לדלג לתוכן

אבובית הכליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אבובית הכליה
שיוך נפרון עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
FMA 15627 עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד MeSH A05.810.453.736.560 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D007684 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0022674 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
איור של נפרון. בחלק העליון של האיור, גופיף הכליה המורכב מהפקעית (נימי דם) ומקופסית באומן. בהמשך לקופסית נמצאת האבובית המקורבת, אחריה לולאת הנלה עם הזרוע היורדת והזרוע העולה, האבובית המרוחקת ולבסוף הצינור המאסף. בחלקו השמאלי של האיור מתוארת מערכת כלי הדם הצמודים לנפרון. בין הנפרון לנוזל הבין-תאי לכלי הדם, עוברים מים ומומסים הלוך ושוב
חלקי הנפרון

אַבּוּבִית הַכִּלְיָה (TA: tubulus renalis) היא מקטע תפקודי בנפרון האמון על ספיגת מים, מלחים וחומרים מומסים חזרה אל הדם בתהליך סינון הדם והפקת השתן בכליה. לאחר סינון הדם בפקעית אל תוך חלל קופסית באומן, זורם התסנין אל אבובית הכליה, שם מתבצעת הספיגה דרך תעלות יונים ומשאבות בתאי האפיתל המצפים את חלל האבובית. יתרת הנוזלים, יחד עם חומרי הפסולת, מתנקזים אל תוך השופכן ומהווים את השתן. אורכה של כל אבובית הוא כ-3 ס"מ, וקוטרה כ-20 מיקרון.

אלמלא האבובית, היה מופרש כל התסנין מהגוף דרך השתן, ותוך זמן קצר היו מתנקזים כל נוזלי הגוף החוצה. במטרה למנוע אובדן כל המים שבפלזמה יחד עם המומסים החשובים לגוף שבהם, מתקיים באבובית תהליך ספיגה חוזרת אל הנוזל הבין-תאי שמחוץ לאבובית ומשם לדם.

מבנה היסטולוגי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת האבוביות של הכליה מורכבת מהאבובית המקורבת, לולאת הנלה, האבובית המרוחקת והצינור המאסף. לכל אחד ממרכיבים אלו יש מאפיינים היסטולוגיים ספציפיים. האבובית המקורבת היא קטע התחלתי מפותל, המונח בתוך הקליפה ומאופיין בגבול אדום מודגש בשולי הנהור, כתוצאה מקיומו של brush border של האפיתל עצמו. ניתן לראות במיקרוסקופ אלקטרוני כמות גדולה של מיטוכונדריה שמספקת את האנרגיה הדרושה לפעילות האבובית, אשר בה מתבצעת ספיגה פעילה של שני שלישים מהחומרים המופרשים בתסנין הראשוני. מאפיין נוסף הוא קיומם של אינטר-דיגיטציות בין התאים, המביאה לטשטוש הגבולות בין התאים. אבובית זו בנויה משני חלקים: החלק המפותל, ולאחריו החלק הישר, היורד לכיוון הליבה.

לולאת הנלה היא קטע אמצעי ישר המונח בתוך הפירמידה שבלשד הכליה. קטע זה יוצר צורת פרסה. האבובית בלולאת הנלה היא דקה מאוד ובעלת נהור צר. התאים שטוחים יחסית ואין מבנה של brush border. האבובית המרוחקת, קטע סופי מפותל המונח בקליפה, מרכזת את השתן ומחמיצה אותו. גם בה אין brush border ויש אינטר-דיגיטציות פחותות, ולכן ניתן לזהות גבולות בין תאים. הנהור בה רחב יותר. החלק האחרון הוא הצינור המאסף, הדומה מבחינה היסטולוגית לאבובית המרוחקת, עם תאים שטוחים ונהור רחב יותר. בצינור שני סוגים של תאים: principal ו-intercalated.

מחלות האבובית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • חמצת אבובית הכליה – תופעה שבה האבובית לא מצליחה לסלק חומצות מהדם אל השתן וכתוצאה מכך מצטברת חומצה בדם. יש ארבעה סוגי חמצת, והטיפול מותנה בסוג. בחמצת תורשתית הטיפול יכול להיות על ידי שתיית סודה לשתייה. בחמצת לא תורשתית לרוב מספיק לשתות נוזלים רבים ואכילת מזונות משתנים.
  • גליקוזוריה – תופעה שבה מופרש גלוקוז מהדם, על אף שרמת הגלוקוז בדם נורמלית או אף נמוכה מהנורמה כתוצאה מהפרשה זו. גליקורוזיה עלולה להיות גורם לסוכרת ואין לה טיפול תרופתי.
  • תסמונת פנקוני – קשורה בחמצת אבובית הכליה מסוג 2, זוהי הפרעה הגורמת להפרשת יתר של גלוקוז, ביקרבונט, חומצות אמינו ופוספטים מהדם אל השתן. יכולה להיות תורשתית, כתוצאה של מחסור בוויטמין D או כתוצאה מספיגת מתכות כבדות בגוף.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.