Touch ID

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לוגו Touch ID

Touch ID היא מערכת לזיהוי טביעות אצבע, שנוצרה ותוכננה על ידי חברת אפל. המערכת מאפשרת לבטל את הנעילה של מכשירי אפל, לבצע רכישות בחנויות הדיגיטליות השונות של אפל (חנות ה-iTunes‏, App Store ו-iBooks) ולאמת רכישות ב-Apple Pay ובאפליקציות.

המערכת נמצאת בשימוש בכל מכשירי האייפון שיצאו בין 2013 (אייפון 5s) ל-2020 (אייפון SE(דור שני)) ובכל מכשירי האייפד החל מהאייפד אייר 2.

כאשר הושק אייפון X, שידוע כחסר כפתור בית, הוסרה ממנו אפשרות הפתיחה "Touch ID", אך נוספה לו אפשרות הפתיחה "Face ID", בעזרת זיהוי הפנים של המשתמש (בניגוד למכשירי גלקסי החדשים, שחיישן טביעת האצבע שולב בהם בחלק האחורי של המכשיר).

בשנת 2015 הציגה אפל את הדור השני המהיר יותר של ה-Touch ID עם האייפון 6S. שנה מאוחר יותר, התכונה הוכנסה לראשונה למחשבי ה-מקבוק פרו.

לדברי אפל, מידע טביעת האצבע מאוחסן מאוחסן מקומית בשבב בתוך המכשיר ולא בענן, דבר שנועד כדי להקשות על הגישה למידע טביעת האצבע.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האייפון 5S היה הדגם הראשון שבכפתור הבית שלו שולבה מערכת ה-Touch ID.

הטלפון הסלולרי הראשון שהייתה משולבת בו טכנולוגיית זיהוי טביעות אצבע היה Pantech GI100 שהושק בשנת 2004. בשנת 2012, רכשה אפל את AuthenTec, חברה המתמחה בתוכנות לקריאת טביעות אצבע, תמורת 365 מיליון דולר. הרכישה הובילה פרשני טכנולוגיה רבים לצפות שאפל תכניס טכנולוגיית זיהוי טביעות אצבע באחד ממכשיריה הקרובים. לאחר הדלפות וספקולציות, האייפון 5s נחשף ב-10 בספטמבר 2013, והיה הטלפון הראשון מאז ה-Motorola Atrix להציע את הטכנולוגיה. סגן הנשיא לשיווק עולמי באפל, פיל שילר, הכריז על התכונה באירוע ההשקה של האייפון 4s ודיבר ארוכות על התכונה.

עם החשיפה של המכשירים אייפון 6 ו-6 פלוס באירוע ההשקה ב-9 בספטמבר 2014, Touch ID הורחב גם לאימות רכישות ב-App Store וב-Apple Pay, מלבד ביטול נעילת המכשיר. האייפון 6s משלב חיישן Touch ID דור 2, שהוא מהיר פי שניים מהחיישן של הדור הראשון שנמצא במכשירים 5S,‏ 6 ו-SE. כל שאר מכשירי האייפון, עד האייפון 8, משתמשים בחיישן מדור 2.

דורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דור דגם
1

אייפד אייר 2

2

חומרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכיבי ה-Touch ID
Touch ID מאייפון 6S

Touch ID מובנה בתוך כפתור הבית, שעשוי מאבן ספיר מלוטשת, ואינו נשרט בקלות (שריטה בכפתור תמנע מה-Touch ID לעבוד). הכפתור מוקף בטבעת נירוסטה, כדי לאפשר את זיהוי אצבע המשתמש מבלי שילחץ על הכפתור. על כפתורים שבהם משולבת הטכנולוגיה כבר אין איור של ריבוע מעוגל, והם לא קעורים.

החיישן משתמש במגע קיבולי כדי לזהות את טביעת האצבע של המשתמש. החיישן הוא בעובי של 170 מיקרומטר (מיליונית המטר). המשתמש יכול להניח את האצבע על החיישן כדי שהאצבע תיקרא. החיישן מעביר זרם קטן באצבע כדי ליצור "מפת טביעת אצבע" של עור המשתמש. ניתן לאחסן עד 5 טביעות אצבע במכשיר.

בטיחות ופרטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לעקוף את זיהוי ה-Touch ID באמצעות סיסמה שהוגדרה על ידי המשתמש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Touch ID בוויקישיתוף