אוצר פירושים וציורים להגדה של פסח
אוצר פירושים וציורים להגדה של פסח הוא חיבור על ההגדה של פסח שערך 'בעל האוצרות' רבי יהודה דוד איזנשטיין. החיבור יצא לאור בפעם הראשונה בשנת תרע"ז (1917) בניו יורק ופעם נוספת בשנת תשל"ו (1975) בתל אביב בהוצאת הספרים 'שילה'.
החיבור מורכב ממספר חלקים :
- הקדמה כללית שכתב איזנשטיין עצמו על טיבה של ההגדה של פסח ועל טיבו של החיבור. בהקדמה ניתן לראות כמה קווים מנחים בעבודתו הספרותית של איזנשטיין. בתארו את הבן הרשע מבין ארבעת הבנים המופיעים בהגדה של פסח ניתן לראות רמיזה על מצבם הרוחני של חלק מהיהודים בארצות הברית בשנות העשרים של המאה העשרים :
הבן הרשע איננו רשע גמור לחטוא נגד ה' בפועל ולהכעיסו במעשיו הרעים אך הוא נוטה יותר לתענוגות בני האדם ומתעצל להגות בחכמה ודעת ובפרט בדיני ישראל ואין לו רגש מיוחד לדת היהודית ולתורתו.
ולכן הוא שואל תמיד למה לנו כל החרדה הזאת ? ולעשות זיכרון למה שקרה לנו קודם אלפיים או שלושת אלפים שנה ? והוא מוציא עצמו מן הלאומיות המיוחדת לעם ישראל. ולא יאבה להאמין כי הוא בגלות, ואין לו חלק בגאולת ישראל העתידה. כללו של דבר שאינו מרגיש ביהדותו.
- פירוש של איזנשטיין עצמו להגדה ולצדו ציורים המאיירים את ההגדה. הציורים הם בסגנון הקומיקס והם פרי עטו צייר יהודי בשם ליאון דוד יזראל אשר כונה גם בשם 'לאלא'.
- חלק נוסף של החיבור כולל לקט של פירושים להגדה. בחלק זה מובאים הפירושים של רבי יצחק אברבנאל, מחזור ויטרי, שבולי הלקט, פירוש הכל-בו, האבודרהם, המהר"ל, רבי משה אלשייך (השני), השל"ה, היעב"ץ והגר"א. בהקדמה מעיד איזנשטיין כי לעיתים הוא שינה מעט מנוסח הדברים המקורי וכך הוא כותב : "ואף כי נדפסו במלואם עשיתי בהם קצת שינויים כדי לתקן הלשון וסימני הפסקאות".
- החלק הרביעי מכיל מספר ערכים אנציקלופדיים הקשורים לחג הפסח. חלק מהערכים הללו כבר הופיעו לפני כן בספריו הקודמים של איזנשטיין ובהם אנציקלופדיה אוצר ישראל ובספר אוצר דינים ומנהגים.