הגירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אוניית המעפילים "מורדי הגטאות", מאי 1947

הגירה היא תנועת אוכלוסייה ממקום למקום, בתוך מדינות, בין מדינות, לתקופות קצובות או לצמיתות.

המושג הגירה מתייחס לכל מעבר של בני אדם אם מרצון, בחירה, אידאולוגיה או חיפוש אחר הזדמנויות חדשות או אם מחוסר רצון ובחירה כמו בזמן מלחמה, רעב, אסון טבע או סחר בבני אדם.

סוגי הגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגירה פנימית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר יחיד או קבוצת אנשים מעתיקים את מקום מגוריהם מאזור לאזור באותה ארץ, זו "הגירה פנימית".
דוגמאות לכך הן:

  • הגירה מהכפר אל העיר.
  • הגירה בין אזורית, בין אזורים שונים באותה מדינה, לרוב מהדרום לצפון או מאזורים חקלאיים לאזורים מתועשים.
  • הגירה בתוך מרחב עירוני משכונות שמעמדן הכלכלי-חברתי בירידה לשכונות חדשות או מתחדשות ובמקביל הגירה ממרכז העיר לפרבריה.

הגירה בין מדינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעבר של אזרחים בין מדינות לצורך התיישבות בהן, לתקופה זמנית או לצמיתות.

הגירה בין יבשתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבדילים בין הגירה "פנים יבשתית" לבין הגירה "בין יבשתית".

מהגרי עבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מהגר עבודה

מבחינים בין הגירה לצמיתות לבין הגירה ארעית או חוזרת כאשר המהגר שוהה בארץ היעד לתקופה מוגבלת בלבד ובתום תקופת העסקתו חוזר לארץ מולדתו.

הגורמים להגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניתוח המניעים המשפיעים על ההגירה ניכר ההבדל בין גורמי "דחיפה" - נסיבות המביאות את האדם לעזוב את ארצו, לבין גורמי "משיכה" - המביאים לבחירה בארץ היעד דווקא, כגון תנאים נוחים יותר בארץ היעד או אף סיבות אידאולוגיות.

ההגירה (שאינה הגירה כפוייה) נובעת מן הרצון לשפר את איכות החיים, או, למנוע פגיעה בה. הגורמים לכך הם על פי רוב כלכליים או שהם קשורים בתחומים אחרים, כגון מצב ביטחוני. זאת, על רקע של רעב המוני ובצורת, חוסר במשאבים בעקבות ניצול יתר וכו'. בין המניעים שאינם כלכליים בעיקרם ניתן לראות לחץ ודיכוי דתי, לאומי, פוליטי וחברתי. ההגירה של בני עמים רבים מאירופה הכבושה בידי הנאצים היא דוגמה לכך.

מגבלות ההגירה בין מדינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא תמיד ניתן לבצע הגירה באופן חופשי בין מדינות. ישנן הגבלות וחוקים שונים אשר נועדו לווסת ו\או למנוע ממהגרים להיכנס לארצות מסוימות. ישנן ארצות המגבילות את מכסת המהגרים לתוכן, אם על ידיי הגבלות חוקתיות כמו החזקת אישורי תעסוקה ומחייה בתחומן (כמו גרין קארד בארצות הברית) ואם על ידיי מניעה ממהגרי עבודה להגיע לשטחן. יש מדינות המחליטות לחלק ויזות לצורכי הגירה לתחומן, על ידיי הגשת בקשות וביצוע הגרלה בין כל המבקשים להגר לתחומן (כמו הגרלת הגרין קארד בארצות הברית). ישנן מדינות המעודדות הגירה לתחומן (וזאת בתנאי שיפקידו בבנק במדינת היעד סכומי כסף גבוהים מסוימים, מה שיעיד על איתנותם הכלכלית, כפי שנהוג למשל בקנדה) אם כתוצאה ממחסור בכוח עבודה במקצועות מסוימים (כמו מהנדסים ואנשי היי טק) בשטחן, מכירת אזרחות ודרכונים לצורך העשרת המטבע המקומי‏[1], ואם בגלל מדיניות לעידוד הגירה לתחומן (כמו עידוד יהודים לעלות ארצה).

חשיבות ההגירה בהיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתולדות האנושות נודעה להגירה חשיבות עצומה מבחינה דמוגרפית ואתנית, כלכלית, חברתית ותרבותית. ב-400 השנים האחרונות השתנו הרכבי האוכלוסייה ביבשות אמריקה, אוסטרליה, צפון אסיה ובכמה חלקים באפריקה, הם אוכלסו בעיקר בידי אירופאים שסייעו להתרחבות משקי הארצות, להגדלת השוק הפנימי ולגידול מהיר של הייצור. אך בצד תמורות אלו, הגירה מסיבית עלולה לגרום לחוסר במשאבים ולחבלי קליטה קשים, לאינפלציה ולאבטלה.

השפעת ההגירה על החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום החברתי והתרבותי, יוצרת ההגירה מפגשי תרבויות ומקרבת אורחות חיים שונים. לעתים תהליך זה מפרה את החברה אך לרוב יוצר מתיחויות מרובות ומביא אף לתוצאה של הפליה. על המהגר להינתק, ולו במקצת, מערכי תרבות, לשון ואורחות חייו, תהליך זה כואב ולא בא בקלות, אך הוא הכרחי לשמירה על היציבות התרבותית. אם קבוצת המהגרים שווה מבחינה סוציו-אקונומית לאזרחי המדינה, קלים ההבדלים לגישור. אולם אם קיימים הבדלים משמעותיים מבחינה מעמדית הם עלולים ליהפך לאובייקטים של ניצול. אם הם עליונים הם עלולים לטפח יחס התנשאות כלפי הוותיקים במדינה.

בתחום איכות החיים, יש מחקרים המראים כי רמת האושר (happiness - Subjective Well-Being) של מהגרים נמוכה מזו של ילידי המקום גם כאשר רמתם הסוציו אקונומית זהה ושאר המשתנים זהים.[דרוש מקור]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מדינות במשבר מוכרות דרכונים כדי לצמצם את הגירעון, כלכליסט, 19 במרץ 2015‏