אורסרי
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: בגלל סדרת עריכות לא טובות.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: בגלל סדרת עריכות לא טובות. | |
אורסרים (ברומנית: ursari ובבולגרית: урсари) הוא כינויו בשפה הרומנית של הצוענים הנוודים העוסקים בענף המסורתי של אילוף בעלי חיים, בעיקר דובים, נחשים וקופים בעלי זנב.
המילה ursari (רבים של המילה ursar ביחיד) נגזרה מהמילה הרומנית "Urs", שמשמעותה היא "דוב". "אורסרים" הם אחד הקלאנים או השבטים הצוענים שחיו ועדיין חיים ברומניה. יש להם ניב או שניים מיוחדים של השפה הרומאני אבל לרוב הם דוברי השפה הרומנית ושכחו את שפתם רומאני (צוענית) המקורית. פוגשים אותם גם בבולגריה, סרביה וברפובליקת מולדובה. הם הגיעו בנדודיהם עד לאיטליה ולהולנד ואף לאמריקה. בבולגריה יש גם קבוצות צוענים אחרות העוסקות באילוף דובים - מצ'קארי мечкари - באילוף קופים - מיימונרי.
צוענים מאלפי דובים או מרקידי דובים מוזכרים בהיסטוריה כבר במאה ה-12 באימפריה הביזנטית. ביוונית נקראו ארקודיארס או αρκουδιάρηδες - ארקודיארדס. באיטליה נקראו "אורסאנטס" מהמילה האיטלקית לדוב orso. שם דומה יש גם למאלפי הדובים הצוענים בדרום צרפת. בסלובקיה נקראים ריצ'קארה, באזור איסטנבול בטורקיה - בני רומה האייג'ים.
האורסרים ברומניה התפרנסו מאילוף בעלי החיים והופעה איתם בציבור, בעיקר בירידים. הנשים עסקו בניחוש העתיד, תמורת תשלום. בנסיכויות הרומניות אורסרים חיו במעמד של עבדים עד המחצית השנייה של המאה ה-19, כששוחררו ובחלקם גם התיישבו התיישבות של קבע על הקרקע. גם בהיותם עבדים קיבלו רשות לשמור על אורח חייהם, בתנאי ששילמו לבעלים את המס השנתי.
האורסרים התפרנסו ממה ששילמו הצופים בהצגות בעלי החיים, דובים מרקדים או מצדיעים, ותשלום עבור "דריכת הדוב" (călcătura ursului). באמונה העממית דריכת דוב על גבו של אדם עשויה הייתה לרפא אותו מכל מיני חוליים, אמיתיים או מדומים. הלקוח היה נשכב על בטנו ומאלף הדוב היה מוביל אותו לשבת על גבו או אף לרקוד אליו.
מופע מבוקש במיוחד הייתה היאבקות המאלף עם הדוב, אך לעיתים הדוב היה מצליח לקרוע את השרשרת או החבל בו נקשר ובורח. במצבים כאלה המאלף היה רודף אחר הדוב, קורא לו בשמו ושר לו שירים, שהרגיל אותו אליהם מאז היה גור קטן. המרדף היה מסתיים כשהדוב נעצר ואז המאלף היה מפייס אותו עם קוביית סוכר או שבר של חלת דבש[1].
הכנסות נוספות היו לאורסרים מממכר שערות דובים ושומנם. עישון בעזרת השערות נחשבו לתרופה נגד עין הרע והשומן נחשב לתרופה נגד שיגרון ומחלות עצמות. האורסרים לא נתנו לדובים שלהם בשר, כי לטענתם הבשר היה משגע אותם והופך אותם לאלימים כלפי בני אדם.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Angus Fraser Țiganii, Humanitas, București 2017
(אנגוס פרייזר - הצוענים - תרגום מאנגלית)
- Donald Kenrick Dicționar istoric al țiganilor (romilor) Editura Motiv, Cluj-Napoca 2002
(דנולד קנריק - הלקסיקון ההיסטורי של הצוענים (רומים) - תרגום מאנגלית)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- The End of the Dancing Bears (באנגלית)
- Amintiri din Vechiul Regat (ברומנית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Povestea urșilor tulceni (ברומנית)