אזור מנהלי מיוחד
אזור מנהלי מיוחד (SAR, או בסינית מפושטת: 特别行政区) הוא שמה של תת-חטיבה פוליטית מיוחדת ברפובליקה העממית של סין. בסין קיימות שתי חטיבות כאלו: הונג קונג ומקאו, כשבראש כל אחד מהן עומד מנכ"ל מיוחד כראש הממשל.
על–פי סעיף 31 של חוקת הרפובליקה של סין (רע"ס) הוסמך הקונגרס העממי הלאומי של המדינה ליצור אזורים מנהליים מיוחדים וליצור חוקת יסוד המספקת לאזורים אלו רמה גבוהה של אוטונומיה, מערכת פוליטית נפרדת וכלכלה קפיטליסטית בהתאם לעקרון "מדינה אחת, שתי שיטות" אותו הציע בעבר דנג סיאו-פינג.
על פי השיטה, שני האזורים המנהליים המיוחדים מתפקדים כישויות עצמאיות לחלוטין, לבד מקיום קשרים דיפלומטיים והגנה לאומית. כך, לדוגמה, יש לאזורים מערכת משפט, הגירה, מדיניות מטבעית, דרכונים, והליכי גירוש עצמאיים. הונג קונג ממשיכה להשתמש בחוק הנוהג על פי המסורת הבריטית ואילו מקאו משמרת את החוק הפורטוגזי.
סין עשתה שימוש מספר פעמים באזורים מנהליים מיוחדים, כאשר לרוב הפכו אלו כעבור זמן לא רב לפרובינציות בסין. הרע"ס הציעה לטאיוואן מעמד דומה לזה של האזורים המנהליים הקיימים אם תקבל עליה את שלטון סין, בהבדל חשוב שלפיו טאיוואן תזכה לשמר את כוחה הצבאי. ממשלת האי דחתה את ההצעה ורוב סקרי דעת הקהל מצביעים על כך כי רק 10 אחוז מן הטאיוואנים תומכים בה.
