לדלג לתוכן

אלברט פנחסוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: נחוצה קריאה ביקורתית של הערך.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: נחוצה קריאה ביקורתית של הערך.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
אלברט פנחסוב
Albert Pinhasov
אלברט פנחסוב
אלברט פנחסוב
לידה 9 בפברואר 1972 (בן 52)
ברית המועצותברית המועצות נמנגן, אוזבקיסטן הסובייטית, ברית המועצות
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים עץ אפרים
פעילות בולטת רקטור, אוניברסיטת אריאל
ראש המחלקה לביולוגיה מולקולרית, בית הספר לרפואה ע"ש ד"ר מרים ושלדון ג. אדלסון, אוניברסיטת אריאל
השכלה אוניברסיטת תל אביב
מקצוע ביוכימיה קלינית, ביולוגיה מולקולרית
מעסיק אוניברסיטת אריאל בשומרון, אוניברסיטת אריאל בשומרון, אוניברסיטת אריאל בשומרון, אוניברסיטת אריאל בשומרון, אוניברסיטת אריאל בשומרון, אוניברסיטת אריאל בשומרון עריכת הנתון בוויקינתונים
תואר פרופסור
אתר רשמי:
www.ariel.ac.il/wp/bmplaboratory/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלברט פנחסוב (נולד ב-9 בפברואר 1972) הוא פרופסור מן המניין, המכהן כרקטור אוניברסיטת אריאל בשומרון[1]. פנחסוב מתמחה בחקר מנגנונים מולקולריים ותפקודיים של הפרעות נפשיות. כיהן בעבר כראש המחלקה לביולוגיה מולקולרית וכסגן נשיא ודיקן למחקר ופיתוח באוניברסיטה.

אלברט פנחסוב נולד ב-9 בפברואר 1972 בעיר נמנגן שבאוזבקיסטן. בין השנים 1990 ל-1994, למד ב-Gorkey Academy of Medicine, שבעיר ניז'ני נובגורוד, רוסיה.

בשנת 1994 עלה לישראל, והמשיך את לימודיו באוניברסיטת תל אביב, בה קיבל תואר שני (MSc) בשנת 1998, ובשנת 2002 הוענק לו תואר דוקטור לפילוסופיה (Ph.D) בתחום ביולוגיה מולקולרית וביוכימיה קלינית, בהנחיית פרופ' אילנה גוזס.[1]

את השתלמות הבתר דוקטורט ביצע בחברת Johnson and Johnson בארצות הברית בין שנות 2002–2004, שם עסק בפיתוח תרופות לטיפול במחלות ניוון עצבי בהנחייתו של ד"ר דאגלס ברנמן (Dr. Douglas Brenneman).

עם שובו לישראל, בשנת 2005 הצטרף פנחסוב למחלקה לביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת אריאל ובין השנים 20082014, שימש בה כראש המחלקה.

בשנת 2014 מונה לסגן הנשיא ודיקן למחקר ופיתוח באוניברסיטה, הוא נשא בתפקיד זה עד שבשנת 2020 נבחר על ידי סנאט האוניברסיטה לכהן כרקטור במקום מיכאל זיניגרד שכיהן בתפקיד במשך 12 שנים.

פנחסוב הוא פרופסור מן המניין במחלקה לביולוגיה מולקולרית, ובבית הספר לרפואה ע"ש ד"ר מרים ושלדון ג. אדלסון, שבאוניברסיטת אריאל. בין פעולותיו הבולטות: הקמת מרכז לחקר המוח באוניברסיטת אריאל יחד עם פרופ' אסתר פרידע, הקמת התוכנית ללימודי קדם רפואה ביחד עם פרופ' יאיר שפירא וחברות בוועדת ההיגוי להקמת בית הספר לרפואה באריאל.

פנחסוב נשוי לאולגה ואב לשלושה ילדים. פנחסוב מתגורר בהתנחלות עץ אפרים.

פעילות מחקרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו מתמקדים בהבנת מנגנונים מולקולרים של הפרעות נפשיות והקשר בין התפתחות הפרעות אלו לבין עמידות לדחק.

בעזרת סלקציה גנטית, פותח במעבדתו מודל ייחודי בבעלי חיים עם תכונות בולטות של צייתנות ושתלטנות. בניסוי בעכברים הם הגיבו בצורה שונה לתרופות פסיכוטרופיות וגירויים סביבתיים והציגו רגישות שונה לדחק. בעזרת מודל זה, קבוצת מחקר בהנחייתו הראתה שרגישות תורשתית לדחק עלולה להתבטא בהתפתחות הדרגתית של דלקת כרונית, בבעיות מטבוליות שמשמשות מנגנון התפתחות של הפרעות נפשיות ובירידה בתוחלת החיים. המודל משקף ונותן תמונה מציאותית על הפרעות הפסיכיאטריות בקרב בני אדם ומשמש כלי לחקר מנגנוני ההפרעות הנפשיות והשלכותיהן על האורגניזם השלם, וכן על דרכי הטיפול בהם.

  • 2002 – מלגה מטעם קרן בוכמן (Buchman Foundation Fellowship)
  • 2002 – פרס מטעם המכון השווייצרי לביולוגיה התפתחותית (Switzerland Institute for Developmental Biology)
  • 2003 – Johnson and Johnson Vision Award
  • 2004 – פרס מטעם כתב העת לחקר המוח (Journal of Brain Research) (אנ')

לפנחסוב כ-90 פרסומים אקדמאיים[2]. בין פרסומיו הבולטים:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]