Touch ID

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו Touch ID

Touch ID היא מערכת לזיהוי טביעות אצבע, שנוצרה ותוכננה על ידי חברת אפל. המערכת מאפשרת לבטל את הנעילה של מכשירי אפל, לבצע רכישות בחנויות הדיגיטליות השונות של אפל (חנות ה-iTunes‏, App Store ו-iBooks) ולאמת רכישות ב-Apple Pay ובאפליקציות.

המערכת נמצאת בשימוש בכל מכשירי האייפון שיצאו בין 2013 (אייפון 5s) ל-2017 (אייפון 8 ו-8 פלוס) ובכל מכשירי ה-iPad החל מה-iPad Air 2.

בשנת 2015 הציגה אפל את הדור השני המהיר יותר של ה-Touch ID עם האייפון 6s. שנה מאוחר יותר, התכונה הוכנסה לראשונה למחשבי ה-MacBook Pro.

לדברי אפל, מידע טביעת האצבע מאוחסן מאוחסן מקומית בשבב בתוך המכשיר ולא בענן, דבר שנועד כדי להקשות על הגישה למידע טביעת האצבע.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האייפון 5S היה הדגם הראשון שבכפתור הבית שלו שולבה מערכת ה-Touch ID.

הטלפון הסלולרי הראשון שהייתה משולבת בו טכנולוגיית זיהוי טביעות אצבע היה Pantech GI100 שהושק בשנת 2004. בשנת 2012, רכשה אפל את AuthenTec, חברה המתמחה בתוכנות לקריאת טביעות אצבע, תמורת 365 מיליון דולר. הרכישה הובילה פרשני טכנולוגיה רבים לצפות שאפל תכניס טכנולוגיית זיהוי טביעות אצבע באחד ממכשיריה הקרובים. לאחר הדלפות וספקולציות, האייפון 5s נחשף ב-10 בספטמבר 2013, והיה הטלפון הראשון מאז ה-Motorola Atrix להציע את הטכנולוגיה. סגן נשיאלשיווק עולמי באפל, פיל שילר, הכריז על התכונה באירוע ההשקה של האייפון 4s והקדיש דקות ארוכות לתכונה.

עם החשיפה של המכשירים אייפון 6 ו-6 פלוס באירוע ההשקה ב-9 בספטמבר 2014, Touch ID הורחב גם לאימות רכישות ב-App Store וב-Apple Pay, מלבד ביטול נעילת המכשיר. האייפון 6s משלב חיישן Touch ID דור 2, שהוא מהיר פי שניים מהחיישן של הדור הראשון שנמצא במכשירים 5S,‏ 6 ו-SE. כל שאר מכשירי האייפון, עד האייפון 8, משתמשים בחיישן מדור 2.

דורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דור דגם
1
2

חומרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכיבי ה-Touch ID

Touch ID מובנה בתוך כפתור הבית, שעשוי מאבן ספיר מלוטשת, ואינו נשרט בקלות (שריטה בכפתור תמנע מה-Touch ID לעבוד). הכפתור מוקף בטבעת נירוסטה, כדי לאפשר את זיהוי אצבע המשתמש מבלי שילחץ על הכפתור. על כפתורים שבהם משולבת הטכנולוגיה כבר אין איור של ריבוע מעוגל, והם לא קעורים.

החיישן משתמש במגע קיבולי כדי לזהות את טביעת האצבע של המשתמש. החיישן הוא בעובי של 170 מיקרומטר (מיליונית המטר). המשתמש יכול להניח את האצבע על החיישן כדי שאצבע תיקרא. החיישן מעביר זרם קטן באצבע כדי ליצור "מפת טביעת אצבע" של עור המשתמש. ניתן לאחסן עד 5 טביעות אצבע במכשיר.

בטיחות ופרטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לעקוף את זיהוי ה-Touch ID באמצעות סיסמא שהוגדרה על ידי המשתמש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Touch ID בוויקישיתוף