחוד האפריקאי, הקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה וחבר העמים[18].

גאנה, שנקראה בעברה "חוף הזהב"[19], אימצה את שמה מהאימפריה של גאנה וזאת אף על פי ששטחי האימפריה מעולם לא כללו את גאנה המודרנית.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם "גאנה" נבחר למדינה עם קבלת עצמאותה מהבריטים, כאזכור לאימפריה של גאנה שהתקיימה מצפון במאות המוקדמות[20]. שם זה הוא בעיקר סמלי, כיוון שאימפריית גאנה הישנה שכנה מאות קילומטרים צפונה מגאנה של היום. השם אומץ כהתייחסות לצאצאי האימפריה של גאנה אשר נדדו דרומה ומזרחה וכיום מאכלסים את שטחי גאנה. בחירת השם היה גם צעד פאן-אפריקאי שהנציח את ההיסטוריה האפריקאית של האזור ולא המערבית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – היסטוריה של גאנה
פסל טרקוטה מן המאה ה-16 המתאר את פניו של אקאני

התקופה הפרה-קולוניאלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד תקופת ימי הביניים בערך לא נמצאה אף עדות לשלטון מדיני או פוליטי במה שהיא כיום גאנה. היא נשלטה במשך אלפי שנים על ידי שבטים קטנים ומקומיים, שלא יצרו קשר זה עם זה. יערות הגשם שכיסו ועדיין מכסים את האזור היוו אתגר על הילידים ומנעו התפתחות של ציוויליזציה גדולה עד שלב מאוחר יחסית. עדויות לממלכות ראשונות מתוארכות למאה ה-11.

הממלכה הקדומה ביותר שצמחה בגאנה הייתה של בני שבט המול-דגבאני[21]. בני השבט הגיעו ככל הנראה ברכיבה על סוסים מבורקינה פאסו של ימינו אל גאנה, בהנהגתו של Na Gbewa (אנ')[22]. עם כלי נשק מתקדמים יותר משל השבטים המקומיים הם פלשו וכבשו בקלות את אדמותיהם של הכפריים. רוב האדמות הוחזקו על ידי מה שנקראו הטנדמבה ("כוהני אל האדמה"), שהיו מעין שמאנים. המול-דגבאני ביססו את שלטונם בגאנה והפכו את העיר גמבנה (אנ') לבירתם[23]. מותו של נאה גבווה הוביל למלחמה בין בניו, שהתפרקו והקימו כל אחד מדינה נפרדת[24][25].

האקאן, הקבוצה האתנית המרכזית כיום בגאנה, החלו להתיישב באזור רק לקראת סוף המאה ה-13[26][27]. בתחילת המאה ה-16, האקאנים ייסדו את הישות המדינית המרכזית הראשונה בגאנה - ממלכת בונו. הממלכה החזיקה זמן רב אך התפרקה לכמה ממלכות בשלהי המאה ה-17.

עד המאה ה-19, שטחו של החלק הדרומי של גאנה נכלל בממלכת אשנטי, שהייתה מהממלכות הבולטות באפריקה שמדרום לסהרה בתקופה הטרום קולוניאלית[26]. אשנטי, כמו גם המדינות הצפוניות לה, התבססו בעיקר על סחר בזהב שהיה נפוץ באזור.

שלטון האימפריה האשנטית היה בתחילה מפוזר ולא מתקדם, אך בתוך כמה עשורים כבר הייתה לממלכה ריכוזית בעלת בירוקרטיה מפותחת ותקשורת פנים ארצית שמרכזה בעיר קומאסי. לפני המגע הראשון של האקאנים עם האירופאים, אנשי האקאן יצרו כלכלה מתקדמת המתקיימת על בסיס מטילי זהב ואף סחרו עם מדינות שונות מהמגרב וממערב אפריקה[28].

מגעים עם האירופאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגע הראשון של בני האקאן עם האדם הלבן היה במאה ה-15, במהלכו פגשו בהם שליחי מלך פורטוגל ש"גילו" את המקום[29]. הפורטוגזים גילו עניין רב בזהב שהיה מצוי באזור. על כן, החל סחר בין הילידים לפורטוגזים. אלה בנו מבצר בהוראת ז'ואאו השני, ששימש למסחר עם הממלכה, ובתוך שלוש שנים כבר נכנס לפעולה. המבצר נמצא היה ביישוב בשם אלמינה שאת שמו שינו מאוחר יותר לסאו ז'ורז'ה דה מינה.

עד 1598, ההולנדים הצטרפו לפורטוגזים בסחר בזהב, ויחד יצרו את מה שכונה "חוף הזהב"[30]. סוחרים פורטוגזים, שהתרשמו ממשאבי הזהב הרבים באזור, הם שנתנו לאזור את כינויו. החל משנת 1617, החלו ההולנדים לכבוש נתחים רבים יותר ויותר מאזורי הסחר של הפורטוגזים, ובכך גם כבשו הלכה למעשה אזורים ילידיים.

סוחרים אירופאים אחרים הצטרפו למסחר בזהב עד אמצע המאה ה-17, ובעיקר השוודים, שהקימו את חוף הזהב השוודי, ודנמרק-נורווגיה, שהקימו את חוף הזהב הדני[31]. עד מהרה החל האזור, עקב שלטונה המתפורר של ממלכת אשנטי, לשמש מאחז בין לאומי לסחר העבדים האטלנטי[32].

יותר משלושים מבצרים וטירות נבנו על ידי הסוחרים הפורטוגזים, השוודים, הדנו-נורווגים, ההולנדים והגרמנים[33]. ב-1874 בריטניה החלה להשתלט על אזורים רבים לאורך קו החוף והתבססה יותר ויותר מבחינה צבאית ומדינית בגאנה[34]. אולם, כיבוש האזור לא היה קל כלל וכלל. ממלכת אשאנטי עדיין אייתה איתנה באזורים המרכזיים של גאנה, והפיתוח הטכנולוגי שלה אפשר לה להיאבק בבריטים לאורך זמן רב ואף לנצח במספר קרבות. המלחמות האנגלו-אשנטיות (אנ') ארכו למעלה מ-100 שנה, אך בסופו של דבר נאלצה הממלכה להיכנע לאחר התבוסה במלחמת כס הזהב[35][36].

טירת אלמינה. המבנה האירופאי הראשון שנבנה בגאנה, על ידי הפורטוגזים.

עידן הקולוניאליזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1850, החלו צבאות ממלכת אשנטי להידחק עוד ועוד אל פנים גאנה ונחלו הפסדים מול הצבא הבריטי שוב ושוב. באזורים שנכבשו הוקם שלטון של "המועצה המבצעת", שהייתה אחראית על ניהול האזורים בכפוף להוראות המושל, והורכבה בראשית בעיקר מבעלי אינטרסים מסחריים. בשנת 1900, כשנכבשה גאנה כולה על ידי בריטניה, נוספו למועצה שלושה אנשי ביטחון ושלושה אנשים ממוצא אפריקאי, אולם שילוב של בני האקאן במועצה התרחש הרבה יותר מאוחר.

הופעתו ההדרגתית של ממשל קולוניאלי הביאה לשליטה דה פקטו של המועצות המקומיות ברוב ההיבטים. מבנה השלטון המקומי היה מבוסס במידה רבה על שיטת השלטון האשנטית. מועצות של זקני הכפר היו אחראיות לצרכים המידיים של יישובים בודדים, סיפקו את שירותי הדת, הבריאות והרווחה[37]. מועצות אלה שלטו בהסכמה ולא בזכות: אף על פי שנבחרו על ידי המפקחים, הצ'יפים ששלטו הלכה למעשה במועצות יכלו ליפול אם ימאן הציבור לקבלם[38][39].

בתקופה מאוחרת זו בהיסטוריה, עקב התפתחות הדה-קולוניזציה, אימצו הבריטים מערכת של שלטון עקיף לממשל הקולוניאלי, שבו צ'יפים מסורתיים שמרו על השלטון בכפוף להוראות מהמפקחים האירופיים שלהם. שלטון עקיף היה חסכוני בכך שלא היה צורך במפקחים אירופאים רבים, צמצם את ההתנגדות המקומית לשלטון האירופי, והבטיח חוק וסדר יציב[40]. אולם עד מהרה צורת השלטון הזו התבררה כבעלת פגמים: צ'יפים רבים, שזכו לכבוד, עיטורים ותוארי אבירות מהנציבים הבריטיים, החלו לראות בעצמם אצולה[37]; השלטון המסורתי המקומי, שנותר כשהיה מאז 1850, כבר לא התאים למספר ההולך וגובר של צעירים משכילים בגאנה; שיתוף הפעולה בין המועצות המקומיות לשלטון המרכזי לא היה תמיד איתן, ובמועצות רבות בחרו להתעלם מהוראותיהם של הבריטים[41].

בשנת 1935 שילבה פקודת רשויות הילידים את השלטון הקולוניאלי המרכזי ואת הרשויות המקומיות למערכת שלטונית אחת[42]. רשויות מקומיות חדשות, שמונו על ידי המושל, קיבלו סמכויות רחבות של שלטון מקומי בפיקוחם של נציבי המחוז של השלטון המרכזי, אשר דאגו שמדיניותם תהיה של השלטון המרכזי[43]. גינאים רבים האמינו שהרפורמות באו כדי להימנע מהשתתפות ילידית בממשלת הקולוניה, בכך שיגדילו את כוחם של הצ'יפים[39].

איור המתאר את המלחמה האנגלו-אשנטית השנייה. המאבקים בין ממלכת אשנטי לבריטים נמשכו למעלה מ-100 שנה.
קוואמה נקרומה, הנשיא וראש הממשלה הראשון של גאנה

המאבק לעבר העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1947, ועידת חוף הזהב המאוחדת (UGCC) שהוקמה על ידי ששת הגדולים של גאנה - פעילי זכויות אדם ולימים בכירים בממשל הגינאי – יצאה בהכרזה כי יש להביא למימוש "ממשל עצמי בזמן הקצר ביותר האפשרי" בגאנה, עקב המיאוס בשלטון הבריטי[44]. קוואמה נקרומה, פעיל לאומי ומ-1957 ל-1966 גם ראש הממשלה והנשיא הראשון של המדינה, הקים את מפלגת העם (CPP) ב-1949, שנודעה במוטו שלה, "ממשל עצמי עכשיו"[31]. המפלגה יזמה הפגנות לא אלימות, שביתות ואי שיתוף פעולה עם הרשויות הבריטיות. בעקבות ההתנגדות שהביע לממשל הבריטי, נקרומה נעצר ונכלא למשך כשנה. בפברואר 1951 התקיימו בחוף הזהב בחירות כלליות לבחירת פרלמנט, הכפוף לממשל הבריטי הקולוניאלי, ונקרומה נבחר לתפקיד ראש הממשלה. החל משנת 1952 פעל נקרומה רבות לפיתוח גאנה, ושיפר את התשתיות ומערכות המדינה.

ב-6 במרץ 1957 בשעה 12 בלילה בדיוק, הועבר החוק המאחד את חוף הזהב, אשנטי, הטריטוריות הצפוניות וטוגולנד הבריטית לשלטון עצמאי אחד שנכלל בחבר העמים הבריטי תחת השם גאנה[45]. החוק נקרא באופן רשמי "חוק העצמאות של גאנה 1957". במסגרת החוק גם עוצבו סמלים רשמיים למדינה, בהם דגל גאנה המוכר כיום[46]. הדגל עוצב על ידי טאודוסיאה אוקו; הצבע האדום מייצג את הדם שנשפך לקראת העצמאות, הזהב מייצג את עושר המינרלים של גאנה, הירוק מסמל את שטחי העשב העשירים, והכוכב השחור הוא סמל העם הגנאי והשחרור האפריקאי[47].

ב-1 ביולי 1960, לאחר משאל עם שנערך במדינה, הוכרזה המדינה כרפובליקה, כשנקרומה הוא ראש הממשלה והנשיא[48]. 6 במרץ נחגג כיום העצמאות של המדינה ו-1 ביולי נחגג כיום הרפובליקה[49][50].

בהכרזת העצמאות נאם נקרומה, ואמר:

"המטרה הראשונה שלי היא לסלק מגאנה את העוני, הבורות והחולי. אנו נמדוד את ההתקדמות שלנו לפי השיפור בבריאות האנשים שלנו; לפי מספר הילדים בבית הספר, לפי איכות החינוך שלהם; על ידי הזמינות של מים וחשמל בעיירות ובכפרים שלנו; ועל ידי האושר של בני עמנו על כך שהם מסוגלים לנהל את חייהם בעצמם. רווחת עמנו היא הגאווה העיקרית שלנו, על כך תישפט ממשלתי"[51]

נקרומה היה ראש המדינה האפריקאי הראשון שקידם את מושג הפאן-אפריקניזם, אליו נחשף דווקא בעת לימודיו באוניברסיטת לינקולן, פנסילבניה בארצות הברית, בתקופה שבה מרקוס גארבי התפרסם עם תנועת ה"חזרה לאפריקה"[31]. בעקרונות אותם קידם נקרומה הוא מיזג הלכה למעשה את תורתם של גארבי, מרטין לותר קינג והחוקר הגנאי וו. א. ב. דו בואיס.

עצמאות ואי יציבות שלטונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטון משנת 1957 המתעד את טקס העצמאות של גאנה

ממשלתו של נקרומה לא החזיקה זמן רב. בשנת 1966, בעת ששהה בבייג'ינג בפגישה עם ג'ואו אנלאי ומנהיגים נוספים בוועידה לסיום מלחמת וייטנאם, התבצעה בגאנה מהפכה לא-אלימה שכונתה "הקולד צ'ופ". ההפיכה התרחשה ב-24 בפברואר 1966, במהלכה השתלט הצבא בהפיכה צבאית על השלטון בראשות אל"ם עמנואל קווסי קוטוקה. הוקמה המועצה לשחרור לאומי (NLC), ולשלטון הועלה גנרל ג'וזף א. אנקרה[52].

מ-1966 עד 1981 חוותה גאנה תקופה של אי יציבות שלטונית מתמדת, שלוותה במשברים כלכליים הולכים ונערמים. סדרה של ממשלות צבאיות ודמוקרטיות מתחלפות אחזה בגאנה תקופה ממושכת, והסתיימה עם עלייתו לשלטון של ג'רי ג'ון רולינגס[53]. רולינגס הייתה חלק מתנועת אפריקה החופשית, תנועה מחתרתית של קציני צבא אפריקאים שרצו לאחד את אפריקה באמצעות סדרה של הפיכות. ב-15 במאי 1979, חמישה שבועות לפני שהיו אמורות להתקיים בחירות אזרחיות, ערכו רולינגס ושישה חיילים נוספים הפיכה נגד ממשלתו של הגנרל פרד אקפו, אך נכשלו ונעצרו על ידי הצבא[54]. רולינגס נידון בפומבי למוות בבית משפט צבאי ונכלא, אם כי הצהרותיו על העוולות החברתיות שהניעו את מעשיו זיכו אותו באהדה ציבורית רבה[54]. בעת שהמתין להוצאה להורג, רולינגס הוברח מן המעצר ב-4 ביוני 1979 על ידי קבוצת חיילים[55]. זמן קצר לאחר מכן, רולינגס הקים והפך ליושב ראש מועצת המהפכה של הכוחות המזוינים (AFRC) בת 15 חברים, המורכבת בעיקר מקצינים זוטרים[56][57]. הארגון בראשותו ביצע הפיכה צבאית מחודשת ומהלכה ביצעו טיהורים בכל בכירי הממשל הקודם, כולל גנרלים שונים ושלושה ראשי מדינה לשעבר[58][59].

רולינגס בשנת 2011

עידן רולינגס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ההפיכה הראשונית, ביצע רולינגס הפיכה שלישית במספר, שביססה את שלטונו במדינה. מתוך אמונה שהמשטר הישן אינו מסוגל לפתור את התלות הכלכלית הנאו-קולוניאלית של גאנה, ב-31 בדצמבר 1981 עלה רולינגס לשלטון וכלא או הרג כמעט את כל מנהיגי המשטר הקודם[60]. במקום המפלגה הלאומית העממית ששלטה בגאנה עד אותו זמן, רולינגס הקים את החונטה הצבאית "מועצת ההגנה הלאומית הזמנית" (PNDC) כממשלה הרשמית[60].

רולינגס אירח מספר רב של מנהיגים מהפכנים שונים מרחבי העולם כדי ללמוד מהם על דרכי ההתנתקות מהתלות במערב, כולל דסי באוטרסה (סורינאם)[61], דניאל אורטגה (ניקרגואה) וסם נוג'ומה (נמיביה)[62]. בנוסף, הוא ביטל את החרם על לוב של קדאפי, ואיפשר לנבחרת גאנה בכדורגל להתחרות בגביע אפריקה לאומות 1982.

על אף שמפלגתו, ה-PNDC, טען שהוא מייצג את העם, הוא היה חסר ניסיון ביצירה ויישום של מדיניות כלכלית ברורה[63]. רולינגס, כמו רבים מקודמיו, ייחס את הבעיות הכלכליות והחברתיות בגאנה ל"רשלנות במסחר ופעילויות אנטי-חברתיות אחרות"[64]. בדצמבר 1982, ה-PNDC הכריז על תוכניתו הכלכלית בת ארבע השנים להקמת מונופול ממלכתי על סחר יצוא-יבוא במטרה לחסל את השחיתות סביב רישיונות היבוא ולהרחיק את הסחר מהתלות בשווקים המערביים[64]. פיקוח מחירים לא ריאליסטי הוטל על השוק, ונאכף בעיקר נגד אנשי עסקים[63].

רובע העסקים באקרה. התהמורות השלטוניות שחלו בגאנה היו לרוב תוצאה של עליות ומורדות כלכליים.

ה-PNDC הקים ועדות להגנת עובדים כדי לגייס את האוכלוסייה לתמוך בשינויים הקיצוניים בכלכלה[64]. פיקוח על מחירים של מזון הועילה לתושבי הערים, אך גרם למצוקה כלכלית קשה בקרב כ-70% מהאוכלוסייה הכפרית, שהכנסתה הייתה תלויה במידה רבה במחירי התוצרת החקלאית[64]. המדיניות הכלכלית של רולינגס הובילה למשבר כלכלי ב-1983, מה שגרם לזעם ציבורי גדול ואיום בהפיכה כנגדו. כדי להציל את עצמו מהפיכה, שהייתה עלולה להסתיים במותו, הוא נאלץ להיכנע ולהכריז על סיום החונטה הצבאית וקיום בחירות אזרחיות חופשיות. אלו נערכו בינואר 1992, ולאחריהן נוסחה חוקה מחדש, בה קיימת דמוקרטיה רב מפלגתית וחופש דיבור ועיתונות. רולינגס ניצח בבחירות הללו, וכיהן כשתי קדנציות נוספות, אז פרש מפאת הגבלת הכהונה התבועה בחוקה.

המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם זכייתו בבחירות של שנת 2000, ג'ון קופואר מהמפלגה הפטריוטית החדשה (NPP) הושבע לתפקידו כנשיא גאנה ב-7 בינואר 2001, ונבחר בשנית לנשיאות בבחירות 2004. לאחר מכן הוא נאלץ לפרוש בעקבות מגבלת הכהונה החוקתית. קופואר היה הנשיא הראשון בגאנה שנבחר באופן דמוקרטי והוחלף באופן דמוקרטי[65].

ננה אקופו-אדו, שהיה מועמד מפלגת השלטון, הובס בבחירות צמודות מאוד על ידי ג'ון אטא מילס ממפלגת הקונגרס הדמוקרטי הלאומי[66][67]. מילס מת מנסיבות טבעיות והוחלף על ידי סגן הנשיא ג'ון דרמאני מהאמה ב-24 ביולי 2012[68]. לאחר הבחירות לנשיאות 2012, הפך מהאמה לנשיא באופן רשמי ונחנך ב-7 בינואר 2013[69]. כתוצאה מהבחירות לנשיאות גאנה 2016[70], ננה אקופו-אדו הפך לנשיא והושבע ב-7 בינואר 2017[71]. בדצמבר 2020, הוא נבחר בשנית, והוא כיום הנשיא הנוכחי של גאנה[72].

ב-11 ביוני 2021, חנכה גאנה את יום גאנה הירוקה במטרה לשמר את יערות הגשם במדינה במלחמה בבירוא יערות. במהלך המועד נשתלו במדינה כ-5 מיליון עצים.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחם הנשיאות החדש מעוצב כשרפרף שהוא כס ראשי שבט אשנטי
נשיא גאנה הראשון (משמאל), וארבעת הנשיאים הראשונים של גאנה בגלגולה החדש - מאז 1992

גאנה היא דמוקרטיה נשיאותית בעלת חוקה הפועלת עם מערכת רב-מפלגתית פרלמנטרית שנשלטת על ידי שתי מפלגות עיקריות - הקונגרס הלאומי הדמוקרטי (NDC) והמפלגה הפטריוטית החדשה (NPP). השלטון בגאנה מאז עצמאותה התחלף מספר פעמים בין ממשלות אזרחיות וצבאיות, משני צידי המפה הפוליטית, עד ינואר 1993, מאז שוררת בגאנה דמוקרטיה יציבה. מבחינה זו, גאנה משמשת דוגמה לדמוקרטיה מלאה ויציבה במערב אפריקה. חוקת גאנה משנת 1992 קובעת הפרדת רשויות בין מערכת המשפט, הרשות המבצעת והרשות המחוקקת. ממשלת גאנה נבחרת בבחירות כלליות כל ארבע שנים[73][74].

ננה אקופו-אדו זכה בנשיאות בבחירות הכלליות בגאנה שנערכו ב-7 בדצמבר 2016, בניצחונו את ג'ון דרמאני מהאמה. הוא הושבע ב-7 בינואר 2017. לאחר מכן ניצח בשנית בבחירות 2020 ולאחר מכן הושבע ב-7 בינואר 2021, והוא הנשיא המכהן כיום. נשיא גאנה מוגבל לשתי קדנציות בלבד, ארבע שנים כל אחת. מעולם לא נבחרה אישה לתפקיד זה.

מדד המדינות השבריריות (אנ') לשנת 2012 הצביע על כך שגאנה מדורגת במקום ה-67 בדירוג המדינות הכי יציבות שלטונית בעולם והמדינה ה-5 הכי יציבה באפריקה אחרי מאוריציוס, איי סיישל, בוטסואנה ודרום אפריקה[75]. גאנה דורגה גם במקום ה-64 בדירוג המדינות הכי פחות מושחתות בעולם מתוך מתוך 174 המדינות שנמדדו. אדרבא, היא דורגה כמדינה ה-5 הכי פחות מושחתת באפריקה מתוך 53 המדינות במדד תפיסת השחיתות לשנת 2012[76][77]. גאנה דורגה במקום השביעי באפריקה מתוך 53 מדינות במדד איברהים לממשל אפריקאי בשנת 2012. מדד איברהים הוא מדד מקיף המייצג את יעילות השלטון לאזרחים במדינות אפריקה[78].

יחסי חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

קופי אנאן, דיפלומט גאנאי

מאז עצמאותה, גאנה מתאפיינת בתפיסה פאן-אפריקאית ומתנגדת לקשרים חזקים עם מעצמות ותלות בקשרי חוץ. היא מהמדינות המייסדות של המדינות הבלתי-מזדהות ומעודדת קודם כל יחסים דיפלומטיים ומסחריים עם מדינות אפריקה אחרות, ורק לאחר מכן יחסים עם מדינות המערב. גאנה חברה פעילה באו"ם ובאיחוד האפריקאי[79].

גאנה מקיימת קשר חזק עם ארצות הברית. שלושה נשיאי ארצות הברית - ביל קלינטון, ג'ורג' ווקר בוש וברק אובמה - ערכו נסיעות דיפלומטיות לגאנה. דיפלומטים ופוליטיקאים גאנאים רבים ממלאים תפקידים בארגונים בינלאומיים, כולל הדיפלומט הגאנאי ומזכ"ל האו"ם לשעבר קופי אנאן, שופט בית הדין הפלילי הבינלאומי אקואה קוניהיה, והנשיאים לשעבר ג'רי ג'ון רולינגס וג'ון אגיקום קופואר, שהיו שניהם נציגים באומות המאוחדות[73].

בספטמבר 2010, נשיא גאנה לשעבר, ג'ון אטא מילס, ביקר ברפובליקה העממית של סין בביקור רשמי. מילס ונשיא סין לשעבר, חו ג'ינטאו, ציינו את יום השנה ה-50 לקשרים הדיפלומטיים בין שתי המדינות, בטקס שנערך ב-20 בספטמבר 2010[80]. גם סגן יו"ר וועדת החוץ של הקונגרס הלאומי העממי, ג'ואו טיינונג, ביקר בגאנה ונפגש עם הנשיא ג'ון דרמאני מהאמה[81].

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בביקור רשמי בגאנה

הרפובליקה האסלאמית של איראן מקיימת יחסים קרובים עם גאנה. הנשיא ה-6 של הרפובליקה, מחמוד אחמדינז'אד, נפגש עם הנשיא ה-12 של גאנה, ג'ון דרמאני מהאמה ב-16 באפריל 2013 בדיון על חיזוק תנועת המדינות הבלתי-מזדהות. הפגישה נערכה בארמון הנשיאות של גאנה, וסוקרה רבות בתקשורת[82][83][84][85][86].

הפוליטיקאי הגאנאי קרובו אדוסיי נפגש עם ראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון, 1959

יחסים עם ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – יחסי גאנה–ישראל

בין מדינת ישראל וגאנה קיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים נכון לשנת 2013, וכן שיתוף פעולה בנושאים שונים, בעיקר בתחומי המסחר והחקלאות.

גאנה מחזיקה כוח צבאי קבוע בדרום לבנון במסגרת יוניפי"ל כדי לפקח על הפסקת האש בין ישראל לחזבאללה.

מחוזות גאנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יו"ר בית הנבחרים של ארצות הברית, ננסי פלוסי, צועדת לצד בכירים גאנאים, במשלחת של קונגרס ארצות הברית לציון 400 שנה להגעת האפריקאים המשועבדים הראשונים לג'יימסטאון, וירג'יניה.
Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מחוזות גאנה

גאנה מחולקת ל-16 אזורים מנהליים, ומחולקת ל-275 מחוזות משנה[87][88][89]:

מס' שם בירה שם בשפת המקור אוכלוסייה
נכון לשנת 2010 		שטח בקמ"ר
Ghana, administrative divisions 2018 - de - colored.svg
 1 מחוז אשנטי קומזי Ashanti 4,780,380 24,889
2 מחוז ברונג-אחפו סונייני Brong-Ahafo 2,310,983 39,557
3 מחוז המרכז קייפ קוסט Central 2,201,863 9,826
4 מחוז המזרח קופורידוא Eastern 2,633,154 19,323
5 מחוז אקרה רבתי אקרה Greater Accra 4,010,054 3,245
6 מחוז הצפון טמלה Northern 2,479,461 70,384
7 מחוז המזרח העליון בולגטנגה Upper East 1,046,545 8,842
8 מחוז המערב העליון ווא Upper West 702,110 18,476
9 מחוז וולטה חו Volta 2,118,252 20,570
10 מחוז המערב סקונדי-טקורדי Western 2,376,021 23,941

זכויות אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסך הכל זכויות האדם נמצאות במצב טוב מברוב מדינות אפריקה, הודות לדמוקרטיה היציבה ורמת ההשכלה הגבוהה של התושבים. גאנה חתומה על אמנת הפליטים הבין-לאומית וחל בה איסור על עינוי אסירים כעונש[90]. חוקת גאנה מבטיחה שוויון בין נשים וגברים, הגנה משפטית לקטינים וזכויות אדם נגישות לכל. אף על פי כן, עדיין קיימות בעיות רבות בדבר זכויות האדם. הומוסקסואליות אסורה על פי חוק בגאנה[91]. על פי סקר משנת 2013 של מרכז המחקר פיו, 96% מהגאנאים מאמינים כי הומוסקסואליות לא צריכה להתקבל על ידי החברה[92]. לעיתים מדווח על נשים מבוגרות בגאנה המואשמות בכישוף, כמעט תמיד באזורים הכפריים והמנותקים שפועלים באופן מסורתי. בחלקים מסוימים של צפון גאנה, קיימים דיווחים על מה שנקרא מחנות מכשפות, בהם מוחזקים למעלה מ-1,000 בני אדם בתנאי שבי באשמת "מכשפות"[93]. כוחות הביטחון בגאנה פועלים כדי לעצור את הנעשה, אולם אזורים אלה, המנותקים מהציוויליזציה לרוב, קשים לאיתור[93].

בעוד שנשים בגאנה זוכות לשוויון זכויות על פי חוקת גאנה, קיימים פערים בחינוך, בשכר ובשירותי הבריאות.

ביטחון והגנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מהקמת גאנה בשנת 1957, הכוחות המזוינים של גאנה (GAF) היו משמעותיים ביותר בשינויים הפוליטיים במדינה, יותר מאשר בביטחון פנים או חוץ. הצבא כלל מפקדות, שירותי תמיכה, שלושה גדודי חי"ר, כלי רכב משוריינים ואף מטוסים[94]. ראש ממשלת גאנה והנשיא הראשון קוואמה נקרומה החזיק בדעה יציבה להרחיב את הצבא עד לגודל מקסימלי שיאפשר הגנה מרבית של גאנה ואם יש צורך גם למנוע התערבות אירופאיות באזורים קרובים באפריקה. כחברה קרובה של ארצות הברית, גאנה חומשה ביעילות וב-1961 הוקמו גדודים נוספים, כולל צנחנים. באופן אירוני, הצבא הוא זה שלבסוף הביא לנפילתו של נקרומה, ולמהפכות צבאיות רבות אחרות במהלך ההיסטוריה של המדינה.

חיילים גאנאים בתרגיל משותף עם יחידות מארינס.

כיום, גאנה היא מעצמה אזורית מבחינה צבאית[17]. בספרו Shake Hands with the Devil (אנ'), מפקד צבא קנדה רומיאו דאלר (אנ') דירג את צבא גאנה במקום גבוה מאוד ברשימת הצבאות החזקים בעולם[94].

סמכויותיו ותחום פעולתו של ה-GAF מעוגנים בחוקת גאנה. הצבא כפוף גם להחלטות הועידה הבינלאומית לשמירת השלום ע"ש קופי אנאן (אנ')[95][96][97]. הצבא פועל בשיתוף עם משרד הביטחון ומשרד ההגנה של גאנה[98].

אף על פי שגאנה שלווה יחסית ולעיתים קרובות נחשבת לאחת המדינות הכי פחות אלימות באפריקה, בעבר היא סבלה מאלימות פוליטית מצד משטרים צבאיים שונים ומ-2017 חלה עלייה בדיווחים על מקרי אלימות של רשויות החוק כלפי מפגינים[99].

בשנת 2017 חתמה גאנה על האמנה נגד נשק גרעיני (אנ') של האומות המאוחדות[100].

שלטון החוק ומשטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוטרים גאנאים על אופנועים
מטה משטרת גאנה באקרה

משטרת גאנה (GPS) ומחלקת החקירות הפליליות (CID) הן רשויות אכיפת החוק העיקריות של גאנה, ואחראיות למיגור הפשע, שמירה על החוק והסדר ושמירה על שלום וביטחון פנים[101]. לשירות המשטרה של גאנה יש אחת עשרה יחידות משטרה מיוחדות, כולל כוח פריסה מהיר של המשטרה (RDF) ומשמר חופים (MPU)[102][103]. שירות המשטרה של גאנה פועל ב-12 אוגדות: עשר מהן מכסות את עשרת המחוזות של גאנה, אחת הפועלת בים לאורך החוף, ואחת שאחראית לתנועה, לכבישים ולרכבות[103]. החטיבה הימית של המשטרה אחראית גם לכל הקשור במרבצי הנפט והגז הטבעיים[103].

שירות בתי הסוהר של גאנה והחטיבה לעבריינים צעירים הם האחראים על בתי הכלא השונים בגאנה[104]. בגאנה קיים עונש מוות בצורה נפוצה מברוב המדינות, והוא יכול להינתן על בגידה, שחיתות, שוד, פיראטיות, סחר בסמים, אונס ורצח[105][106]. 27 מורשעים (כולם גברים) נידונו למוות בגאנה בשנת 2012 ועל פי שירות בתי הסוהר של גאנה של המספר הכולל של מורשעים שנידונו למוות בגאנה נכון לדצמבר 2012 היה 162 גברים ו-4 נשים. בסך הכל נאסרו בגאנה 13,983 נכון ל-22 ביולי 2013[107].

מלחמת הסמים בגאנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאנה, יחד עם מדינות נוספות בסביבתה, משמשת נתיב פופולרי לסוחרי סמים בדרך לאירופה, בעיקר מדרום אמריקה אך גם מאפריקה[108]. ב-2013, ראש המשרד לסמים ופשע של האו"ם (UNODC) הצהיר כי "במערב אפריקה ביקורת הגבולות היא לוקה בחסר לחלוטין, וקרטלי הסמים הגדולים מקולומביה ואמריקה הלטינית בחרו בה כדרך להגיע לאירופה"[109].

אין אינדיקציה או ידע ממשי על פעילות של קרטלי וסוחרי סמים בתוך גאנה עצמה. היעדר פיקוח גבולות, שטחים גדולים שאינם מיושבים, חוף למפרץ גינאה והיותה של גאנה נקודת אמצע בין אמריקה הדרומית ליבשת אירופה הפכו אותה ליעד אטראקטיבי עבור סוחרי הסמים[110].

מועצת הפיקוח על הסמים (NACOB) הגאנאית ביצעה מספר מעצרים של ספינות מכולות שעגנו לחופי גאנה, בהן נמצאו אלפי קילוגרמים של קוקאין, בעלי ערך של מיליוני דולרים. עם זאת, ב-2011 דווח כי יעילות המועצה הלכה ופחתה, ופחות ופחות סוחרים נתפסים מדי שנה[111][110].

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלוקת תחומי הייצוא של גאנה בצורה גרפית, באחוזים
השוואה בין תחומי הייצוא של גאנה לפי שנים וכמויות

כלכלת גאנה מבוססת בעיקר על משאבים טבעיים כגון גז טבעי, מינרלים ונפט, לצד ייצור וייצוא של מוצרים טכנולוגיים דיגיטליים, כמו כלי רכב ואוניות. בזכות הכלכלה המתועשת שלה, גאנה נהנהית מאחד מהתמ"גים הגבוהים באפריקה[112]. בשנת 2011, חוותה גאנה את שיעור הצמיחה הכלכלית הגדול בעולם[113].

הכלכלה המקומית בגאנה ב-2012 נסבה סביב שירותים שונים, שהיוו 50% מהתמ"ג והעסיקו 28% מכוח העבודה. מלבד התיעוש הקשור במינרלים ונפט, הפיתוח התעשייתי בגאנה נותר בסיסי, והתעשייה עוסקת בעיקר סביב ייצור של מוצרי מתכת ופלסטיק[114]. 53.6% מכוח העבודה של גאנה הועסקו בחקלאות ב-2013[115][116].

בתחילת המאה ה-21, כחלק מתוכנית הממשלה לקדם את גאנה כלכלית, החל תהליך של החלפת המטבע הקיים, הסדי (₵) למטבע החדש, סדי גאנאי (GH₵). שער ההעברה הוא סדי גאנאי אחד לכל 10,000 סדי ישן.

גאנה היא יצרנית הזהב הגדולה ביותר באפריקה, לאחר שעקפה את דרום אפריקה ב-2019[117] ויצרנית הקקאו השנייה בגודלה (אחרי חוף השנהב)[118]. מירב החוב החיצוני שלה בוטל ב-2005, אך מאוחר יותר יחד עם צניחה במחירי הנפט, משבר כלכלי אילץ את הממשלה לנהל משא ומתן על קבלת הלוואה של 920 מיליון דולר מקרן המטבע הבינלאומית (IMF) באפריל 2015[119].

מגזרי מפתח[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסדת בגז ג'אבלי היא מהגדולות שבאסדות הגז בגאנה ובמערב אפריקה כולה
חקלאי גאנאי יושב על ערימת ייבול קקאו

גאנה זכתה לשבת על שטח נרחב של מרבצי נפט, גז טבעי, יהלומים, זהב ופחמימנים. בזכות כך, והודות למאמצים כלכליים של הממשלה האזרחית מאז 1992, כלכלתה צומחת בקצב גדול יותר מכל מדינת אפריקה אחרת. בשנת 2020 פרסמה הממשלה תוכנית כלכלית ארוכת טווח בשם "חזון גאנה 2020"[120]. במסגרת התכנית צפויה גאנה להפוך למדינה המפותחת הראשונה באפריקה בין השנים 2020 ל-2029 ולמדינה המתועשת השנייה באפריקה, אחרי דרום אפריקה, בין 2030 ל-2039[120]. בשנת 2013, עקב משא ומתן עם סין, החל להפיץ הבנק המרכזי של גאנה את הרנמינבי כמטבע לאומי שני, אחרי הסדי[121]. בין 2012 ל-2013, 37.9% מהכפריים בגאנה הוגדרו כעניים, בעוד שרק 10.6% מתושבי הערים היו, מספרים נמוכים מאוד בהשוואה לשכנותיה האחרות של גאנה[122]. 94% ממי שהוגדרו עניים באוכלוסייה הכפרית עובדים בחקלאות[123].

רשות נהר וולטה בבעלות המדינה ותאגיד הנפט הלאומי של גאנה הם שני ספקי החשמל הגדולים במדינה[124]. סכר אקסומבו (אנ'), שנבנה על הוולטה בשנת 1965, יחד עם סכר בואי, סכר קפונג וסכרים הידרואלקטרים נוספים מספקים אנרגיית מים שהיא קריטית בגאנה[125][112]. בנוסף, ממשלת גאנה הגישה תכנון לבניית תחנת הכוח הגרעינית השנייה באפריקה.

הבורסה הגאנאית היא ה-5 בגודלה ביבשת אפריקה וה-3 בגודלה באפריקה שמדרום לסהרה עם שווי שוק של 57.2 מיליארד סדי גאנאי ב-2012. החברה החזקה בבורסה היא South Africa JSE Limited[126]. ב-2013 הייתה הבורסה הגאנאית השנייה ביציבותה באפריקה שמדרום לסהרה[127].

גאנה היא גם יצרנית קקאו גדולה[128]. היא מייצרת את כמות הקקאו השנייה בגודלה בעולם[128][129], וצפויה להפוך ליצרנית הקקאו הגדולה בעולם[130].

גאנה מסווגת כמדינה בעלת הכנסה בינונית[131]. בשנת 2021 הודיעה ממשלת גאנה על תוכניות להנפיק איגרות חוב, מה שיהפוך אותה למדינה האפריקאית הראשונה שעושה זאת[132][133]. המדינה, שמתכננת ללוות עד 5 מיליארד דולר בשווקים הבינלאומיים, תשתמש ברווח האג"חים על מנת להשקיע בחינוך ובבריאות, לצד השלמת חובות חיצוניים ישנים. המדינה תשתמש בהכנסות גם כדי להתקדם עם יוזמת בית ספר תיכון חינם שהחלה ב-2017, על אף ששיעור ההכנסות מאיגרות החוב אינו מספיק זאת[134].

נפט, מינרלים וגז טבעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאנה מייצרת ומייצאת שפע של פחמימנים כגון נפט גולמי וגז טבעי[135][136]. חברת תחנות התדלוק הממשלתית של גאנה, חברת נפט גאנה (GOIL), היא האחראית הממשלתית על תעשיית האנרגיה. גאנה שואפת להגדיל עוד יותר את תפוקת הנפט ל-2.2 מיליון חביות ביום ואת הגז ל-34,000,000 מ"ק ביום[116].

מכולות בנמל טמה, הגדול ביותר באפריקה

שדה הנפט ג'אבלי הגאנאי המכיל עד 3 מיליארד חביות של נפט גולמי התגלה בשנת 2007, בין שלל שדות הנפט הימיים שלחופי המדינה, בתחומי המים הכלכליים שלה[137]. ההערכה היא כי לחברת נפט גאנה יש בין 5 מיליארד חביות ל-7 מיליארד חביות של נפט באחסון[138], מה שהופך אותה לבעלת כמות הנפט ה-21 עד ה-25 בעולם. כמות הגז הטבעי שקיים באחסון בגאנה הוא השישי בגודלו באפריקה[139] ובמקום ה-49 בעולם בכמות עתודות הגז הטבעי המוכחות. חיפושי נפט וגז מול החוף המזרחי של גאנה במפרץ גינאה נמשכים, וכמות הנפט הגולמי והגז הטבעי ממשיכה לגדול. ממשלת גאנה ערכה תוכניות להלאים את כל מאגרי הנפט והגז הטבעי של גאנה כדי להגדיל את הכנסות הממשלה[140].

מסחר וייצוא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2013, International Enterprise Singapore פתחה את המשרד הגלובלי ה-38 שלה באקרה, כדי לפתח סחר והשקעות במגזרי לוגיסטיקה, פחמימנים, תעופה, תחבורה וצרכנות[141]. סינגפור וגאנה חתמו גם על ארבעה הסכמים לקידום שיתוף פעולה במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי, שכן גאנה שואפת להעביר בעיקר את שותפות הסחר הכלכלית שלה למזרח אסיה ולדרום מזרח אסיה[141]. כוח העבודה בגאנה ב-2008 הסתכם ב-11.5 מיליון אזרחים, שהם פחות ממחצית האזרחים[142][143]. נמל טמה הוא הנמל המלאכותי הגדול ביותר באפריקה, והוא נמל הייצוא והייבוא העיקרי בגאנה, יחד עם נמל טאקארודי[144][145]. שני הנמלים מופעלים על ידי רשות הנמלים של גאנה[144][145].

גולשים בחוף בגאנה

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוף הים באקרה

בשנת 2011 ביקרו בגאנה 1,087,000 תיירים, שהם שווי ערך לבערך 3% מאוכלוסיית גאנה כולה. תיירים מגיעים לגאנה מכל קצות הגלובוס, ובעיקר מאירופה, מזרח אסיה ואמריקה[146]. גאנה ניחנת באטראקציות תיירותיות רבות, כמו אקלים חם וטרופי כל ימות השנה, חיות בר מגוונות, מפלים ונהרות, חופים חוליים רחבי ידיים, מערות, הרים ואגמים גדולים, בהם אגם וולטה שהוא האגם המלאכותי הגדול ביותר בעולם. מלבד זאת, בגאנה קיימים עשרות מבצרים וטירות, אתרי מורשת עולמית, שמורות טבע ופארקים לאומיים[146]. ההיסטוריה של גאנה מתחלקת בין היסטוריה אפריקאית של ממלכות מתקדמות לבין תקופה קולוניאליסטית מוקדמת, ולכן גאנה מרוצפת מבנים ארכאולוגים, טירות, מבצרים, מבנים עתיקים ועוד. כמה מהטירות הבולטות הן טירת קייפ קוסט וטירת אלמינה[147]. תיירים רבים מגיעים גם מארצות הברית בעקבות שארית העדויות לתעשיית הסחר בעבדים שהתרחשה בגאנה[148]. עברן המצער של הטירות האירופאיות בגאנה, שרבות מהן שימשו לחטיפת תושבים ומכירתם כעבדים, הוביל את אונסק"ו להכריז עליהן כאנדרטאות מורשת עולמית[148].

הנתונים הסטטיסטיים של הפורום הכלכלי העולמי בשנת 2010 הראו שמתוך יעדי התיירות המועדפים בעולם, גאנה דורגה במקום ה-108 מתוך 139 מדינות[149]. המדינה עלתה שני מקומות מעלה מהדירוג של 2009. בשנת 2011, מגזין "פורבס", פרסם כי גאנה דורגה במקום האחת-עשרה כמדינה הידידותית בעולם. הקביעה התבססה על סקר ב-2010 של מטיילים ברחבי העולם. מכל מדינות אפריקה שנכללו בסקר, גאנה דורגה במקום הגבוה ביותר[150]. התיירות בגאנה, על כן, היא הגורם הרביעי בגודלו בתמ"ג[150]. בשנת 2017, דורגה גאנה כמדינה ה-43 הכי שלווה בעולם[151].

אטרקציה תיירותית הולכת וגדלה בגאנה היא גלישה. חופי גאנה והים של מפרץ גינאה עשה שם כמקום אידיאלי לגלישה, ומטיילים רבים מגיעים אליו מדי שנה. גם מי הים בגאנה, עקב הקרבה לקו המשווה ולזרמים החמים, נחשבים לחמימים וטרופיים[152].

סמליל סוכנות החלל של גאנה

טכנולוגיה ומדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאנה הייתה המדינה הראשונה באפריקה שמדרום לסהרה שהשיקה רשת סלולרית (1992). היא הייתה אחת המדינות הראשונות באפריקה שחוברה לאינטרנט והעניקה לאזרחים שירותי פס רחב[153]. גאנה דורגה במקום ה-108 במדד החדשנות העולמי ב-2020, ירידה מהמקום ה-106 ב-2019[154][155][156][157].

חקר החלל ושיגור לוויינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיתת מחשבים בגאנה לומדים כיצד לערוך בוויקיפדיה

מרכז המדע והטכנולוגיה של החלל בגאנה (GSSTC) וסוכנות החלל של גאנה (GhsA) הם הגופים הרציניים ביותר העוסקים בהווה בחקר החלל בגאנה. שתי החברות שיגרו יחד לוויין גאנאי ראשון ב-2015[158][159]. הצעד המעשי הראשון בחקר החלל בגאנה היה פרויקט CanSat (אנ') שהושק ב-15 במאי 2013, תוכנית חלל בראשות אוניברסיטת כל האומות (ANUC) בקופורידואה. ה-CanSat הועף לגובה של 200 מטר וחקר את הריכוזי החמצן ולחץ האוויר, וכמו כן גם צילם תמונות. השלב הבא היה תכנון ובנייה של תחנת חלל קרקעית חובבנית על אדמת האוניברסיטה, שמסוגלת ליצור קשר עם תחנות חלל שנמצאות מחוץ לאטמוספירה. לאחר שתקשרה בהצלחה עם לוויני תצפית חובבניים, החלה ליצור קשר גם עם תחנת החלל הבינלאומית, ואף קיבלה שדר של צילומים וסרטונים מהתחנה. לוויין התצפית הראשון של האוניברסיטה שוגר ב-2017[159].

ההוצאה השנתית של גאנה לחקר החלל היא 1% מהתמ"ג, שנועד לתמוך במחקר במדע ובטכנולוגיה כחלק מתפיסת הממשלה הגאנאית לקידום ההשכלה הגבוהה במדינה. בשנת 2012, גאנה נבחרה ליו"ר הוועדה למדע וטכנולוגיה ולפיתוח בר קיימא בדרום (אנ'); סוכנות החלל של גאנה גם משתפת פעולה עם סוכנות החלל של דרום אפריקה[158].

קיברנטיקה ולוחמת סייבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש בטכנולוגיה להוראה ולמידה החל לקבל את תשומת הלב של ממשלת גאנה מסוף שנות ה-90[160]. מדיניות המידע והתקשורת בחינוך של גאנה מחייבת שימוש בטכנולוגיית מידע ותקשורת להוראה ולמידה בכל רמות מערכת החינוך הגאנאית[160]. משרד החינוך של גאנה (MOE) הוא אחד הגופים הממשלתיים המתוקצבים ביותר בגאנה, ותומך בבתי חינוך המשתמשים במחשבים וטכנולוגית למידה[160]. לרוב בתי הספר התיכוניים, ולחלק מבתי הספר היסודיים בגאנה, יש מעבדות מחשבים[160].

אורסולה אווסו-אקופול, שרת התקשורת של גאנה

כוונתה של גאנה להפוך למרכז טכנולוגיית המידע של מערב אפריקה הובילה את ממשלת גאנה לחוקק מספר חוקים הנוגעים לפשעי סייבר ולשיפור נוהלי אבטחת הסייבר[161]. מתוך מטרה זו, בשנת 2008 העביר הפרלמנט של גאנה את חוק התקשורת האלקטרונית ואת חוק העסקאות האלקטרוניות, אשר קבעו את המסגרת המשפטית לניהול טכנולוגיית מידע[161]. גאנה הייתה מהמדינות הראשונות באפריקה להתייחס לתחום זה. בנובמבר 2011 הכריז סגן שר התקשורת והטכנולוגיה על פיתוח אסטרטגיית אבטחת סייבר לאומית, שמטרתה להילחם בפשעי סייבר ואבטחת תשתיות קריטיות[161].

ביוני 2012, הסוכנות הלאומית לטכנולוגיית מידע (NITA) הכריזה על "אסטרטגיה" לאומית של צוות חירום שנועד לתאם את תגובת הממשלה כלפי התקפות סייבר, הן פנימיות והן חיצוניות[161]. הסוכנות אף הקימה צוותי תגובת חירום ממוחשבים עבור כל מועצה עירונית, מטרופולינית ומחוזית כדי לשפר את התיאום ושיתוף המידע על איומי המרחב הקיברנטי[161]. גאנה מדורגת במקום השני באפריקה ובמקום השביעי בעולם ביעילות לוחמת הסייבר שלה ומיגונה מסכנות כגון טרור סייבר ופשע מקוון[162].

בשנת 2018 נוסד המרכז הלאומי לאבטחת סייבר (NCSC). זוהי הסוכנות הלאומית האחראית על אבטחת סייבר[163]. בנובמבר 2020, הפרלמנט העביר את חוק אבטחת הסייבר 2020. שרת התקשורת, אורסולה אווסו-אקופול, ציינה כי "כלכלה מצליחה תלויה באקוסיסטם דיגיטלי לאומי מאובטח, בטוח וגמיש. אבטחת סייבר היא, לפיכך, קריטית מאוד לפיתוח הכלכלי של המדינה וחיונית להגנה על זכויותיהם של אינדיבידואלים בתוך המערכת האקולוגית הלאומית הדיגיטלית"[164].

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטוט המתאר את מבנה הלימודים בגאנה
המכללה להוראה ווינבה, גאנה

מערכת החינוך בגאנה מחולקת לשלושה חלקים: בית ספר בסיסי, בית ספר על-יסודי ובית ספר תיכון. "חינוך בסיסי" נמשך 11 שנים (גילאי 4-15)[165]. הוא מחולק לגן ילדים (שנתיים) ובית ספר יסודי (שני מחזורים של 3 שנים). לאחר מכן מגיע בית הספר העל-יסודי, שהוא למעשה חטיבת ביניים שאורכת כ-3 שנים. בית הספר העל-יסודי מסתיימת בבחינת תעודת החינוך הבסיסי (BECE)[165][166]. לאחר השגת תעודה זו, התלמיד יכול לבחור אם להמשיך לבית הספר התיכון[167]. לפיכך, לתלמיד יש בחירה בין השכלה כללית (המוצעת על ידי התיכון) לבין השכלה מקצועית (המוצעת על ידי בתי ספר טכניים או מקצועיים). תיכון נמשך כשלוש שנים ובסופו ניתנת תעודת סיום תיכון מערב אפריקאית (WASSCE), הקיימת בכל מדינה במערב אפריקה, ומהווה תנאי מוקדם להרשמה לתוכנית לימודי תואר ראשון באוניברסיטה[168].

תואר ראשון דורש בדרך כלל קורס של ארבע שנות לימוד. לאחריו ניתן להיכנס לתוכנית לתואר שני בת שנה או שנתיים, ולאחריה תוכנית דוקטורט של שלוש שנים לפחות[169]. בגאנה אוניברסיטאות ומכללות רבות[170]. מערכת החינוך הגאנאית מגיל גן ועד לרמת תואר ראשון נמשכת בדרך כלל 20 שנה[171]. השנה האקדמית נעה בדרך כלל מחודש אוגוסט עד מאי כולל[172].

כאשר כ-95% מילדי גאנה נמצאים במסגרות ובבתי הספר, היא רושמת את אחד משיעורי האוריינות הגבוהים באפריקה[173][174]. היחס בין נשים לגברים בכל מערכת החינוך היה 98 בנות ל-100 בנים בשנת 2014[175]. בגאנה לומדים מלבד סטודנטים גאנאים גם מספר גבוה של סטודנטים זרים מכל מדינות אפריקה[176][177].

חזית האוניברסיטה של גאנה. מאז 2018, לימודי השכלה גבוהה מסובסדים על ידי המדינה

הממשלה מממנת במידה רבה את החינוך הבסיסי הכולל בתי ספר יסודיים ציבוריים וחטיבות ביניים ציבוריות. בתי ספר תיכוניים היו מסובסדים על ידי הממשלה עד שנת הלימודים האקדמית ספטמבר 2017/2018, בה הופסקו הסבסודים לטובת לימודים אקדמיים חינם[178]. ברמת ההשכלה הגבוהה, הממשלה מממנת יותר מ-80% מהמשאבים הניתנים לאוניברסיטאות ציבוריות, לפוליטכניות ולמכללות להכשרת מורים. בצורה זו, עלות הלימודים האקדמיים היא סמלית בלבד.

כחלק מהחינוך הבסיסי האוניברסלי החינמי, Fcube, הממשלה מספקת לכל בתי הספר לחינוך בסיסי את כל ספרי הלימוד שלהם וציוד חינוכי אחר כמו ספרי תרגילים. בתי ספר תיכוניים מסופקים גם כן בכל צורכיהם. בתי ספר פרטיים רוכשים את ספרי הלימוד מספקים פרטיים[179].

סטטיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיעור האוריינות של נשים וגברים בגילאי 15–24 בגאנה היה 81% בשנת 2010, כאשר הוא עומד על 82% לבנים[180] ועל 80% לבנות[181]. הגיל הממוצע בו מתחילים ללמוד בגאנה הוא לרוב 6.

בשנת 2005, היו בגאנה 12,130 בתי ספר יסודיים, 5,450 חטיבות ביניים, 503 בתי ספר תיכוניים, 21 מכללות להכשרה ציבורית, 18 מוסדות טכניים ו-6 אוניברסיטאות[182].

כיתה באקרה

בשנת 2010, היו יחסית יותר נשים (53.0%) מגברים (40.5%) בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים, אולם לאחר מכן מתמעט אחוז הנשים שממשיכות לבית הספר התיכון ולהכלה גבוהה.

בית הספר הבסיסי והתיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרד החינוך הגנאי ומועצת ההסמכה הלאומית של גאנה מעניקים חינוך חינם ברמת בית הספר הבסיסי, הכולל גן ילדים, בית ספר יסודי וחטיבה, ולרוב הגאנאים יש גישה קלה יחסית לחינוך תיכון[183]. ההוצאות של גאנה על חינוך השתנו מ-28% ל-40% מהתקציב השנתי שלה בעשור האחרון. כל ההוראה נעשית באנגלית[184].

הקורסים הנלמדים ברמת בית הספר היסודי או הבסיסי כוללים אנגלית, שפה ותרבות גאנה, מתמטיקה, סביבה, חברה, שפה זרה (מנדרינית או צרפתית)[185], מדעים, מיומנויות טרום-מקצועיות, לימודי דת ומוסר, מוזיקה וריקודים גאנאים וחינוך גופני[184].

בתוכנית הלימודים בבתי הספר התיכוניים נלמדים מקצועות ליבה ומקצועות בחירה. על התלמידים ללמוד את מקצועות אנגלית, מתמטיקה, מדעים (כימיה, פיזיקה או ביולוגיה) ולימודי חברה (כלכלה, גאוגרפיה, היסטוריה או אזרחות)[184].

חזית אוניברסיטת Webster בגאנה

השכלה גבוהה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוניברסיטה הוותיקה ביותר בגאנה, אוניברסיטת גאנה, נוסדה בשנת 1948. בשנת 2008 למדו בה 29,754 סטודנטים. בין המקצועות הנלמדים בה נכללים אמנויות, מדעי הרוח. אוניברסיטאות רבות בעולם - כולל אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת קורנל ואוניברסיטת אוקספורד - מקיימות תוכניות מיוחדות ללימודים משותפים עם בתי ספר בגאנה. לאוניברסיטת ניו יורק יש קמפוס שליח באקרה בו לומדים תלמידים גאנאים[186].

באופן מסורתי, סטודנטים רבים שעשו תואר ראשון באוניברסיטת גאנה עוברים לתואר שני באוניברסיטת קוואמה נקרומה למדע וטכנולוגיה[187]. מאז עצמאותה של גאנה, היא רושמת את אחוזי האזרחים בעלי תואר ראשון מהגבוהים באפריקה שמדרום לסהרה. מזכ"ל האו"ם לשעבר קופי אנאן הוא קנצלר אוניברסיטת גאנה מאז 2008[187].

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונת לווין של גאנה בגבולותיה הנוכחיים

גאנה ממוקמת לחופי מפרץ גינאה, רק מעלות בודדות צפונית לקו המשווה, ולכן היא שוררת אקלים חם מרבית השנה[188][189]. גאנה משתרעת על פני שטח של 238,535 קמ"ר[16], גודל דומה לשטחה של בריטניה, ויש לה קו חוף לאוקיינוס האטלנטי המשתרע על פני 560 ק"מ. המרידיאן הראשי עובר דרך גאנה, וכמעט חוצה במדויק את עיירת הנמל התעשייתית טמה[188]. היא גובלת בחוף השנהב במערב, בבורקינה פאסו בצפון ובטוגו במזרח. צורתה הכללית היא כעין טרפז שאורכו (מצפון לדרום) כ-670 ק"מ, ורוחבו המרבי כ-560 ק"מ.

מרבית גאנה מאופיינת בערבות עשב רחבות ידיים ובעלות עצים מועטים, כאשר בחלקה הדרום-מערבי משתרעים יערות רבים, בהם יערות גשם. חלקיה הדרומיים והמרכזיים של גאנה הם עתירי מינרלים ונפט. כוללת בשטחה חלקים מתוך חמישה אזורים אקולוגיים ביבשת אפריקה: יערות מזרח גינאה (אנ'), יער-סוואנה גינאי (אנ'), סוואנה מערב סודנית (אנ'), מנגרוב מרכז אפריקאי (אנ') ומנגרוב גינאי (אנ')[190].

בגאנה מאפיינים גאוגרפים מרשימים רבים, בהם מישורים, מפלים, הרים, ונהרות. בגאנה נמצא גם אגם וולטה, שהוא האגם המלאכותי הגדול בעולם וניתן לראותו מהחלל[191]. אפאדג'אטו הוא ההר הגבוה ביותר בגאנה. ההר ממוקם ברכס אגומסטה, שבמחוז וולטה, ליד הכפרים ליאטי ווט וג'יביאלדי, ומתנשא לגובה של 885 מטר (2,904 רגל).

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקלים של גאנה הוא טרופי, וישנן שתי עונות עיקריות: 'העונה הרטובה' ו'העונה היבשה'[192].

שינויי האקלים בגאנה הם בעלי השפעה משמעותית על חיי אזרחיה, שכן היא ניצבת בצומת בין שלוש מערכות הידרו-אקלמיות[193]. שינויים מעין אלו, כמו בכמות הגשמים או במפלס הים, עלולים להשפיע על מליחות מי הים. שינוי כזה הוא קטלני לכלכלה החקלאית בגאנה, בין אם בחקלאות או בדיג[194]. הכלכלה הלאומית עלולה לסבול מהשפעות שינויי האקלים עקב התלות שלה במגזרים רגישים לאקלים כמו חקלאות, משאבים טבעיים וייעור. יתרה מכך, הגישה למים מתוקים צפויה להפוך לקשה יותר עם שינויי האקלים, ואספקת מים מופחתת תשפיע לרעה על אנרגיית המים, המספקת 54% מחשמל המדינה[194]. בנוסף, סביר להניח שגאנה תראה יותר מקרים של מלריה וכולרה, מכיוון ששניהם מושפעים משינויים בתנאי המים.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסיית גאנה

(מקור:[195][196])

שנה אוכלוסייה אחוז גידול
1950 5,036,000 -
1960 6,635,000 +31.8%
1970 8,735,000 +31.7%
1980 11,056,000 +26.6%
1990 14,773,000 +33.6%
2000 19,279,000 +30.5%
2010 24,780,000 +28.5%
2019 30,418,000 +22.8%

גאנה היא מדינה רב-אתנית[197]. הקבוצה האתנית הגדולה ביותר היא אנשי האשנטי, שהם תולדה של האקאן וכיום יורשים את שמה של ממלכת אשנטי ששלטה בגאנה עד כיבושה על ידי הבריטים במאה ה-19. השטח הטריטוריאלי של גאנה מתוך מערב אפריקה היה לא מיושב על ידי בני אדם עד המאה ה-10 לפני הספירה בערך[198]. השבט הראשון שיישב את האזור באופן של שלטון אחיד ומדיני היו המול-דגבאני. האקאן החלו להתיישב בגאנה בסביבות המאה ה-13 והקימו את ממלכת הבונו. כיום האקאן הם מיעוט ביחס לקבוצה האתנית אשנטי, שהתפתחה מתוך האקאן אך בעלת מאפיינים אחרים.

בשנת 2010, כ-72.2% מתושבי גאנה היו נוצרים (24.3% פנטקוסטלים, 18.4% פרוטסטנטים, 13.1% קתולים ו-11.4% אחרים). כ-18.6% מאוכלוסיית גאנה הם מוסלמים[16] (51% סונים, 16% אחמדיה ו-8% שיעים)[199][200]. האסלאם הגיע לגאנה מצפון אפריקה, המסגד הוותיק במדינה הוא מסגד לרבנגה שנבנה ב-1421. קצת יותר מ-10,000 גאנאים מאמינים בהינדואיזם, רובם ילידים שהמירו את דתם. ההינדואיזם בגאנה הופץ בעיקר על ידי סוואמי גאנה נדי ג'י, שפעל להעביר מקומיים אל הדת ואף הקים מספר מקדשים. בגאנה גם למעלה מ-100 קהילות של בהאים.

במפקד האוכלוסין הפוסט-קולוניאלי הראשון שלה בשנת 1960, מנתה אוכלוסיית גאנה 6.7 מיליון תושבים[201]. מאז חוותה גאנה גידול משמעותי, וכיום היא מונה 31 מיליון תושבים. גודל משק הבית הממוצע הוא 3.6 נפשות, נמוך מאוד ביחס למדינות אפריקה אחרות. שפתה הרשמית של גאנה היא אנגלית והיא מדוברת על ידי 67.1% מאוכלוסיית גאנה. שאר האוכלוסייה דוברי שפות מקומיות.

אוכלוסייה והגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקס מסורתי במחוז וולטה

במפקד האוכלוסין שנעשה - 22 ביוני 2019, בגאנה התגוררו כ-30,083,000 תושבים[202]. כ-29 אחוזים מהאוכלוסייה היו מתחת לגיל 15, בעוד שבני 15–64 מהווים 57.8 אחוז מהאוכלוסייה[203]. התפלגות האוכלוסייה כוללת כ-4.7 מיליון תושבים במחוז אשנטי, 2.3 מיליון במחוז ברונג-אחפו, 2.2 מיליון במחוז המרכז, 2.6 מיליון במחוז המזרח, 2.3 מיליון במחוז המערב, ו-4 מיליון באקרה רבתי. כיום אוכלוסיית גאנה מוערכת בכ-31,072,940 תושבים[204].

בשל ההגירה החוקית של עובדים זרים לגאנה, יש אוכלוסייה קטנה של אזרחים סינים, מלזים, הודים, ערבים ואירופאים. בשנת 2010, שירות ההגירה של גאנה דיווח על מספר רב של מהגרי עבודה לגאנה, לרוב ממדינות האזור: כ-14.6% (או 3.1 מיליון) מאוכלוסיית גאנה בשנת 2010 היו מהגרי עבודה, בעיקר ניגרים, בורקינים, טוגואים ומאלים. בשנת 1969, בהוראת ראש ממשלת גאנה קופי אברפה בוסיה, גורשו מגאנה כ-3,000,000 אזרחים זרים ומהגרים בלתי חוקיים בתוך שלושה חודשים, שהיו 20% מהאוכלוסייה באותה תקופה[205][206]. בשנת 2013, התבצע גירוש המוני של עובדים בלתי חוקיים במכרות המינרליים, יותר מ-4,000 מהם אזרחים סינים[207][208].

שפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחות גאנאית מודדת לחץ דם

אנגלית היא שפתה הרשמית של גאנה[209][210]. בנוסף, 11 שפות נוספות מוגדרות כשפות שניות[211][212]. מכיוון שגאנה מוקפת במדינות דוברות צרפתית, השפה נלמדת באופן נרחב בבתי ספר ומדוברת על ידי נתח גדול מהאוכלוסייה. מאז 2006, גאנה נהפכה חברה שותפה בארגון הבינלאומי לפרנקופוניה[213], ארגון עולמי המאגד מדינות דוברות צרפתית. בשנת 2005, יותר מ-350,000 ילדים גאנה למדו צרפתית בבתי ספר. מאז, מעמדה עודכן בהדרגה לשפת חובה בכל חטיבת ביניים[214] והיא בתהליך של הפיכה לשפה רשמית[215][216].

באזורים הדרומיים של גאנה בכלל ובאקרה בפרט מדובר ניב מקומי של האנגלית המכונה קרו-אנגלית[217]. ניתן לחלק את הדיאלקט בגסות לשני סוגים עיקריים, המכונים "לא משכיל" ו"ממוסד". הראשון נפוץ יותר ברחוב הגאנאי ומדובר על ידי חסרי השכלה או אנאלפביתים והאחרון נפוץ יותר במקומות משכילים ורשמיים, כמו אוניברסיטאות ובתי ספר[218].

הגברת הראשונה של ארצות הברית פט ניקסון מבקרת ילד בבית חולים בגאנה

בריאות ורפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגאנה מערכת בריאות ציבורית המיועדת אך ורק לאזרחי המדינה, המכונה "תוכנית ביטוח בריאות לאומית" (NHIS)[219]. בשנת 2012 למעלה מ-12 מיליון אזרחים גאנה היו מכוסים על ידי ביטוח הבריאות הציבורי[220]. יש יותר מ-200 בתי חולים בגאנה, חלקם ברמה בינלאומית ומהווים יעד לתיירות מרפא[221]. אף על פי כן, ברוב האזורים הכפריים בגאנה, בהם מתגוררים רוב האוכלוסייה, אין נגישות מפותחת לרפואה מתקדמת. בשנת 2010, היו 0.1 רופאים לכל 1,000 איש בגאנה ונכון לשנת 2011, היו 0.9 מיטות אשפוז לכל 1,000 איש[222].

בשנת 2014 פורסם כי תוחלת החיים הממוצעת לגברים בגאנה הייתה 65.75 שנים ולנשים 68.2 שנים[223], ובשנת 2013 נמדדה תמותת תינוקות ל-39 לכל 1,000 לידות, ירידה של אחוזים רבים בעשורים האחרונים[224].

על פי הערכה מ-2010, היו בגאנה בערך 15 רופאים ו-93 אחיות על כל 100,000 תושבים[225]. באותה שנה, נתח הבריאות מסך התמ"ג היווה 5.2%[226]. במאי 2020, ארגון הבריאות העולמי הכריז שגאנה היא המדינה השנייה באפריקה שמגיעה ל"רמה 3", מתוך 4 רמות של מערכות הרגולציה הלאומיות לתרופות[227].

נכון לשנת 2012, שכיחות נגיף ה-HIV בגאנה נאמדה ב-1.40% בקרב מבוגרים בגילאי 15-49[228].

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרבות גאנה היא תערובת מגוונת של מסורות עתיקות וחדשות, המושפעות מהגיוון האתני הרחב והתקופה הקולוניאליסטית.

המטבח הגאנאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטבח הגאנאי מגוון מאוד וכולל מבחר רחב של מרקים ותבשילים המכילים מאכלי ים כמו גם ירקות, בשר ועוף[229]. דגים הם מרכיב חשוב במרבית האוכל המסורתי הגאנאי, ובעיקר אמנון וסרטנים שונים, המוגשים בצורת עישון, טיגון או אפייה[229].

הבנקו (אנ') הוא מאכל פופולרי בגאנה, העשוי מתירס טחון[230] ומלווה לרוב בדג מטוגן או מרק[231]. הבנקו נעשה לרוב בידיים[232] ובו התירס הטחון מעורב עם קורנפלור ומותסס במים חמים עד שהוא הופך לעיסה לבנה[233][234][235]. הפופו (אנ') הוא המאכל הגאנאי הנפוץ ביותר מחוץ לגאנה, ונחשב למעדן פופולרי בכל מערב אפריקה.

מנהגים מסורתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המאה ה-13, טרם הגיעו האירופאים הראשונים לאזור, התפתחה בממלכת אשנטי מלאכה ייחודית בשם "סמלי האדינקרה". האדינקרה היא אוסף של סמלים הנגזרים מפתגמים, אירועים היסטוריים, אידאולוגיה, אתולוגיה ובעלי חיים. סמלי האדינקרה הודפסו על בגדים ביד ונרקמו ביד, ושימשו רק לטקסים של בני המלוכה והאצולה. ניתן לסווג את משמעויות הסמלים השונים לאסתטיקה, אתיקה, יחסי אנוש ופתגמים[236]. בנוסף לבד האדינקרה, עליו מטביעים את הסמלים, הלבוש המסורתי בגאנה מורכב מסוגי בדים נוספים, בעלי משמעות תרבותית[237].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימסע מדריך למטייל בוויקימסע: גאנה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גאנה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הוכרזה עצמאות גאנה, הארץ, 6 במרץ 1957
  2. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  3. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer
  4. ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-20 באוגוסט 2022
  5. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2021 בדו"ח 2021/2022 של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  6. ^ Jackson, John G. (2001) Introduction to African Civilizations, Citadel Press, p. 201, מסת"ב 0-8065-2189-9
  7. ^ Meyerowitz, Eva L. R. (1975). The Early History of the Akan States of Ghana. Red Candle Press. ISBN 9780608390352.
  8. ^ Danver, Steven L (10 March 2015). Native Peoples of the World: An Encyclopedia of Groups, Cultures and Contemporary Issues. Routledge. p. 25. ISBN 978-1-317-46400-6.
  9. ^ Asante Kingdom, African Studies Centre Leiden, ‏2002-06-15 (באנגלית)
  10. ^ A New Nation. Gold Coast becomes Ghana In Ceremony, 1957/03/07, 1957, נבדק ב-2021-11-10
  11. ^ The Story of Africa| BBC World Service, www.bbc.co.uk
  12. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2013-06-02
  13. ^ 1 2 Abdul-Jalilu Ateku, Ghana is 60: An African success story with tough challenges ahead, The Conversation (באנגלית)
  14. ^ :: Ghana Statical Service ::, web.archive.org, ‏2018-04-24
  15. ^ "2010 Population & Housing Census: National Analytical Report" (PDF). Ghana Statistical Service. 2013. p. 63. Archived from the original (PDF) on 12 July 2018. Retrieved 23 January 2014.
  16. ^ 1 2 3 Ghana, The World Factbook, Central Intelligence Agency, 2021-10-27
  17. ^ 1 2 Kacowicz, Arie M. (1998). Zones of Peace in the Third World: South America and West Africa. SUNY Press. p. 144. ISBN 978-0-7914-3957-9.
  18. ^ Ghana, web.archive.org, ‏2013-04-05
  19. ^ Ghana: Land of Gold, Kids Discover Online
  20. ^ ghana | Etymology, origin and meaning of the name ghana by etymonline, www.etymonline.com (באנגלית)
  21. ^ Pre-colonial history of Ghana, www.ghanaweb.com
  22. ^ Invasion of the Peoples of the North - Ghana Articles, web.archive.org, ‏2014-07-08
  23. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2014-10-19
  24. ^ Dagomba, web.archive.org, ‏2014-07-14
  25. ^ Mamprusi, web.archive.org, ‏2014-07-14
  26. ^ 1 2 Pre-colonial history of Ghana, www.ghanaweb.com
  27. ^ "Pre-European Mining at Ashanti, Ghana" (PDF) (PDF). Pdmhs.com. October 1996. Archived from the original (PDF) on 22 November 2014. Retrieved 24 January 2015.
  28. ^ History, rubens.anu.edu.au
  29. ^ Asante (Ashanti) History Much of the modern nation of Ghana, www.modernghana.com
  30. ^ Levy, Patricia; Wong, Winnie (2010). Ghana. Marshall Cavendish. p. 24. ISBN 978-0-7614-4847-1.
  31. ^ 1 2 3 History of Ghana, web.archive.org, ‏2010-12-15
  32. ^ Emmer, Pieter C. (2018). The Dutch in the Atlantic Economy, 1580–1880: Trade, Slavery, and Emancipation (Variorum Collected Studies). Variorum Collected Studies (Book 614) (1st ed.). Abingdon-on-Thames: Routledge. p. 17. ISBN 978-0-86078-697-9.
  33. ^ GPA Publications, GPA Publications (בAmerican English)
  34. ^ MacLean, Iain (2001) Rational Choice and British Politics: An Analysis of Rhetoric and Manipulation from Peel to Blair, p. 76, מסת"ב 0-19-829529-4
  35. ^ Puri, Jyoti (2008). Encountering Nationalism. Wiley. pp. 76–. ISBN 978-0-470-77672-8. Archived from the original on 15 September 2015. Retrieved 27 June 2015.
  36. ^ Chronology of world history: a calendar of principal events from 3000 BC to AD 1973, Part 1973, Rowman & Littlefield, 1975, מסת"ב 0-87471-765-5
  37. ^ 1 2 Baldwin, Kate (2016), "Chiefs and Government Responsiveness across Africa", The Paradox of Traditional Chiefs in Democratic Africa, Cambridge: Cambridge University Press, pp. 159–177, doi:10.1017/cbo9781316422335.009, מסת"ב 978-1-316-42233-5
  38. ^ "Politics. Seleukid rule and the Hellenistic ruling class". doi:10.1163/1874-6772_seg_a60_1990.
  39. ^ 1 2 McLaughlin & Owusu-Ansah (1994), "Colonial Administration".
  40. ^ "From Indirect to Direct Rule", The Invention of a European Development Aid Bureaucracy, Palgrave Macmillan, 2014, doi:10.1057/9781137318275.0013, מסת"ב 978-1-137-31827-5
  41. ^ "Because We Were Different", Too Soon to Tell, Hoboken, NJ, USA: John Wiley & Sons, Inc., pp. 135–139, 2009, doi:10.1002/9780470422403.ch28, מסת"ב 978-0-470-42240-3
  42. ^ "Central and local authorities". Tubercle. 17 (1): 43–44. October 1935. doi:10.1016/s0041-3879(35)80807-6. ISSN 0041-3879.
  43. ^ "12. The Means of Control by the Central Government over the Local Authorities", English Local Government, Columbia University Press, pp. 287–322, December 31, 1934, doi:10.7312/fine91018-012, מסת"ב 978-0-231-88164-7
  44. ^ Gocking, Roger (2005). The History of Ghana. Greenwood Publishing Group. pp. 92–. ISBN 978-0-313-31894-8. Retrieved 27 June 2015.
  45. ^ שנה לעצמאות גאנה, הארץ, 7 במרץ 1958
  46. ^ Flags, Symbols, & Currencies of Ghana, WorldAtlas, ‏2021-02-24 (בAmerican English)
  47. ^ Ghana Flag, www.ghanaweb.com
  48. ^ New Zealand, Republic of Ghana 1960 No. 6, New Zealand Parliamentary Counsel Office, 2010. (באנגלית)
  49. ^ 5 Things to Know About the Ghana's Independence Day, web.archive.org, ‏2018-07-10
  50. ^ What is Republic Day in Ghana?, GhanaWeb, ‏2018-01-10 (באנגלית)
  51. ^ "Ghana: Problems and Progress" (PDF). Archived (PDF) from the original on 28 April 2018. Retrieved 27 April 2018.
  52. ^ "The political and social thought of Kwame Nkrumah" (PDF). Libyadiary. 2011. Archived (PDF) from the original on 29 April 2014. Retrieved 28 April 2014.
  53. ^ Jerry John Rawlings (J.J.) | Profile | Africa Confidential, www.africa-confidential.com (באנגלית)
  54. ^ 1 2 May 15, 1979: Flt. Lt. Jerry Rawlings arrested after failed military uprising, Edward A. Ulzen Memorial Foundation (בAmerican English)
  55. ^ Ghana - Rawlings Coup, www.globalsecurity.org
  56. ^ "The Legacy of J.J. Rawlings in Ghanaian Politics 1979–2000"
  57. ^ Morrison, Minion K. C. (2004). "Political Parties in Ghana through Four Republics: A Path to Democratic Consolidation". Comparative Politics. 36 (4): 421–442. doi:10.2307/4150169. JSTOR 4150169.
  58. ^ Nugent, Paul (2009). "Nkrumah and Rawlings: Political Lives in Parallel?". Transactions of the Historical Society of Ghana (12): 35–56. JSTOR 41406753.
  59. ^ Jerry J. Rawlings | Biography & Facts | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
  60. ^ 1 2 Abdulai, David (1992). "Rawlings "Wins" Ghana's Presidential Elections: Establishing a New Constitutional Order". Africa Today. 39 (4): 66–71. JSTOR 4186868.
  61. ^ Couppleger, oud-president van Ghana en vriend van Desi Bouterse, Jerry Rawlings, overleden (73), Dagblad Suriname, ‏2020-11-12 (בהולנדית)
  62. ^ Novicki, Margaret A. (1986). "Flt.-Lt. Jerry Rawlings: Chairman, Provisional National Defence Council, Ghana" (PDF). Africa Report. African-American Institute. 31 (6): 4–8. ISSN 0001-9836.
  63. ^ 1 2 Nugent, Paul (2009). "Nkrumah and Rawlings: Political Lives in Parallel?". Transactions of the Historical Society of Ghana (12): 35–56. JSTOR 41406753.
  64. ^ 1 2 3 4 "The Politics of Reform in Ghana, 1982–1991", web.archive.org, ‏2018-11-25
  65. ^ Elections in Ghana, africanelections.tripod.com
  66. ^ Opposition leader wins presidency in Ghana - USATODAY.com, usatoday30.usatoday.com
  67. ^ Emmanuel Gyimah-Boadi, "The 2008 Freedom House Survey: Another Step Forward for Ghana." Journal of Democracy 20.2 (2009): 138–152 excerpt.
  68. ^ Nossiter, Adam (2012-07-24). "John Atta Mills, President of Ghana, Dies at 68". The New York Times (בAmerican English). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-11-14.
  69. ^ Ghanaian President John Dramani Mahama sworn in - World News - SINA English, web.archive.org, ‏2013-10-05
  70. ^ What the world media is saying about Ghana's 2016 elections ▷ YEN.COM.GH, web.archive.org, ‏2016-12-08
  71. ^ 2016 Presidential Results - Electoral Commission Ghana, web.archive.org, ‏2017-05-19
  72. ^ "Ghana election: Nana Akufo-Addo re-elected as president". BBC News (באנגלית בריטית). 2020-12-09. נבדק ב-2021-11-14.
  73. ^ 1 2 About this Collection | Country Studies | Digital Collections | Library of Congress, Library of Congress, Washington, D.C. 20540 USA
  74. ^ About the Country Studies / Area Handbooks Program: Country Studies - …, archive.ph, ‏2012-07-10
  75. ^ F. P. Staff, The 2012 Failed States Index - Interactive Map and Rankings, Foreign Policy (בAmerican English)
  76. ^ 2012 Corruption Perceptions Index - Results, web.archive.org, ‏2013-05-28
  77. ^ Agyeman-Duah, Baffour. "Curbing Corruption and Improving Economic Governance: The Case of Ghana" (PDF). Ghana Center for Democratic Development. p. 5. Archived from the original (PDF) on 10 May 2008. Retrieved 1 June 2013.
  78. ^ 2012 Ibrahim Index of African Governance (IIAG), web.archive.org, ‏2013-05-30
  79. ^ Permanent Missions Permanent Mission to the United Nations, www.un.int (באנגלית)
  80. ^ Ministry of Foreign Affairs of the People's Republic of China, www.fmprc.gov.cn
  81. ^ Visiting senior Chinese official lauds Ghana for political stability, national unity, web.archive.org, ‏2013-09-09
  82. ^ "Ahmadinejad: Iran's populist and pariah leaves the stage". BBC News (באנגלית בריטית). 2013-06-04. נבדק ב-2021-11-15.
  83. ^ "Ahmadinejad's Africa tour defended". BBC News (באנגלית בריטית). נבדק ב-2021-11-15.
  84. ^ Ghana News Agency, www.gna.org.gh
  85. ^ Ghana welcomed Iran’s President Mahmoud Ahmadinejad, web.archive.org (בAmerican English)
  86. ^ Jotie Sule, President Mahmoud Ahmadinejad To Visit Ghana, web.archive.org (בBritish English)
  87. ^ Ghana Districts - A repository of all districts in the republic of Ghana, web.archive.org, ‏2014-05-12
  88. ^ Ghana Districts - A repository of all districts in the republic of Ghana, web.archive.org, ‏2013-10-31
  89. ^ Ghana: Regions, Major Cities & Urban Localities - Population Statistics, Maps, Charts, Weather and Web Information, www.citypopulation.de
  90. ^ UNIVERSAL HUMAN RIGHTS INDEX - Human Rights Recommendations, uhri.ohchr.org
  91. ^ "Analysis | Here are the 10 countries where homosexuality may be punished by death". Washington Post (בAmerican English). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2021-11-16.
  92. ^ 1615 L. St NW, Suite 800Washington, DC 20036USA202-419-4300 | Main202-857-8562 | Fax202-419-4372 | Media Inquiries, The Global Divide on Homosexuality, Pew Research Center's Global Attitudes Project, ‏2013-06-04 (בAmerican English)
  93. ^ 1 2 "Ghana witch camps: Widows' lives in exile". BBC News (באנגלית בריטית). 2012-09-01. נבדק ב-2021-11-16.
  94. ^ 1 2 Kilford, Christopher R. (2010), The Other Cold War: Canada's Military Assistance to the Developing World 1945–75 Archived 20 October 2013 at the Wayback Machine, Kingston, Ontario: Canadian Defence Academy Press, p. 138, מסת"ב 1-100-14338-6.
  95. ^ Home | Ministry of Finance | Ghana, mofep.gov.gh
  96. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2014-05-08
  97. ^ History of Kofi Annan Peacekeeping Centre, web.archive.org, ‏2014-05-12
  98. ^ Vision & Mission, web.archive.org, ‏2011-07-21
  99. ^ "Real-time Analysis of African Political Violence" (PDF). Armed Conflict Location & Event Data Project. May 2017. Archived (PDF) from the original on 13 June 2018. Retrieved 13 June 2018.
  100. ^ United Nations Treaty Collection, treaties.un.org (באנגלית)
  101. ^ "The Ghana Police Service", web.archive.org
  102. ^ Ghana Police Service sets up Marine Police Unit, Modern Ghana (באנגלית)
  103. ^ 1 2 3 Ghana Police Official Website, archive.ph, ‏2013-02-18
  104. ^ Ghana Prison Service :: General Information, web.archive.org, ‏2013-10-24
  105. ^ NTC - Bancadati, www.handsoffcain.info
  106. ^ Ghana - Criminal Code and Courts, www.country-data.com
  107. ^ Ghana Prison Service :: Statistics, web.archive.org, ‏2013-10-24
  108. ^ Ghana hit by illegal drug trade, gulfnews.com (באנגלית)
  109. ^ Deutsche Welle (www.dw.com), Illegal drug use on the rise in Africa | DW | 20.02.2013, DW.COM (בBritish English)
  110. ^ 1 2 Ghana hit by illegal drug trade | GulfNews.com, web.archive.org, ‏2013-12-12
  111. ^ Myjoyonline.com, web.archive.org, ‏2013-12-10
  112. ^ 1 2 Ghana - President John Atta Mills - Worldfolio - AFA PRESS, web.archive.org, ‏2013-06-24
  113. ^ Ghana: The World's Fastest Growing Economy in 2011, GhanaWeb, ‏-001-11-30T00:00:00+00:00 (באנגלית)
  114. ^ Obama's Ghana trip sends message across Africa - CNN.com, www.cnn.com
  115. ^ Food and Agriculture Policy Decision Analysis (FAPDA). "Country Fact sheet on food and agriculture policy trends" (PDF). Food and Agricultural Organisation of the United Nations. FAO. Retrieved 13 May 2016.
  116. ^ 1 2 About this Collection | Country Studies | Digital Collections | Library of Congress, Library of Congress, Washington, D.C. 20540 USA
  117. ^ Top 10 Gold Producing Countries, USGI (בAmerican English)
  118. ^ Cocoa in Ivory Coast and Ghana 2017 – African Business (בBritish English)
  119. ^ Ghana Economy: Population, GDP, Inflation, Business, Trade, FDI, Corruption, www.heritage.org (באנגלית)
  120. ^ 1 2 Ghana, Vizocom - Satellite Internet and VSAT Solutions (באנגלית)
  121. ^ BoG to introduce Chinese Yuan onto the FX market | Radioxyzonline, web.archive.org, ‏2013-09-26
  122. ^ Temesgen Deressa and Amadou Sy, Ghana’s Request for IMF Assistance, Brookings, ‏-001-11-30T00:00:00+00:00 (בAmerican English)
  123. ^ Diao, Xinshen. Economic Importance of Agriculture for Sustainable Development and Poverty Reduction: Findings from a Case Study of Ghana (PDF). Global Forum on Agriculture 29–30 November 2010 – Policies for Agricultural Development, Poverty Reduction and Food Security. Paris. Archived (PDF) from the original on 18 June 2018. Retrieved 13 June 2018.
  124. ^ "Ghana – Gross Domestic Product" (PDF). statsghana.gov.gh. Archived from the original (PDF) on 17 April 2012. Retrieved 13 June 2012.
  125. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2012-04-09
  126. ^ "Ghana Market Update" (PDF). Intercontinental Bank. Archived from the original (PDF) on 4 July 2012. Retrieved 26 March 2012.
  127. ^ Top-Performing African Stock Markets in 2013 | Africa Strictly Business, web.archive.org, ‏2014-03-21
  128. ^ 1 2 Is Ghana Entering A Sweet, Golden Era?, African Business, ‏2011-09-01 (בBritish English)
  129. ^ Remi Jedwab, Alexander Moradi, Revolutionizing transport: modern infrastructure, agriculture and development in Ghana, 2012-03
  130. ^ Ghana will reclaim top spot in cocoa production - Prez Mahama | General News, web.archive.org, ‏2014-03-02
  131. ^ Forrest, Paul (September 2011). Ghana Market Update (PDF). icbuk.com. Intercontinental Bank. p. 13. Archived from the original (PDF) on 4 July 2012. Retrieved 26 March 2012.
  132. ^ Bloomberg - Are you a robot?, www.bloomberg.com
  133. ^ Bloomberg - Are you a robot?, www.bloomberg.com
  134. ^ Ghana plans to issue Africa’s first social bonds with $2B sale, www.aljazeera.com (באנגלית)
  135. ^ Global Economic Winners: African Economy Booms – T. Rowe Price, web.archive.org, ‏2013-04-12
  136. ^ The Aluminium Industry in Ghana, web.archive.org, ‏2011-09-03
  137. ^ Ghana leader: Oil reserves at 3B barrels - Yahoo! News, web.archive.org, ‏2007-12-26
  138. ^ Bloomberg - Are you a robot?, www.bloomberg.com
  139. ^ Atuabo gas project to propel more growth | Business News, archive.ph, ‏2014-05-03
  140. ^ allAfrica.com: Ghana: Why Privatise Ghana Oil? (Page 1 of 2), web.archive.org, ‏2013-09-29
  141. ^ 1 2 IE S'pore opens second Africa office in Ghana, News, News, AsiaOne Business News, web.archive.org, ‏2014-05-12
  142. ^ "Annex 1: Political and Administrative System" (PDF). World Bank. Archived from the original (PDF) on 1 May 2012. Retrieved 29 December 2011.
  143. ^ "Republic of Ghana Country Strategy Paper 2012–2016" (PDF). afdb.org. Archived (PDF) from the original on 28 February 2013. Retrieved 31 May 2013
  144. ^ 1 2 Ghana Ports & Harbours Authority :: Tema Port, web.archive.org, ‏2014-02-28
  145. ^ 1 2 Ghana Ports & Harbours Authority :: Takoradi Port, web.archive.org, ‏2014-02-28
  146. ^ 1 2 Trade Expo International Ghana | Unique Trust Exhibition intercontinental trade shows events management africa nigeria angola, web.archive.org, ‏2013-05-01
  147. ^ Visit Ghana - Forts and Castles in Ghana, Visit Ghana (בAmerican English)
  148. ^ 1 2 UNESCO World Heritage Centre, Forts and Castles, Volta, Greater Accra, Central and Western Regions, UNESCO World Heritage Centre (באנגלית)
  149. ^ vibeghana.com, vibeghana.com
  150. ^ 1 2 vibeghana.com, vibeghana.com
  151. ^ "About the Global Peace Index" (PDF). Vision of Humanity. 2015. Archived from the original (PDF) on 6 October 2015.
  152. ^ Kanika Saxena, Wish To Experience The Thrill Of Surfing In Ghana? Here’s Where You Should Go!, ‏2018-12-21 (בAmerican English)
  153. ^ Technology & Science in Ghana, www.ghanaweb.com
  154. ^ Release of the Global Innovation Index 2020: Who Will Finance Innovation?, www.wipo.int (באנגלית)
  155. ^ Global Innovation Index 2019, www.wipo.int (באנגלית)
  156. ^ RTD - Item, ec.europa.eu
  157. ^ Global Innovation Index, INSEAD Knowledge, ‏2013-10-28 (באנגלית)
  158. ^ 1 2 "Africa's journey to space begins on the ground". BBC News (באנגלית בריטית). 2012-07-10. נבדק ב-2021-11-17.
  159. ^ 1 2 Ghana’s Home-Grown Space Program Takes Off, archive.ph, ‏2013-06-28
  160. ^ 1 2 3 4 K. D. MEREKU, I. Yidana, W. H. K. HORDZI, I. Tete-Mensah; Williams, J. B. (2009). Pedagogical Integration of ICT: Ghana Report. Archived 8 August 2014 at the Wayback Machine
  161. ^ 1 2 3 4 5 "The Cyber Index – International Security Trends and Realities" (PDF). unidir.org. 2013. pp. 63–64. Archived (PDF) from the original on 10 June 2014. Retrieved 22 July 2014.
  162. ^ Cyber crime: Ghana 2nd in Africa, 7th in the world, GhanaWeb, ‏2013-07-31 (באנגלית)
  163. ^ National Cyber Security Center | Securing Ghana's Digital Journey, cybersecurity.gov.gh
  164. ^ Cybersecurity Act Passed to Promote & Regulate Cybersecurity Activities | Ministry of Communications, www.moc.gov.gh
  165. ^ 1 2 Basic Education Curriculum | GES, web.archive.org, ‏2014-05-25
  166. ^ Basic Education Curriculum | GES, web.archive.org, ‏2014-06-05
  167. ^ BECE, web.archive.org, ‏2014-05-19
  168. ^ NUFFIC 2013, p. 7.
  169. ^ NUFFIC 2013, p. 9.
  170. ^ Francis Atuahene, Anthony Owusu-Ansah, A Descriptive Assessment of Higher Education Access, Participation, Equity, and Disparity in Ghana, SAGE Open 3, 2013-07-01, עמ' 2158244013497725 doi: 10.1177/2158244013497725
  171. ^ "A Brief History of the Ghanaian Educational System", web.archive.org, ‏2011-08-09
  172. ^ NUFFIC 2013, p. 4-5.
  173. ^ "UNICEF – Basic Education and Gender Equality" (PDF). unicef.org. Archived (PDF) from the original on 3 August 2012. Retrieved 1 April 2012.
  174. ^ A fragile island of stability in a sea of turbulence - The Globe and Mail, web.archive.org, ‏2012-11-07
  175. ^ School enrollment, primary and secondary (gross), gender parity index (GPI) | Data, data.worldbank.org
  176. ^ Plight Of Foreign Students In Ghana, Modern Ghana (באנגלית)
  177. ^ Nyarota, Geoffrey; Against the Grain; pp. 101–102.
  178. ^ Free SHS Begins In September - Government of Ghana, web.archive.org, ‏2018-12-16
  179. ^ Koinzer, Thomas; Nikolai, Rita; Waldow, Florian (2017). Private Schools and School Choice in Compulsory Education: Global Change and National Challenge. Springer. p. 143. ISBN 978-3-658-17104-9.
  180. ^ Literacy rate, youth male (% of males ages 15-24) | Data, data.worldbank.org
  181. ^ Literacy rate, youth female (% of females ages 15-24) | Data, data.worldbank.org
  182. ^ Education in Ghana, www.ghanaweb.com
  183. ^ Ghana Lauded for Free Primary School Program, web.archive.org, ‏2014-06-06
  184. ^ 1 2 3 Wayback Machine, web.archive.org, ‏2011-08-09
  185. ^ "Le français, enjeu du XXI siècle (French)" (PDF). francophonie.org. Archived from the original (PDF) on 10 January 2011. Retrieved 17 December 2010.
  186. ^ New York University - Accra, web.archive.org, ‏2014-01-01
  187. ^ 1 2 University of Ghana | Legon, web.archive.org, ‏2012-07-29
  188. ^ 1 2 Ghana PHYSICAL SETTING - Flags, Maps, Economy, History, Climate, Natural Resources, Current Issues, International Agreements, Population, Social Statistics, Political System, www.photius.com
  189. ^ Ghana Location and Size - Flags, Maps, Economy, History, Climate, Natural Resources, Current Issues, International Agreements, Population, Social Statistics, Political System, www.photius.com
  190. ^ Eric Dinerstein, David Olson, Anup Joshi, Carly Vynne, An Ecoregion-Based Approach to Protecting Half the Terrestrial Realm, Bioscience 67, 2017-06-01, עמ' 534–545 doi: 10.1093/biosci/bix014
  191. ^ Ghana The Low Plains - Flags, Maps, Economy, History, Climate, Natural Resources, Current Issues, International Agreements, Population, Social Statistics, Political System, www.photius.com
  192. ^ UNDP Climate Change Country Profile: Ghana | UNDP NCSP, web.archive.org, ‏2013-09-21
  193. ^ Ghana, www.climatelinks.org (באנגלית)
  194. ^ 1 2 Climate Risk Profile: Ghana, www.climatelinks.org (באנגלית)
  195. ^ World Population Prospects - Population Division - United Nations, population.un.org
  196. ^ ""Overall total population" – World Population Prospects: The 2019 Revision" (xslx). population.un.org (custom data acquired via website). United Nations Department of Economic and Social Affairs, Population Division. Retrieved 9 November 2019.
  197. ^ "Ghana – 2010 Population and Housing Census" (PDF). Government of Ghana. 2010. Archived from the original (PDF) on 25 September 2013. Retrieved 1 June 2013.
  198. ^ Dickson, Kwamina B. (1969). A Historical Geography of Ghana. CUP Archive. pp. 23–. ISBN 978-0-521-07102-4. Archived from the original on 15 September 2015. Retrieved 27 June 2015.
  199. ^ "The World's Muslims: Unity and Diversity" (PDF). Pew Forum on Religious & Public life. 9 August 2012. Archived from the original (PDF) on 24 October 2012. Retrieved 2 June 2014.
  200. ^ Muslim Population Islam in Ghana, web.archive.org, ‏2013-10-19
  201. ^ Ghana - Population, web.archive.org, ‏2011-05-11
  202. ^ Ghana Population (2021) - Worldometer, www.worldometers.info (באנגלית)
  203. ^ Health Nutrition and Population Statistics | DataBank, databank.worldbank.org
  204. ^ :: Ghana Statical Service ::, web.archive.org, ‏2018-04-24
  205. ^ vibeghana.com, vibeghana.com
  206. ^ "Ghana Must Go": The History of Ghana’s 1969 Aliens Compliance Order and Nigeria’s 1983 Expulsion Order : Africa and Diplomacy, web.archive.org, ‏2013-09-17
  207. ^ Ghana deports thousands of illegal Chinese miners, The Mail & Guardian, ‏2013-07-16 (בen-ZA)
  208. ^ Ghana deports thousands in crackdown on illegal Chinese goldminers, the Guardian, ‏2013-07-15 (באנגלית)
  209. ^ Language and Religion | Ghana, web.archive.org, ‏2013-10-22
  210. ^ Bernd Kortmann Walter de Gruyter, 2004 (2004). A handbook of varieties of English. 1. Phonology, Volume 2. Oxford University Press. ISBN 978-3-11-017532-5. Retrieved 11 November 2013.
  211. ^ National Commission On Culture, web.archive.org, ‏2013-11-12
  212. ^ Study of Ghanaian Languages, www.africa.upenn.edu
  213. ^ Ghana | Jeux de la francophonie, www.jeux.francophonie.org
  214. ^ La Lettre Diplomatique - La revue des Relations internationales et diplomatiques depuis 1988 - La Francophonie et le Ghana, web.archive.org, ‏2018-02-11
  215. ^ Kwasi Gyamfi Asiedu, Ghana’s president wants to make French a formal language, but it’s not a popular plan, Quartz (באנגלית)
  216. ^ Berlinda Entsie, Ghana adopts French as its second official language, Pulse Ghana, ‏2019-03-21 (באנגלית)
  217. ^ Magnus Huber, Ghanaian Pidgin English in its West African Context (1999), page 139
  218. ^ Huber (1999), pp. 138–153
  219. ^ NHIS - Your Access to Healthcare, www.nhis.gov.gh
  220. ^ National Health Insurance Scheme (NHIS) | Joint Learning Network for Universal Health Coverage, web.archive.org, ‏2014-05-12
  221. ^ Ghana Medical tourism is emerging market for Ghana - eTurboNews.com, web.archive.org, ‏2014-05-12
  222. ^ Health Nutrition and Population Statistics | DataBank, databank.worldbank.org
  223. ^ The World Factbook, web.archive.org, ‏2014-05-28
  224. ^ IA logo.png "The World Factbook" באתר ה־CIA בתאריך 19 בנובמבר 2012, בארכיון האינטרנט.
  225. ^ "Afro.who.int" (PDF). Afro.who.int. Archived from the original (PDF) on 11 January 2010. Retrieved 4 May 2014.
  226. ^ The World Factbook, web.archive.org, ‏2014-03-26
  227. ^ Ghana bolsters medicines regulatory system, guarantees product quality, web.archive.org, ‏2020-05-20
  228. ^ The World Factbook, web.archive.org, ‏2014-12-21
  229. ^ 1 2 How to make Banku and Okra soup | African Food Recipes with cooking Videos, web.archive.org, ‏2013-01-21
  230. ^ N. F. Haard, Food and Agriculture Organization of the United Nations, Fermented Cereals: A Global Perspective, Food & Agriculture Org., 1999, עמ' 37, מסת"ב 978-92-5-104296-0. (באנגלית)
  231. ^ Ghana, Food & Drinks, Banku, www.ghanaweb.com
  232. ^ Edwards, E.; Gosden, C.; Phillips, R. (2006). Sensible Objects: Colonialism, Museums and Material Culture. Wenner-Gren International Symposium Series. Bloomsbury Publishing. p. 50. ISBN 978-1-84788-315-5.
  233. ^ Haard, N.F. (1999). Fermented Cereals: A Global Perspective. FAO agricultural services bulletin. Food and Agriculture Organization of the United Nations. p. 37. ISBN 978-92-5-104296-0.
  234. ^ Briggs, P.; Rushton, K. (2007). Ghana: The Bradt Travel Guide. Bradt Guides. Bradt Travel Guides. p. 73. ISBN 978-1-84162-205-7.
  235. ^ Freda Muyambo, Banku, 196 flavors, ‏2019-06-25 (בAmerican English)
  236. ^ amadeus.net: Flight Comparison & Trip Planner Site, web.archive.org, ‏2015-02-23
  237. ^ Author Kodzo Lloyd, Ghanaian Kente Cloth, www.kentecloth.net, ‏2009-10-19 (בAmerican English)


מדינות אפריקה
מדינות אוגנדה • אלג'יריה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בורונדי • בורקינה פאסו • בוטסואנה • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • לוב • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • מצרים • מרוקו • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניז'ר • ניגריה • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיישל • סיירה לאון • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה • תוניסיה אפריקה
חבלי ארץ
"לא מוכרים" 		אזוואד • פונטלנד • סומלילנד • רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית
שטחים תלויים הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי • סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה • האיים הקנריים • סאוטה • מלייה • מדיירה • מיוט • ראוניון • סוקוטרה
חבר העמים הבריטי
מדינות חברות
ממלכות חבר העמים אנטיגואה וברבודה • אוסטרליה • איי שלמה • איי בהאמה • בליז • ג'מייקה • גרנדה • הממלכה המאוחדת • טובאלו • ניו זילנד • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פפואה גינאה החדשה • קנדה
אחרות אוגנדה • אסוואטיני • בוטסואנה • בנגלדש • ברוניי • ברבדוס • גאנה • גיאנה • דומיניקה • דרום אפריקה • הודו • ונואטו • זמביה • טונגה • טנזניה • טרינידד וטובגו • לסוטו • מאוריציוס • מוזמביק • מלאווי • מלזיה • מלטה • נאורו • ניגריה • נמיביה • סיירה לאון • סיישל • סינגפור • סמואה • סרי לנקה • פיג'י • פקיסטן • קיריבטי • קמרון • קניה • קפריסין • רואנדה
Commonwealth Icon.svg
חברות לשעבר אירלנד • גמביה • המלדיביים • ניופאונדלנד • זימבבואה
נושאי משרה צ'ארלס השלישי, ראש חבר העמים • מושל כללי
אירועים וסמלים משחקי חבר העמים • דגל חבר העמים • יום חבר העמים
מסמכי יסוד הצהרת בלפור (1926) • חוק וסטמינסטר • הצהרת לונדון • הצהרת סינגפור • הצהרת לוסקה • הצהרת לאנגקאווי • הצהרת הארארה • הצהרת אדינבורו
מדינות האיחוד האפריקאי
אוגנדה • אלג'יריה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • הרפובליקה המרכז-אפריקאית1 • הרפובליקה של קונגו • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • לוב • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • מצרים • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סהרה המערבית • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • קמרון • קניה • רואנדה • תוניסיה

הערות: 1חברותה הושעתה בעקבות מלחמת האזרחים שפרצה בסוף 2012

אפריקה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=גאנה&oldid=34359103"