WiMAX

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף WiMax)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו ה-WiMAX

WiMAX (ראשי תיבות של Worldwide Interoperability for Microwave Access) הוא תקן לתקשורת אלחוטית לטווחים בינוניים. הוא מהווה תו למוצרים אשר מתאימים ועובדים על פי תקן ה-IEEE 802.16, שהוא חלק ממשפחת תקני ה-IEEE 802 של ארגון ה-IEEE, משפחת תקני ה-LAN (רשתות מקומיות) וה-MAN (רשתות במרחב עירוני). תקן IEEE 802.16 מתמחה בנקודות גישה המספקות שירותי תקשורת נתונים אלחוטית בפס רחב. זאת, באמצעות שידורי מיקרוגלים לטווח ארוך.

הפיתוח של תקן ה-WiMax החל באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20, בתמיכה של חברת אינטל. תקן ה-WiMAX תוכנן כשיפור ("הדור הבא") של תקן ה-Wi-Fi הנפוץ, אשר מאפשר העברת נתונים ברשת מקומית (LAN) למרחקים קצרים (עד עשרות מטרים). לטענת מקדמי התקן יתאפשר חיבור אלחוטי למרחק תאורטי של עד 50 קילומטר. ניסויים שנעשו מצביעים[דרוש מקור] על טווח של עד 15 קילומטר בתנאים סבירים (היעדר מכשולים גדולים בדרך, מזג אוויר נאה). משדרי ה-WiMAX נקראים "תחנות בסיס" (base stations) והם דומים במהותם לתחנות הבסיס הסלולריות.

לתקן שתי גרסאות עיקריות, אחת בתדרים שמעל 10GHz ואחת בתדרים שבין 2-10GHz.

ציפיות מהתקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת בסיס של WiMax בליטא

תקן ה-WiMAX תוכנן להציב תחרות ישירה לטכנולוגיות הפס הרחב שהיו נפוצות בזמנו, בעיקר טכנולוגיות ה-ADSL וה-DOCSISאינטרנט בכבלים). תקן ה-WiMAX תוכנן לספק חיבור תשתית לאינטרנט וגם שירותי טלפוניית IP שיתחרו בשוק הטלפונים הסלולריים, ואף שירותי טלוויזיית IP.

אף שישנם רבים שקשרו בין WiMAX לבין הדור הבא של הרשתות הסלולריות ("דור ארבע"- 4G), לצידה התפתחה טכנולוגיה מתחרה הקרויה LTE (ראשי תיבות של Long Term Evolution), שלבסוף זכתה לתפוצה רחבה והפכה למזוהה עם 4G.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר הראשונה בישראל בה הופעלה טכנולוגית WiMax היא שדרות[1]. העיר חוברה למערכת בניסוי של החברות 012 סמייל ואלווריון (שפיתחה נקודות גישה, ציוד קצה, אמצעי ניהול ואפליקציות ל-WiMax). ב-5 ביוני 2008 הופעל ניסוי דומה של חברת מירס בשיתוף עם בזק בינלאומי בערים אשקלון (בה התבצעו ניסויים ביטחוניים ב-WiMAX) ותל אביב[2].

הרגולטור וחברות הסלולר ייאלצו גם להתמודד עם הופעתם של שירותי שיחה שלא שילמו רישיון מפעיל. בסוף נובמבר 2008 הודיעו במשרד התקשורת על צעדי אכיפה שיינקטו כנגד חברות ששוכרות בזול חבילת רוחב פס, ומשתמשות בה בשיטת ה-Callback כדי להעביר שיחות VoIP בינלאומיות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא WiMAX בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]