אוצר דינים ומנהגים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Otzar Dinim UMinhagim.jpg

אוצר דינים ומנהגים היא אנציקלופדיה לנושאי הלכה שנכתבה על ידי יהודה דוד איזנשטיין ופורסמה בניו יורק בשנת 1917 (תרע"ז). הספר ערוך על-פי סדר האלף בית, וכל ערך מכיל פירוט של ההלכות והמנהגים הקשורים באותו ערך. הספר מכיל רק ערכים של הלכות ומנהגים הנוהגים בזמן הזה.

החיבור מבוסס על למעלה משמונים ספרי הלכה ומנהגים מתקופות שונות. רוב הספרים עליהם התבסס איזנשטיין נם מתקופת הראשונים אך גם ספרי אחרונים בולטים כמו ה"משנה ברורה" לרבי ישראל מאיר הכהן מראדין (החפץ חיים) וספר "נהר מצרים" לרבי רפאל אהרן בן שמעון, רבה של אלכסנדריה בסוף המאה ה-19.

השימוש בספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיבור, כפי שכתב איזנשטיין בהקדמה, פנה לקבוצות שונות של קהל קוראים. מחד פונה הספר אל הראשונה יהודים בעלי השכלה תורנית אך אינם תלמידי חכמים מובהקים

כי תכלית ספרי להועיל לבעלי בתים תורנים ורבנים צעירים הרוצים לדעת איזה דין או מנהג על רגל אחת מבלי חיפוש וטורח רק בדרך היותר קצרה על פי ערכין באלפ"א בית"א

מאידך כותב איזנשטיין שבספרו יכולים להיעזר גם

רבנים אחרים הרוצים לחפש אחרי מקורות הלכתיים בש"ס ובפוסקים, כי פה ימצאו פה רשימת הספרים וציוני המקומות

הקבוצה השלישית לה מיועד הספר היא שמשי בתי הכנסת שכן

השמשים רובם אינם בקיאים בחלק אורח חיים עם מגיני ארץ[1] ואין להם ספרי המנהגים כמו אבודרהם ומנהגי ר"י טירנא וכדומה ... וכדי לתקן את המעוות הכנסתי בסוף ספרי מפתח למנהגי בית הכנסת כסדר החדשים...

עם זאת בספר אוצר דינים ומנהגים אייזנשטיין לא התיימר להכריע במקום בו מצויה מחלוקת בין הפוסקים בדבר הלכה מסוימת

רק נמנעתי מלהכריע היכא שיש מחלוקת והבאתי שתי הדעות וטעמיהן לדורשי תורה ולא להלכה למעשה...

(מתוך ספרו אוצר זיכרונותיי, עמ' 377)

בעבר היה הספר נפוץ מאוד בעולם היהודי והיה אחד הספרים היותר נפוצים של איזנשטיין. בשנים האחרונות הוצא הספר מחדש. ערכים רבים באתר האינטרנט 'דעת' העוסקים בנושאי הלכה נכתבו על בסיס אוצר דינים ומנהגים.

ההקדמה לספר ומאורעות התקופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר נכתב במהלך מלחמת העולם הראשונה אשר כונתה באותה העת 'המלחמה העולמית'. מאורעות התקופה ומוראותיה לא נעלמו גם מספר זה. בשנה בה יצא הספר נפל המשטר הצארי ברוסיה. המשטר הצארי ברוסיה היה שנוא במיוחד על היהודים בארצות הברית שכן המדיניות האנטישמית של משטר זה היא זאת שגרמה למרבית היהדות באמריקה להגר מרוסיה לארצות הברית. קריסתו של המשטר הצארי נתפסה על ידי איזנשטיין כמהלך אלוהי שהביא לסיומו את המשטר האנטישמי השנוא. השמחה על נפילתו של המשטר המדכא והציפייה לכיננו של משטר שיהיה סובלני יותר כלפי היהודים באה לידי ביטוי גם בעמוד הראשון לספר זה. הספר נפתח בהקדשה של הספר

לרוסיא החדשה שנוסדה י"ג לחודש מארץ אלף תתקי"ז למספר הנהוג ותקרא דרור לכל יושביה בעלי דתות שונות ובתוכם עם ישראל ישכון לבטח

בסוף ההקדמה לספר כותב איזנשטיין כי

המלחמה האיומה אשר התחוללה בארופה זה שלוש שנים הגיעה עתה לחופי אמריקא והעם בשואף לשלום תקותו נשארה מעל , אולם ההשגחה העליונה לא עזבה אותנו והאירה אלינו פניה מפאתי צפון, כי הצר הצורר את עמו ואשר רדף באף וחמה את אחב"י[2] איננו כי הודף והוסר מכיסא מלכותו ותחתיו עמדה ממשלה חדשה ונאורה אשר תתן שווי זכויות לכל בעלי הדתות ובתוכם עם ישראל

בסוף דבריו אלו מביע איזנשטיין את תקוותו שהמלחמה תסתיים בקרוב

ויש תקוה כי הממשלה הצעירה הזאת תכריח את הממשלות הלוחמות לשים קץ לשפיכות הדמים הרבים, ולקרוא שלום ודרור לכל יושבי הארץ

השפעתו על אנציקלופדיה 'מאיר נתיב'[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעתו של אוצר דינים ומנהגים בולטת מאוד בחיבור דומה שכתב שלמה זלמן אריאל בשם אנציקלופדיה מאיר נתיב ויצא לאור בשנת 1960. מאז זכתה אנציקלופדיה מאיר נתיב לפופולריות גדולה ונדפסה פעמים רבות.

אנציקלופדיה מאיר נתיב בנויה במתכונת של אוצר דינים ומנהגים, חיבור לפי סדר האלף-בית בתחומי יהדות. לעיתים, בערכים מסוימים, העתיק שלמה זלמן אריאל ערכים מסוימים מתוך אוצר דינים ומנהגים אך שינה מעט על מנת להתאים את העברית של יהודה דוד אייזנשטיין לקורא בן ימיו (כך ראו למשל את הערכים: 'מה יפית', 'אם ירצה ה' ' ועוד).

ההבדל הבולט בין אנציקלופדיה מאיר נתיב לבין אוצר דינים ומנהגים הוא שמאיר נתיב עוסקת בהרחבה גם בעיקרי האמונה היהודית וזאת בניגוד לאוצר דינים ומנהגים התמקד בנושאי הלכה שונים. הבדל נוסף הוא שאוצר דינים ומנהגים מרחיב יותר בתחומים ההלכתיים ומביא לצד המנהגים השונים גם את מקורם ההלכתי ודעות של חכמים שונים לאורך הדורות הקשורים לערך הנדון. לעומת זאת אנציקלופדיה מאיר נתיב תכליתית ונמנעת מלהביא את שמות הראשונים והאחרונים שהתבטאו בנושא הנדון, אלא מסתפקת בסיכום כללי של הדברים בלא הבאת מקורות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זהו כינוי מקובל לדפוסים של חלק אורח חיים בשולחן ערוך בהם מופיעים הפירושים "מגן אברהם" ו"טורי זהב" שנקרא במקור "מגן דוד".
  2. ^ ראשי תיבות: אחינו בית ישראל.