אורובורוס
אוּרוֹבוֹרוֹס (יוונית עתיקה: οὐροβóρος, "בולע זנב") הוא סימן עתיק בצורת נחש או דרקון[1] הבולע את זנבו. מקורו של סימן זה הוא כנראה במצרים העתיקה. הסימן ייצג מושגים רבים לאורך הדורות, בין השאר מחזוריות, אחדות בראשיתית, התייחסות עצמית ואחד מהארכיטיפים בתורתו של קרל גוסטב יונג. הארכיטיפ שהוא גם הסמל הראשון בתאוריה ההתפתחותית של אריך נוימן. הסימבול של המצב הראשוני ביותר של התודעה.[2]
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המונח נובע מיוונית עתיקה: οὐροβόρος,[3] מ-οὐρά אורוס 'זנב' בתוספת βορός בורוס '-אכילה'.[3]
האורובורוס מתפרש לעתים קרובות כסמל להתחדשות מחזורית נצחית או מחזור של חיים, מוות ולידה מחדש; נשל הנחש מסמלת את מעבר הנשמות. הנחש הנושך את זנבו הוא סמל פוריות בדתות מסוימות: הזנב הוא סמל פאלי והפה הוא סמל יוני או דמוי רחם.[4]
ייצוגים היסטוריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מצרים העתיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחד המוטיבים המוקדמים ביותר הידועים של אורובורוס נמצא בספר האניגמטי של העולם התחתון, טקסט קבורה מצרי עתיק ב-KV62, קברו של תות ענח' אמון, במאה ה-14 לפני הספירה. הטקסט נוגע למעשיו של רע והאיחוד שלו עם אוסיריס בעולם התחתון. האורובורוס מתוארים פעמיים על הדמות: מחזיקים את זנבותיהם בפיהם, אחד מקיף את הראש ואת החזה העליון, השני מקיף את רגליה של דמות גדולה, שעשויה לייצג את רע-אוסיריס המאוחד (אוסיריס נולד מחדש בשם רע). שני הנחשים הם ביטויים של האל מהן, שבטקסטים אחרים של הלוויה מגן על רע במסעו בעולם התחתון. הדמות האלוהית כולה מייצגת את ראשית וסוף הזמן.[5]
האורובורוס מופיע גם במקומות אחרים במקורות המצריים, שם, כמו אלי נחש מצריים רבים, הוא מייצג את אי הסדר חסר הצורה המקיף את העולם המסודר ומעורב בהתחדשות התקופתית של העולם הזה.[6] הסמל נמשך ממצרים עד לתקופה הרומית, כאשר הוא הופיע לעתים קרובות על קמעות קסומים, לפעמים בשילוב עם סמלים קסומים אחרים.[7] הפרשן הלטיני סרוויוס מהמאה ה-4 לספירה היה מודע לשימוש המצרי בסמל, וציין שדמותו של נחש הנושך את זנבו מייצגת את האופי המחזורי של השנה.
ייצוגים בתרבות ובמדע
[עריכת קוד מקור | עריכה]האורובורוס מיוצג בתרבויות שונות, כמו בדמותו של הנחש יורמונגנד במיתולוגיה הנורדית, בנחשים שבמטה האלה ארטמיס במקדש ארטמיס באפסוס, בגמרא מוזכר נחש בתיאור דומה בפרשת תנורו של עכנאי, בו מתואר עכנאי כנחש הסוגר את פיו על זנבו;[8] הוא מוזכר אף בספר הזוהר - 'חויא אריך, ומתפשט לכאן ולכאן, זנבא ברישא', 'חויא... זנביה בפומיה', 'נחש תלייא על קדליה ומשיך זנביה בפומיה'.[9]
שמה המדעי של לטאת הארמדילו הוא Ouroborus cataphractus (אורובורוס קטפרקטוס), ניתן לה כיוון שלטאה זו ייחודית בכך שהיא יכולה לתחוב את זנבה הקוצני לתוך פיה ובכך ליצור חישוק של קוצים המזכיר את האורובורוס.
הכימאי פרידריך אוגוסט קקולה פון סטראדוניץ חלם על אורובורוס, ובאמצעות החלום מצא פתרון למבנה הכימי המשושה של תרכובת הבנזן.
מופיע על כריכת הספר הסיפור שאינו נגמר.
מופיע כמקור היקום (דמותה של המלכה מימ) בסדרת ספרי הקומיקס בון.
בעונה 2 של הסדרה לוקי של מארוול, מופיעה דמות הסופר אשר כתב את ספר החוקים של ה-TVA ששמו אורובורוס (O.B. בקיצור), המגולמת על-ידי השחקן קי הוי קואן.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אפי זיו, המיתולוגיה הרומית, כנרת זמורה-ביתן, 2024, עמ' 160.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תמונות של אורובורוס
- אורובורוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Salvador Dalí: Alchimie des Philosophes | The Ouroboros". Academic Commons.
- ^ Erich Neumann, The origins and history of consciousness, First Princeton Classics edition, Princeton, N.J., 2014, ISBN 978-1-315-00912-4
- ^ 1 2 Liddell, Henry George; Scott, Robert (1940). A Greek-English Lexicon. Oxford. Clarendon Press.
- ^ Mack, Arien (1999). Humans and Other Animals. Ohio State University Press. p. 359.
- ^ Hornung, Erik (1999). The Ancient Egyptian Books of the Afterlife. Cornell University Press. pp. 38, 77–78.
- ^ Hornung, Erik (1982). Conceptions of God in Egypt: The One and the Many. Cornell University Press. pp. 163–164.
- ^ Hornung, Erik (2002). The Secret Lore of Egypt: Its Impact on the West. Cornell University Press. p. 58.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף נ"ט, עמוד ב'
- ^ זהר, חלק ב' דף קע"ו עמ' ב' ודף קע"ט עמ' א', וחלק ג' דף ר"ה עמ' ב'. ע"פ פרופ' גרשם שלום, בספרו שבתי צבי, עמ' 192 הערה 4.
