גאנה

		יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
		הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

רפובליקת גאנה Republic of Ghana
דגל סמל
מוטו לאומי: חופש וצדק
המנון לאומי: "הללו את גאנה מולדתנו"
יבשת	אפריקה
שפה רשמית	אנגלית
עיר בירה (והעיר הגדולה ביותר)	אקרה 5°33′N 0°15′W
משטר	דמוקרטיה נשיאותית
ראש המדינה - נשיא	נשיא ג'ון דרמאני מהאמה
הקמה - עצמאות - תאריך	מהממלכה המאוחדת 6 במרץ 1957
שטח‏ - דירוג עולמי - אחוז שטח המים	238,533 קמ"ר  82 בעולם 3.5%
אוכלוסייה‏‏ (הערכה) - דירוג עולמי של אוכלוסייה - צפיפות - דירוג עולמי של צפיפות	25,758,108 נפש  48 בעולם 107.99 נפש לקמ"ר 95 בעולם
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 38.6% גילאי 15 - 24 18.7% גילאי 25 - 54 33.8% גילאי 55 - 64 4.8% גילאי 65 ומעלה 4.1%
תמ"ג‏‏ (הערכה לשנת 2013) - דירוג עולמי - תמ"ג לנפש - דירוג עולמי לנפש	90,410 מיליון $  77 בעולם 3,510 $ 174 בעולם
מדד הפיתוח האנושי‏‏ (2013) - דירוג עולמי	0.573  138 בעולם
מטבע	סדי גאני ‏ (GHC)
אזור זמן	UTC
סיומת אינטרנט	.gh
קידומת בינלאומית	233+

רפובליקת גאנה (באנגלית: Republic of Ghana) היא מדינה במערב אפריקה. היא גובלת בחוף השנהב במערב, בורקינה פאסו בצפון, טוגו במזרח ובמפרץ גינאה בדרום.

גאנה, שנקראה בעברה "חוף הזהב", אימצה את שמה מהאימפריה של גאנה וזאת למרות ששטחי האימפריה מעולם לא כללו את גאנה המודרנית.

מקור השם

השם "גאנה" נבחר למדינה עם קבלת עצמאותה מהבריטים, כאזכור לאימפרייה של גאנה של המאות המוקדמות. שם זה הוא בעיקר סמלי, כיוון שאימפריית גאנה הישנה שכנה מאות קילומטרים צפונה מגאנה של היום. השם אומץ כהתייחסות לצאצאי האימפרייה של גאנה אשר נדדו דרומה ומזרחה וכיום מאכלסים את שטחי גאנה.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של גאנה

שבטי האקן, הגה והאווה התיישבו באזור המכונה כיום גאנה החל מהמאה ה-13. זמן לא רב לאחר מכן החלו בני האקן להקים ערי מדינה עצמאיות באזור. הבולטת בהן הייתה ממלכת בונו, הידועה גם כאימפריית אקן.

בתחילת המאה ה-17 הוקמה באזור ממלכת גונג'ה ואילו מתחילת המאה ה-18 ועד סוף המאה ה-19 פרחה באזור אימפריית אשנטי שהייתה הממלכה הגדולה ביותר בהיסטוריה של גאנה.

בשנת 1481 העניק מלך פורטוגל ז'ואו השני לדיוגו דה אזמבוז'ה זיכיון לבניית מבצר באלמינה. הבנייה הושלמה ב-1482. היו אלה ראשית ימיה של האימפריה הפורטוגזית והמטרה הייתה לפתח מאזור זה סחר בזהב, שנהב ועבדים. כך ביססו הפורטוגזים את כוחם באזור.

ב-1598 הגיעו לאזור גם ההולנדים, ובנו מבצרים בקומנדה ובקורמנטסי. ב-1637, בעיצומה של מלחמת הולנד-פורטוגל, כבשו ההולנדים מידי הפורטוגזים את מבצר אלמינה.

מאוחר יותר הפכה גאנה למושבה בריטית ואלה החלו לכנות אותה "חוף הזהב". ב-6 במרץ 1957 קיבלה גאנה את עצמאותה והייתה למדינה השחורה הראשונה באפריקה שהשתחררה מהקולוניאליזם האירופי. יומיים לאחר מכן הצטרפה לאו"ם כחברה ה-81.

בבחירות הראשונות שנערכו בשיטה פרלמנטרית עלה לשלטון כראש ממשלה קוואמה נקרומה, שרץ לבחירות בראש מפלגת CPP. לאחר מכן שונתה שיטת השלטון לנשיאותית ובסופו של דבר לדיקטטורה. ב-1966 הודח נקרומה בהפיכה צבאית, והמדינה עברה כמה עשורים שברובם הייתה תחת ממשלים צבאיים, עם כמה ניסיונות קצרים להחזרת הדמוקרטיה.

ב-1992 החלה חזרה הדרגתית לדמוקרטיה. הדיקטטור הצבאי האחרון, ג'רי רולינגס, נבחר לנשיא בבחירות דמוקרטיות, ופרש אחרי שתי קדנציות. ב-2000 נבחר לנשיא ג'ון קופור המועמד מטעם מפלגת האופוזיציה NPP (המפלגה הפטריוטית החדשה) שכיהן שתי קדנציות. בבחירות 2008 נבחר בסיבוב שני פרופסור ג'ון אטא מילס ממפלגת NDC (הקונגרס הדמוקרטי הלאומי) בהפרש קולות זעום.

יחסי גאנה-ישראל

ערך מורחב – יחסי גאנה-ישראל

בין מדינת ישראל וגאנה קיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים נכון לשנת 2013, וכן שיתוף פעולה בנושאים שונים, בעיקר בתחומי המסחר והחקלאות.

פוליטיקה

מתחם הנשיאות החדש מעוצב כשרפרף שהוא כס ראשי שבט אשאנטי

גאנה היא אחת המדינות האפריקאיות הבודדות שמתקיימת בהן דמוקרטיה במובנה המלא. בחירות מתקיימות במועדן, ללא גילויים חריגים של אלימות או זיופים, וכל הצדדים מקבלים את תוצאותיהן. התקשורת, בניגוד לרוב מדינות אפריקה, פועלת באופן חופשי [1].

המשטר בגאנה, שנקבע בחוקתה הנוכחית (החמישית מאז עצמאותה) הוא דמוקרטיה נשיאותית רב-מפלגתית. הנשיא הוא ראש המדינה ועומד בראש הרשות המבצעת. הנשיא נבחר לכהונה בת ארבע שנים, ויכול לכהן בתפקיד לכל היותר לשתי תקופות כהונה. הרשות המחוקקת היא פרלמנט חד-ביתי, שחבריו נבחרים לתקופות של ארבע שנים בבחירות אזוריות ב-230 מחוזות בחירה. כל מחוז בחירה שולח נציג יחיד.

המערכת הפוליטית היא דו-מפלגתית מעיקרה, אם כי יש ייצוג קטן גם למפלגות נוספות. שתי המפלגות הגדולות הן המפלגה הפטריוטית החדשה (NPP) הליברלית ומפלגת הקונגרס הדמוקרטי הלאומי (NDC) הסוציאל-דמוקרטית. גאנה נבדלת ממדינות אחרות באפריקה בכך שהזיקה בין ההעדפות הפוליטיות לבין מוצא אתני היא חלשה יחסית.

כלכלה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

גאוגרפיה

גאנה שוכנת לחופי מפרץ גינאה, המהווים את גבולה הדרומי, וגובלת בחוף השנהב במערב, בבורקינה פאסו בצפון ובטוגו במזרח. צורתה הכללית היא כעין טרפז שאורכו (מצפון לדרום) כ-670 ק"מ, ורוחבו המרבי כ-560 ק"מ. שטח המדינה 239,460 קמ"ר, שטח הקטן במקצת משטחה של בריטניה.

המדינה שוכנת מעט מצפון לקו המשווה, דבר המכתיב אקלים טרופי חם וגשום.

פני השטח מישוריים ברובם וכמחצית משטח המדינה נמצא בגובה שאינו עולה על 150 מטרים. אפאדג'אטו הוא ההר הגבוה ביותר בגאנה. ההר ממוקם ברכס אגומסטה, שבמחוז וולטה, ליד הכפרים ליאטי ווט וג'יביאלדי, ומתנשא לגובה של 885 מטר (2,904 רגל).

מערכת מסועפת של נהרות זורמת ברחבי הארץ. במזרח המדינה שוכן אגם וולטה, האגם המלאכותי הגדול בעולם, שנוצר על ידי הקמת סכר על נהר וולטה.

דמוגרפיה

אוכלוסיית גאנה מנתה כ-23.4 מיליון נפש, על-פי אומדן מ-2008. על-פי מפקד האוכלוסין האחרון, שנערך בשנת 2000, מנתה האוכלוסייה 18.8 מיליון נפש.

האוכלוסייה מגוונת מבחינה אתנית, לשונית ודתית.

מבחינה דתית, רוב האוכלוסייה (68.8%, על-פי מפקד האוכלוסין של 2000) הם נוצרים, הנחלקים לכנסיות פנטקוסטליות ופרוטסנטיות, וכן לכנסייה הקתולית ולזרמים נוספים. הנצרות הגיע לגאנה בעקבות מגלי ארצות פורטוגזים במהלך המאה ה-15. כ-15.9% הם מוסלמים סונים. האסלאם הגיעה לגאנה מצפון אפריקה, המסגד הוותיק במדינה הינו מסגד לרבנגה שנבנה ב-1421. כ-8.5% הם עובדי אלילים. עוד כשבעה אחוזים לא השתייכו לאף דת, או שהשתייכו לדת אחרת.

קישורים חיצוניים

• האתר הרשמי של ממשלת גאנה (באנגלית)
• גאנה, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
• מידע פוליטי-חברתי מקיף על גאנה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה.
• Ghana’s Economy at Half Century, כלכלת גאנה מאז עצמאותה ועד 2005, מחקר מאת ארנסט ארייטיי וראווי קנבור, (באנגלית)
• רונן מדזיני, לא רק ג'ון פנטסיל: גאנה שוב חברה של ישראל, באתר ynet‏, 14 בספטמבר 2011
• מחוף הזהב לחוף החירות, דבר, 22 בפברואר 1957