לדלג לתוכן

אטא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Η η אטא
אלפבית יווני
Α α אלפא Β β בטא
Γ γ גמא Δ δ דלתא
Ε ε אפסילון Ζ ζ זטא
Η η אטא Θ θ תטא
Ι ι יוטא Κ κ קפא
Λ λ למדא Μ μ מו
Ν ν נו Ξ ξ קסי
Ο ο אומיקרון Π π פאי
Ρ ρ רו Σ σ ς סיגמא
Τ τ טאו Υ υ אופסילון
Φ φ פי Χ χ כי
Ψ ψ פסי Ω ω אומגה
אותיות או ליגטורות שאינן בשימוש
דיגמא סטיגמא
הטא סאן
קופא סאמפי
שו

אֵטָא (אות גדולה: Η, אות קטנה: η) היא האות השביעית באלפבית היווני.

בספרות יווניות האות שקולה כנגד המספר 8. האות הגדולה התפתחה לאות H הלטינית והאותיות И ו-Н הקיריליות, אך האות הקטנה מזכירה בצורתה N לטינית קטנה (η).

מקורה של האות אטא באות הפיניקית שממנה התגלגלה גם האות העברית חי"ת. ההגייה הראשונית שלה הייתה כפי הנראה עיצור חוכך סדקי (/h/ ‏:IPA - כמו ה"א). על כל פנים, דיאלקטים יווניים רבים איבדו את הצליל הזה בשלב מוקדם, והאות עברה לשמש כתנועה הדומה לסֶגול בעברית (תנועת E).

ביוונית מודרנית האות נהגית כחיריק ונקראת "אִיטא".

שימושי האות η

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האות הגדולה Η משמשת בכימיה לציון אנתלפיה.

האות הקטנה η משמשת:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אטא בוויקישיתוף