לדלג לתוכן

רנה קאסן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף רנה קאסין)
רנה קאסן
René Cassin
לידה 5 באוקטובר 1887
באיון, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בפברואר 1976 (בגיל 88)
הרובע השלושה-עשר של פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Samuel René Cassin עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הפנתאון של פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • Lycée Masséna
  • Faculté de droit d'Aix-en-Provence
  • סורבון
  • אוניברסיטת פרובאנס
  • Paul Cézanne University עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק סורבון, אוניברסיטת ליל, Faculté de droit d'Aix-en-Provence, Sciences Po Aix-en-Provence עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד
  • Vice President of the State Council of France (29 בנובמבר 194430 בספטמבר 1960)
  • נשיא (194320 בפברואר 1976)
  • נשיא (19461949)
  • נשיא (27 במרץ 194720 בפברואר 1976)
  • נשיא (194730 בספטמבר 1960)
  • נשיא (19221924)
  • Judge of the European Court of Human Rights (21 בינואר 195920 בפברואר 1976)
  • President of the European Court of Human Rights (20 במאי 196515 ביוני 1968)
  • member of the Consitutional council (11 ביולי 19602 במרץ 1971)
  • נשיא (196920 בפברואר 1976)
  • נשיא (195420 בפברואר 1976) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הרפובליקנית, הרדיקלית והרדיקל-סוציאליסטית עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רנה סמואל קסיןצרפתית: René Samuel Cassin, ההיגוי בצרפתית - רנה קאסן, שמו העברי: שמואל קצין; 5 באוקטובר 188720 בפברואר 1976) היה משפטן יהודי צרפתי, חתן פרס נובל לשלום. כיהן כפרופסור למשפטים באוניברסיטת ליל ובהמשך באוניברסיטת פריז.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בבאיון שבדרום-מערב צרפת, בנם של גבריאל (לבית דרייפוס) והסוחר אנרי קסין. למד משפטים והפך לפרופסור למשפט אזרחי באוניברסיטת פרובנס, ולאחר מכן באוניברסיטת פריז. נלחם ונפצע במלחמת העולם הראשונה.

היה נציג צרפת בחבר הלאומים בין השנים 19241938. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה וכיבוש צרפת, היה בין הראשונים שהצטרפו לממשלת צרפת הגולה ולשארל דה גול שעמד בראשה. בממשלת צרפת הגולה שימש בתפקידים שונים והיה יועץ קרוב של דה גול.

עם סיום המלחמה נמנה בין פעילי זכויות האדם שהקימו מחדש את הליגה הצרפתית לזכויות האדם, לאחר שזו הוצאה מהחוק על ידי ממשלת וישי. הוא ניסח את הטיוטה הראשונה של ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם של האו"ם והיה לחבר בוועדה לזכויות אדם של האו"ם. קסין היה גם חבר, ומאוחר יותר גם הנשיא של בית המשפט האירופי לזכויות אדם בשטרסבורג. על פועלו בכתיבת "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" זכה בפרס נובל לשלום לשנת 1968.

בשנת 1946 עזר לייסד את מועצת הארגונים היהודיים העולמיים – ארגון זכויות אדם יהודי – ועמד בראשה. היה גם פעיל בארגון "כל ישראל חברים" בצרפת ועמד בראש הארגון משנת 1943 ועד למותו בשנת 1976. הוא לחם למען זכויות היהודים בצרפת, והיה פעיל ציוני.

בשנת המאה להולדתו זכה לכבוד השמור לגדולי בניה של צרפת, וארונו הועבר לפנתאון של פריז.

בית הספר התיכון רנה קסין בשכונת מעלות דפנה בירושלים נקרא על שמו, ופועל ברוח ההומניזם שייצג קסין.[1]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]