עץ אפרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עץ אפרים
עץ אפרים 2019.jpg
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית שומרון
גובה ממוצע[1] ‎203 מטר
תאריך ייסוד 1985
סוג יישוב יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2019[1]
  - אוכלוסייה 2,427 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 5.9% בשנה עד סוף 2019
השלט המקדם את פני באי היישוב
מבט אווירי על היישוב

עֵץ אֶפְרָיִם היא התנחלות בשומרון מזרחית ובסמיכות לאלקנה ושערי תקווה. עץ אפרים שייך למועצה אזורית שומרון. היישוב נמצא בתחומי גדר ההפרדה ובשנת 2018 מתגוררות בו כ-650 משפחות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ועדת השרים להתיישבות אישרה את הקמת היישוב ב-3 במאי 1982 ותוכנית המתאר שלה הופקדה במועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי, ב-9 במאי 1982[2].

ההתנחלות הוקמה ביוזמה עסקית פרטית, על ידי יערי רוזן ורחל רהט, באמצעות חברה בבעלותם בשם "יו"ש השקעות במקרקעין ופיתוח בע"מ"[3]. החל מסוף שנות ה-70 של המאה ה-20, יצא רוזן לסיורים ברחבי יהודה ושומרון בחיפוש אחר קרקעות זמינות לרכישה, וניפגש בחשאי עם סוחרי קרקעות ערבים̈[4]. בשנת 1980 רכש ביחד עם שותפתו רחל רהט את הקרקעות שבתחום הכפר עזון עתמה שמאוחר יותר הוקמו עליהן היישובים שערי תקווה אחר כך גם עץ אפרים[5]. עם רכישת הקרקעות הם החלו בקידום תוכנית בנין עיר וחלוקת השטח למגרשים לבניה פרטית. כמו כן החלו לשווק את הקרקעות באמצעות אסיפות ופגישות ברחבי המדינה, כדי לשכנע אנשים לרכוש מגרשים̈ לבניית בתים פרטיים במחיר של 2,000 דולר לדונם ועלות בנייה שהיא שליש מהעלות בתחומי הקו הירוק[6]. רוכשי המגרשים נדרשו לבנות את הבתים בעצמם במתכונת של "בנה ביתך"[7] בנוסף שילמו 5,000 עד - 6,000דולר על פיתוח התשתיות: כבישים, ביוב, מים, וחשמל לחברה נוספת בבעלות רוזן ורהט - "החברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש בע"מ". ואלף דולר כ"הלוואה" למשרד החינוך והתרבות להקמת גני ילדים ובתי־ספר, כסף שהיה אמור להיות מוחזר לוועד המקומי ביישוב כאשר יתקבל תקציב ממשלתי[8].

בזמן האינתיפדה הראשונה (בשנים 1988–1989) כביש הגישה היחיד ליישוב, שעבר אז דרך הכפר הסמוך מסחה, היה נחסם לעיתים קרובות, על ידי תושבי הכפר באבנים וצמיגים בוערים[9][10].

ביולי 2003 הושלם קטע גדר ההפרדה החוצץ בין היישוב לבין הכפר מסחה. זהו אחד מקטעי הגדר הראשונים שהוקמו והוא הותיר את עץ אפרים מוקפת בגדר בשלושה צדדים. תושבי הכפר עתרו לבג"ץ בטענה כי תוואי הגדר מותיר בית של משפחה אחת מהכפר בצד הישראלי של הגדר, והדבר הביא לניתוק המשפחה מהכפר ולהגבלת תנועתה. עוד טענו כי תוואי הגדר, מפריד בין הכפר לבין כ-5,500 דונם מאדמותיו שמהווים כ-85% מכלל אדמות הכפר, בהם מטעי זיתים המפרנסים משפחות רבות. בנוסף טענו כי שער "עץ אפרים" בגדר שאומר להיות פתוח בתקופת המסיק, על מנת לאפשר גישה של חקלאי מסחה אל אדמותיהם, אך המעבר דרך שער זה מתאפשר ברגל בלבד, בעוד שמעברם של כלי רכב, ובהם גם כלי רכב חקלאיים, נמנע[11]. בג"ץ דחה את העתירה[12].

שם היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם היישוב בעת הקמתו היה "אלקנה ג'", אחר כך בחרה ועדת השמות הממשלתית בשם "עץ אפרים". שמו של היישוב מתבסס על העובדה שבמקום ישב בעבר שבט אפרים ולקוח מהפטרת פרשת השבוע שבו הוקם היישוב:

וְאַתָּה בֶן-אָדָם, קַח-לְךָ עֵץ אֶחָד, וּכְתֹב עָלָיו לִיהוּדָה, וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָו; וּלְקַח, עֵץ אֶחָד, וּכְתוֹב עָלָיו לְיוֹסֵף עֵץ אֶפְרַיִם, וְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָו.

יחזקאל לז, טז

אופי היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

עץ אפרים הוא יישוב קהילתי ואין בו ועדת קבלה. היישוב מתנהל על ידי ועד מקומי, המורכב מחברי היישוב. אוכלוסיית היישוב מעורבת - דתיים וחילונים, המקיימים יחד חיי קהילה עשירים ומגוונים.

שכונות ביישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב מתחלק לשלוש שכונות עיקריות:

  • עץ אפרים "הישנה"- גרעין היישוב, שם נמצאים השירותים המרכזיים של הישוב: מבנה המזכירות, הספרייה, סניף בנ"ע ועוד
  • רמת עץ אפרים ("רמת אלקנה")- שכונה חדשה שאוכלסה לקראת סוף 2013, נמצאת בחלק הדרומי של היישוב סמוך ליישוב אלקנה, השכונה מאוכלסת בעיקר בציבור דתי לאומי, בשכונה ניתן למצוא ארבעה בתי כנסת, גני ילדים גני שעשועים ועוד[13].
  • השכונה החדשה ("ההרחבה")- שכונה חדשה שאוכלסה לקראת 2014, השכונה נמצאת בחלק הצפוני של היישוב, בשכונה ניתן למצוא גני ילדים גן שעשועים ובית כנסת[14].

רחובות ביישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמות הרחובות נקראים על שם סוגי עצים, לדוגמה: רחוב החרוב, הדקל, השיטה, האלה, הרימון, הזית ועוד. כמו כן בסמל היישוב מוצג עץ בנוסף לצבי ארץ ישראלי חיה המסמלת את הנוף השומרוני.

שירותים ביישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב ניתן למצוא, מועדון פיס, בית נוער, סניף בני עקיבא, ספריה ומשחקיה.

כמו כן ביישוב שירותים נוספים לציבור:

  • שירותים כללים: תחבורה ציבורית, דואר, מזכירות, גני משחקים.
  • תרבות: תנועות נוער בני עקיבא, מועדון נוער, מגרש ספורט, ספרייה, חוגים לילדים, מועדון פיס.
  • דת: 6 בתי כנסת, מקווה, שיעור יומי.
  • חינוך: 6 גני ילדים.
  • רפואה: מרפאת "מכבי" שנפתחה בסוף 2017

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2019, אוכלוסייה במועצות אזוריות לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2018
  2. ^ תיק מסמכים מתאריך 2/8/1982 עד תאריך 20/2/1984 בארכיון המדינה
  3. ^ אידיאולוגיה וכסף, מעריב, 14 בדצמבר 1982
  4. ^ ניבה לניר, אשמת שומרון - שם קבוע, דבר, 12 בפברואר 1982
  5. ^ יאיר קוטלר, למכירה:רוב אדמות יהודה ושומרון , מעריב, 15 באוקטובר 1982
  6. ^ יאיר קוטלר, בולמוס בנייה ביהודה ושומרון - במחירים מרקיעים, מעריב, 1 באוקטובר 1982
  7. ^ אשמת שומרון - שם קבוע, דבר, 12 בפברואר 1982
  8. ^ יאיר קוטלר, בולמוס הבנייה ביהודה ושומרון במחירים מרקיעים, מעריב, 1 באוקטובר 1982
  9. ^ אהוד רבינוביץ, עץ אפרים: 10 שעות ניתוק בין כפרים ערבים, מעריב, 11 במרץ 1988
  10. ^ עזרא ינוב ויוסי לוי, 'שמעתי כמו פיצוץ, השימשה התנפצה והיה לי חושך בעיניים', מעריב, 9 במרץ 1988
  11. ^ הסדרי המעבר בין הכפר מסחה לישראל מידתיים - תוואי הגדר יוותר כמות שהוא
  12. ^ אביעד גליקמן, בג"ץ דחה עתירת כפר פלסטיני: הגדר תישאר, באתר ynet, 11 באפריל 2010
  13. ^ יהושע בריינר‏, משרד הביטחון מקדם בניית 108 יחידות דיור בשומרון, באתר וואלה! NEWS‏, 12 ביולי 2012
  14. ^ יותם ברגרהמינהל האזרחי צפוי לאשר השבוע בניית כ-1,400 דירות בהתנחלויות, באתר הארץ, 31 במרץ 2019