מחשוב ענן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
התצורה הכללית של שירותי ענן מחשוב. בתרשים, רשת התקשורת מצוינת כענן, ומעליה מקבלי השירותים, ומתחתיה מספקי השירותים

ענן מחשוב או מחשוב בענןאנגלית: Cloud computing) הוא שירותי מחשוב הניתנים למשתמש באמצעות מחשב מרוחק, אליו מתחבר המשתמש דרך רשת האינטרנט או באמצעות קו תקשורת ייעודי.

הביטוי "ענן" הוא דימוי לרשת האינטרנט המבוסס על הצורה הגרפית בה מתארים את הרשת בתרשימי זרימה (Computer network diagram). בענן המחשוב נמצאים הנתונים והלוגיקה העסקית של מערכות המחשוב בשרתים ובמרכזי מחשבים והם מופעלים מיחידות קצה מרוחקות. כתוצאה מכך אין המשתמשים צריכים לרכוש ולנהל משאבי ומערכות מחשוב ובמקום זאת שוכרים אותה כשירות מספקים שמעמידים כוח מחשוב שהגישה אליו תהיה מרחוק דרך האינטרנט.

מאפיין זה מאפשר להימנע מהוצאות גדולות על רכישת ציוד ותוכנות תשתית ומהצורך לנהל אותן. ענן המחשוב מאפשר למשתמש שליטה וויסות של עוצמת המחשוב הנדרשת, כך שבעיתות עומס ניתן לשכור כוח מחשוב גבוה יותר ובעתות רגיעה להקטין את ההוצאה. בחלק מהמימושים של התפיסה גם נחסך הצורך לפתח או לנהל יישומים.

המשתמש בענני מחשוב עשוי להיות ארגון גדול, ארגון בינוני או קטן או אדם בודד. הספק הוא בדרך כלל חברה גדולה, שפיתחה תשתיות מתאימות ומספקת שירותים למספר גדול של משתמשים. המשתמש משתמש בשירותי הספק באמצעות האינטרנט מבלי צורך לדעת על הסביבה הטכנולוגית בה ממומשים שירותים אלה.

החזון של ענן המחשוב הוא לאפשר למשתמשים להתחבר לכל שירותי המחשוב להם זקוקים באמצעות האינטרנט, באופן דומה להתחברות לרשת חשמל. על אף שבדרך כלל המושג ענן מחשוב מתייחס למרכזי מחשוב של ספק חיצוני יש המשתמשים גם במושג "ענן מחשוב פנימי", מושג המתייחס לשירותים הניתנים בגבולות אותו ארגון, אך באתרים פיזיים שונים.

סוגי שירותים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחשוב ענן מאפשר סוגים שונים של שירותים, המוצגים להלן בסדר עולה של היקף השירות המסופק:

  • תשתית כשירות (IaaS): שירותים בהם המשתמש מקבל משאבי מחשוב לשימושו. כך למשל לצורך גיבוי של קבצים אפשר לקבל שטח אחסון באחד מהאמצעים לאחסון נתונים בענן המחשוב של ספק, מה שמוגדר כ"אחסון ענן".
  • פלטפורמה כשירות (PaaS): שירות המספק פלטפורמה להרצת אפליקציות או לפיתוח אפליקציות של המשתמש. במקרה זה, מקבל המשתמש גם משאבי מחשוב וגם תוכנות תשתית הנדרשות לצורך הרצת או פיתוח מערכת. המשתמש יכול לפתח מערכות המיועדות למימוש במרכז המחשבים שלו או מערכות המיועדות לביצוע בסביבת ענן מחשוב. מערכות המיועדות להיות בשימוש בענן המחשוב, שונות ממערכות פנים ארגוניות בדרישות גבוהות יותר בתחום של יכולת גידול (Scalability). הסיבה לכך היא שהיות שכל משתמש באינטרנט יכול להשתמש בהן, העומסים עשויים להיות גדולים יותר וחזויים פחות מאשר במערכות המיועדות לשימוש בתוך ארגון. כך למשל תוכנת תורי המסרים Simple Queue Service של אמזון היא פשוטה בהרבה מתוכנות המיועדות לעבודה בארגון או בין ארגונים כמו WebSphere MQ של יבמ. התוכנה של אמזון, בניגוד לתוכנות תורי מסרים ארגוניות, אינה מוודאת שהמסרים אכן מגיעים ליעדם. הסיבה לכך היא הצורך לפשט את התוכנה על מנת לתמוך ב-Scalability גבוה.
  • תוכנה כשירות (SaaS): תוכנה המספקת למשתמש שירותים הניתנים באמצעות אירוח באתר הספק, במקום רכישת מוצר תוכנה והתקנתו בשרתי הארגון הרוכש. הפעלת שירותי התוכנה מאתר הספק היא דרך רשת תקשורת, בדרך כלל האינטרנט. המשתמש משתמש גם בתשתית חומרה, גם בפלטפורמה וגם בשירותים אפליקטיביים שפותחו על ידי הספק. במקרים רבים השירותים הם שירותים בתפיסת SOA (ארכיטקטורה מוכוונת שירותים). חלק מיצרני התוכנה משתמשים במונח "On Demand" כמונח חליפי ל-SaaS. זהו השוק הגדול והמגוון ביותר בתחום מחשוב הענן.

יש המוסיפים שירות נוסף: מערכת שולחנית כשירות (Desktop as a Service).

תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספק ענן מחשוב או ספק שירותי ענן מחשוב הוא בעל מערכות מחשוב ענן המספקות שירותים לגורמים אחרים. ספק ענן מחשוב מפעיל ומתחזק מערכות מחשוב ענן אלה על מנת שיספקו את השירותים באופן סדיר ורציף. על מנת למלא את תפקידו נדרש ספק שירותי מחשוב ענן להחזיק מרכזי מחשבים בהם כמות גדולה של משאבי מחשוב ולהיות מיומן בתפעולם. סף הכניסה לפעולה כספק שירותי ענן הוא גבוה ומחייב השקעות בהיקף רחב.

ספקי ענן מחשוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לסווג את ספקי מחשוב הענן לפי קטגוריות:

אמזון[עריכת קוד מקור | עריכה]
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – Amazon Web Services

חברת אמזון נחשבת לבעלת שירותים מתקדמים בתחום. החברה מספקת סוגים שונים של שירותים בענן המחשוב שלה שהבולטים בהם מתוארים להלן:

  1. Elastic Compute Cloud הנקרא גם "EC2" - שרותי מחשוב הענן של AWS. מאפשרים להריץ מכונות וירטואליות בגדלים וסוגים שונים (החל ממיקרו-מכונה וירטואלית בעלת שתי יחידות עיבוד, המקבילה למעבדים ו-613 מגה זיכרון ועד High-Memory Quadruple Extra Large בעלת 26 יחידות עיבוד ו-68.4 גיגה זיכרון). המכונות מסוגלות להריץ מערכות הפעלה שונות והתשלום עליהן הוא לפי שעות שימוש. ניתן להריץ מכונות EC2 בארבעה אזורים גאוגרפיים שונים (ארצות הברית מזרח ומערב, אירופה ואסיה) ובכל אזור גאוגרפי קיימים 2-3 Availability Zones, המקבילים לחוות שרתים, על מנת לקבל שרידות גבוהה יותר.
  2. Simple Storage Service, הנקרא גם "S3" - תשתית אחסון ענן לשמירה ואחזור כל כמות של נתונים, בכל עת, מכל מקום ברשת. שרותי S3 מתאפיינים בשרידות גבוהה, מחיר נמוך ואפשרויות גדילה כמעט בלתי מוגבלות. הנתונים ב-S3 נשמרים ב-Buckets, להם ניתן לשייך הרשאות גישה. הגישה ל-S3 אינה נעשית כמו לדיסק רגיל (ראה EBS) אלא כאובייקטים דרך ה-API או כלי צד שלישי.
  3. Elastic Block Store‏ (EBS) - "דיסקים" וירטואליים (Volume), הניתנים להגדרה בנפרד ממכונות EC2 וירטואליות. דיסקים אלו יכולים להיות משויכים למכונות וירטואליות ולתפקד בדיוק כמו דיסק רגיל. שרותי EBS מתומחרים לפי גודל הדיסק וכמות השימוש בו. בנוסף לשמירת מידע, מציע שירות EBS יכולות גיבוי (מבוסס על S3) ו-Snapshot (יעיל מאד בזמן עדכוני תוכנה). מכונות EC2 שאינן מבוססות על EBS מוגדרות כמכונות "זמניות" שאינן שומרות מידע לאחר כיבוי (הן למעשה מושמדות). אם רוצים להריץ מכונה שאפשר יהיה להדליק ולכבות (כמו שרת רגיל) ולשמור את השינויים לאחר הכיבוי, המכונה חייבת להיות מבוססת על EBS (מה שמייקר אותה מעט).
  4. SimpleDBבסיס נתונים פשוט (non-relational), המאפשר לשמור ולקרוא נתונים באמצעים פשוטים, ללא המורכבות של בסיסי נתונים סטנדרטיים. SimpleDB מבוסס על S3 ומתאפיין במהירות רבה, יכולת גדילה, מחיר זול ושרידות גבוהה (נוצרים עותקים מרובים של הנתונים בצורה אוטומטית).
  5. Relational Database Service‏ (RDS) - למעשה מדובר בגרסת הענן של אמזון ל-MySQL, מה שהופך את שימוש ב-RDS עם אפליקציות קיימות שנכתבו עבור MySQL לפשוט. השירות כולל גיבוי של הנתונים, Snapshots, יצירת רפליקציות בצורה מאד פשוטה ועוד. RDS מתומחר בצורה דומה מאוד ל-EC2 ומאפשר לבחור את עוצמת המכונה שתריץ את השירות (בהתאם לעומס ולביצועים הדרושים), החל ממכונה קטנה של פחות מ-2GB זיכרון ועד 68GB זיכרון.
  6. Elastic Load Balancing‏ (ELB) - רכיב רשת המנתב בקשות רשת למספר שרתי EC2 בהתאם לעומס על השרתים. כמו כל שאר השירותים, מדובר בתשלום על פי שימוש (נפח תנועה) ויכולת הגדרה פשוטה. ה-API של אמזון שימושי במקרה של ELB ומאפשר הוספת שרתים ל-Cluster בצורה אוטומטית.

צרכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

צרכן או משתמש הוא חברה או יחיד המשתמש בשירותים של ענן המחשוב של ספק. ניתן לסווג את הצרכנים לשלוש קטגוריות עיקריות:

  1. משתמש ביתי: משתמש ביתי עשוי להשתמש בשירותים כמו גיבוי ודואר אלקטרוני. מערך המחשוב בביתו קטן ופשוט יחסית ועשוי לכלול מחשב שולחני (Desktop) או רשת מקומית.
  2. עסק קטן או בינוני (SMB): ארגון בו מספר עובדים קטן יחסית ומערך המחשוב בו פשוט. מערך המחשוב שלו עשוי לכלול שרתים, כגון: שרת דואר אלקטרוני ושרתים אפליקטיביים. ארגון עשוי להשתמש בשירותי ענן אפליקטיביים מסוגים שונים ושירותים תשתיתיים, כמו גיבוי.
  3. ארגונים גדולים: לארגונים אלה מערך מחשוב מורכב יחסית עם ריבוי שרתים ורשתות תקשורת ומגוון רחב של אפליקציות ויישומים העובדים בשיתוף עם יישומים של שותפים עסקיים. עם זאת, דווקא בגלל מגוון הפעילויות והלקוחות של ארגונים גדולים, ארגונים אלו עשויים להשתמש בשירותי ענן המתאימים לצרכים ספציפיים.

יצרן תשתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצרן מוצרי חומרה, תוכנה או תקשורת מספק לספק ענן מחשוב תשתיות הנדרשות להפעלת ענני מחשוב ושירותים נלווים, כגון: תחזוקה ושדרוג תשתיות.

דוגמאות ליצרנים ולתשתיות:

ארכיטקטורת ענן מחשוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמה לארכיטקטורת ענן מחשוב

ספק השירות נותן את השירותים באמצעות מרכזי מחשבים שלו. ענן המחשוב מהווה נקודת התקשרות יחידה. ממנה נעשה שימוש במרכזי המחשבים של הספק. וירטואליזציה היא טכנולוגיה מהותית במימוש ענן המחשוב במרכזי המחשבים של הספק. באמצעות וירטואליזציה הוא מספק ללקוח מערכות המוקצות לו. כמות המשאבים גמישה על פי דרישת הלקוח. התשלום נקבע על פי צריכת המשאבים על ידי הלקוח. המשתמש יכול לבחור תשתיות תוכנה כגון: מערכות הפעלה ובסיסי נתונים לשימושו במרכז המחשבים של הספק. המימוש מבוסס על סטנדרטים פתוחים ובמקרים רבים על תשתיות קוד פתוח. האיור מהווה דוגמה לארכיטקטורת מחשוב ענן. הארכיטקטורה מבוססת על רכיבים המקושרים ביניהם באמצעות ממשקי אפליקציה מתוכנתים. בדרך כלל הממשקים מבוססים על Web Services והתפיסה היא תפיסה של צימוד רפוי (Loose Coupling).

הארכיטקטורה כוללת גם לקוח בתצורה של Web Client או אפליקציות קצה המפעילות את השירותים בענן המחשוב.

ארכיטקטורה באתר ספק ענן המחשוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

המימוש באתר המחשוב של ספק ענן המחשוב עשוי להיות באחד משני האופנים הבאים:

  1. דייר-יחיד (Single-Tenant) - במימוש מסוג זה מקבל כל לקוח סביבה וירטואלית (תשתיות חומרה, מערכת הפעלה וכיוצא בזה) ייעודית עבורו. דוגמה למימוש כזה ניתן למצוא במרכז המחשבים של חברת אמזון.
  2. ריבוי-דיירים (Multi-Tenants)- מספר לקוחות מחלקים מחיצה וירטואלית אחת. מימוש מערכות CRM בענן של חברת Salesforce הוא דוגמה לתפיסה מרובת דיירים.

למימוש בתפיסה של ריבוי-דיירים יתרונות של חיסכון במשאבים ובעלויות וביעילות תפעולית.

יתרונו של מימוש בתפיסה של דייר-יחיד הוא באבטחת מידע משופרת.

ארכיטקטורה של צרכן ענן המחשוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית הארגונים הגדולים שצורכים מחשוב ענן הם ארגונים שחלק מהמערכות שלהם נמצאות בתוך הארגון. הארכיטקטורה הכוללת שלהם עשויה להיות היברידית בתוך הארגון: ארכיטקטורות ישנות בצד ארכיטקטורת SOA. שירותי הענן יהיו בדרך כלל הרחבה של שירותי ה-SOA מעבר לגבולות הארגון. אותו ארגון עשוי לצרוך שירותי ענן שונים אצל ספקי שירותי ענן שונים. הארכיטקטורה של ארגונים קטנים ובינוניים (SMB) עשויה להתבסס על שירותי ענן או שילוב של מערכות פנימיות ושירותי ענן.

תועלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תועלת מרכזית של שימוש בענן מחשוב חיצוני היא ירידה משמעותית בעלויות. הגורמים לחיסכון בעלויות הם:

  • חיסכון בעלויות רכישת ותחזוקה של ציוד חומרה: המשתמש אינו צריך לרכוש חומרה ועל ידי כך חוסך עלויות רכישה ותחזוקה של החומרה, עלויות חשמל ועלויות עבור מקום להתקין בו את החומרה.
  • חיסכון בעלויות תוכנה: במרבית המקרים רוכש המשתמש גם מוצרי תוכנה עליהם הוא משלם עבור רכישה ותחזוקה.
  • חיסכון בעלויות כוח אדם לתחזוקה ותפעול של מערכות התשתית במרכז המחשבים של הארגון: תפעול ותחזוקת התשתיות נעשית על ידי מומחי הספק באתר הספק.
  • אין צורך בתכנון וניסוי מנגנונים לרציפות עסקית (BCP) ותוכניות התאוששות מאסון DRP : ספק ענן המחשוב נערך בעצמו למצבים אלה. ההוצאות למשתמש קטנות יותר מאשר בסביבת המחשוב של המשתמש הן בגלל היתרון לגודל של ספק ענן המחשוב, כלומר: ההוצאות מתחלקות בין מספר רב של צרכנים, חיסכון נוסף נובע מהמיומנות הגבוהה יותר של הספק.
  • גמישות בשימוש במשאבים : המשתמש יכול להגדיר את דרישות החומרה המתאימות לצרכים הנוכחיים שלו. כאשר הוא זקוק למשאבים נוספים הוא יכול לקבל אותם באופן מידי. מצב זה שונה מעבודה במרכז המחשבים שלו. בעבודה במרכז מחשבים תהליך רכישת משאבי מחשוב ארוך מול ספקי תשתיות חומרה ולכן נדרש מראש ביצוע תכנון קיבולת, והזמנת ציוד חומרה בהתאם לתכנון. בנוסף לקושי להגיב במהירות למצבים לא צפויים המשפיעים על הקיבולת הנדרשת, צריך תכנון הקיבולת להיות מותאם למצבים בהם קיימת צריכת שיא של משאבים. התוצאה היא שבתקופות שאין בהן עומס שיא ניצול המשאבים נמוך. במרכז המחשבים של ספק ענן מחשוב יכול המשתמש לווסת את קיבולות המחשבים שלו על פי מידת העומס. ספק מחשוב ענן יכול לנהל ביעילות את המשאבים במרכז המחשבים שלו, משום שתקופות העומס של ארגונים שונים הן שונות.
  • אי-תלות במיקום וביחידת קצה: מאפשר למשתמשים גישה למערכות ללא תלות במיקומם הפיזי ובסוג יחידת הקצה.
  • גמישות בתשתיות תוכנה: המשתמש בענן המחשוב יכול לבחור תשתית תוכנה מתוך מצאי גדול של תשתיות הזמינות במרכז המחשבים של הספק. כך למשל הוא יכול לבחור בין מערכות הפעלה שונות לשרת, בסיסי נתונים ומערכות הפעלה על שולחן המשתמש (Desktop operating System).
  • יכולת גידול (Scalability): ענן המחשוב מאפשר גידול רב יותר בהיקפים ובמשתמשים במערכות. זאת בתנאי שרוחב הפס של התקשורת מאפשר זאת.
  • "מחשוב ירוק" : צריכה נמוכה יותר של אנרגיה ומניעת פגיעה באיכות הסביבה עקב היעילות הגבוהה יותר של עבודה בענן מחשוב.

סיכונים ואתגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תלות בספק: אחת הטענות המרכזיות נגד ענן המחשוב היא התלות באינטרנט ובספק. במקרה של תקלה הגורמת להפסקת עבודה במרכזי המחשבים של הספק או להפסקת תקשורת אל מרכזי המחשבים שלו. במקרה כזה אין לצרכן אמצעים להתאושש בעצמו מהתקלה. בשנת 2008 אירעו מספר אירועי תקלה בהם הופסקה עבודת ענני מחשוב של ספקים שונים לפרקי זמן של שעות. גם הפסקות עבודה מתוכננות אינן תלויות בארגון המשתמש אלא בספק והארגון המשתמש אינו יכול לתזמן אותן לפי צרכיו.
סיכון נוסף הקשור בספק הוא הפסקת עבודתו של הספק. הספק עלול להפסיק את פעילותו כתוצאה מקשיים או פשיטת רגל. השאלה היא כיצד נערכים למצב כזה כשהנתונים והמערכות נמצאים באתר הספק?
  • אבטחת מידע: קשר זה מתייחס לאפשרויות גישה של אנשים לא מורשים למידע סטטי (במרכז המחשבים של ספק ענן המחשוב) או גישה למידע בדרכו ממרכז המחשבים של הספק לעמדת הלקוח של המשתמש באמצעות האינטרנט.
  • פרטיות: חשיפה של מידע פרטי רב לספק ענן המחשוב העלול לעשות בו שימוש לרעה. בנוסף לכך חשיפה אפשרית כתוצאה מזליגת מידע כתוצאה מליקויים באבטחת המידע.
  • חוסר בהירות: ישנן הגדרות שונות של המושג ואי-הבנה של המשמעויות שלה.‏‏[1]
  • אינטגרציה בין שירותים מעננים שונים וממרכז המחשבים של הארגון: במקרים רבים שירותים ומערכות שמשרתים ארגון יהיו במספר ענני מחשוב ובמרכז המחשבים של הארגון. ביצוע אינטגרציה בין שירותים הנמצאים במרכזי מחשב שונים אינו פשוט ועשוי לחייב כלי תוכנה ייעודיים.
  • ניהול: ניהול התשתיות והמערכות הנמצאים במרכזי חיצוניים מורכב. כך למשל נדרש ביטול מופעים של מחשבים וירטואליים בענן המחשוב של הספק, שהופסק השימוש בהם ונדרש מעקב אחר צריכת המשאבים של מופעי מחשבים וירטואליים שבשימוש
  • רישוי: נדרש מודל שונה לניהול הרישיונות למוצרי תוכנה וחומרה על ידי ספק ענן המחשוב. המודלים הנוכחיים של יצרני תוכנה וחומרה מותאמים לארגונים ולצרכנים פרטיים ולא לענני מחשוב מרובי ארגונים וצרכנים. מודל רישוי שימומש ישפיע באופן ישיר על העלויות של הספק וכתוצאה מכך גם באופן עקיף על העלויות של הצרכנים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנושא של שיתוף משאבים לצרכנים שונים אינו חדש. תומאס ווטסון מיסד יבמ דיבר על חזון של מחשב אחד שיספק את שירותי המחשוב לעולם כולו. החל משנות ה-60 של המאה ה-20 פועלות לשכות שירות שהן מרכזי מחשבים שחילקו את משאביהם בין מספר רב של לקוחות ארגוניים. מנהלי מרכזי המחשבים נתקלו בבעיות עקרוניות של ניהול ענני מחשוב: חלוקת המשאבים בין לקוחות וחיוב הוגן של צריכת המשאבים. לאחר יצירת המחשב האישי ומערכת ההפעלה DOS הציג ביל גייטס חזון של מחשוב באמצעות חמישה מחשבים בעולם כלו.

מגמה נוספת החל משנות ה-90 היא מיקור חוץ של תשתיות ומערכות. אף על פי שהתשתיות מותקנות במרכז המחשבים של הארגון, נעשה שיתוף של משאב כוח האדם. לספק כוח אדם מיומן וידע הנצבר ממספר רב של ארגונים המאפשר התיעלות. ללקוח חסר משאב זה. יתרון זה של הספק הוא אחד המניעים לשימוש במיקור חוץ. החל מסוף שנות ה-90 סיפקו ספקי שירותי אינטרנט שירותי אירוח של יישומים ומידע בעיקר עבור צרכנים פרטיים או חברות קטנות.

חברת אמזון פיתחה בשנת 2002 מודל לענן מחשוב המבוסס על Web Services באמצעותם מופעלים שירותי מחשוב ענן. מאוחר יותר פיתחו חברות נוספות כמו יבמ מודלים למחשוב ענן, תוך שיתוף פעולה עם אוניברסיטאות. באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 גדל השימוש בתפיסת SaaS במימוש אפליקציות מוכנות במיוחד בתחום ה-CRM. כשהחברה שהובילה את השינוי משימוש במערכות CRM בתוך הארגונים לשימוש ב-SaaS הייתה חברת Salesforce.

ב-27 באוקטובר 2008 הכריזה גם חברת Microsoft על פלטפורמת מחשוב הענן שלה ששם הקוד שלה הוא Azure.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]