אילקס בלר
 | |
| לידה |
6 במרץ 1914 גרודז'יסק דולנה, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
15 ביולי 2005 (בגיל 91) הרובע החמישה-עשר של פריז, צרפת |
| מקום קבורה |
בית הקברות מונפרנאס |
| תחום יצירה | צייר |
| זרם באמנות | אמנות נאיבית |
  | |
אילֶקס בֶּלֶר (בפולנית: Ilex Beller; 6 במרץ 1914 – 2005) היה צייר יהודי צרפתי יליד פולין, שהנציח בסגנון האמנות הנאיבית את הווי החיים בעיירה היהודית במזרח אירופה בטרם השואה.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אילקס (חיים) בלר נולד בשנת 1914 בעיירה גרודז'יסק דולנה (אנ') שבדרום-מזרח פולין. התחנך בחדר, כרגיל, ולאחר מכן למד בבית ספר עממי פולני. בהיותו בן 12 יצא לעיר פשמישל, ובה למד בגימנסיה עברית. בשנת 1926, בהיותו נער בן 14, עבר להתגורר אצל קרובי משפחתו בעיר אנטוורפן בבלגיה.
בבלגיה עבד בלר כמלטש יהלומים. כשפרץ השפל הגדול בשנת 1929 ורבים מצאו את עצמם מחוסרי עבודה, נאלץ בלר לעבוד למחייתו בעבודות שונות; בבית חרושת לזכוכית, במפעל פלדה ובמכרה פחם.
בשנת 1934 הגיע אילקס בלר לפריז ומאז, לסירוגין עד סוף ימיו, חי בצרפת. עם פרוץ מלחמת האזרחים בספרד, בשנת 1936, התנדב בלר לבריגדות הבינלאומיות, שלחמו לצד הרפובליקנים נגד הפשיסטים. בלר נפצע בקרב ובשנת 1937 חזר לפריז ומצא פרנסתו מעיסוק במקצוע הפרוונות.
בפרוץ מלחמת העולם השנייה בשנת 1939 התנדב בלר לצבא הצרפתי. עם פלישת גרמניה לצרפת ולארצות השפלה במאי 1940 נלחם בלר בחזית הסום ונפצע קשה בקרב. על חלקו במערכה זכה לאותות הצטיינות. לאחר כניעת צרפת והחתימה על הסכם שביתת הנשק ב-22 ביוני 1940 הוא עבר לעיר קרקסון בדרום צרפת, בה התגורר עם אשתו ועסק בפרוונות.
בנובמבר 1942, כאשר השתלטו הגרמנים על החלק הבלתי כבוש של צרפת, הצליח בלר לברוח לשווייץ, שם נכלא במחנה עבודה.
ב-1944, לאחר שחרור פריז, חזר בלר לעיר ופתח בה עסק של פרוונות, בו עבד עד לפרישתו בשנת 1970.
בלר היה פעיל ב-UEVACJ (איגוד המתנדבים והלוחמים היהודים). כיהן כנשיא האיגוד בין השנים 1986–2004, ולאחריהן כיהן כנשיא כבוד של האיגוד עד למותו.[1]
בנו הוא השחקן ז'ורז' בלר (אנ').
יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
כגמלאי, שעיתותיו בידיו, החליט בלר להנציח את עיירת הולדתו בפולין. בשנת 1973, בהיותו בן 59 שנים, החל לראשונה לעסוק בציור. ציוריו הם בסגנון אמנות נאיבית – סגנונם של ציירים חובבים שלא למדו באקדמיות לאמנות, אך זוכים להכרה אמנותית, ומוערכים בשל כישרונם הטבעי, הצבעוניות שבציוריהם וערכם האתנולוגי. יצירותיו הוצגו בתערוכות בצרפת, בלגיה וגרמניה ואף במוזיאון יד ושם בירושלים.
בלר הוציא שני ספרים ובהם לקט מיצירותיו: "הם הרגו את הכפר שלי" (Ils ont tué mon village: main schtetl; 1981) ו-"החיים בעיירה" (La vie du shtetl: la bourgade juive de Pologne en 80 tableaux; 1986).
לציוריו של אילקס בלר חשיבות כפולה: הן כדוגמה אופיינית לאמנות הנאיבית, והן כהנצחה לעולם העיירה היהודית שנכחד בשואה ואיננו עוד.
אילקס בלר נפטר בשנת 2005 והוא בן 91 שנים.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Ils ont tue mon village, Cercle d'art, 1981
- Life in the Shtetl: Scenes and Recollections, Holmes & Meier Pub., 1986
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סבינה שביד, ציוריו של אילקס בלר: מחוזות הילדות בעיירה שבפולין בשיר ובציור, ספרות ילדים ונוער 133 יולי 2012, עמ' 48–55
- "החיים בעיירה שלי" באתר המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע (מעבר מתמונה לתמונה באמצעות הלחצן השמאלי בעכבר)
- אילקס בלר, החיים בשטעטל – ב-80 ציורים (בגרמנית) (ברוסית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Ilex Beller President, באתר UEVACJ