Strangeways, Here We Come
 | ||||||
| אלבום אולפן מאת הסמית'ס | ||||||
| יצא לאור | 28 בספטמבר 1987 | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| הוקלט |
חורף אביב 1987 אולפני וול הול, סומרסט | |||||
| סוגה | אינדי פופ, רוק אלטרנטיבי | |||||
| שפה |
אנגלית  | |||||
| אורך | 36:37 | |||||
| חברת תקליטים |
Rough Trade (בריטניה) Sire (ארצות הברית) | |||||
| הפקה | מוריסי, ג'וני מאר וסטיבן סטריט | |||||
| ||||||
| ||||||
  | ||||||
Strangeways, Here We Come הוא אלבום האולפן הרביעי והאחרון של הלהקה הבריטית הסמית'ס. הוא יצא לאור ב-1987 והגיע למקום השני במצעד האלבומים הבריטי, בו שהה במשך 17 שבועות.
כל השירים באלבום נכתבו על ידי מוריסי והולחנו על ידי ג'וני מאר. האלבום הוכתר לאלבום זהב על ידי ה-RIAA, איגוד תעשיית ההקלטות של אמריקה, ב-19 בספטמבר 1990.
המגזין Slant הציב את האלבום במקום ה-69 בדירוג האלבומים הטובים ביותר של שנות ה-80 שערך, בטיעון כי "השאלה האם Strangeways, Here We Come הוא האלבום הטוב ביותר בקריירה הקצרה של הסמית'ס היא נושא לדיונים רבים כבר כמעט 25 שנה, אבל אין ספק שהוא האלבום העשיר והבשרני ביותר של הלהקה".
תהליך ההקלטה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסמית'ס הקליטו את אלבומם האחרון באולפני וול הול בסומרסט, אנגליה. בזמן שבין הקלטת האלבום בחודש מרץ 1987 להוצאתו בספטמבר אותה שנה עזב ג'וני מאר את הלהקה והוביל לפירוקה.
Strangeways הוא האלבום היחיד של הסמית'ס שבו מוריסי מנגן על כלי נגינה – הפסנתר בשיר Death of a Disco Dancer.
מבחינה מוזיקלית, מאר הרגיש שהלהקה מוכנה להיכנס לתקופה חדשה והיה נחוש בדעתו לשנות את הנוסחה ולהתרחק מהסאונד שזוהה איתה עד אז. הוא החל לחפש השפעות שונות ומצא אותן בין היתר באלבום הלבן של הביטלס. הלהקה החלה להשתמש בהקלטות גם במכונת תופים ובצלילי סקסופון וכלי מיתר אלקטרוניים.
אולפן ההקלטות וול הול היה מצויד במרתף יין מלא והמפיק סטיבן סטריט, ששימש כטכנאי בשלושת אלבומי האולפן הקודמים של הלהקה, סיפר כי תקופת ההקלטות הייתה רגועה והסתיימה באופן קבוע במשתה לילה. "זה תמיד היה אחרי שמוריסי הלך לישון... זה לא ממש היה הסגנון שלו. חגגנו כל הזמן", הוא אמר. בראיונות מאוחרים יותר טען ג'וני מאר, כי "זה היה רק אחרי עשר-שתים עשרה שעות של יצירת מוזיקה טובה, לא כתחליף לעבודה... זו לא הייתה חגיגה בסגנון ספיינל טאפ!".
מוריסי ומאר סבורים כי Strangeways הוא האלבום הטוב ביותר של הלהקה. מוריסי צוטט כאומר, "אנחנו אומרים את זה לעיתים די קרובות. באותו הזמן. מתוך שינה. אבל במיטות שונות".
העטיפה והשם[עריכת קוד מקור | עריכה]
על עטיפת האלבום, שעוצבה על ידי מוריסי, מוצגת תמונה של השחקן ריצ'רד דבלוס מתוך הסרט קדמת עדן. דבלוס מביט בג'יימס דין, אשר נחתך מהתמונה. דין היה אחד מגיבוריו של מוריסי, עליו הוא כתב ספר בשם James Dean Is Not Dead. חמש שנים לאחר מכן, כאשר עיצב את עטיפת אוספי הלהיטים של הלהקה בהוצאת WEA, מוריסי השתמש שוב בצילום של דבלוס בה הוא מביט בדין, אשר נחתך מהתמונה.
תמונתו של דבלוס לא הייתה הבחירה המקורית לעטיפת האלבום. מוריסי רצה להשתמש בצילום של השחקן הרווי קייטל מתוך מי זה דופק על דלתי? של מרטין סקורסזה, אך קייטל לא אישר את השימוש בתמונה. ב-1991 קייטל שינה את דעתו, ותמונתו הופיעה במקום על חולצות וכרזות בסיבוב ההופעות של מוריסי באותה שנה.
האלבום קרוי על שם Strangeways, בית הכלא הידוע לשמצה של מנצ'סטר בשילוב עם השורה "Borstal, here we come" מתוך הסרט בילי לאייר. "Strangeways, כמובן, הוא הכלא הוויקטוריאני המפלצתי והנורא", הסביר מוריסי.
בנוגע לשמו של האלבום, מאר הודה כי "למדתי לאהוב את השם... הוא היה קצת הגזמה. קצת ברור מאליו. אבל זה בסדר. המילה Strangeways תמיד סקרנה אותי. אני זוכר שכילד, כששמעתי לראשונה שככה באמת קוראים לבית הכלא, תהיתי איך זה שאף אחד לא חשב לשנות אותו. זה עדיין די מדהים". מוריסי ציין גם הוא, כי "זה כמו שאניף את ידי לשמיים ואצעק 'מה עוד כבר יכול להיות?'".
הוצאה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האלבום הגיע למקום השני במצעד האלבומים הבריטי ולמקום ה-55 במצעד בילבורד האמריקאי.
שני שירים אחרונים הוקלטו במאי 1987 כדי לשמש בי-סיידים לסינגל המוביל של האלבום, Girlfriend in a Coma. שני סינגלים נוספים יצאו מתוך Strangeways, אך הבי-סיידים שלהם נלקחו מהקלטות ארכיון.
רשימת הקטעים באלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]
מילות השירים נכתבו על ידי מוריסי, המוזיקה לשירים הולחנה על ידי ג'וני מאר.
| מס' | שם | משך |
|---|---|---|
| 1. | A Rush and a Push and the Land Is Ours |
3:00 |
| 2. | I Started Something I Couldn't Finish |
3:47 |
| 3. | Death of a Disco Dancer |
5:26 |
| 4. | Girlfriend in a Coma |
2:03 |
| 5. | Stop Me If You Think You've Heard This One Before |
3:32 |
| 6. | Last Night I Dreamt That Somebody Loved Me |
5:03 |
| 7. | Unhappy Birthday |
2:46 |
| 8. | Paint a Vulgar Picture |
5:35 |
| 9. | Death at One's Elbow |
2:01 |
| 10. | I Won't Share You |
2:48 |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מידע על האלבום Strangeways, Here We Come באתר MusicBrainz
מידע על האלבום Strangeways, Here We Come באתר AllMusic
האלבום Strangeways, Here We Come באתר Discogs- יעקב גלעד, כדאי - תקליט - סרנצ'וואי - הנה אנחנו באים, חדשות, 13 בנובמבר 1987 - ביקורת
.svg){kind=logo}
| בקרת זהויות |
|
|---|