שדרות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שדרות
Coat of arms of Sderot.svg
שדרות מגבעת ינצ'יק
שדרות מגבעת ינצ'יק
שם בערבית سديروت
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה אלון דוידי
גובה ממוצע ‎89‏ מטר
תאריך ייסוד 1951
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 24,016 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎80
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎4.0%‏ בשנה עד סוף 2016
  - צפיפות אוכלוסייה 3,812 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎45
תחום שיפוט 6,300 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎175
31°31′40″N 34°35′40″E / 31.5277700926378°N 34.5944999231765°E / 31.5277700926378; 34.5944999231765
מדד חברתי-כלכלי - אשכול 4 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3714
    - דירוג מדד ג'יני
‎198
לאום ודת
יהודים: 93.9% ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0% ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0% דרוזים: 0% אחרים: 6.1%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 11.0%
גילאי 5 - 9 7.5%
גילאי 10 - 14 6.2%
גילאי 15 - 19 6.8%
גילאי 20 - 29 18.9%
גילאי 30 - 44 18.3%
גילאי 45 - 59 16.4%
גילאי 60 - 64 4.6%
גילאי 65 ומעלה 10.4%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
חינוך
סה"כ בתי ספר 12
–  יסודיים 9
–  על-יסודיים 6
תלמידים 2,938
 –  יסודי 1,700
 –  על-יסודי 1,238
מספר כיתות 146
ממוצע תלמידים לכיתה 20
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015)
פרופיל שדרות נכון לשנת 2015 באתר הלמ"ס
http://www.e-sderot.org.il/Openning.asp

קואורדינטות: 31°31′40″N 34°35′40″E / 31.5277700926378°N 34.5944999231765°E / 31.5277700926378; 34.5944999231765

שְׂדֵרוֹת (להאזנה (מידע · עזרה)) היא עיר במחוז הדרום בישראל, סמוך לקצה הצפון-מזרחי של רצועת עזה. הוקמה בשנת 1951 והוכרזה כעיר בשנת 1996.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדרות הוקמה בשנת 1951, בסמוך לאדמות הכפר הערבי נג'ד (בערבית: نجد), שתושביו נטשו אותו במהלך מלחמת העצמאות, תחילה כמעברה לעולים מכורדיסטן ואיראן. בשנת 1955 הוקמו במקום הבתים הראשונים בהם שוכנו חלק מבני המעברה[2]. היא קיבלה את שמה על שם שדרות האקליפטוסים הנטועים לאורכה, שנטיעתן סיפקה תעסוקה לתושבי היישוב.

חגיגת יום העצמאות בבית הספר בשדרות בשנות ה-50

במשך שנות ה-50 קלטה שדרות עולים רבים ממרוקו ומרומניה, ובשנת 1958 הוכר היישוב כמועצה מקומית. בראשית שנות ה-60 צמחה האוכלוסייה בשדרות במידה ניכרת והגיעה לכ-6500 תושבים בשנת 1963[3]. בשנת 1968 היו בשדרות כ-8000 תושבים, כ-85% יוצאי מרוקו, 7% מרומניה והשאר מארצות שונות[4].

בשנות ה-90 קלט היישוב עולים מאתיופיה ומחבר המדינות. ממדינות ברית המועצות לשעבר (בעיקר מאזור הקווקז) הגיעו לעיר למעלה מ-10,000 עולים, שהכפילו למעשה את אוכלוסיית העיר.

בשנת 1996 הוכרה שדרות כעיר.

בתחילת שנות ה-2000 קודמה תוכנית להקמת שכונה של 1000 יחידות דיור חדשות בעיר[5].

העיר באינתיפדה השנייה ולאחריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר שדרות שוכנת במרחק של מעט יותר מקילומטר מרצועת עזה - עובדה אשר השפיעה על מצבה הביטחוני. מתחילתה של האינתיפאדה השנייה נורו על העיר רקטות "קסאם" רבות מספור מרצועת עזה. מרביתן לא גרמו נזק פיזי, אולם היו בהן גם כאלה שגרמו להרוגים ונזק לרכוש. גם עם דעיכתה של האינתיפאדה לא שב השקט אל שדרות, והיא המשיכה לסבול מהפגזות של רקטות. עם ביצועה של תוכנית ההתנתקות והשלמת הנסיגה הישראלית מרצועת עזה, הפך ירי הקסאם תכוף יותר ונזקו גבר.

מפעל בשדרות עולה באש בעקבות פגיעת רקטה, 28 ביוני 2014
חנוכיה עשויה טילי קסאמים שנפלו בעיר
אחד מבתי המגורים המקוריים שהוקמו ביישוב בראשית ימיו
אוסף טילי קסאם שנפלו בעיר שדרות
אחד מן המקלטים נגד רקטות המצויים בעיר
פרויקט מיגון בתי המגורים בעיר, 7/2010
השוק של שדרות
פסיפס "בנוסח רנואר" על קיר בית בשכונת בן-גוריון בשדרות
מנגן הנבל בכיכר על שם אדמונד ספרא

ירי הרקטות מהרצועה הוביל את צה"ל לבצע מבצעים על מנת לצמצם את הירי, כדוגמת מבצע גשמי קיץ, שהחל ביוני 2006. בנובמבר 2006, לאחר תקופת הפגזות קשה יחסית, הושגה הפסקת אש בין ישראל לחמאס וירי הקסאם צומצם אם כי לא הופסק כליל. באפריל 2007 החלה הידרדרות מחודשת בגזרת גבול הרצועה כאשר עשרות רקטות נורו אל העיר וסביבתה בבוקר יום העצמאות. ההסלמה נמשכה לתוך חודש מאי, אז גבר מאוד ירי הרקטות אשר גרם לנפגעים ולפינוי חלקי של תושבים מהעיר.

לאחר רגיעה מסוימת התחדש ירי הקסאמים לעבר העיר אם כי בתדירות בינונית ונמוכה[דרושה הבהרה]. בחודשים ינואר ופברואר 2008, חלה הסלמה נוספת במצב כאשר בעקבות הירי נפגעו מספר רב יחסית של אזרחים ובהם ילדים. במהלך תקופה זו נורה אל העיר מספר שיא של רקטות (כ-50 ביום), אשר גרמו לפגיעות ברכוש ובנפש. פגיעות אלו הובילו את צה"ל לפתוח במבצע חורף חם בניסיון לצמצם את הירי.

בדצמבר 2008, הגיע סבב נוסף של ירי רקטות לעבר תושבי העיר עובדה אשר הייתה אחד הגורמים לפריצתו של מבצע עופרת יצוקה.

בשדרות קיימת מערכת "צבע אדום" (לשעבר "שחר אדום") המתריעה על ידי אזעקה על ירי רקטות קסאם בערך 10–15 שניות לפני נחיתת הרקטות. רק לעתים רחוקות מונעת התרעה זו נזק, אולם היא יכולה להציל חיי אדם אם יספיקו למצוא מחסה באחד מעשרות המבנים הממוגנים שפוזרו בעיר.

ביולי 2014 נורו רקטות אל העיר וגרמו לנזק. ירי זה, לשדרות וליתר יישובי עוטף עזה, הוביל ליציאת צה"ל למבצע צוק איתן, ביולי-אוגוסט 2014, שבמהלכו נורו רקטות רבות לעבר העיר. חלק מהן יורטו על ידי כיפת ברזל, אך אחדות מהן פגעו בעיר וגרמו לפצועים ולנזק.

נתונים סטטיסטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2016, מתגוררים בשדרות 24,016 תושבים (מקום 80 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.0%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2015, לשדרות דירוג של 4 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015) היה 74.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2014 היה 6,586 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,465 ש"ח).[6]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר מהווה לעתים סמל לפריפריה הישראלית, למשל בביטוי "מסעודה משדרות". עם זאת הצמיחה מתוכה כמה פוליטיקאים ידועים. הבולט שבהם הוא עמיר פרץ, ששימש כראש המועצה המקומית ולאחר מכן כיהן כיושב ראש ההסתדרות, עמד בראש מפלגת העבודה בבחירות לכנסת השבע עשרה וכיהן כשר הביטחון בממשלת ישראל השלושים ואחת בזמן מלחמת לבנון השנייה. פרץ המשיך להתגורר בשדרות בזמן שכיהן בתפקידים אלה. בנוסף, גר בשדרות הרב אריה גמליאל שהיה ח"כ מטעם ש"ס במשך שנים. חבר הכנסת לשעבר יהונתן יפרח מהמערך, שימש כראש המועצה המקומית של שדרות לפני הפיכתה לעיר.

שכונות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר שדרות מחולקת לשמונה שכונות:

  • נאות אביב (שכונת נירעם)
  • נאות הנשיא (שכונת הורד)
  • נאות המייסדים
  • נאות הדקל
  • ברית ערים (נווה אשכול)
  • שכונת בן-גוריון (שכונת קסדור)
  • נאות הנביאים (אתר חירום)
  • נאות יצחק רבין (שכונת מ'3)

שכונות בבנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שכונת האחוזה
  • שכונת המוזיקה
  • שכונת נאות שקמה
  • שכונת בן - גוריון ב'
  • מתחם 9
  • מתחם 10[7]

ראשות המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש המועצה הראשון שנבחר היה יצחק זכאי. בשנת 1962 הוא התפטר ופינה את מקומו ליהונתן יפרח שהנהיג את המועצה עד סוף 1973. את האופוזיציה בעיר הנהיג בראשית שנות ה-70 יצחק טריקי, שסיעתו החזיקה מספר מושבים במועצה. בסוף 1973 הסתיימו הבחירות למועצה ללא הכרעה ברורה, כאשר המערך בראשות יפרח ורשימה עצמאית של טריקי קיבלו כל אחת ארבעה מנדטים ומנדט תשיעי היה בידי חנניה עמוס מהמפד"ל. בתקופת כהונת המועצה התחלפו המכהנים בראשות העיר מספר פעמים. פעמיים, ב-1973 וב-1978 כיהן עמוס בראשות המועצה בתמיכת הרשימה העצמאית של טריקי[8]. בשאר הזמן כיהן בראשות המועצה נציג של המערך, תחילה יפרח, ולאחר תפטרותו, יעקב אלקבץ. בשנת 1978 זכה חנניה עמוס בבחירות לראשות המועצה והוא כיהן בתפקיד עד 1983, עת הפסיד בסיבוב שני לעמיר פרץ.

בשנת 1983 נבחר לראשות המועצה עמיר פרץ שהחזיר את ראשות המועצה לידי המערך. בשנת 1989 נבחר דוד בוסקילה לראשות המועצה והוא החזיק בתפקיד עד שנת 1998, עת הודח בידי אלי מויאל, אשר שימש כראש העירייה עד 2008. מויאל זכה לכיסוי תקשורתי נרחב לאחר שהחל ירי קסאמים על שדרות. מויאל שובץ למקום ה-40 ברשימת הליכוד לכנסת ה-17, אולם לא נבחר לכנסת. בבחירות המוניציפליות שהתקיימו ב-11 בנובמבר 2008 לא התמודד מויאל פעם נוספת, ודוד בוסקילה נבחר שוב לראשות העיר. בבחירות שהתקיימו ב-22 באוקטובר 2013 נבחר לראשות העיר אלון דוידי, שהגיע לשדרות יחד עם גרעין תורני בשנת 1995/6.

בשנת 2011 סבלה שדרות מקשיים כלכליים ומונה לה חשב מלווה. בשנת 2015 הוחלף החשב המלווה לבקשת ראש המועצה, בטענה שהחשב המלווה היה קשוח מדי[9].

תעשייה וכלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדרות הוקמה כעיירת פיתוח שיועדה להיות עיר שתושביה עוסקים בתעשייה. בעיר אזור תעשייה גדול ומפעל תעשייה אף מופיע בסמל העיר. בעיר נמצאים מספר מפעלים גדולים של חברות "אסם", "שטראוס" "עלית", "תפוד", "עוף קור" ו"הולנדיה". בשנת 2001 הקימה חברת ההיי-טק אמדוקס שלוחה בשדרות. מול תחנת הרכבת של העיר הושלמה בקיץ 2015 בנייתו של מרכז הקניות מול 7.

ירי הקסאם המתמשך מאז תחילת שנות ה-2000 גרם להדרדרות בכלכלת העיר ובתעסוקת תושביה. לפי טענת ועד העסקים הקטנים בשדרות (2008) לפחות 20% מהעסקים הקטנים שהיו קיימים לפני 2001 נסגרו או עברו ליישובים הסמוכים (נתיבות, אופקים, אשקלון, קריית גת) וחלק נכבד מאותם 20% אף הכריזו על פשיטת רגל. בשנת 2007, לאחר מאבק ממושך זכו העסקים הקטנים בשדרות לתמריץ חד פעמי בגובה שכר המינימום לכל בית עסק, וזאת על מנת לעזור לקיים את העסקים. בשנת 2004 הגיעה שיעור האבטלה בשדרות ל-20%[10].

מאז, שיעור האבטלה בשדרות ירד בצורה משמעותית ובשנת 2009 עמד על כ-7%[11] .

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תושבים ליד פוסטרים במהלך פסטיבל קולנוע דרום

שדרות נודעת כעיר אשר הצמיחה אנשי תרבות ידועים רבים. מהעיר יצאו מוזיקאים כקובי אוז, תומר אלבז וחיים אוליאל וכן להקות רבות ביניהן "טיפקס", "כנסיית השכל", הזמר מיכה ביטון מקים להקת "טאנארה", "הסוכריות", "הגדת הבריות" ו"שפתיים". הלהקות משדרות (ביחד עם להקות נוספות מהסביבה, שהבולטת ביותר היא להקת אלג'יר) מתאפיינות בדרך כלל בעירוב של רוק עם אלמנטים של מוזיקה מזרחית. בתקשורת אף נוצר על רקע זה המושג "סצנת הרוק של שדרות", בעוד שלמעשה רובם של מוזיקאים אלה פעלו ופועלים בסופו של דבר במסגרת סצנת הרוק התל אביבית.

הסופרים שמעון אדף ויהודה אבוטבול (כותב הספר "שני אחים בסאפי"), וכן גם מירי בוהדנה והשחקן והמוזיקאי מאור כהן הם ילידי שדרות גם כן.

בשנת 1999 הוקם בעיר סינמטק שדרות. החל משנת 2001 מתקיים בו פסטיבל קולנוע דרום בשיתוף עם מכללת ספיר הסמוכה לעיר.

רב העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרב העיר כיהן הרב דוד בר חן במשך 38 שנים, עד לפטירתו.

כיום[דרושה הבהרה] מכהן באופן זמני כממלא מקום רב העיר הרב משה הבלין רבה של קריית גת

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפעל ההזנה בבית הספר בשדרות בשנת 1950–1956
מכללה אקדמית ספיר

אחוז הזכאים לתעודת בבגרות מבין כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ד (2013–2014) עלה ל 73.43%.

השכלה גבוהה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסמוך לשדרות נמצאת המכללה האקדמית ספיר, בה לומדים כ-8,000 סטודנטים, רבים מהם מתגוררים בעיר. מ-1998 המכללה היא מוסד אקדמי מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

חינוך בלתי פורמלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשדרות החינוך הבלתי פורמלי נמצא תחת ניהול המתנ"ס בשיתוף מנהל חברה ונוער ועיריית שדרות. החינוך הבלתי פורמלי מציע עבור בני הנוער בכיתות ד'-י"ב שלל פעילויות. עמותת "חברים למען החברה" תומכת בתיאום עם אגף הרווחה, אגף החינוך, המתנ"ס, תחנת המשטרה המקומית ומסגרות אחרות בפעילויות מגוונות המיועדות לילדים ונוער ממשפחות במצוקה ולתלמידי בתי הספר התיכונים בתחום החינוך הבלתי פורמלי. בנוסף הוקמה בשדרות לפני 3 שנים מועצת נוער עירונית, גוף דמוקרטי א-פוליטי המקבל החלטות הנוגעות בסוגיות נוער כמו: אלכוהול, עישון, צבא וכדומה ובהפעלת פרויקטים לקהילה ונוער כמו: מסיבות, כנס מתגייסים, יקיר העיר ועוד.

בשדרות פועלות שש תנועות נוער והן:

  • שני סניפים של תנועת אריאל: סניף בנים וסניף בנות. שני הסניפים הם הגדולים ביותר בעיר עם כ-300 חניכים והם פועלים כ10 שנים, תוך הפרדה בין בנים לבנות.
  • שני סניפי בני עקיבא: סניף אגוז לעדה האתיופית באתר החרום, וסניף בני עקיבא הזית הנמצא ברחוב הזית. הסניף גדול ווותיק מביניהם, פעיל כבר יותר מ-40 שנים.
  • בעיר פועל מאז הקמתה גם קן של תנועת הנוער העובד והלומד, המפעילה קן לילדים ונוער במשך השבוע וגם בחופשות.
  • בנוסף, מזה 13 שנים פועל בהצלחה שבט הצופים "סיני" המנוהל על ידי מתנדבי שנת שירות ומונה קרוב ל-100 ילדים תושבי העיר. גרעין זה שלח בעבר קבוצות שונות למדינות בחו"ל, ופועל למען דיאלוג בין נערים, תושבי שדרות, לערביי השטחים וערביי מדינת ישראל.
  • תנועת מקום בלב הפועלת מכיתה ז'-י"ב ומדריכיה הם תלמידי ישיבת ההסדר או סטודנטיות דתיות בשכר. תנועת מקום בלב ממומנת על ידי המרכז הישראלי של OU בישראל.

מסגרות הנוער הנוספות הן: אתגרים, מרכז מחשוב, נטע, פותחים עתיד, מועדון בן-גוריון, מועדון אפיקי אור, מל"ש (מרכז לימודי שדה) של החברה להגנת הטבע, משצ"ים, SYL, מד"צים במרום ועוד.

חינוך דתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשדרות קיימת מזה כ-16 שנים ישיבת הסדר בשם "אפיקי דעת" ושלוחתה ישיבת לב לדעת.

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקייטפארק בשדרות

קבוצות ספורט עירוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחמי ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סקייטפארק: בשדרות הוקם לאחרונה סקייטפארק סמוך לפארק שדרות, הכניסה היא ללא תשלום והיא אוסרת על כניסה לרוכבי אופניים וקורקינט. סמוך לסקייטפארק הוקם שביל אופניים באורך של כ-150 מטרים.
  • אצטדיון כדורגל: במערב שכונת בן-גוריון, צמוד לבית הספר "גוטווירט", יוקם אצטדיון כדורגל שיכיל 3,000 מקומות ישיבה, ויארח משחקים בליגות הדרום. ביציע המערבי של האצטדיון, יוקם מתחם חנויות גדול.
  • אולם ספורט ע"ש "גיטיס": אולם הספורט הוקם בשנת 1983 ובו מגרש כדורסל ובו כ-584 מקומות ישיבה. באולם גם חדר התעמלות קרקע וחדר איגרוף.
  • מרכז פיס קהילתי: במרכז חדר כושר ממוגן, מזרני התעמלות ומאחורי המרכז הוקם מגרש כדורגל וכדורסל ובו המשטח בנוי מדשא סינתטי וליד המגרש גם פרגולה למזמינים. במרכז גם קיר טיפוס במתחם של 50 מ"ר.
  • פאטיו: ליד הבריכה העירונית הוקם ה"פאטיו" ובו 3 מגרשי טניס, מגרש כדורסל ומגרש כדורגל העשויים מאספלט. בעתיד עשוי להחליף מגרש הטניס את משטחו במשטח חימר.
  • מרכז פיס לחינוך גופני: המרכז נמצא בתוך בי"ס למדעים אלון ובו אולם התעמלות גדול וציוד לחינוך גופני וכמו כן גם רשת כדורעף.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת רכבת שדרות

בשנת 2013 החלה לפעול תחנת הרכבת שדרות כחלק מפרויקט מסילת ב"ש-אשקלון (תת"ל 14) שקודם בוועדה לתשתיות לאומיות ושיכלול תחנות נוסעים באופקים נתיבות ושדרות, בתחנה עוברות אחת לשעה רכבות בשני הכיוונים בקו באר שבע - הוד השרון.

במרכז שדרות קיימים שני רציפי אוטובוסים משני צדיו של כביש מנחם בגין ועוברים בהם אוטובוסים משדרות ליישובים: באר שבע, נתיבות, אופקים, אשקלון, אשדוד, תל אביב, ירושלים, רחובות וקיבוצי המועצות האזוריות שער הנגב, אשכול וחוף אשקלון.

הטבות בחקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[12] בהיותו אחד מיישובי עוטף עזה, ניתנת לתושביו הטבת מס בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[13]

קיבוץ מגוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגוון הוא קיבוץ עירוני המשתייך לתנועת הקיבוץ הארצי. הקיבוץ נוסד בשנת 1987 ובשנת 2005 היו בו כ-50 חברים, כיום מונה הקיבוץ כעשר משפחות.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אהרון (אהרל'ה) כהן, תולדות הקמתן של עיירות הפיתוח בנגב המערבי: שדרות, אופקים, נתיבות, ספריית בית אל, 2016.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שדרות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גודל האוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016. צפיפות אוכלוסייה על פי גודל האוכלוסייה חלקי שטח שיפוט של הרשות המקומית.
  2. ^ נפתרה התעלומה- בת כמה שדרות? - שדרות -שדרונט פורטל שדרות ועוטף עזה
  3. ^ מ. בן אלוליום של חול - בעיירת פיתוח, דבר, 18 בספטמבר 1963
  4. ^ שדרות, דבר, 18 באוקטובר 1968; המשך
  5. ^ גדי גולן, ‏שדרות: שכונה חדשה בת 1,000 יח"ד, באתר גלובס, 15 ביולי 2001
  6. ^ פרופיל שדרות באתר הלמ"ס
  7. ^ הילה ציאון‏, שדרות: אושרה הקמת שכונה חדשה עם 1,550 דירות, באתר וואלה! NEWS‏, 16 במרץ 2017
  8. ^ עזרא ינוב, הקרוסלה של שדרות, מעריב, 27 בינואר 1978
  9. ^ בג"ץ 4002/15
  10. ^ גדי גולן, ‏שדרות: 13% אבטלה ובריחת משקיעים, באתר גלובס, 29 ביוני 2004
    שדרות מאפייני אוכלוסייה ותעסוקה 2004 - תמונת מצב, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, 18 בנובמבר 2004
  11. ^ מיכל גרינברג, רחוק מהעין: הפריפריה בדרך לקריסה, באתר nrg‏, 19 בפברואר 2009
  12. ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
  13. ^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור מסוים מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו רשימת היישובים המזכים לשנת 2016, באתר של רשות המסים
  14. ^ צביקה רובינגר, לא רק קסאמים, באתר mynet‏, 3 באוגוסט 2008