אירינה מלניקובה
 | |
| לידה |
24 באוקטובר 1918 מנה, אוקראינה  |
|---|---|
| פטירה |
3 בנובמבר 2010 (בגיל 92) קייב, אוקראינה |
| ענף מדעי |
היסטוריה |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
אנדריי ודנסקי |
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט |
Vyacheslav Horbyk |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
אנדריי ליקולה |
  | |
אירינה מלניקובה (ברוסית: Ирина Николаевна Мельникова 24 באוקטובר 1918 – 3 בנובמבר 2010) הייתה היסטוריונית סובייטית-אוקראינית. התמחותה הייתה בחקר היסטוריה של צ'כוסלובקיה. היא הייתה דוקטור למדעי ההיסטוריה, וחברה באקדמיה הלאומית למדעים של אוקראינה. תחומי המחקר שלה כללו גם את ההיסטוריה הפוליטית והכלכלית של מרכז ומזרח אירופה, עם התמקדות בתקופה שבין המלחמות.
מלניקובה נולדה במנה, מחוז צ'רניהיב. מלניקובה סיימה את לימודיה באוניברסיטת קייב (1940). עם תחילת החזית המזרחית כחלק ממלחמת העולם השנייה היא פונתה לקזחסטן, לעיר שימקנט. מלניקובה החלה ללמד היסטוריה בהגירה כפויה במכון להוראה בדרום קזח (1941–1942).[1]
מלניקובה למדה בבית הספר לתארים מתקדמים של האוניברסיטה הממלכתית של אוקראינה המאוחדת בקזיל-אורדה (טובה). בקייב הגנה על עבודת הגמר שלה "מדיניות ממשלת רוסיה על אוקראינה בשנים 1725-1740" (המנחה א' וודנסקי) (1946), אך לאחר מכן עזבה את הלימודים על אוקראינה כדי להתמסר לבוהמה וללימודים סלאבים מערביים.
מלניקובה הייתה נשואה להיסטוריון האוקראיני אנדריי ליחולאט.[2]
מחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מ-1947 עד 1959 מלניקובה הייתה חוקרת בכירה במכון למחקרים סלאביים של האקדמיה למדעים של ברית המועצות במוסקבה. שם היא החלה ללמוד את ההיסטוריה הפוליטית של צ'כוסלובקיה וטרנסקרפטיה, שבאותו הזמן סופחו לברית המועצות.[3]
משנת 1957 מלניקובה עברה לקייב. היא החלה לעבוד במכון להיסטוריה של האקדמיה למדעים של אוקראינה הסובייטית.[3] שם, ב-1961, היא הגנה על עבודת הדוקטורט שלה בנושא "המאבק המעמדי בצ'כוסלובקיה בתקופת התייצבות זמנית וחלקית של הקפיטליזם (1924-1929)".[3] עד היום נותרה יצירה זו השלמה ביותר בתולדות המפלגות הפוליטיות הצ'כיות של שנות ה-20, שנכתבו באוקראינה.[4]
בשנים 1965–1988 מלניקובה הייתה ראשת המחלקה להיסטוריה סוציאליסטית של יחסים בינלאומיים, מאז 1988 - עמיתת מחקר ראשית.[5] בשנת 1973 היא נבחרה להיות חברה בהתכתבות באקדמיה למדעים של אוקראינה הסובייטית.
בשנות ה-70 מלניקובה הייתה חוקרת מובילה בהיסטוריה של מדינות אירופה, ובין הבודדות שחקרו היסטוריה של צ'כוסלובקיה. היא שיתפה פעולה עם מוסדות היסטוריים רלוונטיים של האקדמיה למדעים של בולגריה, צ'כוסלובקיה ופולין. לאחר החזרת העצמאות של אוקראינה, האג'נדה שלה הייתה לחקור את ההיסטוריה של היחסים הבינלאומיים של אוקראינה בעת החדשה.[5] בשנת 2002 הוענק לה תואר הכבוד "עובדת מכובדת של מדע וטכנולוגיה באוקראינה".[5]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Варварцев, М.М. (2014). Мельникова Ірина Миколаївна/Україна в міжнародних відносинах. Енциклопедичний словник-довідник (PDF) (באוקראינית). Ін-т історії України НАН України. pp. 307–309.
- ^ "Лихолат Андрій Васильович — Енциклопедія Сучасної України". esu.com.ua. נבדק ב-2023-03-10.
- ^ 1 2 3 Кривець, Н.В. (2010). "In Memoriam. Мельникова Ірина Миколаївна" (PDF). Український історичний журнал. 6: 228–229.
- ^ "МЕЛЬНИКОВА ІРИНА МИКОЛАЇВНА". resource.history.org.ua. נבדק ב-2023-03-10.
- ^ 1 2 3 Віднянський, С.В. (22 ביוני 2008). "До ювілею відомого українського історика Ірини Миколаївни Мельникової" (PDF). Український історичний журнал. 6: 229–231.
{{cite journal}}: (עזרה)