הצגת המקור של הדף "אברהם יצחק הכהן קוק"

{{פירוש נוסף|נוכחי=רב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל|אחר=נכד אחיו, ראש ישיבה ב[[רחובות]]|ראו=[[אברהם יצחק קוק (רחובות)]]}}
{{מפנה|הרב קוק|קוק}}
{{אישיות רבנית
| שם = הרב אברהם יצחק הכהן (הראי"ה) קוּק
| שם בשפת המקור = -
| תמונה = File:ירושלים - הרב הכהן קוק-JNF035679.jpeg
| כיתוב = הראי"ה קוּק. [[ה'תר"פ]], [[1920]]
| מקום לידה = [[גריבה]] {{לטב|Grīva (Daugavpils)}}, [[האימפריה הרוסית]]
| מקום קבורה = [[בית הקברות היהודי בהר הזיתים]], [[ירושלים]]
| תאריך לידה עברי = [[ט"ז באלול]] [[ה'תרכ"ה]]
| תאריך פטירה עברי = [[ג' באלול]] [[ה'תרצ"ה]]
| מקום פעילות = [[ז'יימליס]], [[באוסקה]], [[יפו]], [[לונדון]], [[ירושלים]]
| רבותיו = הרבנים [[אליהו דוד רבינוביץ' תאומים|אדר"ת]] (חותנו), [[ראובן הלוי לוין]], [[חיים אברהם שפירא]], [[אליעזר דון יחיא]], [[נפתלי צבי יהודה ברלין|הנצי"ב מוולוז'ין]], ([[שלמה אלישיב]] בעל ה[[לשם]] (חלקית))
| תלמידיו = הרבנים [[צבי יהודה הכהן קוק]] (בנו), [[יעקב משה חרל"פ]], [[אברהם שדמי]], [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]], [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]] [[יצחק אריאלי]], [[מר שושני|מר שושני הלל פרלמן]], [[אריה לוין]], [[משה צבי נריה]], [[שלום נתן רענן]] (חתנו), [[שאול ישראלי]], [[יהושע קניאל (רב)|יהושע קניאל]]
| חיבוריו = ראו [[כתבי הראי"ה]]
| בת זוג = אלטה בת שבע הכהן קוק-תאומים (זיווג ראשון), רייזר רבקה הכהן קוק-תאומים (זיווג שני)
| צאצאים = הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]]
| מספר צאצאים = 4
| חתימה = [[קובץ:Signature_kook.jpeg|150px]]
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
| שם התפקיד = [[הרב הראשי לישראל]] האשכנזי
| למניין = 1
| התחלת כהונה = [[1921]]
| סיום כהונה = [[1 בספטמבר]] [[1935]]
| הבא בתפקיד = הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]]
| סוג שותפות = רבנות
| שותף לשלטון = הרב [[יעקב מאיר]] [[הראשון לציון]] (הרב הספרדי)
}}
| תפקיד2 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=ה[[רב]] ה[[אשכנזים|אשכנזי]] של [[ירושלים]]
|למניין=
|התחלת כהונה=[[1919]]
|סיום כהונה=[[1 בספטמבר]] [[1935]]
|הבא בתפקיד=הרב [[צבי פסח פרנק]]
|הקודם בתפקיד=הרב [[חיים ברלין]]
}}
| תפקיד3 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=תפקידים נוספים
|פירוט =*ראש [[ישיבת מרכז הרב]]
*[[רב ראשי|רבה הראשי]] של יפו והמושבות
*[[הרב הראשי לירושלים]]
}}
}}
הרב '''אברהם יצחק הכהן קוּק''' ([[7 בספטמבר]] [[1865]], [[ט"ז באלול]] [[ה'תרכ"ה]] – [[1 בספטמבר]] [[1935]], [[ג' באלול]] [[ה'תרצ"ה]]), המכונה גם '''הראי"ה''' (ראשי תיבות של שמו){{הערה|1=ולעיתים '''הרא"ה''', '''רואה האורות''' (גם רמז לשם משפחתו: ב[[יידיש]] '''קוק''' פירושו "הבט" או "הסתכל").}}, '''הרב קוּק''' בציבור הרחב ו'''מרן הרב זצ"ל''' או '''הרב''' על ידי ממשיכי דרכו{{הערה|לדוגמה, {{אוצר החכמה|הרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]]|קול הנבואה|156277|ראש דבר||עמוד דיגיטלי=18}}}}, היה [[פוסק]] ו[[הוגה דעות]], מגדולי ה[[רב]]נים ב[[ארץ ישראל]] במחצית הראשונה של [[המאה ה-20]]. נחשב לאחד מאבות [[ציונות דתית|הציונות הדתית]]. הגותו [[כתבי הראי"ה|שעלתה על הכתב]], בעיקר בתחומי ה[[הלכה]], ה[[אגדה (יהדות)|אגדה]], ה[[פילוסופיה יהודית|פילוסופיה]] וה[[מוסר (יהדות)|מוסר]], היא מרכיב משמעותי בהשקפת העולם של זרמים שונים בציונות הדתית, בהגות ה[[ציונות|ציונית]] הכללית{{הערה|[[שלמה אבינרי]], '''הרעיון הציוני לגוניו''', תל אביב: הוצאת [[עם עובד]], 1980, עמודים 217–226}}{{הערה|אברהם הרצברג, '''הרעיון הציוני''', ירושלים: [[כתר הוצאה לאור]], תש"ל־1970, עמוד 319.}}, ובהגות היהודית בכללה, ובכלל זה ב[[אורתודוקסיה מודרנית|אורתודוקסיה המודרנית]]. [[פסיקת הלכה|פסיקותיו]] מהוות בקרב הציונות הדתית יסוד ל[[הלכות מדינה|פסיקה ביחס לשלטון יהודי]] בימינו, [[מצוות התלויות בארץ]] ועוד{{הערה|ראו למשל בעניין [[היתר המכירה]] ב[[שו"ת]] [[יביע אומר]] (חלק י [[יורה דעה]] סימן לח): "וכן הנהיג למעשה הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, וכמו שהאריך הרחיב בטוב טעם ודעת במבוא לספרו [[שבת הארץ]], ובשו"ת משפט כהן (סימן סג), וב[[אגרות ראיה]] (סימן תקנה)".}}.

הרב קוק עלה ל[[ארץ ישראל]] בראשית ימי [[העלייה השנייה]], ופיתח משנה [[פילוסופיה|פילוסופית]]־[[קבלה|קבלית]] שהתמודדה עם ה[[מודרניות]]{{הערה|פרופ' [[שלום רוזנברג]], פוסט מודרניזם - פרספקטיבה יהודית, תוך וקליפה בתרבות המערבית, עמודים 42–43{{ש}}
פרופ' [[רבקה ש"ץ אופנהיימר|רבקה ש"ץ-אופנהיימר]], תרומתה של משנת הרב קוק להגות יהודית מתחדשת, עמודים 349–353{{ש}}
ד"ר ברוך כהנא, זמנו של משורר האהבה: משנת הרב קוק בדורנו, דעות 71: "לא כן הרב קוק. הוא מקבל את אי-נמנעותו של המודרניזם לא רק בגלל עוצמתו הבלתי ניתנת לעצירה. הרב ראה את הערכים המודרניים כאור אלוהי אמיתי, שלא רק שאי אפשר להתנגד להתגלות שלו אלא אסור לעשות זאת."{{ש}}
הרב [[דן בארי]], שיעורים על שמונה קבצים, קובץ א.{{ש}}
לילך בר בטלהיים, מושג הצמצום ופנתיאיזם בכתבים הלא ערוכים של הרב קוק, דעת, כתב עת לפילוסופיה יהודית וקבלה, עמודים 293-335}} והייתה אוהדת ביחס ל[[ציונות]] ול[[היישוב|יישוב החדש]]. הוא התמנה לרבן של [[יפו]] ו[[מושבה|המושבות]], ולאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] ל[[רבה האשכנזי של ירושלים]]. הוא הקים את [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנות הראשית לארץ ישראל]] וכיהן כרב הראשי האשכנזי הראשון, וכן ייסד את [[ישיבת מרכז הרב]] בירושלים ועמד בראשה. פעילותו עוררה התנגדות חריפה מצד חוגים חרדים קנאיים.

== ביוגרפיה ==
=== שנותיו הראשונות ===
[[קובץ:הרב קוק בעלותו לישראל.jpg|שמאל|ממוזער|180px|הרב קוק כרבה של העיירה זוימל, תרמ"ח]]

הרב קוק נולד בעיירה גריבה (Grīva) שב[[גוברנייה|פלך]] [[ויטבסק]] ב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]], כיום חלק מהעיר [[דאוגבפילס]] ב[[לטביה]]. הוריו היו פערל זלטא (לבית פלמן), והרב שלמה זלמן קוק, בוגר [[ישיבת וולוז'ין]] ו[[שד"ר]] שלה{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=[[אבינועם רוזנק]]|שם=הרב קוק|מקום הוצאה=[[ישראל]]|מו"ל=[[מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל]]|שנת הוצאה=[[2006]], [[ה'תשס"ז]]|עמ=11|פרק=עולם סוער - התפתחותו של הרב קוק|סדרה=גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי|ISBN=965-227-220-5|קישור=http://lib.cet.ac.il/pages/articleitem.asp?item=85}}}}, ואחיינו של הרב [[מרדכי גימפל יפה]]. הרב התחנך אצל אביו, שהיה '[[ליטאים (זרם)|מתנגד]]', אך הושפע גם מ[[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ובפרט ממשפחתה של אמו. אבי אמו, רפאל פלמן, היה ממקורבי ה"[[מנחם מנדל שניאורסון (צמח צדק)|צמח צדק]]". מגיל תשע בערך הגיע לעיתים אל [[דווינסק]], הסמוכה לביתו, כדי לשוחח בדברי תורה עם רב העיר, הרב [[ראובן הלוי לוין]], שהשפיע רבות על דרך לימודו. מגיל חמש עשרה למד כשנתיים ב[[לודזה|לוצין]] אצל הרב [[אליעזר דון יחיא]] והרב יעקב רבינוביץ, בנו של הרב [[מרדכי גימפל יפה]] מ[[רוז'ינוי]], שהיה אח־סבתו (אם אביו) של הרב קוק. אחר כך למד אצל רבה של [[סמרגון]], הרב [[נח חיים אברהם שפירא]].

לפני הגיעו לגיל עשרים [[סמיכה לרבנות|הוסמך להוראה]] על ידי הרב [[יחיאל מיכל הלוי אפשטיין]], מחבר "[[ערוך השולחן]]".{{הערה|1=
[http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces?articleId=34304&channel=4&subchannel=6 סמיכה בסבך האגדות], מאת [[איתם הנקין]] באתר [[מקור ראשון]], 10 בספטמבר 2008). מאמר על הסמכת הרב קוק על ידי בעל "ערוך השולחן"}} בשנת [[ה'תרמ"ד]] ([[1884]]) [[שידוך|השתדך]] עם אלטה בת־שבע, בתו של הרב [[אליהו דוד רבינוביץ' תאומים]] (האדר"ת), רבה של [[פוניבז']] באותה עת, ובהמשך רבה של ירושלים. לאחר אירוסיו למד במשך כשנה וחצי ב[[ישיבת וולוז'ין]], שבראשותה עמד הרב [[נפתלי צבי יהודה ברלין]] (הנצי"ב), ובו ראה אחר כך את רבו המרכזי{{הערה|1=ד"ר אבינועם רוזנק, [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=16852 עולם סוער - התפתחותו של הרב קוק: ישיבת וולוז'ין], אתר מט"ח. הרב קוק כינה את הנצי"ב: "כבוד צפירת תפארתנו חמדת כל בית ישראל, הגאון האמיתי אור העולם כקש"ת אדמו"ר '''מרן''' נפתלי צבי יהודה ברלין שליט"א". ב'''אוצרות הראיה''', ד', עמוד 82. וכן עיינו במאמר "ראש ישיבת עץ חיים" על הנצי"ב. ב'''מאמרי הראי"ה''', א', עמוד 123}}. לאחר נישואיו ב[[ניסן]] [[ה'תרמ"ו]] ([[1886]]), חזר הרב קוק ללמוד ולגור בפוניבז' סמוך לחותנו האדר"ת, ושם נולדה בתו הבכורה פרידה חנה ב[[י"ז בטבת]] [[ה'תרמ"ח]] ([[1888]]){{הערה|1=הראל כהן, [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=9209 אדר האדר"ת], אתר ישיבה}}.

=== תקופת זיימל ובויסק ===
בשנת [[ה'תרמ"ח]] ([[1888]]) התמנה לרבה של העיירה [[זיימלס|זיימל]] שב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]] (כיום בשטחי [[ליטא]]) - עיירה קטנה ובה קהילה מסורתית. הוא איחד את הקהילה שהייתה מפולגת קודם לכן וחיזק את מוסדות החסד שלה{{הערה|בנציון הלוי ברמן, [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HMZ%2F1895%2F03%2F21&id=Ar00200&sk=D7D24ADB זיימעל], [[המליץ]], 21 במרץ 1895, עמודים 3–4}}. בין השנים תרמ"ח-תרמ"ט ערך והוציא לאור את הקובץ התורני '''[[עיטור סופרים (קובץ תורני)|עיטור סופרים]]'''. למד [[קבלה]] כ[[תלמיד חבר]] עם אחד מגדולי [[מקובל]]י דורו, הרב [[שלמה אלישיב]], מחבר הספר הקבלי "לשם שבו ואחלמה". באייר תרמ"ט נפטרה אשתו, והרב קוק נותר אלמן עם בתו הפעוטה בת השנה וחצי. לאחר כשנה נישא לרייזא רבקה, בתו של הרב [[צבי יהודה רבינוביץ' תאומים]] (אחיו התאום של האדר"ת) ו[[דודן|בת דודתה]] של אשתו הראשונה שגדלה בבית האדר"ת לאחר מות אביה. ב[[ה'תרנ"א]] ([[1891]]) נולד בנו הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]]. באותה השנה, הוציא לאור את ספרו '''[[חבש פאר]]''' על מצוות ה[[תפילין]], הכולל חלק הלכתי וחלק מחשבתי. לאחר הוצאת הספר לאור, נדד זמן מה בין העיירות כדי להפיץ את ספרו. בהיותו רבה של [[ז'יימליס|זיימל]], היה סר אל הרב [[מרדכי אליאשברג]], רבה של [[באוסקה|בויסק]], ודן ומברר אתו בשאלות כלל ישראל וארץ ישראל, והושפע רבות מדעותיו והשקפותיו{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=יהודה לייב הכהן פישמן|שם=הרב מרדכי עליעשברג|כתב עת=סיני ו'}}}}.

בשנת [[ה'תרנ"ה]] ([[1895]]) נבחר כרבה של [[באוסקה|בויסק]], שהייתה עיר גדולה יותר ובה היה גם ציבור בעל נטייה מודרנית. בבויסק נולדה בתו השנייה, בתיה־מרים, בשנת [[ה'תרנ"ט]] ([[1899]]), שלימים נישאה לרב [[שלום נתן רענן]]. החל משנת [[ה'תרס"א|תרס"א]], החל לפרסם מאמרים הגותיים בביטאון הרבני "[[הפלס (ירחון)|הפלס]]". בשנים [[ה'תרס"ג]]–[[ה'תרס"ד]] פרסם ב"הפלס" [[מסה (חיבור עיוני)|מסה]] בת 20 פרקים בשם "אפיקים בנגב", העוסקת בין השאר בביקורת על תנועת ה[[ציונות]], ובמקומה הראוי של [[צמחונות וטבעונות ביהדות|צמחונות ביהדות]], וממנה לוקט מאוחר יותר המאמר [[חזון הצמחונות והשלום]]. בתקופה זו עסק גם בכתיבת החיבורים [[עין איה]] (חלקו הגדול), [[מדבר שור (ספר)|מדבר שור]] ([[דרשנות|דרשות]] שנשא בתקופה זו), ו[[לנבוכי הדור]], חיבור הגותי על התמודדות היהדות עם זרמי מחשבה מודרניים (חלקו פורסם כבר ב"אפיקים בנגב"). כתבים אלה יצאו לאור שנים רבות לאחר פטירתו.

=== תקופת יפו ===
[[קובץ:הרב קוק ביפו.jpg|שמאל|ממוזער|180px|הרב קוק בתקופת כהונתו כרבה של יפו והמושבות]]

כאשר פנו אליו אנשי [[יפו]], בהשתדלותו של [[יואל משה סלומון]], לכהן כרב העיר יפו והמושבות, הגשים את חלומו לעלות לארץ ישראל, על אף שאנשי קהילת בויסק העשירה ניסו לשדלו להישאר על ידי הגדלת משכורתו ותשלום חובותיו. ב[[כ"ח באייר]] [[ה'תרס"ד]] ([[1904]]) הגיע ליפו והחל לכהן בתפקיד זה. תקופת יפו הייתה התקופה הפורייה ביותר בכתיבתו, ובה נכתב החומר לכמה מהיצירות החשובות שלו (שהתפרסמו מאוחר יותר) - [[אורות (ספר)|אורות]], [[אורות הקודש]], [[עולת ראי"ה]] ועוד.

ב[[תענית אסתר]] [[ה'תרס"ז]] ([[1907]]), נולדה בתו הצעירה, אסתר יעל{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=שמריה גרשוני|שם="ילדה חכמה וטובת שכל"... על אסתר יעל קוק בתו של הראי"ה|כתב עת=המעין, כסלו תשע"ח|עמ=עמודים 75-92}}}}. בהמשך אותה השנה, נישאה בתו הגדולה פרידה חנה לדודה, [[ישראל שמעון רבינוביץ' תאומים]], בנו של [[אליהו דוד רבינוביץ' תאומים|האדר"ת]] וממייסדי העיר [[בת ים]].

באותה תקופה תמך באופן מסויג בבית ספר "[[בית הספר תחכמוני (תל אביב-יפו)|תחכמוני]]" ששילב בין [[מצוות תלמוד תורה|לימודי קודש]] ("לחינוך האדם להיות ישר וטוב") ו[[לימודי חול]] ("למלחמת החיים"), בשל התפיסה שיש לקדש את החומר במיוחד בארץ ישראל, דבר שעורר התנגדות מצד חלקם של רבני ירושלים. במקביל שימש כמנהל הרוחני של [[שערי תורה (תלמוד תורה ביפו)|תלמוד תורה שערי תורה]]. הוא יצר קשרים עם מנהיגי הפועלים ותמך בהתיישבות החקלאית. במסגרת זאת תמך בהיתרים על פי ההלכה לצורך קיום ההתיישבות, כגון ב[[פולמוס השמיטה]] וב[[היתר מכירה|היתר המכירה]], שרבנים בולטים תמכו בו גם לפניו. הוא ביסס היתר זה מבחינה הלכתית בספר '''שבת הארץ'''. כמו כן התיר את השימוש ב[[פסח]] ב[[שמן]] [[שומשום]] שנכבש ב[[כבישה קרה]] ללא מגע מים, אף שהשומשום הוא ממשפחת ה[[קטניות]] ש[[איסור אכילת קטניות בפסח|אסורה בפסח]] באכילה לאשכנזים.

בשנת [[ה'תרס"ט]] ([[1909]]) הקים הרב קוק ביפו [[ישיבת הרב קוק ביפו|ישיבה משלו]] שבה למדו כעשרים תלמידים מירושלים ומיפו, בהם הרב [[יהושע קניאל (רב)|יהושע קניאל]] ו[[מר שושני|הלל פרלמן]]. הישיבה שכנה ב[[בית מדרש|בית המדרש]] "ברכות"{{הערה|שם משפחתו של תורם ספרי התורה והריהוט לבית המדרש.}} בקומה העליונה בבניין של [[שערי תורה (תלמוד תורה ביפו)|תלמוד תורה "שערי תורה"]]. הרב קוק מסר לתלמידים שיעור יומי, ועל סגל המורים נמנו בין השאר הרבנים [[שלמה זלמן שך]] ו[[שם טוב גפן]]{{הערה|{{דעת|יוסף אבנרי|daat/kitveyet/niv/kuk-2.htm|הרב קוק ופעילותו החינוכית בתקופת יפו}}, בתוך: '''ניב המדרשיה''', י"ח-י"ט, (תשמ"ה-תשמ"ו)}}. למעשה היה זה מבנה של שני אגפים שבאגף שבקומה השנייה שכנה דירתו, ובאגף השני היה מקום לימודו וישיבת [[בית דין (הלכה)|בית דינו]]. שם הייתה הישיבה. הבית שבו התגורר הרב שוכן ברחוב אחווה 21 בשכונת [[נווה צדק]] הכלולה ב[[תל אביב-יפו|תל אביב־יפו]] דהיום.

בחורף [[ה'תרע"ד]] ([[1913]]) יצא הרב קוק, כרבן של ה[[מושבות]], בראש משלחת רבנים ל[[מסע המושבות]] הראשון{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.hebrewbooks.org/36617|כותרת=אלה מסעי|אתר=HebrewBooks}}}}. המסע נמשך כחודש. במסעות אלו ניסה לחזק את הקשר בין ה[[חלוציות|חלוצים]] לתורה ומצוות. במסגרת תפקיד זה הוא גם עסק ב[[גישור]] סכסוכים במושבות{{הערה|[[אברהם אופיר שמש]], [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17988 ועץ האקליפטוס טוב ורע], [[עת־מול]]: עיתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל, גיליון 190, נובמבר 2006}}.

=== תקופת מלחמת העולם הראשונה (1914–1918) ===
בתמוז [[ה'תרע"ד]] ([[1914]]) יצא לכנס העולמי של [[אגודת ישראל]] בגרמניה בשל רצונו לקרבם למפעל הציוני, ובשל טיפול רפואי שנזקקו לו הוא ואשתו{{הערה|ראו הרצי"ה קוק, '''לשלשה באלול''', מהדורת תשע"ג, פג: "לצאת מארץ ישראל לא הסכים אפילו לזמן קצר, לפי בקשות הנהלת אגודת ישראל להשתתף ב[[כנסייה גדולה|כנסייה הגדולה]] ב[[פרנקפורט דמיין|פרנקפורט-דמיין]] וב[[מועצת גדולי התורה]], עד שהצטרפה לזה פקודת הרופאים שהוא זקוק לטפול רפואי בחו"ל"; '''[[אגרות הראיה]]''', כרך ב, איגרת תש; ועוד}}. עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] ריחפה עליו סכנת [[מאסר]] כנתין של [[רוסיה]], מעצמת אויב. הוא נסע עם אשתו ל[[שווייץ]] ה[[מדינה נייטרלית|נייטרלית]], ונאלץ להישאר ב[[סנט גאלן (עיר)|סנט גאלן]], שם פעל כדי לסייע ליישוב שבארץ. בשנת [[ה'תרע"ו]] ([[1916]]) הציעה לו קהילת [[מחזיקי הדת (לונדון)|מחזיקי הדת]] שב[[לונדון]] להיות רבה, והוא ניאות בתנאי שיחזור ליפו בהזדמנות הראשונה שיוכל. בהיותו בלונדון הקים מספר ישיבות. בקהילת המהגרים המזרח-אירופאים העניים שלו, גינה את האליטה של אנגלים [[בני דת משה]] שטענו כנגד התנועה הציונית, וניסו להשפיע על הממשל הבריטי להימנע מ[[הצהרת בלפור]]. בעקבות גילוי דעת של הרב קוק בבתי הכנסת, נשלחו תזכירים רבים לחוגי השלטון מהקהילות היהודיות, שבהם הודגש כי דת ישראל קשורה בלאומיות הישראלית ובארץ ישראל{{הערה|1=הרב [[משה צבי נריה]], '''בשדה הראי"ה''', עמוד 34}}.

בתקופה זו היה מנותק משלוש בנותיו. דאגתו אליהן ניכרת באגרותיו{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=הרב שמעיה גרשוני|שם="ילדה חכמה וטובת שכל"|כתב עת=המעין גיליון 224 • [נח, ב]|קישור=https://www.machonso.org/uploads/images/גרשוני.pdf|שנת הוצאה=טבת תשע“ח|עמ=75-92}}}}.

בשנת [[1918]] הוזמן הרב קוק על ידי הרב ד"ר [[דוב רבל|דב (ברנרד) רבל (רעוועל)]] לבקר ב[[ארצות הברית]]. זו הייתה הצעה נדיבה מטעמו של הרב רעוועל וגיסיו, האחים טרוויס, לממש את חזונו של הרב קוק ולממן את ההקמה של [[הישיבה המרכזית העולמית]] בירושלים{{הערה|1=ראו: נתן אופיר, "הצעת שיתוף הפעולה בין ישיבות מרכז הרב ור' יצחק אלחנן: פתיחותו החינוכית של הראי"ה קוק בתכנון הישיבה המרכזית העולמית," '''טללי אורות''', ט"ו, תשס"ט, עמודים 185–204}}.
[[קובץ:Rabi Kook house 01.jpg|שמאל|ממוזער|260px|[[בית הרב קוק]], שבו חי הרב ברוב שנותיו בירושלים.]]

=== תקופת ירושלים ===
[[קובץ:בית הרב קוק - חצר הכניסה. בבית זה התגורר הראי"ה קוק משנת 1923 ועד לפטירתו בשנת 1935.jpg|טקסט=בית הרב קוק - חצר הכניסה. בבית זה התגורר הראי"ה קוק משנת 1923 ועד לפטירתו בשנת 1935|ממוזער|בית הרב קוק - חצר הכניסה. בבית זה התגורר הראי"ה קוק משנת 1923 ועד לפטירתו בשנת 1935]]
בתום המלחמה, לאחר תקופה של כשלוש שנים ב[[לונדון]], חזר הרב קוק לארץ ישראל. מתקופה זו ועד למותו מיעט בכתיבת דברי מחשבה ועסק בכתיבת "הלכה ברורה" על הש"ס, ובפעילות בשדה הציבורי.

==== תנועת דגל ירושלים ====
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[דגל ירושלים (הרב קוק)|דגל ירושלים]]}}
[[קובץ:KOOK.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב קוק נואם בעת עצרת ב[[ירושלים]] ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה־20]]]]
[[קובץ:Rav Kook doughter.jpg|שמאל|250px|מודעת השתתפות בצער עם הרב קוק על מות בתו|ממוזער]]
אף שהרב קוק חיבב את [[המזרחי|תנועת המזרחי]]{{הערה|1="חיבה וכבוד אני רוחש להמזרחי, בכל לב הנני שואף לפיתוחו והתרחבותו" באיגרת תתק"ה, '''אגרות הראי"ה''', חלק ג' עמוד רט"ז}}, וראה באנשיה שותפים לדרכו{{הערה|1="ועם זה מוכן אני לעסוק באהבה בחיזוק ענייני המזרחי." ('''אגרות הראיה''', איגרת תתפב, '''אגרות הראי"ה''', חלק ג', עמוד קע"ד.)}}, הוא חלק לעיתים על דרכה. על פי השקפתו, תנועת המזרחי הייתה פשרנית מדי, שכן היא לא החמירה מספיק בענייני הלכה־הנהגה, והתבטלה בפני [[ההסתדרות הכללית]]. במיוחד חרתה לו הקביעה של אנשי [[ההסתדרות הציונית העולמית|ההסתדרות הציונית]] כי {{ציטוטון|הציוניות דבר אין לה עם הדת}}, והוא ניסה לדרבן מספר פעמים את אנשי תנועת המזרחי למחות כנגדה ולהתנער ממנה{{הערה|1='''אגרות הראי"ה''', ב', איגרת תצז, איגרת תקע"א}}.

ב־[[1918]], לאחר 15 שנה של פעילות פוליטית, ביקש לייסד הסתדרות, [[דגל ירושלים (הרב קוק)|דגל ירושלים]] שמה, אשר תאגד בתוכה את כל היהודים שומרי התורה אשר מעודדים את יישוב ארץ ישראל{{הערה|1=[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=4503 תחייתו של "דגל ירושלים"], מאת הרב אברהם וסרמן}}. רצונו היה שתנועה זו תבטא {{ציטוטון|כי שייכותו של עם ישראל לארצו נובעת מהמקור האלוהי}}, ושאל תנועה זו יוכלו להתכנס גם אנשי תנועת [[אגודת ישראל]] וגם אנשי [[תנועת המזרחי|המזרחי]], ובמקביל לשמור על השתייכותם הקודמת. בעזרת תלמידיו הקרובים - הרב יעקב משה חרל"פ, הרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]] ובנו הרב צבי יהודה קוק, הוקמו סניפים ב[[ארץ ישראל]], [[שווייץ]], [[הולנד]], [[אנגליה]] ו[[ארצות הברית]]. התנועה לא הצליחה להתרומם ונעלמה מהר מאוד מהנוף הפוליטי הציוני. התנועה התבססה בעיקר על אישיותו ה[[כריזמה|כריזמטית]] של הרב קוק, כך שלמען הצלחתה היה על הרב קוק להישאר ב[[מערב אירופה]]. רצונו של הרב קוק לחזור ולפעול בארץ ישראל, חוסר יכולת או רצון להתמודד עם מיסודה של תנועה פוליטית, התנגדות המפלגות הדתיות האחרות, וגם עצירת פעילותה למען לא תפגע בתנועת המזרחי{{הערה|1='''אגרות הראי"ה''', איגרת תתקמה, חלק ג', עמוד רס"א}} היו בעוכרי התנועה החדשה.

====רב ראשי====
[[קובץ:Abraham Isaac Kook with the mayor of New York.jpg|שמאל|ממוזער|260px|הרב קוק בניו יורק]]
בשנת [[1919]] נענה להזמנתם של ראשי המוסדות והישיבות ורוב רבני [[ירושלים]] להתמנות לרבה של העיר{{הערה|מנחם מנדל פרוש, '''בתוך החומות''', הוצאת מוסד הרב קוק, תש"ח}}. לאחר שביוזמת הרב [[צבי פסח פרנק]] נשלח אליו כתב הכתרה בחתימתם. בכך אייש משרה שהייתה מיותמת מספר שנים, מאז פטירת הרב [[חיים ברלין]]. בהמשך כונן את מוסד [[הרבנות הראשית]], שבה ראה שלב ראשון לייסוד ה[[סנהדרין]], ונהיה הרב הראשי האשכנזי הראשון של ארץ ישראל ([[1921]]). את הרבנות הראשית ראה כהנהגה רוחנית כלל עולמית ולא כמנגנון ביורוקרטי. בבחירות ל[[אספת הנבחרים]] הראשונה שהתקיימה ב־[[1920]], התנגד מלכתחילה למתן [[זכות בחירה לנשים]] - לבחור ולהיבחר. בעמדה זו אחזו רוב הרבנים, בניגוד לדעת רבים מחברי המזרחי. עם זאת, הוא אמר גם שהדבר אינו אסור, ובכל אופן "אין הדבר כדאי לעשות ממנו עיקר גדול"{{הערה|הרב ארי שבט, [https://web.archive.org/web/20201027002917if_/http://asif.co.il/download/YomaLibrary/mahshava/mahrkok/2_4.pdf איך באמת הורה הרב קוק בפועל בעניין "בחירת נשים"? תעודות חדשות וחדשניות], '''מעשה חושב''' ב, תשע"ח (מאורכב באתר Wayback Machine)}}.

סמוך להתמנותו לרבה של ירושלים נהרגה בתו הצעירה אסתר־יעל בעת שנפלה ממדרגות הבית הזמני ב[[רחוב הנביאים]] שבו התגוררו{{הערה|ראו {{הארץ1||מודעות ניחומים|19191026|2.2}}}}

==== ייסוד ישיבת מרכז הרב ====
{{ערך מורחב|ישיבת מרכז הרב}}
פעילותה המעשית של הישיבה החלה ב[[קיץ]] [[תרפ"ג]] בעת שהחלו ללמוד בה תלמידים בודדים. קבוצה גדולה יותר הגיעה ללמוד ב[[תרפ"ד]] ([[1924]]). השם שהעניק הרב קוק לישיבתו הוא "הישיבה המרכזית העולמית" אך היא התפרסמה בשם "[[ישיבת מרכז הרב|מרכז הרב]]". הישיבה התאפיינה בשפה ה[[עברית]] שהייתה מדוברת בה, ובלימודי הגות ומחשבה. שאיפתה נוסחה: {{ציטוטון|שינהרו אליה טובי הבחורים מכל העולם, המצוינים בכשרון ושאר רוח... להחזיר עטרה ליושנה ולהשתלם בתורת ארץ ישראל ובתחיית הקודש על אדמת הקודש.}} את ניסוח תוכנית הלימודים של הישיבה הטיל על תלמידו הרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]]. בתוכנית הלימודים, היו בנוסף ללימודים הישיבתיים המקובלים, לימודי [[תנ"ך]], [[פילוסופיה]], [[היסטוריה]] ולימודי מדעים ([[בוטניקה]] ו[[ביולוגיה]]){{הערה|1=הרב ארי יצחק שבט, [http://www.daat.ac.il/DAAT/kitveyet/taleley/mivhanim-2.htm מבחנים מעשיים המבטאים את אהדת הרב קוק ללימוד תורה ביקורתי־מדעי], באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]]}}, אולם לימודי החול לא יושמו בפועל. הרב [[יעקב משה חרל"פ]] שימש כראש הישיבה בפועל, עד לפטירתו בשנת [[תשי"ב]].

בחיי הרב קוק הגיע מספר התלמידים בישיבה לכשמונים. הישיבה נוהלה על ידי הרב קוק באופן אבהי. לעיתים דאג הרב קוק לתלמידיו מבחינה חומרית בסיועה של אשתו, שלקחה על עצמה את הטיפול בחורים שבגרבי תלמידיו. הרב קוק עודד את בוגרי הישיבה לשמש כרבנים, כמורים וכאנשי ציבור, ואכן רבים מהם שימשו כרבנים בארץ ישראל ומחוצה לה.

==== פעילות מעשית למען הישיבות ====
הרב קוק ראה בישיבות את הבסיס הרוחני של עם ישראל, ופעל ליסוד מוסדות חינוך תורניים ולמען החזקתן של ישיבות. בחורף [[1924]] יצא ל[[ארצות הברית]] בראש משלחת רבנים שבה השתתפו רבה של [[קובנה]], הרב [[אברהם דוב כהנא שפירא]], והרב [[משה מרדכי אפשטיין]], ראש [[ישיבת חברון|ישיבת סלובודקה]], במטרה להשיג מימון למוסדות תורניים. הרב קוק התקבל בכבוד רב, ובין היתר קיבל אזרחות כבוד של העיר [[ניו יורק]]. הוא נפגש גם עם [[נשיא ארצות הברית]] [[קלווין קולידג']] ב[[הבית הלבן|בית הלבן]]{{הערה|{{ערוץ7|יאיר דן|הרב וארה"ב - התמונה והמסמכים מספרים|351510|25 ביולי 2017}}}}.
[[קובץ:Abraham Isaac Kook 1924.jpg|ממוזער|הרב קוק תרפ"ד, 1924]]
ייסד את מפעל "[[הלכה ברורה ובירור הלכה|הלכה ברורה]]", העוסק בהעמדת הפסיקה ההלכתית מול מסקנות [[סוגיה|סוגיות]] ה[[תלמוד]] עליהן היא מבוססת, עבודה שהקדיש לה חלק ניכר מזמנו ושראה בה בניין התורה לדורות. ב[[ה'תרצ"ג|תרצ"ג]] ייסד בירושלים את [[מכון הארי פישל]], למחקר מדעי של היהדות, ובמיוחד תורה שבעל פה, והעמיד בראשו את תלמידו הרב [[שאול ליברמן]], שנחשב לאחד מגדולי חוקרי התלמוד וספרות התורה שבעל פה.

==== בפרעות תרפ"ט (1929) ובשאלת מעמדו של הכותל המערבי ====
כאיש ציבור הגיב הרב קוק למעשיהם והחלטותיהם של הבריטים, ונודע בעמידתו האיתנה מול ממשלת [[המנדט הבריטי]] ב[[ארץ ישראל]].
ב-15 באוגוסט 1929, [[תשעה באב]], נערכה תהלוכה גדולה של נוער [[בית"ר]] ליד [[הכותל המערבי]], שנועדה למחות נגד שגרת ההתנכלויות של מוסלמים למתפללים היהודים ולהפגין ריבונות יהודית במקום. במוצאי הצום, התראיין הרב קוק לעיתון [[דואר היום]]. בראיון הביע את תודתו לנוער המפגין וקרא לפנות את [[שכונת המוגרבים]] שלמרגלות הכותל: {{ציטוטון|אי אפשר שהמקום הקדוש יהיה מוקף תמיד חצרות וסמטאות כל כך מלוכלכות ומכוערות, המשמשות קן לכל זוהמה ומחלה... עם ישראל צריך לעמוד על דרישה זו בכל הכובד המוסרי והמשפטי. כל זמן שהמצב העלוב הנוכחי לא יתוקן, תהיינה תסיסות, המוכרחות לבוא לעתים קרובות}}. גם בהזדמנויות נוספות הדגיש הרב שהדרישה היהודית היא להרחיב את רחבת התפילה שליד הכותל, וציפה שהמהלך יבוצע על ידי ממשלת המנדט תוך פיצוי התושבים{{הערה|[[הלל כהן]], '''תרפ"ט''', המאורעות: לוח זמנים מקוצר, עמוד 17; פרק שני, עמודים 125–128}}.

בזמן [[מאורעות ה'תרפ"ט]] שהו רוב מנהיגי [[היישוב]] ב[[הקונגרס הציוני|קונגרס הציוני]] ה־16 שנערך ב[[ציריך]]. הרב קוק טלפן ב[[שבת]] לממלא מקום [[הנציב העליון]], [[הארי לוק]], וכאשר הלה הציב עמדה מהססת בקשר לדיכוי הפורעים, ציווה עליו לירות ברוצחים בשם המצפון האנושי. במהלך הפוגרום שלח הרב טלגרף לראשי קהילות יהודיות ברחבי העולם והזהיר כי {{ציטוטון|היהדות הארצישראלית בסכנה}}{{הערה|{{ערוץ7|ידידיה בן אור|נחשף מכתב הקריאה לעזרה שכתב הרב קוק|327601|4 באוגוסט 2016}}}}. זמן קצר לאחר המאורעות בירושלים, מחה הרב באוזני המושל הצבאי [[לואי ג'ין בולס]] אשר נתן הסכמה ל[[מופתי]] לבצע עבודות ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ללא צורך ברשות מן היהודים. הוא הזהירו: {{ציטוטון|חלילה לשום יד לנגוע בכותל הקדוש מבלי הרשאתינו.}} מאז ניהל חלופת מכתבים ושיחות עם גורמים ביישוב ובשלטון בדבר מעמדו של המקום וקדושתו{{הערה|כותלנו - הרב קוק והמאבק על הכותל, חיים לנגזם, חוסן ישועות, ירושלים ה'תשס"ט. על מאורעות הכותל בתקופת המנדט.}}. כאשר באה אליו משלחת של ראשי המוסדות הציוניים כדי לשכנעו לוותר על הבעלות על הכותל ולהסתפק בזכות [[תפילה (יהדות)|להתפלל]] במקום, אמר: {{ציטוטון|חלילה לנו! עם ישראל לא ייפה את כוחנו לוותר בשמו על הכותל המערבי! [...] אם חס ושלום נוותר על הכותל גם הקב"ה לא ירצה להחזירו לנו.}}{{הערה|הרב משה צבי נריה, מועדי הראי"ה, עמוד תע"ז}} בוועדת החקירה הבריטית אמר: {{ציטוטון|מלך אנגלי [[התנ"ך של המלך ג'יימס|תרגם פעם]] את ה[[תהילים]] שלנו ל[[אנגלית]], ותחת שלטון אנגלי שרפו פורעים ספרי תהילים במקום הקדוש לנו ביותר.}}

באותה תקופה הוצע לו להיות [[אדמו"ר]] של [[בית אברהם (חסידות)|בית אברהם]] אך הוא סירב.

==== רצח ארלוזורוב 1933 ====
לאחר [[רצח ארלוזורוב|רצח חיים ארלוזורוב]], ראש המחלקה המדינית של [[הסוכנות היהודית]], שהיה מבאי ביתו, ולאחר שניתן פסק דין מוות נגד [[אברהם סטבסקי]], יצא הרב קוק להגנת הנאשמים, ובראשם [[אב"א אחימאיר]], ראש תנועת [[ברית הבריונים]]. הרב קוק טען שאין ראיות ממשיות לכך שהם ביצעו את הרצח, ואסור ל[[הוצאה להורג|הוציא להורג]] את סטבסקי על סמך חשדות בלתי מבוססים. ועד פעולה להצלת הנאשם הוקם בביתו. הרב קוק ניצח על קמפיין ציבורי שנועד להציל את סטבסקי מהגרדום, ובו פרסם כרוזים, דרבן אישים שונים, ואף גייס את מנהיגי הגולה לתת יד להצלתו של סטבסקי. בתגובה לסופר [[ר' בנימין]] שתהה על כך שהרב קוק מסנגר על סטבסקי, כתב הרב קוק: "רק האמת בטהרתה היא המאירה את עיני ותומכת את לבבי, שאתן את כחי הדל להציל את הלקוח למות בלא שום יסוד לאשמתו, ואשר הנני חדור כולי בהכרה ברורה מטהרת המצפון שלי שהנאשם הוא נקי וצדיק וחף לגמרי מכל פשע וחשד של רצח"{{הערה|1='''מאמרי הראי"ה''', עמודים 522–523}}.

התנגדותו הנחרצת לאווירת ה[[לינץ']] הציבורי פגעה בפופולריות שלו בקרב אנשי היישוב, וגרמה לחצי ביקורת רבים להישלח נגדו, ואף לתייגו כשייך למחנה הימני. היו אף שכתבו [[כתובת נאצה|כתובות נאצה]] על חומת ביתו בסגנון "אוי לדור שכהניו מחפים על רוצחיו"{{הערה|[[שמואל הכהן אבידור]], '''האיש נגד הזרם''', עמוד ר"פ. אבינועם רוזנק, '''הרב קוק''', עמוד 271}}. [[חיים נחמן ביאליק]] תיארו באותה תקופה כנידון למוות בצל הגרדום{{הערה|1=שמואל הכהן אבידור, "האיש נגד הזרם" עמוד רע"ט}}. מקורביו העריכו כי גלי ההתנגדות והביקורת, והשסע שנפער אל ציבור שכה אהב, קיצרו את ימיו. מספר חודשים לאחר שניתן פסק הדין המזכה את סטבסקי, בעת שהרב קוק חזר לירושלים מטקס שבו קיבל [[אזרחות כבוד]] של העיר [[תל אביב]] חש הרב קוק כאבים בבטנו, ומחלת הסרטן החלה לתת בו את אותותיה{{הערה|1=אבינועם רוזנק, '''הרב קוק''', עמוד 272 ואילך}}.

== חיים אישיים ==
{{עץ משפחת קוק}}
[[קובץ:מצבת הרב קוק בהר הזיתים.jpg|ממוזער|קברו של הרב קוק ב[[בית הקברות היהודי בהר הזיתים|הר הזיתים]], [[ירושלים]]]]
[[קובץ:Abraham_Isaac_Kook_in_Montreal,_1924.jpg|שמאל|ממוזער|260px|דרשת הרב קוק על גזוזטרת הישיבה במונטריאול (תרפ"ד 1924)]]
[[קובץ:Abraham Isaac Kook+Tzvi Pesach Frank.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קוק ומאחוריו הרב [[צבי פסח פרנק]]]]
לרב קוק היו חמישה ילדים.

מאשתו הראשונה אלטע בת שבע (בתו של ה[[אליהו דוד רבינוביץ' תאומים|אדר"ת]]):
* פרידא חנה אשת [[ישראל שמעון רבינוביץ' תאומים|ישראל שמעון רבינוביץ]] - מייסד העיר בת ים.

מאשתו השנייה רייזא רבקה (בתו של הרב [[צבי יהודה רבינוביץ' תאומים|צבי יהודה רבינוביץ תאומים]]):
* רוחמה טויבא{{הערה|{{צ-ספר|שם=[[מציאות קטן]]|מו"ל=מאבני המקום ומגיד|שנת הוצאה=תשע"ח|עמ=30|פרק=מבוא - אלו מציאות}}}} שנפטרה בהיותה תינוקת.
* אסתר יעל - נפלה ממדרגות הבית בהיותה בת שבע.
* הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]], יורשו הרוחני וממשיך דרכו הבולט.
* בתיה מרים - אשת הרב [[שלום נתן רענן]].

לרב קוק שלושה נכדים, כולם מבתו בתיה רענן: ציפורה אשת הרב [[מרדכי פרום]], הרב [[אליהו שלמה רענן]], ואברהם יצחק (טבע בים בהיותו כבן עשרים).

== פטירתו ומסע ההלוויה==
[[קובץ:Funeral of chief rabbi A. I. Kook, Jerusalem 1935.jpg|ממוזער|300px|הלוויית הרב קוק ב[[רחוב יפו]]]]
בסוף ימיו נאבק הרב קוק במחלת ה[[סרטן (מחלה)|סרטן]]. עצרות תפילה נערכו בקיץ [[ה'תרצ"ה|תרצ"ה]] בירושלים והוכרז יום תפילה כלל־עולמי בכ"ד בתמוז. לשמו של הרב [[שינוי שם#שינוי שם כסגולה ביהדות|נוסף השם]] "יחזקיהו"{{הערה|הודעת הרבנות הראשית לארץ ישראל, בראש כתב העת [[שערי ציון (כתב עת)|שערי ציון]], שנה ט"ו גיליון ז'-ט'. על מאמר תורני פרי עטו שהתפרסם באותו גיליון, נקרא שמו: מרן הרב אברהם יצחק יחזקיהו הכהן קוק.}}. הרב קוק נפטר כשבועיים לפני יום הולדתו ה־70, ביום [[ג' באלול]] [[ה'תרצ"ה]] (1 בספטמבר 1935){{הערה|בפנסיון זלינגר ב[[קריית משה]] (רחוב פיק 8)}}.

באותם ימים התקיים ב[[שווייץ]] [[הקונגרס הציוני העולמי הי"ט|הקונגרס הציוני הי"ט]]{{הערה|הרב קוק הספיק עוד לשלוח איגרת ברכה שהוקראה בטקס פתיחת [[הקונגרס הציוני הי"ט]] למרות שכבר היה חולה מאד.{{דואר היום||מן הברכות לקונגרס|19350826|27}}}}, אליו הגיע מברק עם פטירת הרב: יושב הראש [[בן-ציון מוסינזון]] הודיע מיד: {{ציטוטון|ברגע זה נתקבלה ידיעה מעציבה מאד מארץ ישראל – נסתלק הרב קוק. זוהי אבדה שאינה חוזרת. אני מפסיק את הישיבה}}. דיוני הקונגרס נעצרו לשלוש שעות לאות אבל, ובערב נפתחה ישיבה מיוחדת לדברי הספד. ראשון המספידים היה נשיא הקונגרס [[חיים ויצמן]], לאחריו הספידו הרב [[מאיר בר-אילן]] ו[[מנחם אוסישקין]], שגם הודיע שבקרוב תוקם נקודת יישוב בארץ ישראל על שמו{{הערה|{{הארץ1||הספדים על הרב קוק|19350903|6}}}}.

בארץ ישראל הכריזו המוסדות הלאומיים{{הערה|{{דואר היום||הכרזת האבל של המוסדות הלאומיים|19350902|52}}}} וראשי מוסדות הקהילה העדתיות על אבל לאומי{{הערה|{{הארץ1||הרב הראשי לא"י הרא"י קוק הכהן הראשי חד הרב איננו! אבל האומה|19350902|15}}}}, ובכל הארץ הוכרזה הפסקת מלאכה באופן מלא מיום שני בחצות היום, זמן התחלת ההלוויה, ועד שעה חמש בערב. דגל ציון (ישראל) שעל בניין [[הסוכנות היהודית]] הורד לחצי התורן{{הערה|{{הארץ1||אחרי מטתו של הרב|19350902|80}}}}. בין חמישים למאה אלף איש מ[[היישוב]] העברי הקטן דאז שהם כרבע מכל תושבי הארץ היהודים השתתפו במסע הלוויה{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כותרת=הלווית הרב קוק בירושלים - ארכיון הסרטים הישראלי - סינמטק ירושלים|אתר=ארכיון הסרטים הישראלי - סינמטק ירושלים|תאריך=2 באוגוסט 2020|כתובת=https://jfc.org.il/news_journal/27256-2/93099-2/}}}}, שהייתה הגדולה ביותר שידע היישוב באותה תקופה ולמשך זמן רב. בין המספידים בטרם מסע ההלוויה היו הרב [[יעקב משה חרל"פ]] והרב [[איסר זלמן מלצר]]. בין המשתתפים בהלוויה היו גם נציגים של הנציב העליון, מוסדות הממשלה, [[עיריית ירושלים]], קונסולים, ראשי עדות זרות, ונציגי מוסדות הציבור. בשל הדוחק הרב נעשה שימוש הן בסדרנים והן בשוטרים בריטים וארצישראלים. בשולי הדרכים נעשה אף שימוש משטרתי בסוסים. שוטרים בריטים יצרו שרשרת סביב התקדמות הארון{{הערה|{{הירדן||רבבות מכל קצות הארץ מלוים את הרב לבית עולמו|19350903|1}}}}. מסע ההלוויה יצא מבית הרב ומישיבת מרכז הרב, עבר ברחוב יפו, משם לרחוב הנסיכה מרי ורחוב ממילא עד [[שער יפו]], ומשם אפשרו רק לחלק מהקהל להמשיך אל עבר [[הר ציון]] מטעמי זהירות עקב הדוחק הרב. הראי"ה נקבר בחלקת הנביאים שב[[בית הקברות הר הזיתים|בית הקברות בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]]. לאחר מכן נערכו הספדים בכל רחבי העולם היהודי{{הערה|1=[https://www.yeshiva.org.il/midrash/1684 הסתלקותו של מרן הרב קוק זצ"ל], [[אליעזר מלמד]], תשס"ב, באתר [[ישיבה (אתר אינטרנט)|ישיבה]]}}.

== יצירתו והגותו ==
[[קובץ:MosadHaravKuk.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוסד ההוצאה לאור [[מוסד הרב קוק]], הוקם בשנת [[1936]] בשכונת [[קריית משה]] על ידי הרב [[יהודה לייב מימון]]. גולת הכותרת שלו הייתה הוצאת [[כתבי הראי"ה]].]]
אף שמבחינה הלכתית נחשב לשמרן, מבחינה מחשבתית הוא נחשב להוגה דעות מקורי והוא ינק את השקפותיו מספרות ישראל לדורותיה ומעולם המחשבה הכללי, ומיזג את ה[[תנ"ך]], ה[[תלמוד]], [[מחשבת ישראל]] וה[[קבלה]] (במיוחד של [[האר"י]], ה[[רמח"ל]] ו[[שלמה אלישיב|בעל הלשם]]{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=הרב משה צבי נריה זצ"ל|שם=שיחות הראי"ה|מקום הוצאה=כפר הרואה|שנת הוצאה=תשמ"ח|פרק=י"ד, בצל של גאון הקבלה ( עם המקובל האלקי ר' שלמה עליאשאוו ז"ל)|עמ=קס'}}}}), עם התפיסות החדשניות של העולם הפילוסופי והמדעי של תקופתו, לכלל תורה רוחנית אחת. במידה מסוימת הלך לאור שיטתו ותורתו של [[המהר"ל מפראג]], ממנו ידע לצטט פרקים שלמים בעל פה. בעיני רבים נחשבת אישיותו לסמלו של המעבר מהגולה לארץ ישראל{{הערה|מתוך: [https://faculty.biu.ac.il/~barilm/archive/kook.html מאמר על הרב קוק] מאת פרופ' [[מאיר בר-אילן (חוקר)|מאיר בר-אילן]]}}.

הגותו של הראי"ה קוק, נחשבת בעיני מספר חוקרים, דיאלקטית, ולעיתים מתפרשת באופנים מנוגדים{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=פרופסור יוסף בן שלמה|שם=שירת החיים - פרקים במשנתו של הרב קוק|מקום הוצאה=|שנת הוצאה=1989|עמ=11-10}}}}. כתיבתו עוסקת בין היתר באלוהות, בריאה, טבע האדם, מהלך ההיסטוריה, התחדשות הנבואה, ציונות, משיחיות ופוליטיקה{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=פרופסור אביעזר רביצקי|שם=הקץ המגולה ומדינת היהודים - משיחיות, ציונות ורדיקליזם דתי בישראל|מקום הוצאה=|שנת הוצאה=1997|מו"ל=עם עובד}}}}.

לימים סיפר עליו הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] שהרב ידע לצטט בעל פה את כל [[ספר הזוהר]]{{הערה|1=הרב אליעזר מלמד, [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=2132 איש התורה והחסד], באתר yeshiva.org.il}}, ונאמר עליו שלמד כל יום שישים דפי גמרא ופעם לחודש את כל התנ"ך.

=== אישיותו ===
רבים ממי שפגשו בו מתארים אישיות קורנת ואצילית. תלמידו הרב יעקב משה חרל"פ תיאר את פגישתו הראשונה: {{ציטוט|תוכן="הימים לפני חג [[שבועות]] תרס"ד ירדתי ליפו כמצוות הרופאים עלי, כדי לטבול בים. בשבועות שחל ביום השישי, התפללתי בבית הכנסת "שערי תורה", בן כ"א שנים הייתי אז, והנה שמעתי כיצד הרב אומר "[[אקדמות]]" לפני הקהל ברטט ובבכיה, ונזדעזעתי עד יסוד נפשי. מאותה שעה ואילך דבקתי ברב באהבה עזה, והייתי לתלמידו וחסידו לעולם."|מקור=[[אפרים צורף]], [http://www.hebrewbooks.org/29072 חיי הרב קוק], ירושלים תש"ז, עמוד 119}}

תלמיד אחר, הרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]], "הנזיר", שלימים ערך את ספרי "[[אורות הקודש]]", מתאר גם הוא את מפגשו הראשון עם הרב: {{ציטוט|תוכן="אחרי טבילה במימי [[נהר הריין|הריין]], מצויד ב"שערי קדושה"{{הערה|אחד מספריו של רבי [[חיים ויטאל]]}}, מלא ספק וחכיון, עשיתי את דרכי להרב. בערב ראש חודש אלול באתי אליו. מצאתיו עסוק בהלכה עם בנו. נסבה שיחה על חכמה יונית וספרותה, שלא סיפקה עוד נפש היודעה ממקורותיה הראשונים. נשארתי ללון אצלם. על משכבי לא שכב לבי, גורל חיי היו על כפות המאזניים. והנה בוקר השכם ואשמע קול צעדים הנה והנה, ב[[ברכות השחר]], תפילת [[עקדת יצחק|העקדה]] בשיר וניגון עליון, "משמי שמי קדם, וזכר לנו אהבת הקדמונים"{{הערה|מתוך התחינה שנוהגים לומר לפני פרשת העקדה}}. ואקשיב והנה נהפכתי והייתי לאיש אחר. אחר התפילה, מהרתי לבשר במכתב כי יותר מאשר פללתי - מצאתי. מצאתי לי רב."|מקור=מבוא ל[[אורות הקודש]]}}

לקראת יום הולדתו השבעים תכננו ידידיו ומעריציו לחגוג את יובל השבעים, אך הוא פנה אליהם מעל דפי העיתונות ואמר שתהיה לו קורת רוח אם לא יעשו עניין מיום זה{{הערה|משנת הרב, עמוד 44}}. ביום מותו ביקש מתלמידיו שלא יכתבו עליו שום תארים נוספים מלבד התואר "הרב", וכך היה{{הערה|שם, עמוד 77.}}.

===יחסו לציונות ולמודרנה===
[[קובץ:Rav Kook 1919.jpg|שמאל|270px|פרסום של ועד מאה שערים המכיר בחשיבותו של הרב קוק כמנהיג וכרב גדול|ממוזער]]
[[קובץ:RAV-KOOK-HEBREW-UNIVERSITY.jpg|שמאל|ממוזער|270px|הרב קוק בעת נאומו המפורסם בטקס חנוכת [[האוניברסיטה העברית]], 1925.]]
[[קובץ:בול הרב קוק-JNF036051.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|הרב קוק מונצח ב[[בולי קרן קיימת לישראל]]]]
בהתייחס לאמירתו המפורסמת של [[החת"ם סופר]] ביחס למודרנה "[[חדש אסור מן התורה]]", טבע הרב קוק את הביטוי "הישן יתחדש, והחדש יתקדש"{{הערה|אגרות הראי"ה, איגרת קס"ד.}}. כך למשל לא ראה כל בעיה בקבלת תורת ה[[אבולוציה]], ואף הכריז שהיא [[עולה בקנה אחד]] עם מושגים קדומים המופיעים בתורת הקבלה{{הערה|אגרות הראיה, איגרת קלד. ראו עוד [[יחס היהדות לתורת האבולוציה#הראי"ה קוק|כאן]].}}. רוב כתביו לא נכתבו באופן מאורגן ושיטתי, אלא בכתיבה ספונטנית ושוטפת. בנו הרב צבי יהודה ותלמידו הרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]] סידרו פסקאות מכתביו בספרים לפי נושאים.

הרב קוק היה למעשה האידאולוג הדתי וה[[תאולוג]] של ה[[ציונות]]. הוא ראה בה שלב התחלתי של הגאולה. הוא ראה במשיכתם של הציונים לארץ ישראל ולערכים לאומיים ביטוי של 'סגולת ישראל' שאיננה תלויה בהכרה ובבחירה שלהם: "החלק של הסגולה הוא הרבה, באין ערוך כלל, יותר גדול וקדוש מהחלק התלוי בבחירה"{{הערה|'''אגרות הראי"ה''', כרך ב', עמוד קפ"ו. ראה '''חרב פיפיות בידם''' אקטיביזם צבאי בהגותה של הציונות הדתית, אלי הולצר, ירושלים 2009, עמודים 94-92.}}.

לאחר מותו של [[בנימין זאב הרצל|הרצל]] נשא הרב קוק נאום הספד בשם "[[המספד בירושלים (נאום)|המספד בירושלים]]"{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://he.wikisource.org/wiki/מאמרי_הראיה/המספד_בירושלים|הכותב=הראי"ה קוק|כותרת=המספד בירושלים|אתר=ויקיטקסט}}}}, בהספד זה, שבו שמו של הרצל אינו נזכר, הוא עוסק ב[[משיח בן יוסף]]. כשסמוך למותו שאלוהו מדוע הוא מתעקש להיות ציוני, השיב שגם הקב"ה ציוני, כפי שכתוב {{ציטוטון|כִּי בָחַר ה' בְּצִיּוֹן, אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ}} ({{תנך|תהלים|קלב|יג|קצר=כן}}){{הערה|[http://www.kipa.co.il/jew/52940.html מתוך אתר כיפה]}}. את כינון [[מדינת ישראל]] ראה, שנים רבות טרם שהוקמה, כיצירת [[יסוד כסא השם בעולם]].

אף שחרד מנטייתם של צעירי הציונות ל[[חילוניים|חילוניות]] ולעזיבת הדת, ביטא אהבה רבה כלפיהם. בספריו ציין שיש יתרונות במעמד הנפשי של בני הציבור החילוני העוסקים בבניין הארץ ובתחיית הלאום היהודי, על פני הציבור הדתי{{הערה|'''אורות''', אורות התחיה, פסקה מ"ג}}.

בתקופות שונות של חייו, יזם מספר [[מסע המושבות|מסעות של רבנים]] ל[[מושבה|מושבות]] ול[[קיבוץ|קיבוצים]] ב[[עמק יזרעאל]], ב[[הגליל|גליל]] וב[[השפלה|שפלת החוף]], וצירף אליהם רבנים מהיישוב הישן שהתנגדו לציונות, כדי לגשר על הפערים ולהדק את הקשר עם החלוצים, הן במטרה להקשיב להלך רוחם ולשמוע על מצבם, והן במטרה לחזקם מורלית ורוחנית ולחזקם בדת היהדות.

בעקבות השתדלות תלמידו, הרב [[משה צבי נריה]], ניאות הרב קוק לתמוך ולעודד את תנועת הנוער הדתי לאומי [[בני עקיבא]], ונחשב כמורה דרכה הרוחני. הוא כתב איגרות לכינוסיה השונים של התנועה ואף אירח מפגשי מדריכים בביתו.

=== היחס לטבע ולעולם ===
עניין מרכזי בהגותו הוא היחס החיובי כלפי הטבע והעולם. הוא סבר כי יש לאהוב את היופי של הטבע ולהכיר בחידושי המדע ובתהפוכות ההיסטוריה, כחלק ממכלול הבריאה. מאחורי כל הפרטים במציאות עומד כוח מאחד, שהוא האלוהות. גם "אהבת ישראל" נובעת מתוך אמונה שעם ישראל חשוב לאנושות ולעולם כולו. הוא קרא ל"אהבת כל המעשים":{{הערה|מדות הראיה, אהבה, פסקה ב'}}

{{ציטוט|שורות=כן|מירכאות=כן|תוכן=אַהֲבַת '''כָּל הַמַּעֲשִׂים כֻּלָּם''' - הִיא קוֹדֶמֶת לַכֹּל.
אחר כך אַהֲבַת '''כָּל הָאָדָם''',
אַחֲרֶיהָ '''אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל''' - שֶׁהִיא כּוֹלֶלֶת הַכֹּל, '''שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְתַקֵּן אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים כֻּלָּם'''.
וְכָל אֲהָבוֹת אֵלֶּה הֵם '''אֲהָבוֹת מַעֲשִׂיוֹת''', לֶאֱהֹב אוֹתָם, לַעֲשׂוֹת לָהֶם טוֹבָה, וְלִגְרֹם לָהֶם עִלּוּי.
וְנַעֲלָה עַל כֻּלָּן '''אַהֲבַת ד'''' (= אהבת השם), שֶׁהִיא אַהֲבָה שבַּפוֹעֲל אֵינָהּ גּוֹרֶרֶת בְּעֲצְמוּתָה שׁוּם דָּבָר, כִּי־אִם מָה שֶׁהַלֵּב מָלֵא מִמֶנָה.
זֶה הוּא הָאֹשֶׁר הַיּוֹתֵר נִשְׂגָּב.}}

הוא ראה את מצוות התשובה כשיבת העולם כולו אל מקורו האלהי שממנו נפרד, ובכלל כך כחזרה לחיים טבעיים והרמוניים עם העולם כולו, ובכך כלל הן את הבריאות הגופנית והתעמלות הגוף{{הערה|1=אורות הקודש חלק ב' ובספר "אורות" בכמה מקומות [http://www.yeshiva.org.il/midrash/4234 ראו כאן]. אורות התשובה פרק א. פרק ח, קטע ז, ועוד}}, והן את הבניין הלאומי, ובמסגרתו את החזרה לארץ ישראל, בניין מוסדות ממלכתיים ופיתוח התעשייה והחקלאות{{הערה|1=מאמריו בדבר הרבנות הראשית החדשה לישראל}}. הוא ראה בחיוב גם את פיתוח המדע מתוך התאמה עם התורה{{הערה|1=נאומו בטקס הפתיחה לאוניברסיטה העברית בהר הצופים.}}, קרא ליחס מכבד לאוכלוסייה הערבית{{הערה|אגרות ב' ש"צ. תי"א}}, וגם את הכפירה ראה כתחילתה של מהפכה דתית נדרשת{{הערה|1=ב'מאמר הדור', וכן בהספד ל[[הרצל]]}}.

בנושא היחס ההדדי בין [[התורה]] לבין "הרגשות הגשמיים" כתב הרב קוק: {{ציטוטון|האדם הישר צריך להאמין בחייו. כלומר שיאמין בחיי עצמו והרגשותיו ההולכות בדרך ישרה מיסוד נפשו, שהם טובים וישרים ושהם מוליכים בדרך ישרה. התורה צריכה שתהיה נר לרגלו, שעל ידה יראה את המקום ששם הטעות עלולה, שלפעמים תתע הנפש בתוהו לא דרך}}{{הערה|[[:s:אורות התורה יא#ב|אורות התורה, י"א, ב']]}}.

=== חיבור ההלכה והאגדה ===
כפי שמציין הרב [[שלמה יוסף זוין]] בספרו '''אישים ושיטות''':
:הרב קוק הצטיין גם בתחום ההלכתי וגם בתחום האגדה [כלומר התחום ההגותי], הוא {{ציטוטון|היה הוא גופו בבחינת הלכה ואגדה.}}{{הערה|שלמה יוסף זוין, '''אישים ושיטות''', עמוד 231 ואילך}}
ועוד כותב הרב זוין:
{{ציטוט|"לא יהיה הדבר להגזמה, אם נאמר שמרן הגרא"י הכהן קוק, ז"ל, היה בדורנו '''היחיד''' בין גדולי התורה, שהיה שולט בהלכה ובאגדה כאחת... כל מקצועות התורה היו ברשותו. ולאו דווקא בהלכה. עולם האגדה היה לא פחות פתוח לפניו. חזון ושירה, מחשבה ומחקר, הגיונות ודעות - כל אלה היו שוטפים בלי הרף, כמעין הנובע, ממוחו ללבו ומלבו למוחו."{{הערה|שם, עמוד 232}}}}
דברים אלה לצד חשיבות השילוב בין מחשבה והגות לבין הלכה מופיעים בכתבי הרב קוק; כגון בספרו '''[[משפט כהן]]''' (סימן ס"ג), וב'''[[אורות הקודש]]''' (חלק א' עמוד כ"ד). כמו כן שילב לעיתים את המושג "[[נבואה]]" במחשבה.

=== גישתו הכלכלית-חברתית ===
הרב קוק חי בעת [[המהפכה הקומוניסטית]]. הוא חלק על קביעתו של [[קרל מרקס]] שהמציאות הממשית היא חומרית, אולם הזדהה עם הביקורת המרקסיסטית על ניצול הפועלים. מסיבה זו הוא סבר שעבדות, שבה הפועל הוא קניינו של הבעלים, עדיפה על פני העסקת פועלים ללא זכויות סוציאליות או אחריות על נזקיהם:{{ציטוט|למשל העובדים מפני דלותם במערות וכיפי עפר ששם האוויר משחת, וכמה סכנות צפויות להעובדים על ידי הריסות מפלי העפר וכיוצא בזה. אם היו העובדים עבדים וקנין-כסף להבעלים, אז אף בהיותם דלי מוסר לא היו חסים על כספם להיטיב את מצב העובדים, לטהר את האויר, לחזק את התקרות לבל יזדמן שיעשו מכרותיהם קבריהם, כי יחוש על עבדיו וישמרם כשומר כספו ונכסיו. אבל עכשיו יאמר העשיר אביר הלב, הנה אם יקצרו ימי חיי הפועלים על ידי השחתת האויר, לא יפסיד מאומה, כי בשכירות שמשלם מדי יום ביומו ישיג פועלים אחרים. ואם בבת אחת יקברו חיים מהם מאות ואלפים, לא לו נוגע הדבר.|[[s:עין איה על ברכות ב טז|עין איה ברכות ב, טז]]}} הוא חלק על טענתו של מרקס שהפתרון לבעיה הוא ביטול הקניין הפרטי בעזרת מהפכה. לדבריו, מהפכות ייצרו מעמד שליט חדש שידכא גם הוא אחרים. בעיניו, הפתרון לבעיות החברתיות הוא הגבלת הקניין הפרטי, חיזוק הרוחניות בחברה ויצירת שיתוף פעולה בין המעמדות{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://dintora.org/article/1361|כותרת=הרב קוק והתפיסה המרקסיסטית: עיון בכתביו המוקדמים|אתר=dintora.org|תאריך_וידוא=2020-05-24}}}}.

=== מציאת החיוב והכוח המאחד ===
הרב קוק מעלה על נס את המאבק על דרך החיוב. במקום לשלול ולחפש ליקויים ופגמים יש לנקוט עשייה חיובית ומועילה. במקום לחבוט בסוטים מדרך הישר, יש למצוא מסילות ללבם בדברי כיבושין. כך ייתרצו, וכבודם לא יינזק, כי כבודם חביב עליהם כפי שחביב על האחרים כבודם שלהם. האדם והציבור נתבעים לעשייה, ולא לשלילה של האדם או של הציבור האחר.

[[קובץ:D79ed795d796d799d790d795d79f21.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב קוק ומשלחת הרבנים בניו יורק]]
אמנם לשיטת הרב קוק ישנה אמת אבסולוטית, אבל בכל דעה כמעט יש גם משהו אמיתי. על מנת להגיע לאמת המוחלטת יש לאחד את כל השיטות ולתת לכל אחת מהן את מקומה{{הערה|למשל בתחילת אורות הקודש}}. גם בכפירה ישנו חיוב, משום שהיא שוללת את התפיסה האלילית המוטעית את האל; וגם באלילות יש גרעין של אמת שהוא הרצון לקרבה לאל, אלא שהיא מעוותת ומגשימה את האל.

בספר אורות{{הערה|אורות התחיה, פסקה י"ח}} הוא מונה שלושה כוחות מרכזיים בימינו: ההומניזם (אנושיות בלשונו), הלאומיות והדת (או הקודש). שלושתם נאבקים זה בזה, וגם בכך יש משהו מן החיוב, משום שבאופן זה הם מונעים התפשטות יתר של אחת השיטות ללא בקרה, מצב שעלול להביא לקיצוניות ולהרס. על כל אחת מהשיטות ללמוד להבין שגם לשתי האחרות ישנה חשיבות. לשיטה האידיאלית שמאחדת את כל השלוש הוא קורא "הקודש העליון". בכל מתח הגותי יש למצוא את החיוב שבצדדים המתעמתים ולגרום להם להבין שהם זקוקים זה לזה ונבנים זה מזה.

הדברים באים לידי ביטוי בציטוט מפורסם מדבריו:
{{ציטוט|שורות=כן|מירכאות=כן|תוכן=
הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק,
אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה,
אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חוכמה.|מקור=ערפלי טוהר}}

על אף תפיסה זו, לא נמנע הרב קוק לבקר בתוקף אישים וגופים ציבוריים בעניינים כמו [[חילול שבת|חילולי שבת]] ו[[כשרות|בעיות כשרות]]{{הערה|ראו כמה איגרות כאלה בספר "להכות שורש" של הרב אברהם וסרמן וכן [https://he.wikisource.org/wiki/אגרות_הראיה_ה אגרות הראיה חלק ה'], איגרות מתאריכים: ב' ניסן, ד' ניסן וי"ג אייר משנת תר"צ}}.

הרב קוק קרא שלא להפריז ב"דבקות" בצדיק שהוא מושג בסיסי בתורת החסידות, והציע להחליפה בדבקות בעם ישראל ובנשמתו, שלו, לדבריו, אין מגרעות כלל: {{ציטוט|אשריהם ישראל שהם דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ד׳ הטוב.|מירכאות=כן|מקור=[[s:אורות ישראל פרק ג פסקה ג|אורות ישראל פרק ג' פסקה ג']]{{הערה|וראו את דברי הרב ד"ר [[יואל בן נון]] בעניין, [http://musaf-shabbat.com/2011/02/03/ערבות-סביב-למזבח-יואל-בן-נון/ ערבות סביב למזבח], מקור ראשון, 3 בפברואר 2011; ולעומתו את הרב עודד אלון, [https://asif.co.il/wpfb-file/1-5-pdf-49 ולדבקה בו - דבקות בצדיקים במשנת הראיה קוק זצל], הסובר שדבקות בנשמת האומה היא תוספת ואינה תחלופה.}}}}

===הלכה===
חלק ניכר בכתביו תופס הפן ההלכתי. עוד בחייו הוציא הרב קוק כמה מספריו ההלכתיים: הספר '''[[חבש פאר]]''' על ענייני תפילין, '''[[עץ הדר (ספר)|עץ הדר]]''' בעניין פסול [[אתרוג]]ים [[הרכבה (בוטניקה)|מורכבים]] והספר '''[[שבת הארץ]]''' על ענייני [[שנת שמיטה|שביעית]] ו[[היתר מכירה]]. לאחר מותו הוציא בנו הרצי"ה קוק את ספרי השו"ת שלו [[אורח משפט]], [[משפט כהן]], [[דעת כהן]] ו[[עזרת כהן]] שבו מקובצות מרבית תשובותיו ההלכתיות.

====אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא====
{{הפניה לערך מורחב|הלכה ברורה ובירור הלכה}}
בדרכו הלימודית וההלכתית נטה הרב קוק ללימוד "[[אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא]]", כך בערוב ימיו השקיע הרב קוק שעות רבות במפעל שיזם לסיכום של פסק ההלכה היוצא מסוגיות [[תלמוד|הגמרא]], כפי שהוא מופיע ב[[רמב"ם]] וב[[שולחן ערוך]]. זאת במטרה לגשר על הפער שנוצר בין הדיון בסוגיות הגמרא לדיון בהלכה על ידי זה שחלק מהלימוד של הגמרא יהיה פסיקת ההלכה היוצאת מהלימוד. אזכור ההלכות על הדף כונה "הלכה ברורה" וביאור הסוגיות בשיטות ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]] הופיע בשם "בירור הלכה". בהמשך הוקם [[מכון הלכה ברורה ובירור הלכה|מכון]] שיטפל בהמשך המפעל הזה והוצאתו מן הכוח אל הפועל, שנמצא במתחם ישיבת מרכז הרב.

=== תורת ארץ ישראל ===
{{הפניה לערך מורחב|תורת ארץ ישראל (שיטת לימוד)}}[[קובץ:טרטקובר - תוצרת הארץ 1989 - חלק שמאלי.jpg|ממוזער|שמאל|270 פיקסלים|דיוקנאות הרב קוק, [[דוד שמעוני]], [[ש"י עגנון]], [[דבורה בארון]], [[אז"ר|א"ז רבינוביץ']] ו[[יוסף חיים ברנר|י"ח ברנר]], כולם התגוררו ב[[נווה צדק]] בתקופת [[העלייה השנייה]], במיצג "תוצרת הארץ" - עבודתו של האמן [[דוד טרטקובר]] המוצגת בכיכר [[מרכז סוזן דלל]]]]
הרב קוק פיתח בהרחבה את הנושא של ייחודיותה של [[תורת ארץ ישראל (שיטת לימוד)|תורת ארץ ישראל]], וקרא לשוב אל שיטת הלימוד הארץ־ישראלית המקורית. חידושו העיקרי בנושא הוא שהייחודיות של תורת ארץ ישראל היא בכך שבא"י מקצועות התורה אינם מפולגים זה מזה ולא צרים זה לזה, אלא השכל הכללי משקיף על הכל בסקירה כללית, והעניינים יונקים זה מזה ומסייעים זה לזה{{הערה|משנת הרב, תורת ארץ ישראל}}. לפיכך, ההלכה מושפעת מרוח הקודש, מהאגדה ומהקבלה. בלימוד התורה בארץ ישראל ניתן להגיע לבירור האמת בלא צורך בפלפול מרובה.

הרב קוק גם קבע ש[[מצוות יישוב ארץ ישראל|יישוב ארץ ישראל]] בפועל, הוא יעד שיש לשאוף אליו. קניית אדמות, [[עלייה לארץ ישראל|עליה מהגלות]], [[חקלאות]], וקיום [[המצוות התלויות בארץ]]: [[לקט ופרט|לקט]] [[שכחה (מתנות עניים)|שכחה]] ו[[פאת השדה|פאה]], [[תרומות ומעשרות]], דיני [[כלאיים]] ושמירת ה[[שמיטה]]. במקרים שבהם הייתה התנגשות בין יישוב הארץ ובין קיום המצווה, חיפש דרכים הלכתיות על פיהן ניתן להקל, כך תמך בחידוש "[[היתר המכירה]]" של [[חובבי ציון]], משתי שמיטות קודמות לו{{הערה|1=ספר 'משכנותם לדור ודר' - סיפורן של משפחות בלאו ושטרן, עדות על קשיי [[שנת השמיטה]] של יהודים אדוקים ב[[יסוד המעלה]], ועל התכתבותם ואף שיחותיהם האישיות עם הרב קוק, בנושא זה.}}.

===יחס קבלה והלכה ואופי פסיקתו===
הרב קוק, לבד שהיה איש הגות, שמש גם כפוסק וכתב מאות [[שאלות ותשובות|תשובות הלכתיות]]. מרבית תשובותיו ההלכתיות פורסמו בספרי השו"ת [[אורח משפט]], [[משפט כהן]], [[דעת כהן]] ו[[עזרת כהן]]. חלק מהחוקרים{{הערה|נריה גוטל (חדשים גם ישנים, עמוד 5) מזכיר בהקשר זה את בנימין איש שלום בספרו על הרב קוק, עמוד 186}} סוברים שעל אף שהגותו חדשנית ביותר, הרב קוק לא שילב אותה בפסיקותיו.

לעומתם, [[אבינועם רוזנק]] סבור ששורש החומרות הרבות המצויות בפסיקותיו הוא ברעיונות החדשניים שבהגותו. [[חגי בן ארצי]] סבור שיש להבחין בפסיקות הרב קוק בין תקופת יפו לתקופת ירושלים: בראשונה הרב פוסק באופן חדשני ביותר (למשל בהקלתו בפולמוס שמן ה[[שומשומין]], בהיתר המכירה בשנת השמיטה ובפולמוס ה[[אתרוג]]ים המורכבים) ובשנייה, הרב עובר לפסיקה שמרנית בהרבה (בהחמרתו באיסור [[זכות בחירה לנשים|הצבעת נשים]], בנושא [[חליבה בשבת]], ובהחמרתו בהלכות [[גיור]] ואיסורו ל[[ניתוחי מתים|נתוחי גופות יהודים]] במסגרת לימודי [[רפואה]]).
פרופ' [[נריה גוטל]] אמר שהרב קוק מנמק את פסיקותיו גם ב[[דברי קבלה]] ואגדה, דבר שאינו מקובל ברוב ספרי השו"ת האשכנזיים הקלאסיים, אך מצוי בפסיקות חכמי אשכנז הקדמונים וחכמי עדות המזרח. כך למשל הזכיר את פסיקת הרב קוק שיש להשתמש בגופות גויים לצורך לימוד רפואה, שאותה נימק גם בכך שהגוף היהודי הוא קדוש{{הערה|ראו את התשובה: {{היברובוקס||שו"ת דעת כהן סימן קצט'|20315||עמוד דיגיטלי=390}}}}.
הרב קוק למד ספרי קבלה וחסידות וכתב בשבחם, אבל בישיבתו לא לימד כתבים אלה.

====פלפול====
הרב [[שלמה יוסף זוין]] הסביר את גישתו ההלכתית של הרב קוק בספריו ובכתביו{{הערה|שלמה יוסף זוין, '''אישים ושיטות''', עמוד 238}}. הוא מציין שהרב קוק נמנע מלבסס הסברים על שיטת ה"[[לשיטתו]]", כשהוא רואה בה פן של [[פלפול]] שאינו הכרחי; אולם לא נמנע, לאחר שהסביר שיטה, לציין שהסבר זה תואם את שיטתו של אומרה במקום אחר.

עם זאת ניכר בהרבה מקורות בכתביו{{הערה|1='''אדר היקר''', פרק ד'; לשני בתי ישראל ב'''מאמרי הראי"ה'''; '''ערפלי טוהר''', עמוד 122}}, כי הרב קוק התייחס בחיוב ובסנגוריה לצורת לימוד זו. הוא מנתח את הסיבה להתנגדות שצורת לימוד זו עוררה בעבר, ואת הנימוקים ללגיטימיות שיש לה כיום. הרב קוק טוען שללימוד זה יש צד אסתטי, והוא עשוי לעורר לאהבת תורה. אמנם הוא מגביל ותוחם אותו בתנאים אחדים, כמו לא לערבב הלכה ואגדה, ולאפשרו לאנשים שכבר יש להם ידיעות מעמיקות בלימוד.

====מנהג====
[[קובץ:הרב קוק וביאליק.png|ממוזער|יחד עם [[חיים נחמן ביאליק]] (משמאל){{הערה|על יחסיהם ראו: {{הצופה|מ. אונגרפלד|הרב קוק וביאליק|19550819|45}}}}]]
באופן כללי גישתו של הרב קוק למנהגים מהווה שיטה קלאסית בקרב האורתודוקסיה המודרנית. גישתו כללה התייחסות בכובד ראש ל[[מנהג (יהדות)|מנהגים]], כשלעיתים הוא רואה חשיבות עצומה בקיים המנהגים ממש כדין תורה. גישתו המעניינת היא ביחס לדין המנהג ועניין "[[לא תתגודדו]]".{{הבהרה|מהי הגישה שלו על "לא תתגודדו"?}}

===פילוסופיה וקבלה בהגותו ===
הוגה הדעות [[הלל צייטלין]] מציב את הרב קוק ברצף אחד עם גדולי הקבלה: [[האר"י]], [[הבעל שם טוב]], ו[[בעל התניא]]. לדבריו הרב קוק הסתמך רבות על קבלתו של הבעש"ט, יותר ממה שמיוחס לו. הוא כותב:
{{ציטוט|תוכן=בא הרב קוק וגילה בקבלה את נשמת הרבים, את מאורעותיה, סכנותיה, ירידותיה, הצלותיה, גאולותיה, צירופיה וזכוכיה, עליותיה ושגשוגיה של הנשמה ההיא, כלומר של כללות נשמת ישראל, והסתכל אף בנשמתו של היחיד רק מתוך האספקלריה של נשמת הרבים. החב"ד מסתכל בנשמתו של אחד מישראל ומשם הוא מביט בשכינה; הרב קוק מביט בשכינה, בכנסת ישראל, כלומר בשורש השרשים של נשמות ישראל, ומשם הוא מסתכל בנשמתו של היחיד.|מקור=במאמרו "הקו היסודי בקבלה של הרב קוק ז"ל"}}

היו חוקרים (כגון [[בנימין איש שלום]]) שטענו שאף שלקבלה מקום מרכזי בתפיסת עולמו של הרב קוק, הוא אינו צמוד לעולם המושגים שלה, אלא משתמש בה לצורכי הגותו־הוא באמצעות נתינת משמעות מחודשת לסמליה. כנגדם יצאו חוקרי קבלה, ובראשם [[יוסף אביב"י]], שטענו כי עולמו הרוחני של הרב קוק נטוע עמוק בחיק הקבלה, וכי ניתן להראות במקומות רבים שבהם נראה שהוא כותב הגות בלבד, שאין זה אלא תרגום לשפה מודרנית של תכנים קבליים, על פי פרשנותו הייחודית של הרב קוק{{הערה|על סוגיה זו ראו [[אלחנן שילה]], "[http://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/18/elhanan.pdf פרשנות הרב קוק לקבלת האר"י; הופעת נשמות חדשות ותיקון העולם"], '''עיונים בתקומת ישראל''' 18, (2008), עמודים 55–77}}.

הרב קוק בחר שלא לציין את מקורותיו בפירוש, אולם ציין שהרבה להסתמך על כתבי [[האר"י]]. מעבר לכך, מקורותיו מגוונים, ובהם [[ספר הזוהר|הזוהר]], עץ חיים, ספרי החסידות, [[רבי יהודה הלוי]], [[רמב"ם]], ספרי [[מהר"ל]] מפראג, ספרי [[רמח"ל]], [[הגאון מווילנה]], [[יצחק אייזיק חבר|רבי יצחק אייזיק חבר]]{{הערה|אלחנן שילה, "השפעתו של ר' יצחק אייזיק חבר על פרשנותו של הרב קוק לקבלה", '''דעת,''' 80-79 (תשע"ה), עמודים 95–118.}}, וכן פילוסופיה יוונית ומודרנית{{הערה|ראו בנימין איש שלום, הרב קוק בין רציונליזם למיסטיקה, עמודים 17–26. אפלטון, אריסטו, שפינוזה, שופנהאואר ורבים אחרים מוזכרים בכתביו בפירוש.}}.

בהגותו ניכרת גם השפעתם של פילוסופים מודרניים של העת החדשה. באחד ממכתביו של בנו הרב צבי יהודה, כותב הבן שמאמרו של אביו, "דעת אלוקים", מבוסס לדעתו על גישתו של ה[[פילוסוף]] [[הרמן כהן]]. למעשה, רבים ממושגיו של [[שפינוזה]] מצויים הן במאמר זה והן במקומות רבים נוספים בהגות הרב קוק. השפעה מיוחדת ישנה להגותו של [[הגל]] (אולי בתיווכה של משנת ר' [[נחמן קרוכמל]]) על מחשבת הרב קוק. הדבר ניכר במאמרו "[[למהלך האידיאות בישראל]]" (בספרו "אורות"), שבו הוא משתמש במושגי האידאות במובנן ההגלייני, לשם הסברת ההיסטוריה היהודית. עוד ניכרת, במיוחד, הגותו של [[פרידריך וילהלם שלינג|שלינג]], בייחוד בכל הקשור לשילוב אחדות וריבוי. מלבד זאת ישנה זיקה הגותית, הן בדרך של השפעה והן ביקורתית, לכתביהם של [[עמנואל קאנט|קאנט]], [[שופנהאואר]], [[ניטשה]]{{הערה|על קאנט וניטשה, ראו אלחנן שילה, "ממשות האדם והעולם בחוויה האוניו־מיסטית של הרב קוק" '''עיונים בתקומת ישראל''' 25, (2015), עמודים 37–64}}, [[אנרי ברגסון]], כמו גם ביחס ל[[בודהיזם]]{{הערה|1=אמיר משיח, [http://orot.academia.edu/AmirMashiach/Papers/1611385/Rabbi_Avraham_Isaac_Hacohen_Kooks_Attitude_toward_Budhism הראי"ה קוק ויחסו לבודהיזם: מקורות וביקורת], דעת 70 (תשע"א), עמודים 81–96}}, וכן לתגליות מדעיות בעלות משמעות פילוסופית (דוגמת ה[[אבולוציה]] וגיל העולם){{הערה|1=אורות הקודש חלק שלישי, 'תורת ההתפתחות'}}.

הרב קוק הסתייג מתורת ההשכלה, אך לא התנגד לשימוש בכלים מדעיים־ביקורתיים בלימוד התורה, כאשר הדבר נעשה בידי בני תורה המתאימים לכך, ולא כעיקר הלימוד{{הערה|הרב ארי יצחק שבט, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/taleley/mivhanim-2.htm מבחנים מעשיים המבטאים את אהדת הרב קוק ללימוד תורה ביקורתי־מדעי], ב[[אתר דעת]]}}.

===תשובה וגאולה===
ה[[תשובה (יהדות)|תשובה]] במשנת הרב קוק תופסת מקום מרכזי. אחד הכתבים הבודדים שיצאו לאור בחייו הוא הספר "[[אורות התשובה]]". בספר זה הוא מברר את מהותה של התשובה, והתהליכים הגורמים ומניעים אליה, ומחדש את רעיון התשובה לאו דווקא כשיבה מחטא מסוים וכ[[חזרה בתשובה]] פשוטה, אלא כאידאה כללית של חירות ממגבלות וחולשות ותהליך התקדמות כללית של המציאות כולה, זאת בהתבסס על ספרות הסוד של היהדות.

התשובה במשנתו אף חורגת מתחומי המוסר והאתיקה הפרטיים, וכוללת תהליכים מדיניים, חברתיים, מדעיים ובריאותיים, ובעיקר שיבת עם ישראל לארצו ו[[גאולה|גאולתו]] הלאומית. הגאולה המצופה אינה נוגעת רק בעם ישראל ושיבתו לארצו, אלא כוללת גם הטבת מעמדה של כלל האנושות ועלייתה למדרגה מוסרית גבוהה יותר. את רעיון התשובה הפרטי קשר באותנטיות אישית שבה האדם נאמן לעצמיותו "ושב אל שורש נשמתו". רעיון התשובה קשור במשנתו בשיבה של האדם, העמים והאנושות בכללותה אל האלוהות, שהיא מקור חכמה, אמת, יופי, יושר וטוב הקיים בעולם.

=== התפתחות והתקדמות העולם ===
לפי תפיסתו, [[תורת האבולוציה]] ה[[דרוויניסט]]ית איננה סותרת את התורה, אלא אדרבה מתאימה לרוח התורה, ומורה על כך שהעולם מתקדם ומתפתח. לדעתו תהליכי ההתפתחות מתרחשים לא רק בתחום החומרי אלא גם בתחום המוסרי והרוחני, בהתקדמות ההיסטורית של העולם לקראת הגאולה.

הרב קוק הבין על פי הקבלה, שעם בוא הגאולה המלאה, תהיה התקדמות של כל החיים. ב'[[חזון הצמחונות והשלום]]' הוא מתאר את התקדמות הטבע כולו, כאשר כל רמת חיים עולה ומתקדמת. האדם יהיה ליותר מאשר הוא כיום, וכך הצמחים והבהמות, ומתוך כך, תיאסר אכילת הבשר. הוא ראה גם התפתחות של המדעים ל[[הבנה]] מלאה של היקום, המתיישרת עם המוסר, מתוך ידיעה והשתתפות, ולא מתוך התנשאות וכוחנות. הוא כלל בכך את מדעי הנפש, הטבע והחיים, וכן את היצירה האנושית והאמנות{{הערה|אהרן פוירשטיין, [http://www.olamhatohu.com/?p=84 אמונה ואמנות - אויבים או אוהבים?] באתר 'עולם התוהו'}}.

===ציטוטים מייצגים ממשנתו===
*'''האחדות הקוסמולוגית של הבריאה'''
{{ציטוט|"כמה פשוט הוא הדבר, שבעליית רצונו של האדם כל הברואים מתעלים, ובשפלותו כולם נשפלים. האחריות המוסרית הקוסמית הרזית הזאת כמה פשוטה ישרה וטבעית היא."}}
{{ציטוט|"כמה רוממה היא, כמה אמת ושירה כמוסה היא, המחשבה הרזית שהאדם מצד כוחו הרוחני פועל על כל ההויה כולה."|מקור='''אורות הקודש''' ג'}}
*'''צלם אלהים שבאנושות'''
{{ציטוט|"אהבת הבריות צריכה להיות חיה בלב ובנשמה, אהבת כל האדם בייחוד, ואהבת כל העמים כולם, חפץ עילוים ותקומתם החומרית והרוחנית... תכונה זו היא שמסגלת את רוחא דמלכא משיחא לחול על ישראל... עלינו לדעת כי נקודת חיים אור וקודש תמיד לא זזה מהצלם האלהי שנחנן בו האדם בכללו, וחוננו בו כל עם ולשון, כל אחד לפי ערכו."|מקור='''מוסר אביך''', עמוד נ"ז}}
{{ציטוט|"...רק על נפש עשירה באהבת הבריות ואהבת האדם, תוכל אהבת האומה להתנשא בגאון אצילותה וגדולתה הרוחנית והמעשית..."|מקור=שם נ"ח}}
*'''סגולת ישראל והדרגות בבריאה'''
:כהוגים לא מעטים ביהדות הוא ראה הבדל בין נשמת עם ישראל לנשמות האומות, באשר בכנסת ישראל הוא ראה גילוי אלהי:
{{ציטוט|"כנסת ישראל היא תמצית ההויה כולה, ובעולם הזה נשפע תמצית זו באומה הישראלית ממש, בחומריותה ורוחניותה, בתולדתה ואמונתה."|מקור=אורות עמוד קל"ח}}
{{ציטוט|"ההבדל בין הנשמה הישראלית היהודית, מאווייה הפנימיים, שאיפתה, תכונתה ועמדתה ובין נשמות הגויים כולם, לכל דרגותיהם, הוא יותר גדול ויותר עמוק מההבדל שבין נפש האדם ונפש הבהמה, שבין האחרונים רק הבדל כמותי נמצא, אבל בין הראשונים שורר הבדל עצמי איכותי."|מקור='''אורות''', פרק ה', עמוד קנ"ו}}
*'''מדינת ישראל'''
{{ציטוט|אין המדינה האושר העליון של האדם. זה ניתן להאמר במדינה רגילה, שאינה עולה לערך יותר גדול מחברת אחריות גדולה, שנשארו המוני האידיאות, שהן עטרת החיים של האנושיות, מרחפים ממעל לה, ואינם נוגעים בה. מה שאין כן מדינה שהיא ביסודה אידיאלית, שחקוק בהויתה תוכן האידיאלי היותר עליון שהוא באמת האושר היותר גדול של היחיד. מדינה זו היא באמת היותר עליונה בסולם האושר, ומדינה זו היא מדינתנו, מדינת ישראל, [[יסוד כסא השם בעולם|יסוד כסא ד' בעולם]], שכל חפצה הוא שיהיה ד' אחד ושמו אחד, שזהו באמת האושר היותר עליון. אמת, שאושר נשגב זה צריך הוא לביאור ארוך כדי להעלות אורו בימי חושך, אבל לא מפני זה יחדל מלהיות האושר היותר גדול.|מקור=אורות ישראל {{ויקיטקסט|אורות ישראל|פרק ו}} {{ויקיטקסט| אורות ישראל|פסקה ז}}|מירכאות=כן}}
*'''האלהות כמקור כל היש, ואושר האדם כקרבתו לאלהים'''
{{ציטוט|"אי אפשר למצא מעמד מבוסס לרוח כי אם באוויר האלהי. הידיעה ההרגשה הדמיון והחפץ והתנועות הפנימיות והחיצוניות שלהם, כולם מזקיקים את בני האדם שיהיו אלהיים דווקא. אז ימצאו את מילואם, את יחוסם השוה והמניח את הדעת. אם מעט פחות מגדולה זו יבקש לו האדם הרי הוא מיד טרוף כספינה המטורפת בים... '''מקום מנוחתנו הוא רק באלהים'''..."|מקור='''אורות''', עמוד קי"ט}}
*'''סבל האנושות בגלל נטישת העצמיות ואיבוד הייחודיות'''
{{ציטוט|"כל החולשות הגופניות והרוחניות, כל המחשבות הפסולות, וכל הרעיונות המדלדלים, המטשטשים את הכשרון ואת בהירות הנשמתית, באים רק מחסרון הארה של הנשמה העצמית."|מקור='''אורות הקודש''', ג', עמוד קל"ז}}
*'''הבדל בין האישה לגבר''':
{{ציטוט|"וכמה מידות עליונות וטובות, וכמה אושר ומרחב יש בחלק הטוב הזה של היות הנשמה נשמת איש פועל, יוצר, מחדש ומחייב פעלים והגיונים, שאיפות ומעשים, על פי עצמיותו הפנימית במערכי קדושתו - הנעלה מנפש האישה - הנחשבת כחומר לגבי הצורה - לעומת נשמת האיש הצורתית, ורבה היא ההודאה המחויבת ליוצר הנשמה מכל איש ואיש, שלא עשני אישה."}}
{{ציטוט|"עם כל היתרון של האיש הפועל והרושם את רשמי השפעתו ומפעלותיו בחיים ובעולם, הנה יש לעומת זה ג"כ יתרון להאשה הנפעלת, שהיא עשויה בתכונה כזאת של קבלת רשמים, בזה שהפעולות והתעוררות המעשה העצמיות ירשם האדם על ידן בצמצום של כחו החומרי והרוחני, ויוכל לפעמים לסור עי"ז מהמגמה האלוקית העליונה, מה שא"כ התכונה הנפעלת של האשה כשהיא ישרה, היא עלולה להרשם ולהפעל מתכונת השפע של המעשה אשר עשה האלוקים, מהתכונה הישרה, כאשר עשה את האדם ואת העולם, את התכן החומרי והרוחני שבהויה, ישר מכוון לרצונו העליון הפשוט והישר."|מקור='''עולת ראי"ה''', עמוד ע"א}}
*'''הדמיון והחלומות'''
{{ציטוט|"השכל הרציונלי שלנו אינו כי אם תלמיד קטן, המסביר קצת את כל אור החיים שיש באוצר דמיוננו העשיר והקדוש, החי בחיי מציאות עליונה, המכרעת את המציאות הריאלית באיתניות עצמיות הויתה."|מקור='''אורות הקודש''', א', רכ"ו}}
{{ציטוט|"'''החלומות הגדולים יסוד העולם הם.''' המדרגות שונות הן. חולמים הם הנביאים, בחלום אדבר בו. חולמים הם ה[[משורר]]ים בהקיץ. חולמים הם בעלי המחשבה הגדולים לתיקון העולם. חולמים אנו כולנו בשוב ד' את [[שיבת ציון]]."|מקור='''אורות הקודש''', א', ע' רכ"ו}}
*'''אחדות הגוף והנפש'''
{{ציטוט|"ההתעמלות, שצעירי ישראל עוסקים בה בארץ ישראל, על מנת לחזק את גופם בשביל להיות בנים אמיצי כח לאומה, היא משכללת את הכוח הרוחני של הצדיקים העליונים, העוסקים בייחודים של השמות הקדושים, להרבות הבלטת האור האלהי בעולם, ואין גילוי אחד עומד בלא חבירו כלל."|מקור='''אורות''', עמוד פ'}}
*'''גדלות התשובה'''
{{ציטוט|"ממעמקים באה התשובה... התשובה באה משאיפת המציאות כולה להיות יותר טובה ומזוככת, יותר חסינה ומעולה ממה שהיא."|מקור='''אורות התשובה''', ו' א'}}
{{ציטוט|"התשובה הכללית שהיא עילוי העולם ותיקונו..."|מקור=שם, ד' ג'}}
{{ציטוט|"מצד הבינה התשובה באה. וברום מעלתה הזדונות הוים לזכויות ועליהם חיו יחיה."|מקור=שם, י"א א'}}
{{ציטוט|"התשובה היא תמיד שרויה בלב, אפילו בעת החטא עצמו התשובה גנוזה בנשמה, והיא שולחת קויה, שהם מתגלים אחר כך בעת שבא הנוחם הקורא לתשובה."|מקור=שם, ו' ב'}}
{{ציטוט|"קביעות המחשבה של התשובה היא מייסדת את אופיו של האדם על יסוד האצילות."|מקור=שם, ט' א'}}
{{ציטוט|"גדול ונשגב הוא אושר התשובה... אין דבר מצרף ומטהר את האדם, מעלהו למעלת אדם באמת כהעמקת התשובה."|מקור=שם, י"ג י"א}}

==הערכות כלפיו==
{{לשכתב|הגיוגרפיה ופירוט מוגזם, מקורות רעועים|נושא=אישים}}

===תומכיו===
[[קובץ:Rav-kook-letter-03.jpg|שמאל|ממוזער|250px| מכתב של הרב קוק אל [[הנציב העליון]] [[הרברט סמואל]], [[1923]]]]
אישיותו של הרב קוק וידיעותיו בתורה זכו להערכה רבה אצל הרבנים מרוב הזרמים השונים, [[חובבי ציון]] ו[[חרדים]]. חליפת האיגרות והמכתבים בינו לבין רבנים [[גדולי ישראל]], וכן התבטאויות של רבנים שונים, מבטאות כבוד רב כלפי הרב קוק, הגם שפעמים רבות לא הסכימו עם דרכו ושיטתו.

בין מחליפי המכתבים עמו (מהם גם כאלו שהתנגדו לשיטתו והשקפתו ואף בחריפות אך ראו בו אחד מהגדולים): הרב ישראל מאיר הכהן מראדין - [[החפץ חיים]], הרב [[אברהם ישעיה קרליץ]] (ה"חזון איש"), הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]], הרב [[נפתלי צבי יהודה ברלין]], הרב [[חיים סולובייצ'יק]], בנו הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]], האדמו"ר מגור רבי [[אברהם מרדכי אלטר]], הרב [[איסר זלמן מלצר]], הרב [[שמשון אהרון פולנסקי]], הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], ה[[אדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש, הרב [[ברוך בר ליבוביץ]], הרב [[מאיר שפירא]] מלובלין, הרב [[אהרון קוטלר]], הרב [[נתן צבי פינקל]], הרב [[ירוחם ליבוביץ]] ועוד רבים{{הערה|1=ראו [http://www.scribd.com/doc/2368277/עותק-דעת-חכמי-ישראל כאן] סריקות של מכתבים כאלו ומקורות מודפסים.}}.

ה[[ישראל מאיר הכהן|חפץ חיים]] שמע בזמן [[הכנסייה הגדולה]] הראשונה שהתקיימה ב[[וינה|ווינה]] בשנת [[תרפ"ג]] דברי פגיעה ברב קוק, ואז הגיב החפץ חיים: {{ציטוטון|הערענדיג אזעלכע ווערטער דארף מען קריעה רייסען!}} (תרגום מ[[יידיש]]: לשמע דברים כאלו יש לקרוע קריעה!){{הערה|הרב מ"י ישר, [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=12008#p=21&fitMode=fitheight&hlts=&ocr= "הרב קוק אלס פאלקס סניגור"], [[המסילה]], שנה א' חוברת י"ב, עמוד 19}}. כמו כן סירב ללחוץ את ידיהם של בני המשלחת הירושלמית ואמר להם: {{ציטוטון|לאלה שעושים מחלוקת נגד רבה של ירושלים איני נותן שלום!}} והוסיף: {{ציטוטון|דעו לכם כי הוא קדוש וטהור, וכל הנוגע בו לא יינקה.}}{{הערה|[http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=10229#p209863 בירור העדויות] על ידי "תוך כדי דיבור" ([[איתם הנקין]]) בפורום "אוצר החכמה"}}{{הערה|'בשדה הראי"ה', הפרק "בין שני הכהנים הגדולים" (עמודים 217–232), עמודים 228-225.}}{{הערה|1=[http://www.yeshiva.org.il/midrash/9274 שבת הראי"ה פרשת תולדות] פירוט רחב של מקורות על האירוע הנ"ל}}

הרב מלצר אמר לרב גרודז'ינסקי בביקור אצלו בהתייחסו לרב קוק: {{ציטוטון|אנו גדולים עד בריח הדלת שלו}}{{הערה|'שבחי הראי"ה', עמוד ר"ב}} ובהספד על הרב קוק אמר: {{ציטוטון|יחיד הדור בגאונות, יחיד הדור בצדקות, יחיד הדור בחסידות.}} וקרא בבכי: {{ציטוטון|אבי אבי רכב ישראל ופרשיו}}.

הרב [[שלמה אליעזר אלפנדרי]], על אף התנגדותו החריפה לציונות, חלק כבוד לרב קוק והעריכו כאחד מגדולי הדור. כשביקר הרב קוק בצפת בכסלו [[תרפ"ד]] שלח לו הרב אלפנדרי מכתב ברכה ואירחו בביתו "בכבוד גדול ובחביבות מרובה"{{הערה|1=ראו [http://jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=Ao7EZCXV448%2B1Zygu7%2FUwcbys7USiAswkn3AY7nuMm1ssvtORw1XAj5Ukq03KYhJYw%3D%3D&mode=image&href=DHY%2F1923%2F12%2F03&page=4&rtl=true דואר היום, 3 בדצמבר 1923, עמוד 4].}}. במכתב מ[[ו' בשבט]] תרפ"ד לרב [[יעקב משה חרל"פ]], מגדולי תלמידי הרב קוק, הביע הרב אלפנדרי את מחאתו החריפה נגד מי שפגע בכבודו של הרב קוק: {{ציטוטון|הגיע לאוזני מפי עדים נאמנים ש... פער פיו מבלי חוק ושחץ עם הרב והתבטא בביטולים כלפי הרבי קוק וגדף מערכות ישראל אלופי ישורון. תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק.}} הרב אלפנדרי ביקש את הערותיו של הרב קוק על חיבור שחיבר וקיבל את השגותיו{{הערה|הרב [[משה צבי נריה]], 'ליקוטי הראי"ה' חלק ג', עמודים 152–159. מידע נוסף על הערכתו של הרב אלפנדרי לרב קוק מופיע [http://maranharavkook.blogspot.co.il/ כאן], ובו בין היתר צילום כתב היד של המכתב האמור לרב חרל"פ.}}.

הרב [[שלמה אלישיב]] אמר לרב [[אריה לוין]] על הרב קוק שהוא {{ציטוטון|כליל השלמות: שלמות בגאונות, שלמות בצדקות, שלמות במחשבה ושלמות בהנהגה}}{{הערה|1=[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=19&t=4530&hilit=לידת+הגרי+ש כאן] סריקת מכתבו לרב קוק}}.

הרב [[יצחק הוטנר]], שהיה תלמידו, אמר עליו: {{ציטוטון|הרב היה בקי בכל התורה כולה, בבלי וירושלמי, נגלה ונסתר, ממש כל רז לא אניס ליה בכל חלק מחלקי התורה!.}} והוסיף: {{ציטוטון|הרב היה גדול בתורה, ביראה ובחסידות, מכל אשר חלקו עליו}}. עוד סיפר הרב הוטנר שרבו, "[[הסבא מסלבודקה]]", אמר לו על הרב קוק: {{ציטוטון|הרב קוק לא למד בישיבות המוסר, אך הוא הצורה של המוסר.}}{{הערה|[[משה צבי נריה]], '''בשדה הראיה''', כפר הרואה, תשנ"א, בפרק "שמש ומאור" (על הקשר בין הרב הוטנר והרב קוק), עמודים 419–438}}

גם חלק מהרבנים מתנגדי הציונות הכתירוהו בתוארי כבוד במכתביהם אליו. [[האדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש כתב לרב קוק: {{ציטוטון|כבוד ידידי הרב הגאון הנודע והמפורסם בכל מרחבי תבל וקצוי ארץ לשם תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב עמוד הימיני פטיש החזק כבוד שם תפארתו מוהר"ר אברהם יצחק שליט"א.}}{{הערה| אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ חלק ב', עמוד ר"י.}} הרב [[זליג ראובן בנגיס]] כתב לרב קוק, אותו הכיר מישיבת וולוז'ין: {{ציטוטון|הרב הגאון האדיר, תפארת ישראל... הכהן הגדול מאחיו...}}{{הערה|הרב בן ציון שפירא (עורך), '''אגרות לראי"ה''', ירושלים: מכון הרצי"ה, מהדורה שנייה, תש"ן, עמוד רצ"ג}} הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] מבריסק כתב: {{ציטוטון|הרב הגאון הגדול המפורסם, תפארת ישראל...}}{{הערה|הרב בן ציון שפירא (עורך), '''אגרות לראי"ה''', ירושלים: מכון הרצי"ה, מהדורה שנייה, תש"ן, עמוד תקט"ו}} ובמכתב אחר מכנה את הרב קוק "פאר הדור"{{הערה|הרב בן ציון שפירא (עורך), '''אגרות לראי"ה''', ירושלים: מכון הרצי"ה, מהדורה שנייה, תש"ן, עמוד תקי"ז}}. הרב [[ירוחם ליבוביץ]] כתב: {{ציטוטון|לכבוד הרב הגאון המפורסם בכל קצוי תבל, סיני ועוקר הרים, צדיק וחסיד, כליל המעלות והטוהר, רשכבה"ג ומרא דארעא דישראל, אדמו"ר הגאון א"י הכהן קוק שליט"א.}}{{הערה|הרב בן ציון שפירא (עורך), '''אגרות לראי"ה''', ירושלים: מכון הרצי"ה, מהדורה שנייה, תש"ן, עמוד תס"ב}} הרב [[ברוך בר ליבוביץ]] כתב: {{ציטוטון|כבוד הגאון האמתי, נר ישראל, עמוד הימיני כקש"ת.}}{{הערה|הרב בן ציון שפירא (עורך), '''אגרות לראי"ה''', ירושלים: מכון הרצי"ה, מהדורה שנייה, תש"ן, עמוד תי"א}} הרב [[אהרן קוטלר]] כתב: {{ציטוטון|מעלת כבוד הגאון הגדול המפורסם בכל קצוי הארץ, פאר הדור, עמוד הימיני, פטיש החזק, מעוז ומגדול לתורה ולדת...}}{{הערה|הרב בן ציון שפירא (עורך), '''אגרות לראי"ה''', ירושלים: מכון הרצי"ה, מהדורה שנייה, תש"ן, עמוד תכ"ז}} הרב [[מאיר שפירא]] מלובלין כתב: {{ציטוטון|חכימא דיהודאי, רב האי גאון ודגול מרבבות קודש, שר התורה ופאר הדור, מרא דארעא דישראל}}, וביקש מהרב קוק להאציל מברכתו על [[ישיבת חכמי לובלין|הישיבה]] שפותח{{הערה|הרב בן ציון שפירא (עורך), '''אגרות לראי"ה''', ירושלים: מכון הרצי"ה, מהדורה שנייה, תש"ן, עמוד שפ"ה}}. הרב [[מרדכי מביילגוריא]] שלח כספים אל הראי"ה כדי שיחלקם וכתב: {{ציטוטון|רב האי גאון המפורסם, ראש הרבנים כליל המדעים פאר היחש עוטה מעיל המדות... נשיא הרבנות הראשית בארץ הקודש}}{{הערה|{{פוסט פייסבוק|tsurielhalamish|צוריאל חלמיש|2644355499033400|5=צילום המכתב}}}}.

החזון איש פנה אליו בשאלה הלכתית בנוסח {{ציטוטון|הוד כבוד [[wikt:מרן|מרן]] שליט"א}}, תואר שבו השתמש החזון איש, מלבד ביחס לרב קוק, רק לגדולים ביותר בעיניו: הרב [[איסר זלמן מלצר]], הרב [[חיים עוזר גרודזנסקי]], הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] והרב [[אלחנן וסרמן]]. בהנחת אבן הפינה ל[[ישיבת בית יוסף (בני ברק)|ישיבת בית יוסף]] בבני ברק עמד החזון איש במשך כל נאום הברכה של הרב קוק, כבוד שלא נתן לגדולי תורה אחרים שדיברו שם. לשואלים מדוע לא ישב, הוא ענה: {{ציטוטון|די תורה שטייט}}! (מיידיש: "התורה עומדת!"){{הערה|הרב משה צבי נריה, בשדה הראי"ה, כפר הרא"ה תשנ"א, עמודים 248-233}}{{הערה|1=הרב אברהם הורוביץ, "ארחות רבינו"}}.

גם הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], שחלק על דרכו, העריך את הרב קוק{{הערה|"האיש על החומה", כרך שלישי, פרק "האמת והעימות", מעמוד 399)}}, ונהג לדבר איתו ארוכות בדברי תורה כשנפגשו{{הערה|הרב [[אברהם דב אוירבך (ירושלים)|אברהם דב אוירבך]] סיפר שהרב קוק והרב זוננפלד שוחחו שעה ארוכה בידידות רבה לאחר [[ברית מילה|ברית המילה]] שלו שבה הרב זוננפלד היה ה[[מוהל]] והרב קוק ה[[סנדק (יהדות)|סנדק]]. כמו כן העיד הרב [[יוסף שמואל ברנדויין-מוריה]] שבברית של בנו הבכור יעקב שבה כיבד את הרב זוננפלד להיות המוהל, את הרב קוק בסנדקאות ואת הרב [[יעקב משה חרל"פ]] ב[[ברכה|ברכות]], שוחחו שניהם באריכות(העלון [[בראש יהודי]], גיליון 226, [[פרשת אחרי מות]], [[י"ב בניסן]] [[תשע"א]], עמוד 6 בפינת "אור האורות").}}. בספר "יחידי סגולה" מאת הרב [[איסר פרנקל]] מובא שהרב זוננפלד אמר למי ששאלוהו מדוע הוא משוחח בדברי תורה עם הרב קוק: {{ציטוטון|הרב קוק הוא צדיק גמור, אך דרכינו הן נפרדות}}. הרב אברהם חיים בביוף, שהיה ממשמשיו של הרב זוננפלד, סיפר כי שררו יחסים טובים בין הרב זוננפלד לבין הרב קוק, שאותו הוא מכנה {{ציטוטון|צדיק יסוד עולם}}{{הערה|בגיליון 226 של עלון בראש יהודי המוזכר לעיל בהערה.}}.

הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] שהכיר את הרב קוק בצעירותו אמר עליו לרב [[משה צבי נריה]] שהיה מתלמידי הרב קוק: "הרב היה גאון מופלא וקדוש עליון". בהזדמנות אחרת אמר לרב נריה: {{ציטוטון|הרב היה גדול בכל, איש האשכולות. מאיזה צד שהיית מתבונן בו, היית רואה את גדולתו, את יחידותו. גאון ששלט בכל מכמני התורה, בנגלה ובנסתר, צדיק בכל דרכיו ובכל מעשיו, בדקדוקי מצוות ובמעלות המידות, בשקידת הלימוד ובמעשי החסד.}} ועוד אמר על הרב קוק: {{ציטוטון|לא היו גדולים כמוהו בדורו. זו הייתה גדלות מיוחדת. הרב היה גדול לא רק בדורו אלא בדורות!}} הרב קוק היה הרב שערך את חופתו של הרב אוירבך בחתונתו. כמו כן סיפר בנו, כשהיה אומר אביו "הרב" ללא הוספת שם, כוונתו הייתה לרב קוק. גם הרב יעקב רקובסקי העיד על כך, וסיפר שכך אמר לו רבי שלמה זלמן: {{ציטוטון|ר' יעקב, אם אני אומר לך 'דער רב', 'הרב', תדע לך שזה הרב קוק, זה הרב שלנו, זה הרב שלי}} הוא אמר: {{ציטוטון|יש את ר' [[צבי פסח פרנק]], כל אחד עם גדלותו הוא, אבל כשאני אומר הרב, הרב אני לא אומר לאף אחד, הרב שלי זה הרב קוק.}}{{הערה|ראו למשל 'ליקוטי הראי"ה' ג', עמודים 97–101}}

בדין תורה שנערך בפני הרב [[יוסף שלום אלישיב]] בין הרב [[יוסף בוקסבוים]], ראש [[מכון ירושלים]], לבין אדם שלא רצה להכניס ל"[[אוצר מפרשי התלמוד]]" שבהוצאת המכון דברים של הרב קוק ובגלל זה פוטר על ידי הרב בוקסבוים, הצדיק הרב אלישיב את הפיטורים ותמה מדוע לא להכניס דברי תורה של הרב קוק לקובץ, הרי {{ציטוטון|הרב היה קדוש}} במקרה אחר אמר הרב אלישיב על הרב קוק {{ציטוטון|הוא היה גאון וצדיק ראשו בשמים, די גרעסטע פון אלע}} (מיידיש: "הגדול מכולם"){{הערה|1=שבת הראי"ה גיליון 72}}{{הערה|1=[http://www.orhaorot.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=274463 הגרי"ש אלישיב: "הרב קוק הגדול מכולם" - אור האורות]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}.

הרב [[יוסף משאש]] מחשובי רבני [[מרוקו]], מכנה אותו "תפארת ישראל", מצדד בהקמת ישיבת מרכז הרב, וכותב כי הוא גער במתנגדיו באופן חריף{{הערה|1='''אוצר המכתבים של הגר"י משאש''': חלק א' קנ"ו, ח"ב תרצ"א, תתפ"ט}}.

הרב [[עובדיה יוסף]], בצטטו את הרב [[יהודה צדקה]], אמר: {{ציטוטון|הרב קוק היה מלאך ה' צבאות}}{{הערה|{{יוטיוב|4Z_DEcGFfKI|שם=דעתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל על מרן הראי"ה קוק זצוק"ל|אורך=2:12}}}}{{הערה|[http://halachayomit.co.il/he/QuestionDetails.aspx?ID=221 שאלות ותשובות], באתר "הלכה יומית"}}.

גם רבני [[יהדות תימן]] ראו בו את גדול הרבנים בארץ ישראל. הם ביקשו את הסכמתו על הספר "אמונת ה'", תוך שהם מתארים אותו בתוארי כבוד מרשימים יותר משאר הרבנים שם: "רבנו הכהן הגדול, נר ישראל וקדושו, גדול הדור ונזרו מרן אברהם יצחק הכהן קוק [[זצוק"ל]] וכו'"{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6647&st=&pgnum=12 באתר "היברו בוקס"]}}. הרב הראשי ליהדות תימן, הרב [[שלום יצחק הלוי]] כינה אותו "רבינו מריה דארעא דישראל"{{הערה|תשובה שנדפסה בהקדמת תכלאל "עטרת אבות", התשס"ד}}. גם הרב [[מרדכי שרעבי]] סבר שדרכו של הרב קוק עדיפה על פני דרכו של הרב זוננפלד{{הערה|רבי [[יצחק דדון (רב)|יצחק דדון]], '''אתחלתא היא''', עמוד רמ"ח}}.

רבים מראשי [[היישוב]] ואנשי רוח והגות כ[[ברל כצנלסון]], [[יוסף חיים ברנר|ברנר]], ובמיוחד [[א"ד גורדון]], [[אז"ר]], [[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]] ו[[ש"י עגנון|עגנון]] כיבדוהו ושמרו על קשר אתו. הצייר [[נחום גוטמן]] מספר כי ברנר פסע אחר הרב קוק ביפו כשהוא מהלך בדיוק בתוך עקבותיו של הרב קוק באומרו לגוטמן אני פוסע בעקבותיו אולי משהו ממנו יידבק גם בי{{הערה|{{יוטיוב|I5gAKC4nKIY|שם=הכל אנשים - הרב קוק א'|אורך=23:32|ערוץ=כאן חינוכית}}}}. סיפור זה מופיע גם אצל עגנון.

===מתנגדיו===
רבנים במחנה ה[[יהדות חרדית|חרדי]], ובהם [[החזון איש]] והרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] מבריסק, התנגדו לשיטתו הציונית של הרב קוק, אך העריכו את אישיותו וגדלותו בתורה.

במחנה "[[העדה החרדית]]" היו שהתנגדו לו בחריפות בשל דעותיו והתחברותו, לדעתם, לרשעים. חוגים אלו החרימו אותו ואת כתביו והוציאו נגדו קונטרסים ופשקווילים ובהם גידופים ושמות גנאי{{הערה|למשל קונטרס קול השופר, ירושלים תר"פ}}. הרב גלזר, רבה לשעבר של [[רמלה]], סיפר כי היו בשכונת [[מאה שערים]] שצעקו לו "[[אפיקורס]]" מאחורי [[תריס]]ים מוגפים, כאשר הלך ברחוב. קבוצה של קיצונים מ[[היישוב הישן]] עשו ב[[ל"ג בעומר]] באחת השנים, [[בובה]] בדמותו והעלוה באש. [[יעקב ישראל דה האן]] שהיה מהעסקנים הבולטים בעדה החרדית ארגן [[תביעה (משפט בישראל)|תביעה משפטית]] כנגד הרב קוק בראשית ימי המנדט הבריטי.

הרב [[אלחנן וסרמן]], שנמנה עם הפלג הקנאי ב[[אגודת ישראל]], כתב: {{ציטוטון|ידוע כי העומד בראש [[הרבנות הראשית]] כותב וחותם קול קורא לעורר היהודים לתת כסף לקרן היסוד, וידוע גם כן כי כספי קרן היסוד הולכים לגדל כופרים להכעיס, ואם כן המעורר לתמוך בקרן זה הוא מחטיא את הרבים במדרגה היותר נוראה... ואם רואים אנו שהוא מהלל רשעים יודעים אנו שזהו רשע גמור באופן שהדבר ברור שאסור להתחבר לאיש כזה. ולולא שאינני כדאי הייתי אומר כי המחזיק בהצעה זאת (לחבר את העדה החרדית עם הרבנות הראשית) ראוי לנדותו.}}{{הערה|קובץ מאמרים חלק א' עמוד קנ"ג}}

אמנם, לאחרונה נטען שאם אכן כוונת הרב וסרמן לרב קוק (ולא לעומד הנוסף בראש הרבנות הראשית, הרב [[יעקב מאיר]]), הרי שהוא הוטעה עובדתית; שכן אף שהרב קוק תמך פומבית ב[[קרן קיימת לישראל|קק"ל]] פעמים רבות{{הערה|ראו למשל: חזון הגאולה, בעריכת הרב מאיר בר-אילן, עמוד רכ"ב; ובספרם של הרב אברהם וסרמן ו[[איתם הנקין]] '''הרב קוק והקק"ל'''.}}, מ"מ סירב לחתום על קול קורא לתמוך ב[[קרן היסוד]]{{הערה|לעומת אחרים מגדולי אותו דור, כגון ה[[מאיר שמחה הכהן|אור שמח]] שתמך פומבית אף בקרן היסוד.}}, וכעדות בנו הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]]{{הערה|ראו: הרב [[יצחק דדון (רב)|יצחק דדון]], אמרי שפר, ירושלים תשס"ח, עמוד רע"ג; אגרות הראי"ה חלק ה', הוצאת מכון הרצי"ה, בנספחות עמודים ת"ז-תי"ג, שהאריך להוכיח שהרב קוק מעולם לא תמך פומבית בקרן היסוד.}}.

ב[[בית הרב קוק]] בירושלים יש העתק של כרוז שפורסם נגד ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות גור|גור]] [[אברהם מרדכי אלתר|הרב אברהם מרדכי אלתר]] מכיוון שזה ביקר אצל הרב קוק ובו נכתב: "במקום שיש חילול ה' אין חולקין כבוד לרב - !המסביר פנים לרשע הרי זה ממרגיזי אל! - אברהם (הרב אלתר) - אברהם (הרב קוק) לגזרה שוה! [[לא לחינם הלך זרזיר אצל עורב|לא לחינם הלך הזרזיר... אצל העורב...]] אלא מפני שהוא מינו - ת! יום ד' לסדר הבדלו מתוך העדה הזאת שנת [[ה'תרפ"ז|תרפ"ז]]. התחלה: הכסף יענה את הכל".

רבנים ב[[חוזה טריאנון|הונגריה רבתי]] מלפני [[השואה]] יצאו נגדו בקיצוניות. הרב [[שאול בראך]] כתב עליו: {{ציטוטון|הוא מסית ומדיח כ[[ירבעם בן נבט]]. לא רציתי להזכיר שמו המרומז בישעיה' כ"ח ח' [כי כל שלחנות מלאו '''קיא'''; ר"ת קוק יצחק אברהם] דקרובים דרכיו לאותו האיש... ויש תקוה שגם הוא יתנצר אם יפסק שפע הציוניסטין ממנו... ואין צריך התבוננות שכל מי שמאמין בתורת משה ירחק ממנו וכל אשר יכבד אותו הוא ממש כמשתחווה לע"ז. ואם ימצא באה"ק איש אשר ינהג בו כבוד מחמת הדחק הגדול השורר שם ולו נתנו עגלי זהב מהציונים יזהרו כל החרדים לא להתחבר עם איש כזה הנוהג בו כבוד}} (צבי חמד עא). לאחר המלחמה המשיך בכך האדמו"ר [[יואל טייטלבוים]] מ[[חסידות סאטמר|מסאטמר]], שקרא לו {{ציטוטון|איש צר ואויב לדת תורתינו הקדושה ולעיקרי האמונה דרך קשתו כאויב להפר ברית עולם, הנקוב בשם אברהם יצחק קוק... ומבלעדי זאת הוסיף פשעים על פשעים, להדפיס בספריו הטמאים, גלויים וידועים, דברי מינות וכפירה, בעזות מצח וחוצפה יתירה, את ה' הוא מגדף ביד רמה, אשר לא נראה ולא נשמע כזאת מימים ימימה.}}{{הערה|שו"ת דברי יואל חו"מ סימן קל"א ועיינו גם בסימן קל"ב}}

בספר מרא דארעא ישראל הביא מכתבים של הרב [[יעקב חיים סופר]], בעל [[כף החיים]], ושל הרב [[יוסף ידיד הלוי]] שהצטרפו לחרם האוסר קריאה בספר "אורות" ואף טענו שיש לשרוף אותו<ref>{{צ-ספר|מחבר=מרא דארעא ישראל, חלק ב|שם=גרליץ|עמ=שה}}</ref>. אמנם על אמינותו של הספר "מרא דארעא ישראל" יצאו עוררין{{הערה|{{המעין|איתם הנקין|החרם על רי"מ פינס בירושלים וקשריו עם גיסו רבי דוד פרידמן|245|תשרי תשס"ט}}}}, אך כאן מדובר במסמכים שנראים כאמינים. עם זאת, עצם הסמכות להטיל איסורים כאלה אינו ברור{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.yeshiva.org.il/ask/24939|כותרת=דברי הרב דוד חי הכהן|אתר=אתר ישיבה}}}}.

אחת השיטות שמתנגדיו נוקטים במלחמתם נגדו היא התנכלות לספריו ולכל ספר תורני אחר ששמו ותורתו מוזכרים בהם. בגין כך מצנזרים חלק מהמחברים והמו"לים את אזכוריו, ולעיתים גם צאצאי תלמידיו מסתירים את הקשר של אבותיהם לרב קוק{{הערה|[[איתם הנקין]], [https://eitamhenkin.wordpress.com/2016/01/23/שכתובי-היסטוריה-במשפחות-תלמידי-הראיה/ שכתובי היסטוריה במשפחות תלמידי הראי"ה קוק זצ"ל], התפרסם באסיף ג', תשע"ו, עמודים 1138–1156}}.

מנהיגי [[תנועת המזרחי]] העריכו אותו הערכה רבה, אולם במספר מקרים התנגדו לפעולותיו או להשקפת עולמו האקטיביסטית מדי לטעמם. הרב קוק לא הצטרף רשמית למזרחי וטען שהמזרחי צריך להילחם על כך שהציונות תאמץ קו דתי־מסורתי יותר. בכמה מקרים הציב הרב קוק מועמדים למשרות נגד מועמדים של המזרחי. לאחר פטירתו של הרב קוק ניסה חוגו להעמיד במקומו את הרב [[יעקב משה חרל"פ]] כרב ראשי אשכנזי (בתמיכת חלק מן החרדים), בעוד אנשי המזרחי (בתמיכת גורמים חרדיים אחרים) ניסו לקדם, ואף הצליחו, את מועמדותו של הרב ד"ר [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]].

ראו גם יחסם של תומכים ומתנגדים לספרו של הרב קוק [[אורות (ספר)|אורות]].

==ספריו==
{{הפניה לערך מורחב|כתבי הראי"ה}}
[[קובץ:Kookbooks2.jpg|שמאל|ממוזער|120px|מספריו]]
הרב קוק כתב ספרים רבים, חלקם פרסם בעצמו; אולם רובם התפרסמו לאחר מותו. את כתביו ההגותיים כתב בפנקסים כדוגמת [[שמונה קבצים]] לפי שטף המחשבה הספונטני שלו, ומהם נלקטו ונערכו הספרים שיצאו על שמו, בעיקר על ידי בנו הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]] ועל ידי תלמידו הרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]].
כתביו הנפוצים והנלמדים ביותר, הם: '''[[שבת הארץ]]''', '''[[מאמרי הראי"ה]]''', '''[[אגרות הראי"ה]]''', '''[[עולת ראי"ה|עולת ראיה]]''', '''[[עין אי"ה|עין איה]]''', '''[[אורות (ספר)|אורות]]''', '''[[אורות הקודש]]''', '''[[אורות התורה]]''' ו'''[[אורות התשובה]]'''.

== הנצחתו ==
[[קובץ:Rabi Kook street.jpg|שמאל|ממוזער|150px|שלט רחוב על שמו ב[[ירושלים]]]]
[[קובץ:KookSt.JPG|שמאל|ממוזער|150px|שלט רחוב על שמו ב[[בני ברק]]]]
ארגונים ויישובים אחדים נקראו על שמו:
*[[קבוצת אברהם]] - קבוצת הכשרה של [[הפועל המזרחי]] שהוקמה ב־1935 (נקראה כך עוד בחייו של הרב קוק).
*המושב [[כפר הרא"ה]] שב[[עמק חפר]].
*ביתו בירושלים הפך למוזיאון ולארכיון לזכרו, בשם "[[בית הרב קוק]]". הרחוב שבו נמצא הבית נקרא גם הוא על שמו{{הערה|1=[https://www.jerusalem.muni.il/he/city/streetnames/streets/?street=421 אתר עיריית ירושלים]}}.
*הרב [[יהודה לייב מימון]] הקים מכון ליהדות והוצאת ספרים בירושלים בשם [[מוסד הרב קוק]].
*בתנועות הנוער הדתיות: [[בני עקיבא]] קראו על שמו את "שבט הרא"ה", המנון תנועת [[אריאל (תנועת נוער)|אריאל]] הוא שירו [[לעד חיה בלבבנו]], ובתנועת [[עזרא (תנועת נוער)|עזרא]] נקראה קבוצה על שם ספרו "אורות".
*[[שמות רחובות בישראל|בערים רבות ישנם רחובות על שמו]], בשם הרא"ה או הרב קוק. בעיר [[רמת גן]] רחוב הרא"ה הוא אחד הרחובות הראשיים.
* בירושלים ב[[שכונת שמואל הנביא]] בסמיכות ל[[צומת מרן]], "רחוב עץ הדר" על שם הספר שחיבר הרב קוק.
*דימוי דיוקנו מצוטט ביצירות [[אמנות חזותית]], בין השאר, במיצג "[[תוצרת הארץ (טרטקובר)|תוצרת הארץ]]" של האמן הישראלי דוד טרטקובר, המוצג בכיכר בשכונת נווה צדק.

בכנסת הועלתה הצעת חוק להנצחתו מספר פעמים, בשנת [[ה'תשס"ו]] ([[2006]]) על ידי ח"כ [[ניסן סלומינסקי]], בשנת [[ה'תש"ע]] ([[2010]]) על ידי ח"כ [[אורי אריאל]], בשנת [[ה'תשע"ח]] ([[2018]]) ובשנת [[ה'תשע"ט]] ([[2019]]), שניהם ביוזמת ח"כ [[מוטי יוגב]]{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lst_589585.doc הצעת חוק הרב אברהם יצחק הכהן קוק - ה'תשס"ו] קובץ [[מיקרוסופט וורד|וורד]]}}{{הערה|{{ערוץ7|שלמה פיוטרקובסקי|חוק הנצחת הרב קוק יוצא לדרך|200333|8 בפברואר 2010}}}}{{הערה|[https://www.0404.co.il/?p=117821 השרים ידונו בהצעת החוק להנצחת מורשת הרב קוק], באתר [[חדשות 0404|0404]]}}{{הערה|[https://www.kipa.co.il/חדשות/941198-התשובה-לעופר-כסיף-חוק-להנצחת-הרב-קוק/ התשובה לעופר כסיף: חוק להנצחת הרב קוק], באתר [[כיפה (אתר אינטרנט)|כיפה]]}} ובשנת [[2022]] על ידי [[ח"כ]] [[ניר אורבך]]{{הערה|[https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=2160150 הצעת חוק הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ציון זכרו ופועלו), התשפ"ב-2022]}}. נבחר לדמות המופת של החינוך הממלכתי־דתי לשנת ה'תשפ״א–ה'תשפ״ב, יחד עם הרב [[יעקב מאיר]].

==מתלמידיו==
{|
|- valign="top"
|
*הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]] ー בנו של הרב קוק. ראש [[ישיבת מרכז הרב]] וממנהיגי הציבור הציוני־דתי
*הרב [[יעקב משה חרל"פ]] ー רב שכונות [[שערי חסד]] ו[[רחביה]], וראש ישיבות מרכז הרב ו[[ישיבת בית זבול|בית זבול]]
*הרב [[אברהם שדמי]] ー ראש [[ישיבת בית זבול]]
*הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]] ー ראש [[ישיבת מרכז הרב]] ו[[הרב הראשי לישראל]]
*הרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]] ("הרב הנזיר") ー עורך "[[אורות הקודש]]"
*הרב [[משה צבי נריה]] ー מייסד ישיבות [[בני עקיבא]]. כתב ספרי ביוגרפיה רבים על הרב קוק
*הרב [[אריה לוין]] ー "הצדיק הירושלמי", תלמיד־חבר לרב קוק
*הרב [[חיים יעקב לוין]] ー בנו של רבי אריה לוין. רב המועצה המקומית [[פרדס חנה-כרכור|פרדס חנה־כרכור]]
*הרב ד"ר [[משה זיידל]] ー חוקר ומרצה ל[[תנ"ך]]
*הרב [[מנחם יהודה הלוי אושפיזאי|מנחם אושפיזאי]] ー רב העיר [[רמת גן]]
*הרב [[יהושע קניאל (רב)|יהושע קניאל]] ー רבה הראשי האשכנזי של [[חיפה]] ומוותיקי תלמידי הרב עוד מיפו
*הרב [[יצחק הוטנר]] ー ראש "[[ישיבת רבי חיים ברלין]]" ב[[ניו יורק]]
|
*הרב [[יהודה גרשוני]] ー "העילוי מגרודנא", ראש ישיבת "יבנה" בברוקלין ומקימה של "ישיבת ארץ ישראל"
*הרב [[שאול ישראלי]] ー דיין בבית הדין הגדול וראש ישיבת מרכז הרב
*הרב [[אליהו יצחק פריסמן]]
*הרב [[יצחק זונדל ריף]]
*הרב [[שמעון סטרליץ]]
*הרב [[שלום נתן רענן]] ー חתנו של הרב קוק
*המשורר [[יוסף צבי רימון]]
*הרב [[ישראל פורת]] ー מחבר "מבוא התלמוד"
*הרב ד"ר [[בנימין מנשה לוין]] ー חוקר התלמוד ומחבר סדרת [[אוצר הגאונים]]
*הרב [[יצחק אריאלי]] ー המשגיח של ישיבת מרכז הרב
*הרב פרופ' [[שאול ליברמן]] ー מגדולי חוקרי התלמוד וספרות התורה שבעל פה
* הרב [[צמח גרין]] ー רב קהילה ב[[וושינגטון די. סי.|וושינגטון]]. מייסד [[גבעת וושינגטון]]
|}

==משמשים בקודש ומזכיריו==
* הרב [[שבתי שמואלי]]
* הרב [[אברהם חיים צ'צ'יק]]

==ראו גם==
*[[בית הרב קוק]]

==לקריאה נוספת==
בקטלוג הספרייה הלאומית ישנם מאות ספרים העוסקים בחייו ובמשנתו של הרב קוק.

===על חייו ודמותו===
* הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]] (בנו ותלמידו המובהק), '''[[לשלושה באלול]]'''.
* הרב [[יעקב משה חרל"פ]] (תלמידו המובהק), '''שיעור קומה''', לדמותו ומעלתו של הרב קוק. בתוך '''[[מי מרום]]''' חלק י"ז
*[[אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'|אז"ר]], '''כתר תורה: לצורתו הרוחנית של רבינו ר' אברהם יצחק הכהן קוק''', ב-"[[לוח ארץ ישראל]]", עמודים 51–74, [[ה'תרע"ב|תרע"ב]].
*[[יוסף צבי רימון]], '''משורר היהדות (לדמותו הרוחנית של הרב א. י. קוק)''', תל אביב תרע"ט.
*[[יואב אלשטיין]] וחסידה כהן, '''הראי"ה: תולדות הרב אברהם יצחק הכהן קוק ופועלו''', הוצאת מורשת, [[תשכ"א]] [[1961]].
*יהושע בארי, '''אוהב ישראל בקדושה: הגות רוחו ושיח לבבו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק''' (חמישה כרכים), הוצאת ספרי חי"כ, [[תשמ"ט]][[1989]]. {{ULI|010444811}}
*הרב [[שמואל אבידור הכהן]], '''האיש נגד הזרם: פרשיות מתורתו וממסכת חייו''', הוצאת אורות, [[תשכ"ב]].
*[[פרופ']] [[חיים ליפשיץ]] (בשיתוף עם צבי קפלן), '''שבחי הראי"ה: דברים שסופרו על מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק''', מכון "[[נזר דוד]]", [[תשנ"ה]][[1995]]. {{ULI|003827875}}
*הרב [[יהודה לייב מימון|יהודה לייב הכהן מימון]], '''הראי"ה: רבי אברהם יצחק הכהן קוק''', מוסד הרב קוק, [[תשכ"ה]] [[1965]]. {{ULI|004159723}}
*[[שמחה רז]], '''מלאכים כבני אדם''', קול מבשר, תשס"ב. {{ULI|003851020}}
*הרב [[משה צבי נריה]], '''שיחות הראי"ה''', הוצאת "חי ראי", [[תשמ"ח]] [[1988]]. {{ULI|010975545}}
*הרב משה צבי נריה, '''טל הראי"ה''', [[תשמ"ה]] [[1985]]. {{ULI|017425346}}
*הרב משה צבי נריה, '''חיי הראי"ה''', הוצאת מוריה, [[תשמ"ג]] [[1983]]. {{ULI|017424309}}
*הרב משה צבי נריה, '''מועדי הראי"ה''', [[תשמ"ד]] [[1984]]. {{ULI|017430310}}
*הרב משה צבי נריה, '''לקוטי הראי"ה''', חלקים א'-ב' [[תשנ"א]] [[1991]], חלק ג' תשנ"ה 1995. {{ULI|002890229}}
*הרב משה צבי נריה, '''בשדה הראי"ה''', [[תשמ"ז]] [[1987]]. {{ULI|017416902}}
*הרב פרופ' [[נריה גוטל]], '''מכותבי הראי"ה: על חוגי מכותביו של הראי"ה קוק''', [[מכון הרצי"ה]], [[תש"ס]] [[2000]]. {{ULI|004099756}}
*בן־ציון שפירא (עורך), '''אגרות לראי"ה''', מכון הרצי"ה, [[תש"ן]] [[1990]]. {{ULI|010923941}}
*[[אבינועם רוזנק]], '''הרב קוק''', [[מרכז זלמן שזר]], [[תשס"ז]] 2006. {{ULI|007289545}}
*חיים לנגזם (עורך), '''כתלנו – הרב קוק והמאבק על הכותל''', ירושלים תשס"ט. {{ULI|009010402}}
*הרב אברהם וסרמן ו[[איתם הנקין]], '''להכות שורש - הראי"ה קוק והקרן הקיימת לישראל''', ירושלים [[תשע"ב]] [[2012]]. {{ULI|010746318}}
*פרופ' יוסף אבינרי, '''מסורת וחידוש: פועלו של הראי"ה קוק ביפו בשנים תרס"ד-תרע"ד''', [[אוניברסיטת בר-אילן|אוניברסיטת בר־אילן]], [[רמת גן]] [[תשמ"א]] (נכתב בהדרכתו של פרופ' מ' אליאב){{הערה|1=ראו [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_37.3.pdf כאן] פרק מהספר.}}.

===על משנתו והגותו - כללי===
*[[עודד דוד]] - סודות הראי"ה - מבוא לקבלת הרב קוק - דני ספרים - תשפב'.
*{{ULI|006730691}}[[בנימין איש שלום]], '''הרב קוק בין רציונליזם למיסטיקה''', עם עובד, 1990; [[רסלינג]], 2019. {{ULI|003758017}}
*[[חיים חמיאל|חיים יצחק חמיאל]] (עורך), '''באורו: עיונים במשנתו של הרב... ובדרכי הוראתה''', ההסתדרות הציונית העולמית, [[תשמ"ו]] [[1986]]. {{ULI|003680181}}
*[[יצחק רפאל]] (עורך), '''הראי"ה: מאמרים במשנת מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק עם מלאת שלושים שנה להסתלקותו''', [[מוסד הרב קוק]], [[ה'תשכ"ו]] [[1966]].
*בנימין איש שלום ו[[שלום רוזנברג]] (עורכים), '''יובל אורות: הגותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק''', "ספריית אלינר" של ההסתדרות הציונית העולמית, [[תשמ"ה]] [[1985]]. {{ULI|006762779}}
*יצחק רפאל (עורך), '''זיכרון ראי"ה: קובץ מאמרים במשנת מרן הרב... עם מלאת חמשים שנים להסתלקותו''', מוסד הרב קוק, תשמ"ו 1985.
*[[חיים ליפשיץ]], '''במעגלי חוג הראי"ה: פרקים ממשנת הראי"ה קוק זצ"ל''', בהוצאת האגודה לספרי הראי"ה קוק בסיוע מוסד הרב קוק, [[ה'תש"ה]] [[1945]]. {{ULI|003943968}}
*חיים ליפשיץ, '''ישראל בתווך: חזון ימינו הגדולים במשנת מרן (הרב) אברהם יצחק הכהן קוק''', מכון הראי"ה, [[ה'תשכ"ח]] [[1968]]. {{ULI|004144719}}
*חיים ליפשיץ, '''רואה האורות: שירת אדם, שירת התשובה במשנת מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק''', [[מכון נזר דוד]], ירושלים תשנ"ה. {{ULI|003899894}}
*[[ראובן גרבר]], '''מהפכת ההארה: דרכו הרוחנית של הראי"ה קוק''', [[הספרייה הציונית]] (ההוצאה לאור של ההסתדרות הציונית העולמית), [[תשס"ה]] [[2005]]. {{ULI|006730691}}
*[[חגי בן ארצי]], '''החדש יתקדש: הרב קוק כפוסק מחדש''', הוצאת "משכל" ו[[ידיעות אחרונות]] - [[ספרי חמד]], [[תשע"א]] [[2010]]. {{ULI|009524306}}
* [[יוסף אביב"י]], '''קבלת הראי"ה''', ארבעה כרכים. [[יד יצחק בן-צבי|יד בן-צבי]], ירושלים תשע"ח{{הערה|[http://yosefavivi.blogspot.co.il/p/blog-page_21.html על הספר, בבלוג של אביב"י]}}.
*[[נריה גוטל]], '''חדשים גם ישנים: בנתיבי משנתו ההלכתית־הגותית של הרב קוק''', הוצאת מאגנס, תשס"ה. {{ULI|006596950}}
*[[אבינועם רוזנק]], '''ההלכה הנבואית: הפילוסופיה של ההלכה של הראי"ה קוק''', [[הוצאת מאגנס]] (של [[האוניברסיטה העברית]]), תשס"ה. {{ULI|007571043}}
*[[משה צבי נריה]], [[אריה שטרן]] ונריה גוטל (עורכים), '''ברורים בהלכות הראי"ה''', [[בית הרב]], [[תשנ"ב]]. {{ULI|003815628}}
*[[יוסף בן שלמה]], '''שירת החיים: פרקים במשנתו של הרב קוק''', מסדרת "[[אוניברסיטה משודרת]]" [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]], תשמ"ט 1989. {{ULI|003735747}}
*[[סמדר שרלו]], '''צדיק יסוד עולם: השליחות הסודית והחוויה המיסטית של הרב קוק: במעמקי נפשי קול ה’ קורא''', הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, 2013.
*[[יעקב פילבר]], '''לאורו: עיונים במשנת רבנו...''', המכון לחקר משנת הראי"ה, [[תשנ"ה]]. {{ULI|003901889}}
*[[יוסף קלנר]], '''מילון הראי"ה: ערכים ומונחים בכתבי הרב''', הוצאת עטרת ירושלים, [[תשע"ג]]. {{ULI|003785189}}
*מיכל לניר, '''הרב קוק והציונות: גלגולה של תקווה''', הוצאת ספרא, 2015. {{ULI|012857926}}
* יהודה מירסקי, '''הרב קוק - מבט חדש''', [[כנרת זמורה-ביתן דביר]], 2021.
* [[יואל בן-נון]], '''המקור הכפול: השראה וסמכות במשנת הרב קוק – לאחד את הבלתי מתאחד''', בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2014. {{ULI|012284697}}
* טלי פרידמן, [[שמואל ליימן-ווילציג]], '''חופש הביטוי של רבני הציונות הדתית: בין הלכה, משפט ותקשורת בדמוקרטיה הישראלית''', ניב, 2024.
*צבי שפיגל, '''עקרונות האיזון במשנתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק''', תל אביב : הוצאת אדרא, תשפ"ד 2024.

ספרים נוספים העוסקים במשנתו, ובפרט ספרי ביאורים לספריו ולמאמריו ראו בערך [[כתבי הראי"ה]].

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|
ויקיציטוט=אברהם יצחק הכהן קוק|
ויקיטקסט=קטגוריה:אברהם יצחק הכהן קוק|שם ויקיטקסט=אברהם יצחק הכהן קוק|
ויקישיתוף=Category:Abraham Isaac Kook|שם ויקישיתוף=אברהם יצחק הכהן קוק|ויקימילון=הרא"ה|ויקימילון 2=הראי"ה}}
* {{בריטניקה}}
* [https://www.inn.co.il/news/500311 סרטי וידאו נדירים בחסות בית הרב קוק].
'''לקישורים חיצוניים הקשורים לכתביו ראו: [[כתבי הראי"ה#קישורים חיצוניים|כתבי הראי"ה]]'''
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}

===כללי===
* [http://moreshet.co.il/beit-harav אתר "בית הרב קוק"], שפעילותו מוקדשת להנחלת משנתו ומורשתו של הראי"ה
* [http://www.orhaorot.022.co.il/BRPortal/br/P100.jsp אתר "אור האורות"], המוקדש לתולדות חייו של הרב קוק
* {{רמב"י נושא|קוק, אברהם יצחק, 1865-1935||הראי"ה קוק|רשימה=כן}}
* {{אסיף|מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצל|הרב אברהם יצחק הכהן קוק}}
* {{אסיף|הרב קוק|סוג=נושא}}
* {{רמבי"ש|226}}
* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=998 עלוני 'שבת הראי"ה'], בהוצאת ארגון "אור האורות", באתר [[ישיבה (אתר אינטרנט)|ישיבה]]
* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=1104 כתב העת "אור חדש" להנחלת תורתו של הרב קוק], בהוצאת ארגון "אור האורות" באתר "ישיבה"
* [http://www.shoresh.org.il/spages/articles/main.htm?section=3&type=הרב+קוק ערוץ הרב קוק באתר "שורש"]
* {{היברובוקס|אפרים צורף|חיי הרב קוק|29072|ירושלים, תש"ז}}
* {{אנצ דעת|846|'''הרב אברהם יצחק הכהן קוק - הרב הראשי האשכנזי הראשון של ארץ ישראל, 1865-1935''', מאמרו של הרב ד"ר יהודה מירסקי}}
* 'קוק, ר' אברהם־יצחק ב"ר שלמה־זלמן הכהן (הראי"ה)', בתוך: [[דב ליפץ]] (מרכז המערכת), [[נתן גורן]] [ואחרים] (מערכת), '''יהדות ליטא''', כרך ג', ספר א': "אישים", תל אביב: [[עם הספר (הוצאת ספרים)|עם הספר]], תשכ"ז, עמודים 82–83.
* [https://web.archive.org/web/20190324183142/http://gnazimorg.startlogic.com/אברהם-יצחק-הכהן-קוק-1935-1865/ פריטים הקשורים לרב קוק] באתר [[מכון גנזים]]
* [https://blog.nli.org.il/tag/הרב-קוק/ מאמרים וכתבות על הרב קוק], מתוך בלוג "הספרנים" באתר [[הספרייה הלאומית]].
* Joshua Hoffman, [https://www.ravkooktorah.org/RAV-KOOK-IN-AMERICA.htm Rav Kook's Mission to America]
* [https://www.inn.co.il/tags/הרב_אברהם_יצחק_קוק הרב אברהם יצחק הכהן קוק], באתר ערוץ 7

=== עליו ועל הגותו===
* [[יהודה לייב פישמן מימון|הרב י. ל. הכהן פישמן]] (עורך), [https://www.hebrewbooks.org/22878 זיכרון לנשמת הגאון הצדיק הרב ר' אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל], קובץ תורני-מדעי, ירושלים תש"ה (1945).
* [[אברהם רגלסון]], [https://web.archive.org/web/20060221181110/http://benyehuda.org/_nonpd/regelson/kook.html הסתכלותו השירית של הרב קוק], באתר [[פרויקט בן-יהודה]]
* {{אסיף|הרב קוק|סוג=נושא}}
* {{תדהר|1|66}}.
* [[חיים קרלינסקי]] (עורך), [https://www.hebrewbooks.org/13570 "היהודי" שנה א, חוברת ב] (לזיכרון מרן רא"י הכהן קוק זצ"ל), ניו-יורק תרצ"ו (1936).
* {{אתר ישיבה1|5=midrash/category|3=217|2=תולדותיהם של צדיקים על מרן הראי"ה (כתובים)}}
* הרב [[אליעזר מלמד]], [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=951 מורה הדור]; [https://www.inn.co.il/news/562850 תורת האחדות הכוללת של מרן הרב קוק זצ"ל]; [https://yhb.org.il/shiurim/revivim-235/ הראי"ה קוק זצ"ל – גדלות ללא גבולות]; [https://yhb.org.il/shiurim/revivim-2074/ דרכו של מרן הרב קוק בפסיקת הלכה ובהנהגת הרבנות]
* [[תומר פרסיקו]], [http://tomerpersico.com/tag/הרב-קוק אוסף מאמרים], בלוג "לולאת האל"
* [http://lib.cet.ac.il/Pages/articleitem.asp?item=85&str1=הרב+קוק&str3=&find=1&ex=0&docs=1&pic=1&sites=1&title=&all=1&x=0&y=0 הרב קוק - פרקים מסדרת גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי], באתר הספרייה הווירטואלית של [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית]]
* יהודה ביטי, [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/biti/tohen-2.htm קוי יסוד להתפתחות הגותו המוסרית של הרב קוק], עבודת מ"א, באתר דעת
* יהודה מירסקי, [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=846 ביוגרפיה אינטלקטואלית־רוחנית של הראי"ה קוק מ־1865 ל־1904 (מבוסס על עבודת דוקטורט שהוגשה לאוניברסיטת הרוורד)], אנציקלופדיית דעת
* {{דרו|ו|63|קוק, הרב אברהם יצחק הכהן|עמודים=61–62}}
* {{תאש|126|הרב ר' {{שם הערך}} זצ"ל|עד=127}} (הערך נכתב בידי הרב [[חיים יעקב לוין]])
* {{דעת|הרב ארי יצחק שבט|daat/kitveyet/taleley/mivhanim-2.htm|מבחנים מעשיים המבטאים את אהדת הרב קוק ללימוד תורה ביקורתי־מדעי}}
* {{הארץ|נריה גוטל|ביקורת על הספר "הרב קוק כפוסק מחדש" מאת חגי בן־ארצי|1.1155238|5 בינואר 2011}}
* {{קתדרה|יוסי אבנרי|הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבה של יפו, תרס"ד-תרע"ד (1914-1906)|37.3|37, ספטמבר 1985, עמודים 49–82}}
* יוסף אבנרי, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/niv/kuk-2.htm הרב קוק ופעילותו החינוכית בתקופת יפו], אתר דעת
* [http://cms.education.gov.il/nr/rdonlyres/ff9f56c9-080b-429c-b326-71bb55d2ec44/47842/הרבקוקסופית.pdf הרב אברהם יצחק הכהן קוק: שבעים שנה לפטירתו], בהוצאת האגף לתרבות תורנית ב[[משרד החינוך]]{{הערה|החוברת נכתבה לראשונה בידי ד"ר [[יונה בן ששון]] שהיה מנהל האגף ולאחר כ־25 שנים יצאה לאור שוב ב[[תשס"ז]] לרגל מלאת 70 שנים לפטירת הראי"ה.}}
* [[יוסף אביב"י]], [http://yosefavivi.blogspot.co.il/p/blog-page_10.html מרחבים, מרחבים איותה נפשי], המעין נ"ה (תשע"ה), גיליון ד', עמודים 5–20, בבלוג: בין השיטין והשיטות"
* {{Ynet|1=יצחק טסלר|2=אחרי 130 שנה: נחשף ספר הביכורים של הרב קוק|3=5066325|4=4 בינואר 2018}}
* [[לוי יצחק הירושלמי]], '[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1985%2F08%2F16&id=Ar02100&sk=D3FB631E הרב קוק: ההגדה והאגדה]', [[מעריב]], 16 באוגוסט 1985, עמוד 2
* {{ערוץ 7|הרב [[אהרן הראל (רב)|ארל'ה הראל]]|שבעת הרועים את תורת הרב קוק|531994}}
* אילה שקלאר ויוסי כץ, "העיתון 'ההד' כמעצב תרבות חרדית-ציונית בהשראת הראי"ה קוק, 1933-1926", קתדרה 179 תשרי תשפ"ב עמודים 113–134
* עמנואל הרוניאן, [https://jewish-faculty.biu.ac.il/files/jewish-faculty/shared/JSIJ21/haronian.pdf תפיסת האדם בחוג הראי"ה - עיון משווה במשנותיהם של הרב קוק והרב חרל"פ], JSIJ 21 (2021)

===תמונות, וידאו ומסמכים===
'''תולדותיו'''
* תמונות ותעודות של {{הארכיון הציוני|הרב קוק}}
* {{ערוץ7||הרב קוק זצ"ל - הסרט המלא|154078|29 באוגוסט 2006}} {{וידאו}}
* ד"ר יעקב מאור, [https://www.jewishtraveler.co.il/rav-kook-trip-0323/ תחנות בחיי הרב קוק], אתר [https://www.jewishtraveler.co.il/ ותוליכנו לשלום]
* [https://www.youtube.com/watch?v=I5gAKC4nKIY הרב קוק, חלק א], {{יוטיוב|VUoD6c7IU6w|שם=חלק ב'|סוג=תוכנית טלוויזיה}}
* {{אתר ישיבה1|5=midrash/category|3=217|2=תולדותיהם של צדיקים על מרן הראי"ה }} {{וידאו}}
* {{סרטונים}} [https://youtu.be/rg34cmE9D70 הלווייתו של הרב קוק], [[יומני כרמל]], 1935
'''שיעורים במשנתו'''
* [https://meirtv.com/shiurim-series/22709/ שיעורים במשנתו], באתר [[ערוץ מאיר]] {{וידאו}}
* [https://web.archive.org/web/20060507100149/http://www.bneidavid.org/System/LessonsList.asp?CatId=40 שיעורים בתורת הרב קוק], באתר בני דוד עלי {{וידאו}}
'''אודותיו'''
* [http://www.scribd.com/doc/63760547/Chafetz-Chaim-Son-in-Law מכתבו] של הרב [[אהרן בן יוסף הכהן|אהרן כהן]] חתן ה[[ישראל מאיר הכהן|חפץ חיים]], על ההתנגדות לרב קוק
* [http://www.scribd.com/doc/2368277/עותק-דעת-חכמי-ישראל מסמכים ומכתבים סרוקים המראים את הכבוד הרב של גדולי ישראל לרב קוק]
* [http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?61714&+÷åì%20úåøä התייחסות גדולים רבים למחלתו של הרב קוק], בירחון "קול תורה", [[תמוז]]-[[אב]] תרצ"ה (גרסה מקוונת באתר "[[אוצר החכמה]]")

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{ערך מומלץ}}

{{הרב קוק}}
{{הרבנות הראשית לישראל}}
{{אחרונים}}
{{ישיבת מרכז הרב}}
{{ציונות}}

{{סדרה|הקודם=-|הבא=הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי האשכנזי]]|שנה=1921-1935}}
{{סדרה
| הקודם = -
| הבא = הרב [[יעקב משה חרל"פ]]
| רשימה = [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[מרכז הרב]]
| שנה = 1924-1935
}}
{{סדרה
| הקודם = הרב [[חיים ברלין]]
| הבא = הרב [[צבי פסח פרנק]]
| רשימה = [[הרב הראשי לירושלים|רבה הראשי]] ה[[יהדות אשכנז|אשכנזי]] של [[ירושלים]]
| שנה = 1919-1935
}}

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:קוק, אברהם יצחק הכהן}}
[[קטגוריה:הראי"ה קוק|*]]
[[קטגוריה:משפחת קוק|אברהם יצחק]]
[[קטגוריה:משפחת רבינוביץ'-תאומים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין]]
[[קטגוריה:תלמידי הנצי"ב]]
[[קטגוריה:אוטודידקטים יהודים]]
[[קטגוריה:אנשי העלייה השנייה]]
[[קטגוריה:רבני העיר יפו]]
[[קטגוריה:רבני מושבות]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:רבנים ביישוב]]
[[קטגוריה:רבנים לטבים]]
[[קטגוריה:באוסקה: רבנים]]
[[קטגוריה:לונדון: רבנים]]
[[קטגוריה:רבנים ליטאים]]
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]]
[[קטגוריה:מקובלים]]
[[קטגוריה:מקובלים ליטאים]]
[[קטגוריה:האימפריה העות'מאנית: רבנים]]
[[קטגוריה:רבנים בריטים]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי דרוש]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי הלכה]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי מוסר ומחשבה]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:ירושלים: רבנים ראשיים]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבת מרכז הרב]]
[[קטגוריה:משוררים כותבי עברית]]
[[קטגוריה:פילוסופים יהודים]]
[[קטגוריה:פרשני הגדה של פסח]]
[[קטגוריה:פרשני הרמב"ם]]
[[קטגוריה:פרשני השולחן ערוך]]
[[קטגוריה:פרשני התלמוד]]
[[קטגוריה:פרשני אגדות התלמוד]]
[[קטגוריה:פרשני התפילה]]
[[קטגוריה:ראשוני הציונות]]
[[קטגוריה:אישים שהונצחו על בולי ישראל]]
[[קטגוריה:אישים שהונצחו על מדליות ישראל]]
[[קטגוריה:אישים שעל שמם ישיבות בישראל]]
[[קטגוריה:אישים שעל שמם יישובים בישראל]]
[[קטגוריה:אישים שעל שמם פרס ספרותי]]
[[קטגוריה:דמויות מופת של החמ"ד]]
[[קטגוריה:ישיבת הרב קוק ביפו]]
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר הזיתים: חלקת הנביאים]]
[[קטגוריה:ארץ-ישראלים שנולדו ב-1865]]
[[קטגוריה:ארץ-ישראלים שנפטרו ב-1935]]