הגירה

ציור משנות ה-80 של המאה ה-19 של מהגרים המגיעים לארצות הברית

כרזת ממשלת יפן המקדמת את דרום אמריקה

הגירה היא תנועת אוכלוסייה של בני אדם העוברת ממקום למקום, בתוך מדינות או בין מדינות, לתקופות קצובות או לצמיתות. השימוש הנפוץ במושג הגירה נוגע לרוב לתנועה אנושית החוצה גבולות מדיניים לפרק זמן העולה על שנה. בנוסף קיימים תנועות אחרות של אנשים כמו תיירות.

המושג הגירה מתייחס לכל מעבר של בני אדם אם מרצון, מהגרי עבודה, עקב אידאולוגיה, או דת, או חיפוש אחר הזדמנויות חדשות או אם מחוסר רצון ובחירה כמו בזמן מלחמה, רעב, אסון טבע, אבטלה, עוני או סחר בבני אדם.

בני אדם נודדים מזה מיליוני שנים. זאת בדומה לנדידת בעלי חיים אחרים המחפשים נישות אקולוגיות או מקומות טובים יותר מבחינת מזון, ביטחון, תנאי אקלים וכדומה. במהלך האבולוציה של האדם התרחשו מספר גלי הגירה גדולים של בני אדם מאפריקה ליבשות אחרות. מיני אדם התפתחו באפריקה בראשית התקופה הפלאוליתית, והחלו לייצר כלי אבן לפני כ-3.3 מיליון שנה. ההגירה המוקמדת של האדם או "היציאה הראשונה מאפריקה" – היא נדידת מאפריקה אל אירופה ואסיה לפני כ-2 מיליון שנה של מספר מיני אדם הומו ארגסטר, הומו ארקטוס והומו היידלברגנסיס, שנדדו מאפריקה. הדבר הוביל לונדידה של מיני אדם שונים ברחבי אירו-אסיה בני האדם היו מבודדים מספיק כדי ליצור התמיינות למינים או זנים שונים כמו האדם הניאנדרטלי. הומו סאפיאנס התפתחו באפרקיה לפני כ-200 אלף שנים, ונדדו החוצה מאפריקה לפני כ-90 או 70 אלף שנים והתפשטו ברחבי העולם, כולל הגעה ליבשות אוסטרליה ואמריקה דרך אסיה. במקביל להגירה זו נעלמו מיני אדם אחרים בעשרות אלפי השנים האחרונות.

ידועים מקרים רבים של הגירה המונית במהלך ההיסטוריה. הגירה זו שונה מהגירה של בודדים או של קבוצות קטנות, וכן מהגירה עונתית המתרחשת באופן קבוע בקהילות חקלאיות.

בתולדות האנושות נודעה להגירה השפעה עצומה מבחינה דמוגרפית ואתנית, כלכלית, חברתית ותרבותית. ב-400 השנים האחרונות השתנו הרכבי האוכלוסייה ביבשות אמריקה, אוסטרליה, צפון אסיה, אירופה ובכמה חלקים באפריקה, הם אוכלסו בעיקר בידי אירופאים שסייעו להתרחבות משקי הארצות, להגדלת השוק הפנימי ולגידול מהיר של הייצור. אך בצד תמורות אלו, הגירה מסיבית עלולה לגרום לחוסר במשאבים ולחבלי קליטה קשים, לאינפלציה ולאבטלה.

קליטת הגירה יכולה לסייע חלקית בעת קיטון בכוח העבודה, אך גם לעורר התנגדות של האוכלוסייה המקומית.

סוגי הגירה

הגירה פנימית

כאשר יחיד או קבוצת אנשים מעתיקים את מקום מגוריהם מאזור לאזור באותה ארץ, זו "הגירה פנימית". דוגמאות לכך הן:

• הגירה מהכפר אל העיר או הפוך.
• הגירה בין אזורית, בין אזורים שונים באותה מדינה, כגון מהדרום לצפון או מאזורים חקלאיים לאזורים מתועשים.
• הגירה בתוך מרחב עירוני משכונות שמעמדן הכלכלי-חברתי בירידה לשכונות חדשות או מתחדשות ובמקביל הגירה ממרכז העיר לפרווריה.

הגירה בין מדינות

מעבר של אזרחים בין מדינות לצורך התיישבות בהן, לתקופה זמנית או לצמיתות. זהו השימוש הנפוץ במילה "הגירה" בשפה יום-יומית.

הגירה בין־יבשתית

מבדילים בין הגירה "פנים־יבשתית" לבין הגירה "בין־יבשתית".^{[דרושה הבהרה]}

מהגרי עבודה

ערך מורחב – מהגר עבודה

מבחינים בין הגירה לצמיתות לבין הגירה ארעית או חוזרת כאשר המהגר שוהה בארץ היעד לתקופה מוגבלת בלבד ובתום תקופת העסקתו חוזר לארץ מולדתו.

מבקשי מקלט

מהגרים המגיעים למדינה קולטת בשל אסון טבע, מלחמה וכדומה. אלו מכונים גם בשם פליטים.

היקף ההגירה

ניתן למדוד הגירה בצורות שונות - בצורה של זרמים של אנשים (כמה אנשים עוברים בשנה בין מדינות) או בצורה של "מלאי" כלומר כמה אנשים בשנה מסוימת גרים במדינה שהם לא נולדו בה. מספר המהגרים בעשורים האחרונים עולה בהתמדה. אף על פי שיש שינויים בדפוסים מדי שנה לשנה בגלל מלחמות או אסונות טבע, המגמות ארוכות הטווח נותרות יציבות למדי. לפי נתונים שנאספו בשנים 1990–2020, מעל 280 מיליון אנשים בעולם, שהם כ- 3.6% מתוך אוכלוסיית העולם ביצעו הגירה במהלך חייהם (חיים כיום במדינה אחרת מזו שנולדו בה).

הגורמים להגירה

בניתוח המניעים המשפיעים על ההגירה ניכר ההבדל בין גורמי "דחיפה" – נסיבות המביאות את האדם לעזוב את ארצו, לבין גורמי "משיכה" – המביאים לבחירה בארץ היעד דווקא, כגון תנאים נוחים יותר בארץ היעד או אף סיבות אידאולוגיות.

ההגירה (שאינה הגירה כפויה) נובעת מן הרצון לשפר את איכות החיים או למנוע פגיעה בה. הגורמים לכך הם על פי רוב כלכליים או שהם קשורים בתחומים אחרים, כגון מצב ביטחוני. זאת, על רקע של רעב המוני ובצורת, חוסר במשאבים בעקבות ניצול יתר וכו'. בין המניעים שאינם כלכליים בעיקרם ניתן לראות לחץ ודיכוי דתי, לאומי, פוליטי וחברתי. ההגירה של בני עמים רבים מאירופה הכבושה בידי הנאצים היא דוגמה לכך. בשנים האחרונות אנו עדים לתופעת הגירה מתוך הרפתקנות או רצון לחוות חיים באזורים אחרים ולהכיר תרבויות שונות.

בעשורים הבאים צופים הגירת אקלים של מאות מיליוני בני אדם.

מאפייני המהגרים

הנטייה להגר מושפעת ממספר מאפיינים מרכזיים של הפרט / משק הבית:

• שלב במחזור החיים – נישואין, לידת ילדים, עזיבת הילדים את הבית, גירושין, פטירת בן משפחה וכו' הם גורמים שכיחים להגירה.
• רמות ההשכלה וההכנסה – ככל שרמות אלו גבוהות יותר כך עולה נטיית הפרט ומשק הבית להגר.
• מין – בחברות מסורתיות גברים נוטים להגר יותר מנשים, אך בחברות מודרניות הדבר משתנה ממקום למקום.
• ניסיון בהגירה – מי שהיגר בעבר נוטה יותר להגר פעם נוספת.

הגירה ודת

מחקר של מרכז המחקר פיו משנת 2024 פילח מדגם של נתוני המהגרים בשנים 1990–2020 לפי דת. נוצרים היו הקבוצה המהגרת הגדולה ביותר (אנשים שחיו במדינה אחרת ממה שנולדו בה), והיוו 47% אחוז בין המהגרים, יותר מחלקם באוכלוסיית העולם (30%). 29% מבין המגרים היו מוסלמים, גם הם יותר מחלקם באוכלוסייה הכללית (25%). 13% מתוך המהגרים היו חסרי דת (כמו סינים, אתאיסטים ועוד), 5% הינדים, 4% בודהיסטים ו 1% יהודים. דת קשורה להגירה במספר דרכים. האחת היא אנשים שמהגרים בגלל רדיפות דתיות או כדי להגיע למדינה שבה הם מרגישים יותר בנוח להיות באותו דת של המהגר. בעוד רוב המהגרים מהגרים למדיניות יציבות יותר מבחינה ביטחונית ומדינית ולמדינות עשירות יותר, אנשים נוטים להעדיף מדינות שיש בהן דת קרובה להם. לדוגמה ארצות הברית, אירופה ורוסיה היו יעד מועדף להגירה בקרב נוצרים, ואילו מוסלמים רבים היגרו לסעודיה. יהודים מהגרים. יהודים מהגרים בשיעור של 1% אך הם מהווים רק 0.2% מהאוכלוסיית העולם ונחשבים לכן לאוכלוסייה המהגרת ביותר מבין הדתות הגדולות.

מגבלות ההגירה בין מדינות

אוניית המעפילים "מורדי הגטאות", 1947

לא תמיד ניתן לבצע הגירה באופן חופשי בין מדינות. ישנן הגבלות וחוקים שונים אשר נועדו לווסת או למנוע ממהגרים להיכנס לארצות מסוימות. ישנן ארצות המגבילות את מכסת המהגרים לתוכן, אם על ידי הגבלות חוקיות כמו החזקת אישורי תעסוקה ומחייה בתחומן (כמו גרין קארד בארצות הברית) ואם על ידי מניעה ממהגרי עבודה להגיע לשטחן או להישאר בו מעבר מתקופה מסוימת.

מדינות מעניקות אשרות הגירה שונות, לעיתים לאחר בדיקת מסמכים שונים של המעוניין להגר, הנוגעים להשכלה, הכנסה, פשיעה וכו'. על-מנת ללמוד בדנמרק יש להמציא אישורים מהבנק המעידים ומוכיחים כי יש באפשרותו של הסטודנט לקיים עצמו ולממן את הוצאות הלימודים והמחיה השנתיים ללא הסתמכות על אפשרות לעבוד בדנמרק, מסמכים אלו יש להנפיק באופן שנתי.

יש מדינות המחליטות לחלק ויזות לצורכי הגירה לתחומן, על ידי הגשת בקשות וביצוע הגרלה בין כל המבקשים להגר לתחומן (כמו הגרלת הגרין קארד בארצות הברית).

ישנן מדינות המעודדות הגירה לתחומן (וזאת בתנאי שיפקידו בבנק במדינת היעד סכומי כסף גבוהים מסוימים, מה שיעיד על איתנותם הכלכלית, כפי שנהוג למשל בקנדה לגבי חלק מהמהגרים בקטגוריה של משקיעים) אם כתוצאה ממחסור בכוח עבודה במקצועות מסוימים (כמו מהנדסים ואנשי היי טק) בשטחן, מכירת אזרחות ודרכונים לצורך העשרת המטבע המקומי, ואם בגלל מדיניות לעידוד הגירה לתחומן (כמו עידוד יהודים לעלות ארצה).

השפעת ההגירה על החברה

בתחום החברתי והתרבותי, יוצרת ההגירה מפגשי תרבויות ומקרבת אורחי חיים שונים. לעיתים, תהליך זה מפרה את החברה והתרבות ובמקביל יוצר מתיחויות מרובות ומביא אף לתוצאה של אפליה. המהגר לעיתים קרובות נאלץ להינתק, ולו במקצת, מערכי תרבות, לשון ואורח חייו במדינת המקור.

אם קבוצת המהגרים שווה מבחינה סוציו-אקונומית לאזרחי המדינה, לרוב קלים ההבדלים לגישור. אולם אם קיימים הבדלים משמעותיים מבחינה מעמדית הם עלולים להפוך לאובייקטים של ניצול. אם המצב הסוציו-אקונומי של האוכלוסייה המהגרת טוב יותר מאשר בקרב האוכלוסייה המקומית, האוכלוסייה המהגרת עלולה לטפח יחס התנשאות כלפי האוכלוסייה הוותיקה במדינה.

בתחום איכות החיים, יש מחקרים המראים כי רמת האושר (happiness – Subjective Well-Being) של מהגרים נמוכה מזו של ילידי המקום גם כאשר רמתם הסוציו אקונומית זהה ושאר המשתנים זהים.^{[דרוש מקור]}

התנגדות להגירה

ערך מורחב – התנגדות להגירה

הגירה משפיעה על החברה, התרבות, הפוליטיקה והכלכלה של המדינות הקולטות בדרכים רבות. הדבר גורר לפעמים התנגדות להגירה או שנאת זרים. בתחילת המאה ה-21, חוקרים מזהים התפשטות רטוריקה נגד זרים בתקשורת, בתמיכה עממית בהגבלות הגירה ובהגדלת הנראות של מפלגות ימין בעלות עמדות קסונופוביות באופן גלוי. אמצעים לא יעילים להגבלת ההגירה ומגוון אתני ותרבותי גדול של מהגרים, הובילו לכך שקיימים ויכוחים ציבוריים סוערים ביחס להגירה. הגירה כלכלית אל מדינות מתקדמות גרמה לקיום של מיעוטים אתניים בין לאומיים שיש להם זהויות ונאמנות מפוצולת הגורמים לערעור על תפיסות מסורתיות ביחס לאזרחות ומתחים בין התושבים הילידים לבין המהגרים. שיח על מהגרים והגירה בדרך כלל מביא לתגובה ציבוריות חזקות מאוד, במיוחד אם השיח עבר פוליטיזציה, או כאשר הוא מצטלב עם נושאים דחופים אחרים כמו חשש מפני גלובליזציה או טרור.

ראו גם

• הגירה לישראל
• משבר ההגירה באירופה
• מהגר עבודה
• נדידת העמים
• גלובליזציה מוגבלת
• ילדי התרבות השלישית
• הגירה יוצאת
• הגירה נכנסת

קישורים חיצוניים

• מאיה חושן, ישראל קמחי ואחרים, מחקר הגירה אל ירושלים - מאפייני המהגרים ומניעים להגירה, מכון ירושלים לחקר ישראל, 2004
• קרין תמר שפרמן, ‏החברה הישראלית – חברת מהגרים, פרלמנט ‏58, 24 באפריל 2008
• אשר שכטר, לכלכלה במשבר דרושים מהגרים, באתר TheMarker‏, 10 באוגוסט 2012
• אנשיל פפר, הנימוס הבריטי נעלם כשזה מגיע לזרם המהגרים הגובר, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2015
• אוריאל לוי, המשבר והפליטים, 8 במאי, 16 בספטמבר 2015
• קארין אמית, הגירה במציאות גלובלית, בפודקאסט שלושה שיודעים, כאן 11, 30 בדצמבר 2019
• אסף אוני, ‏מה המחיר האמיתי של ההגירה הלא חוקית לאירופה?, באתר גלובס, 8 ביולי 2023
• אקונומיסט, איך מדינות מחמיצות את המשאב היקר ביותר: החומר האנושי, באתר TheMarker‏, 25 באוקטובר 2024