לדלג לתוכן

פי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Φ φ פי
אלפבית יווני
Α α אלפא Β β בטא
Γ γ גמא Δ δ דלתא
Ε ε אפסילון Ζ ζ זטא
Η η אטא Θ θ תטא
Ι ι יוטא Κ κ קפא
Λ λ למדא Μ μ מו
Ν ν נו Ξ ξ קסי
Ο ο אומיקרון Π π פאי
Ρ ρ רו Σ σ ς סיגמא
Τ τ טאו Υ υ אופסילון
Φ φ פי Χ χ כי
Ψ ψ פסי Ω ω אומגה
אותיות או ליגטורות שאינן בשימוש
דיגמא סטיגמא
הטא סאן
קופא סאמפי
שו

פִי (אות גדולה: Φ, אות קטנה: φ או ϕ) היא האות העשרים ואחת באלפבית היווני.

מקור והגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב אותיות העיצורים באלפבית היווני הן אימוץ של האותיות הפיניקיות המייצגות עיצורים זהים או כמעט זהים. לאות Ξ ולשלוש האותיות שלפני Ω –‏ Φ,‏ Χ ו־Ψ (שאינן אימוץ של אות פיניקית) – היו הגיות שונות במקומות שונים. באלפביתים של כרתים, תרה, מלוס ואנפה (אנ'), האות פי ושלוש האותיות הנוספות לא התקיימו כלל. באלפביתים של אובויה, בויוטיה, ארקדיה ולקוניה, אטיקה ואיוניה Φ ייצגה ph.[1]

ביוונית מודרנית האות פי מבוטאת כפ"א רפה (/f/ ב־IPA). ביוונית עתיקה שימשה האות לציין צליל פ"א מנושפת (/pʰ/ ב־IPA). אות זו התגלגלה גם לאלפבית הקירילי (Ф) ומשמשת גם בו כפ"א רפה (/f/ ב־IPA).

שימושי האות φ ו-Φ

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האות φ משמשת לסמל את:

האות הגדולה Φ מסמלת את:

סימנים דומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים מספר סימנים דומים לפי.

עיגול שנחצה על ידי קו אנכי:

עיגול שנחצה על ידי לוכסן:

  • Ø - אות שנמצאת בשימוש בעיקר בשפות סקנדינביות
  • ∅ - סימון מתמטי לקבוצה ריקה, שנבע מהאות דלעיל
  • ⌀ - סימון הנדסי לקוטר
  • הספרה 0 או האות O לעיתים נחצות כדי להבדילן זו מזו
  • Ф או Ø יכולים לשמש לסימון של האקורד המוזיקלי "חצי מוקטן" או "חצי דמינשט" בערבוב לואזי. הסימון נבע מכך שזהו מעגל חצוי והסימון לאקורד "מוקטן שבע" או "דמינשט שבע" הוא מעגל שלם

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Madadh Richey, "The Alphabet and its Legacy", in: Brian R. Doak, Carolina López-Ruiz (eds.), The Oxford Handbook of the Phoenician and Punic Mediterranean, Oxford University Press, 2019, p. 246, doi:10.1093/oxfordhb/9780190499341.013.17