אלבר שרל
 | |
| לידה |
18 בדצמבר 1880 אמבר, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
8 ביולי 1962 (בגיל 81) טארב, צרפת |
| ענף מדעי |
לימודים רומאניים, לימודי ספרות, מערכת חינוך |
| מקום לימודים |
סורבון |
| מוסדות |
אוניברסיטת פריבור |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
אלבר שרל (בצרפתית: Albert Chérel; 18 בדצמבר 1880, באמבר – 8 ביולי 1962, טארב) היה בלשן ופילולוג צרפתי, מומחה בעיקר בשפות רומאניות, כיהן כפרופסור לספרות צרפתית באוניברסיטת בורדו. נודע בין השאר בספרי הלימוד שלו לשפות ובתרומתו לתולדות ההגות הצרפתית במאה ה-17–18.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלבר שרל נולד באמבר, במחוז פווי דה דום בחבל אוברן במשפחתם של לוסיין שרל ושל וירז'יני שרל לבית רוֹש.[1] הייתה לו אחות אחת בשם מרסל. אלבר שרל סיים בשנת 1907 מבחני ההסמכה להוראה agrégation בתחום הספרות והיה למורה בבתי ספר תיכון בבורז' (1909-1907) ובאנז'ר (1914-1911)[2]. שירת במלחמת העולם הראשונה עם דרגת לוטננט מאז'ר ברגימנט 71 של חיל הרגלים הצרפתי. סיים תארים שני ודוקטורט (1918) באוניברסיטת סורבון בפריז עם עבודות על חייו ותרומתו של פנלון:"פנלון במאה ה-18 בצרפת, מוניטיו, השפעתו 1820-1715" (פריז 1917) וערך את "מאמרי איסי" של פנלון- פירוש למאמרי איסי" (פריז 1915). בשנים 1920-1916 לימד שרל ספרות צרפתית בפקולטה לפילוסופיה של אוניברסיטת פריבור בשווייץ והחל משנת 1920 ועד 1943 היה פרופסור לספרות צרפתית באוניברסיטת בורדו. בשנים 1940-1930 ערך שרל את כתב העת Famille d'Aquitaine ובשנים 1943-1945 כיהן כרקטור האקדמיה של פואטייה. שרל נבחר בשנת 1934 לחבר בהתכתבות של האקדמיה למדעים הפוליטיים והמוסר של המכון הצרפתי וזכה באות לגיון הכבוד של צרפת בדרגת קצין. שרל פרסם ספרים מוערכים על חייו והגותו של פנלון, בין השאר דן בהשפעת קלוד פלרי על חשיבתו הפדגוגית של פנלון.
אלבר שרל היה נשוי למרגריט, לבית דרואה די רור ולזוג נולדו 14 ילדים.[3] הוא נפטר בגיל 82 בטארב, במחוז הפירנאים העליונים. רנה קאסין (קאסן) נאם את נאום ההספד לזכרו באקדמיה למדעים הפוליטיים ושל המוסר[4]
פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1912 - פרס סנטור
- 1919 - פרס בורדן - על "פנלון במאה ה-18 בצרפת"
- 1934 - חבר בהתכתבות של האקדמיה למדעים פוליטיים ושל המוסר (ב"מכון הצרפתי")
- 1936 - פרס האקדמיה הצרפתית - על "מחשבת מקיאבלי בצרפת"
- 1938 - פרס האקדמיה הצרפתית
- 1940 - פרס גנרל מיטו - על "הפרוזה הפואטית הצרפתית"
- אות לגיון הכבוד בדרגת קצין
ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1912 -Explications des maximes des Saints sur la vie intérieure, de Fénelon
(על "פירוש אמרות הקדושים על החיים הפנימיים" מאת פנלון)
- 1913 לצד רנה דומיק-Histoire de la Littérature française classique ב-4 כרכים בעריכת פרדינאן ברינטייר
(היסטוריה של הספרות הצרפתית הקלאסית)
- 1919 -Fénelon au XVIIIe siècle en France (פנלון במאה ה-18 בצרפת)
- 1925En relisant après la guerre Bazin, Bourget, Barrès
- 1926 -Un Aventurier religieux au XVIIIe siècle. André-Michel Ramsay (הרפתקן דתי במאה ה-18:אנדרה-מישל רמזי)
Rendons nos foyers heureux, Paris 1928
- 1930 - Rancé
De Télémaque à Candide, Paris 1933, 1953, 1958, 1962, 1968 (מטלמאק עד קנדיד) כרך 6 ב- Histoire de la littérature française,(ed. Jean Calvet) ב"היסטוריה של הספרות הצרפתית, בעריכת ז'אן קאלווה)
- קובץ אנתולוגי - La Famille française דפים מובחרים ממיטב סופרינו מהמאה ה-18 ועד 1924
- 1934 -Fénelon ou la religion du pur amour (פנלון או הדת האהבה הטהורה)
- 1935 - Le Père Marie-Bernard Hygonet franciscain (האב מארי-ברנאר איגונה, פרנציסקני)
- 1936- La pensée de Machiavel en France (מחשבת מקיאבלי בצרפת)
- 1940 - La Prose poétique française (הפרוזה הפואטית הצרפתית)
- 1941 - Déceptions et confiances de Voltaire,(אכזבות ואמונות של וולטר)
- 1943 - Massillon
- 1945 - Basse-Auvergne (אוברן תחתית)
ספרי לימוד לשפות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלבר שרל נודע בסדרה של ספרי לימוד "ללא טרחה" לשפות שונות - ספרדית, צרפתית, איטלקית, אנגלית, רוסית, הולנדית, גרמנית, שהודפסו במהדורות רבות אפילו יובל שנים אחרי הופעתם הראשונה בהתחלת המאה ה-20.(French without toil,Spanish without toil, Italian without toil, German without toil, Dutch without toil, Russian without toil, El alemán sin esfuerzo, El inglés sin esfuerzo,Anglishtja pa mundim L'espagnol sans peine etc) בשנת 1939 חיבר יחד עם לואי הרטמן (Hartman) ואמיל דיטריי (Dutreuilh) ספר דקדוק לצרפתית שנועד לבתי ספר Grammaire française pour toutes les classes du second degré,
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Chérel Albert", in Biographies des principales personnalités françaises décédées au cours de l’année 1962, par H. Temerson, Paris, 1964, p. 65