לדלג לתוכן

אומגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Ω ω אומגה
אלפבית יווני
Α α אלפא Β β בטא
Γ γ גמא Δ δ דלתא
Ε ε אפסילון Ζ ζ זטא
Η η אטא Θ θ תטא
Ι ι יוטא Κ κ קפא
Λ λ למדא Μ μ מו
Ν ν נו Ξ ξ קסי
Ο ο אומיקרון Π π פאי
Ρ ρ רו Σ σ ς סיגמא
Τ τ טאו Υ υ אופסילון
Φ φ פי Χ χ כי
Ψ ψ פסי Ω ω אומגה
אותיות או ליגטורות שאינן בשימוש
דיגמא סטיגמא
הטא סאן
קופא סאמפי
שו

אומגה (אות גדולה: Ω, אות קטנה: ω) היא האות העשרים וארבע והאחרונה באלפבית היווני.

בספרות יווניות האות שקולה כנגד המספר 800.

משמעות שמה של האות היא "או" גדולה (μέγας מגאס=גדול), בניגוד ל"או" הקטנה - אומיקרון (μικρός מיקרוס=קטן). מקור שמה של האות ביוונית של ימי הביניים. בתקופה היוונית הקלאסית נקראה האות "אוֹ", בניגוד לאומיקרון שנקראה "אוּ".

ביוונית עתיקה האות שימשה כחולם מלא.

ההבדל העיקרי בין האלפבית הפיניקי, שממנו התפתח האלפבית היווני, לבין האלפבית היווני, הוא השימוש באותיות לציון תנועות ביוונית, בעוד שהאלפבית הפיניקי הוא עיצורי טהור. בעוד שהאותיות אלפא, אפסילון, אטא, יוטא, אומיקרון ואופסילון מקורן באותיות פיניקיות (אלף, הא, חית, יוד, עין ו־וו בהתאמה), האות Ω, נוצרה לייצוג התנועה ō (להבדיל מ־ŏ) באלפבית של איוניה, קנידוס (אנ'), פארוס ומלוס, והופעתה בסוף סדר האלפבית מצביעה על היותה המצאה מאוחרת בת המאה ה־7 לפנה"ס, כנראה וריאציה נוספת של האות הפיניקית ע.[1]

בשל היותה האות האחרונה באלפבית, היא מסמלת בנצרות את ישו, המצוטט בברית החדשה כאומר: ”אני אלפא ואומגה, ההתחלה והסוף, הראשון והאחרון” (הברית החדשה, חזון יוחנן, פרק כ"ב, פסוק 13).

שימושי האות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. Madadh Richey, "The Alphabet and its Legacy", in: Brian R. Doak, Carolina López-Ruiz (eds.), The Oxford Handbook of the Phoenician and Punic Mediterranean, Oxford University Press, 2019, p. 245, doi:10.1093/oxfordhb/9780190499341.013.17