הצגת המקור של הדף "אלי רהב"

{{אישיות ביטחונית
|שם=אליעזר רהב
|תמונה=[[קובץ: Radm eli rahav.jpg|250px|תא"ל (מיל) אלי רהב, בשירות מילואים, 2009]]
|כיתוב=תא"ל (מיל) אלי רהב, בשירות מילואים, 2009
|תאריך לידה עברי=כ"ג כסליו ה'תש"א
|מקום לידה=[[פתח תקווה]], [[פלשתינה (א"י)]]
|תאריך פטירה עברי=
|מקום פטירה=
|השתייכות={{סמל|צבא הגנה לישראל||+}}{{ש}} {{דגל|חיל הים הישראלי||}} [[חיל הים|חיל הים הישראלי]]
|דרגה={{דרגה|תת-אלוף (ים)}} [[דרגות צה"ל#תת-אלוף|תת-אלוף]]
|תפקידים אזרחיים=קבלן לעבודות נמלים{{ש}}יו"ר [[עמותת בוגרי קציני ים]]
|הנצחה=
|תאריך לידה=[[23 בדצמבר]] [[1940]]
|תאריך פטירה=
|סיווג=חייל
|תפקידים בשירות=* מפקד [[טרפדת]]
* מפקד [[ספינת טילים]]
* מדריך ראשי ב[[בסיס הדרכה]]
* מפקד פלגת ספינות טילים
* מפקד [[שייטת ספינות הטילים]]
* ראש מחלקת אמצעי לחימה
* מפקד [[בסיס חיפה]]
* ראש [[מספן הים]]
|פעולות ומבצעים={{דרגה|מלחמת ששת הימים||+}} {{ש}}{{דרגה|מלחמת ההתשה||+}} {{ש}}{{דרגה|מלחמת יום הכיפורים||+}} {{ש}}{{דרגה|מלחמת לבנון הראשונה||+}}
|התחלת פעילות=[[1958]]
|סיום פעילות=[[1985]]
}}
'''אליעזר (אלי) רהב''' (נולד ב-[[23 בדצמבר]] [[1940]]) הוא [[קצין]] לשעבר ב[[חיל הים]]. בתפקידו הבכיר ביותר בחיל היה ראש [[מספן הים]] בדרגת [[דרגות צה"ל#תת-אלוף|תת-אלוף]]. לאחר השירות עסק בעבודות [[תשתית]] ב[[נמל ים|נמלי ים]] ובהמשך היה לחוקר המורשת הימית של חיל הים.

==ביוגרפיה==
רהב נולד למשפחה שהגיעה למושבה [[רחובות]] בתחילת [[המאה ה-20]]. אביו, דב ליטמן, היה [[נגרות|נגר]] עצמאי ובצעירותו ספורטאי בתחום [[אתלטיקה קלה]] בארגון [[הפועל]]; אמו, הוני לבית וורטיצקי זלצר, הייתה עקרת בית. רהב (שנקרא אז אליעזר ליטמן) התחיל ללמוד בבית חינוך לילדי עובדים. בכיתתו למדו גם: [[עמוס כץ]], לימים [[תת-אלוף]], [[קצין שריון ראשי]] ובעל [[עיטור המופת]], ו[[עמוס כרמל]], לימים [[עיתונאי]] ב[[דבר (עיתון)|דבר]] וב[[ידיעות אחרונות]].

כאשר בית החינוך עבר למשכנו החדש בצד הרחוק של המושבה, עבר רהב לבית הספר העממי שלימים נקרא ע"ש [[משה סמילנסקי]], מנהלו הראשון.

בעת שמרבית חברי הכיתה הצטרפו ל"[[מכבי (ספורט)|מכבי]]", רהב בחר להצטרף ל[[התנועה המאוחדת|תנועה המאוחדת]] ולארגון הספורט "[[הפועל]]". בחופשות הקיץ הצטרף לחברת הנוער ב[[קבוצת כנרת]] אצל משפחת [[בן ציון ישראלי|ישראלי]] – אם המשפחה [[חיה ישראלי]] הייתה דודת אמו. רעיון הגשמה הקיבוצית ליווה אותו אך לא מומש.

==בית הספר לקציני ים==
מתוך סקרנות לעולם הגדול נרשם ל[[בית הספר לקציני ים עכו|בית הספר הימי]] שבאותה עת ([[1954]]) ועבר מחיפה ל[[עכו]]. רהב התקבל אף על פי שסבל מבעיית שמיעה בשל התפוצצות מטוס מצרי מעל רחובות ביוני [[1948]], שכתוצאה ממנה נפגע רהב באחת מאזניו. הוא הצליח להסתיר את הבעיה ונמנה עם 45 שהתקבלו, מבין 200 מועמדים.

הלימודים בבית הספר ארכו ארבע שנים בהן שקד סגל בית הספר, בניהול [[רב חובל]] [[אנריקו לוי]], מפקד הקדטים [[יהודה קלאוז]], המורה לשיט [[עמנואל קלמפרר]] ואחרים, להחדיר לתלמידיו הרגלי סדר, עבודת צוות, ומסירות לשירות הימי. בנוסף לרכישת המקצוע הימי עמד רהב גם במבחנים ל[[תעודת בגרות]].
<gallery>
קובץ:RAD Eli Rahav INS as Cadette wuth family, 1954.jpg|רהב כקדט בתחילת הלימודים ב[[בית הספר לקציני ים עכו]], עם משפחתו 1954.
קובץ:AvramDavidMachGim 1958.jpg|המורה לפיזיקה [[אברהם דוד]] עם קדטים במחזור ג', אלי רהב שלישי משמאל, 1958.
</gallery>

==קורס חובלים ושירות במשחתות ==
עם סיום הלימודים בשנת [[1958]] התגייס רהב, עם כל המחזור, ל[[קורס קצינים]] ב[[בית הספר לקצינים של צה"ל|בה"ד 1]], אז ב[[מחנה סירקין]]. בסיום הקורס עברו הבוגרים ל[[בה"ד חיל הים|בסיס ההדרכה]] של [[חיל הים]], והחלו ב[[קורס חובלים]] (מחזור ז'). באוקטובר [[1959]] הוסמך רהב כקצין ים.

תפקידיו הראשונים היו על [[משחתת|משחתות]] חיל הים. תחילה הוצב במשחתת '''[[אח"י אילת]]''', במחלקת [[טורפדו]] ונגד [[צוללות]]. לאחר שנה בתפקיד נשלח לקורס קציני {{מונחון|טנ"ץ|טורפדו ונגד צוללות}} ב[[הצי המלכותי הבריטי|צי המלכותי הבריטי]] בפורטלנד. לקראת נסיעתו נדרש, כמקובל באותם ימים, ל[[עברות|עברת]] את שם משפחתו. תוך חצי שעה היה עליו למסור את בחירתו. ישב על ה[[רציף ימי|רציף בכניסה לנמל]] ובעודו חושב, חלפה למולו הצוללת [[אח"י רהב (צ-73)]]. כך בחר להחליף את שמו ל"רהב".

בקיץ 1960 יצא רהב לאנגליה עם עוד שני קצינים: סגן צבי פז וסרן יוסף הררי החניך הבכיר. הקורס נערך בדרום אנגליה בבסיס של [[הצי המלכותי הבריטי]]. החומר המקצועי כלל גם [[שליית מוקשים]]{{אנג|Minesweeping}}. עם שובו הוצב במשחתת '''[[אח"י חיפה]]''', אשר לא נשאה טורפדו, כמפקד מחלקת טנ"ץ. לאחר תפקיד זה עבר לשירות ב[[טרפדת|טרפדות]].
<gallery>
File:CadetsGiora,Eli,Mguri1959.jpg|חניכי קורס חובלים מארחים קדטים של צי פרו בעת ביקור האניה "אסמרלדה" בחיפה – אלי רהב שני משמאל, 1959.
File:INTASCoursePortland1961.jpg|קורס קציני טנ"ץ בבסיס [[הצי המלכותי הבריטי]] בפורטלנד 1961.{{ביאור|מימין לשמאל: סגן אלי רהב, פרנק מאלון – מדריך בריטי, סרן יוסף הררי, מדריך בריטי, סגן צבי פז.|שם=הסבר}}
</gallery>

==טרפדות==
{{ערך מורחב|שייטת הטרפדות}}
רהב הוצב כמפקד טרפדת ב[[אילת]] מסוף [[1961]] ועד אמצע [[1965]], ואז הוצב לפלגת הטרפדות בחיפה כמפקד טרפדת ט-204. במרץ [[1966]] קודם לדרגת [[דרגות צה"ל|סרן]], ומונה לסגן מפקד [[פלגה 914]].

בתפקיד זה גיבש יחד עם מפקד הבסיס, אל"ם [[יצחק גזית]], את העיקרון כי בכל פעם שספינה יוצאת לים היא תהיה כשירה לקרב. המוכנות מתבטאת לא רק בכשירות מערכות ההשטה, הניווט ואמצעי הלחימה, אלא גם במודעות הצוות לכוננות לחימה וסגל הבסיס לאחריות על השילוח. עיקרון זה הנחה את רהב בכל תפקידיו.

====מלחמת ששת הימים וקרב רומני====
ב[[הזירה הימית במלחמת ששת הימים|מלחמת ששת הימים]] פיקד רהב על כוח טרפדות שפעל ב[[הים התיכון|ים התיכון]]. מיד לאחר המלחמה התארגן חיל הים לסיורים לאורך חופי [[חצי האי סיני]], לצורך אבטחת החוף. לאחר המלחמה החלו [[ספינת מכמורת|ספינות מכמורת]] ישראליות לפקוד את חופי [[סיני]] העשירים ב[[דג]]ה, שהיו סגורים בפניהן לפני המלחמה. גם הדייגים המצריים לא השלימו עם אובדן אזורי הדיג והמשיכו לדוג באזור. בתחילת יולי [[1967]] התברר לישראל ש[[חיל הים המצרי]] מבצע סיורים ליליים חשאיים של כלי שיט מלחמתיים מול חוף סיני מעבר לקו הפסקת האש ועד סמוך ל[[אל עריש]]. נוכחות מצרית חמושה, מזרחית לקו הפסקת האש, סיכנה את ספינות הדיג הישראליות ואת כוחות צה"ל בסיני.
{{ערך מורחב|קרב רומני (קרב ימי)}}
בתגובה לסיורים הליליים המצריים לאורך חופי סיני החליט מפקד חיל הים, האלוף [[שלמה אראל]], לשנות את שגרת הסיורים ולקיימם בשעות החשיכה, ולהפוך אותם למעשה למארב. ב-[[11 ביולי]] [[1967]] הביא סיור מסוג זה לתוצאות, כאשר כוח של שתי טרפדות (אח"י "דיה", ט-204, ואח"י "איה", ט-203) בפיקוד רהב, בליווי המשחתת "[[אח"י אילת (ק-40)|אח"י אילת]]" בפיקוד סא"ל יצחק שושן, נתקלו בשתי [[ספינת טורפדו|ספינות טורפדו]] מצריות מול חופי [[רומני]], בצפון סיני. בקרב שהתפתח, שנודע בשם "[[קרב רומני (קרב ימי)|קרב רומני]]", הוטבעו שתי ספינות הטורפדו המצריות, האחת על ידי הטרפדות והשנייה על ידי המשחתת{{הערה|מקור – סא"ל יצחק שושן: '''הקרב האחרון של המשחתת אילת'''. ע-206, ספרית מעריב, 1993}}.

===גלריה===
<gallery>
File:CadetsGiora,Eli,Mguri1959.jpg|חניכי קורס חובלים מארחים קדטים של צי פרו בעת ביקור האניה "אסמרלדה" בחיפה.- אלי רהב שני משמאל, 1959.
File:INTASCoursePortland1961.jpg|קורס קציני טנ"ץ בבסיס [[הצי המלכותי הבריטי]] בפורטלנד 1961.{{ביאור|שם=הסבר}}
File:MTBSquad1962.jpg|צוותי פלגת הטרפדות 912 במסדר חגיגי על גשרון העגינה באילת, 1962{{ביאור|אלי רהב ראשון מימין על הספינה.}}
File:Chovlim11Rahav1965.jpg|ממוזער|מפקד מחזור חובלים י"ב אלי רהב מעלה את הצוערים לטקס הסיום מרץ 1965.
File:Chovlim12withShimonPeres.jpg|סגן שר הביטחון [[שמעון פרס]] ומפקד חיל הים [[יוחאי בן-נון]] בטקס סיום [[קורס חובלים]] מחזור י"ב, מרץ 1965.{{ביאור|מצולמים נוספים מפקד בסיס ההדרכה סא"ל [[יהודה בן-צור]] במרכז, מדריך הקורס סרן אלי רהב ראשון משמאל ביושבים, מדריך כתת המכונאים סרן [[חנוך בן אליהו]] שלישי מימין ביושבים. [[חיים גבע]] שלישי משמאל בשורה האמצעית.}}
File:SarelRahavT2041966.png|עמי שר אל ואלי רהב על סיפון טרפדת 1966.
File:1967ChngCommand 914.jpg|החלפת פיקוד בין שבתאי לוי למשה אורן על טיפון טרפדת ט-204 בבסיס חיפה, 1966.
קובץ:Tsqd914.jpg| הטרפדות הישראליות שהשתתפו ב[[קרב רומני (קרב ימי)|קרב רומני]] יולי 1967.
</gallery>

==ספינות הסער==
{{ערך מורחב|ספינות הסער}}
לאחר המלחמה קיבל רהב הודעה שהוא מתוכנן לשמש כקצין נשק בספינה השלישית [[אח"י מזנק]] בתקן סרן. רהב שבתפקידו כסגן מפקד פלגת הטרפדות לא נראה שיחזור להיות בתפקיד שאינו פיקוד על ספינה. כמו כן היה בתקן רס"ן והמשמעות הייתה ירידה בדרגה. מפקד חיל הים [[אברהם בוצר]] חזה שלא ימצאו קציני ים ותיקים בכמות מספקת לאיוש כל הספינות בבנייה ושינה את התקן למפקדי [[ספינת טילים]] מדרגת [[סא"ל]] לדרגת רס"ן.

ב-[[15 ביולי]] [[1968]] מונה רהב למפקד [[אח"י חיפה (ס-322)|אח"י חיפה]], החמישית בסדרת [[סער 2]], שהייתה עדיין בבנייה. רהב נשלח ל[[מספנה]] ב[[שרבור]] שב[[צרפת]] כדי להצטרף ל[[אח"י אילת (סער 2)]] בפיקוד [[אלי לוי (קצין צה"ל)|אלי לוי]], ושימש בה כ[[קצין משמרת גשר]] בהפלגה משרבור לישראל. נתיב ההפלגה כלל שלושה קטעים של כ-1,000 [[מיל ימי]] – במהירות 30 קשר, עם כניסה לתדלוק ב[[גיברלטר]] ובאוגוסטה [[סיציליה]]. ההפלגה עברה ללא חוויות מיוחדות. רהב חזר ל[[אח"י חיפה (סער 2)]] בשרבור בחודש האחרון ערך את ניסויי הים של הספינה ולמד לתמרן איתה.

יציאת [[אח"י חיפה (סער 2)]] משרבור נעשתה לפי כללי הימאות הטובה והנוהלים המחייבים. כולל פגישת פרידה אצל האדמירל הצרפתי מפקד הזירה. להפלגה הצטרף רס"ן [[יעקב ניצן]] שתוכנן לפקד על [[אח"י עכו]], אך במפרץ ביסקאיה נתקלה הספינה בגלי עומק גבוהים והתקשתה להתקדם על הנתיב. לא ניתן היה להפליג ב-30 קשר בגלל חבטות בתחתית. בהקטנת המהירות התחפר חרטום הספינה ומים שטפו בעוצמה את הסיפון וכופפו את מגן הגלים.

רהב החליט להיכנס לנמל [[לוריין (ברטאן)]] בכוונה להמתין יממה ולתת לים להירגע. מפקד השייטת [[הדר קמחי]] הגיע למקום, העריך את המצב וקבע להקדים את היציאה. לאחר כ-8 שעות המשיך בהפלגה. הים היה גבוה אך ניתן היה להתקדם וכך הגיעה הספינה ל[[גיברלטר]]. לאחר מנוחה של יממה יצאה לדרך לנמל אוגוסטה שם התקבלה הספינה בחביבות על ידי [[הצי האיטלקי]] והמשיכה לנמל חיפה.

===תאונה קטלנית===
ב[[אח"י חיפה (סער 2)]] הותקנה לראשונה מערכת טילי [[גבריאל (טיל)|גבריאל]]. ב-19 בפברואר 1969, בעת האימונים הראשונים בהפעלת תותח 40 מ"מ שהיה מוצב על הספינה אירעה [[תאונת אימונים|תאונה]] קטלנית שבה נהרג טוראי {{יזכור|46784|איתן שאול}}. רהב הלך אישית להודיע למשפחה והביא את האב לראות בדיוק את המקום בו התרחשה{{הערה|1=[http://moreshetyamit.net/?p=3611 חברי שאול איתן ז"ל] שמעון שני על חברו לצוות שנהרג בתאונת אימונים באח"י חיפה, באתר משמר המורשת הימית.}}.

רהב נשלח לדווח ל[[רמטכ"ל]], [[רב-אלוף]] [[חיים בר-לב]], בהנחה שיודח מפיקוד. הרמטכ"ל הביע את חוסר שביעות רצונו המוחלט, אך בהמלצת מפקד חיל הים [[אלוף]] [[אברהם בוצר]], החליט בר-לב להשאיר את רהב בפיקוד על [[אח"י חיפה (סער 2)]].

===גלריה===
<gallery>
File:EliRahavINS Haifa1968.jpg|רס"ן אלי רהב בגשר [[אח"י חיפה (סער 2)]] בדרך משרבורג לישראל, אוקטובר 1968.
קובץ:PikiWiki Israel 29171 missle firing.jpg|[[טיל גבריאל]] נורה ממערכת הטילים הראשונה שהורכבה על ידי [[התעשייה האווירית]] ב[[אח"י חיפה (סער 2)]] בפיקודו של אלי רהב, 7 באפריל 1969.
קובץ:EliRahavShipCommander1101968.jpg|תעודה רשמית כמפקד כלי שיט מלחמתי של חיל הים הישראלי. הונפקה לקבלת הפיקוד על [[אח"י חיפה (ס-322)]]
קובץ:691013 EilatChngeCmnd1.jpg|טקס העברת הפיקוד על [[אח"י אילת (סער 2)]] ממפקדה הראשון [[אלי לוי (קצין צה"ל)|אלי לוי]] ל[[מיכה רם]]. רס"ן אלי רהב ראשון מימין, אל"ם הדר קמחי שני מימין, 13 באוקטובר 1969.
</gallery>

===בסיס הדרכה===
בספטמבר [[1970]] מונה כמדריך ראשי בבסיס ההדרכה של חיל הים. חיל הים היה בעיצומו של תהליך קליטת [[ספינת טילים|ספינות הטילים]] החדשות, ורהב היה אחראי על החלפת נושאי ההכשרה – מנושאים שעסקו בעיקר בהפעלת משחתות, למקצועות ספינות הטילים. בסיס ההדרכה של חיל הים קלט את השיטות החדשות שפותחו אז ב[[מה"ד|מחלקת ההדרכה]] להגדרת מטרות אופרטיביות להדרכה. כן נערכו ביקורים בכל בסיסי ההדרכה של צה"ל, ואומצו נהלים שונים שהתקיימו בהם. במקביל לתפקיד זה למד ל[[תואר ראשון]] ב[[כלכלה]] ב[[אוניברסיטת חיפה]] וסיים את לימודיו בהצטיינות.

===קליטת ספינות סער 4 ===
ב-[[12 ביוני]] [[1972]] מונה למפקד פלגת ספינות הטילים מדגם [[סער 4]], והועלה לדרגת סא"ל. הוטלה עליו המשימה להביא את שתי הספינות החדשות, '''[[אח"י רשף]]''' ו'''[[אח"י קשת]]''', שנבנו באותה עת במספנות ישראל, לכשירות מבצעית. לאחר ההבאה לכשירות מבצעית היה רהב אמור להעביר את שתי הספינות לבסיס חיל הים ב[[ים סוף|ים האדום]], בהפלגה סביב יבשת [[אפריקה]].

לשם לימוד התנאים ב[[האוקיינוס ההודי|אוקיינוס ההודי]] נשלח רהב בנובמבר 1972 לדרום אפריקה והפליג מנמל [[דרבן (דרום אפריקה)]] באניית [[צים]] 'א.מ. נהריה' לאילת.

====השמדת סירת מחבלים====
בנוסף לתפקידו בהשלמת בנייתן של הספינות החדשות, שולב רהב בפעילות [[שייטת ספינות הטילים]], בפיקודו של אלוף-משנה [[שבתאי לוי (קצין)|שבתאי לוי]] (לימים תת-אלוף וסגן מפקד חיל הים). בליל [[7 בספטמבר]] [[1972]] יצא רהב כמפקד מחליף על ספינת סער 3 '''[[אח"י חנית (סער 3)|אח"י חנית]]''' לסיור מניעה מול חוף דרום [[לבנון]]. ב[[מכ"ם]] התגלתה מטרה קטנה, וכאשר התקרבה אליה הספינה הישראלית כדי לזהותה נורתה מן הסירה [[רקטה נגד טנקים|רקטת]] [[RPG-7]] שפגעה ב[[תורן (ימאות)|תורן]]. המטרה התגלתה כסירת [[טרור|מחבלים]] שהייתה בדרכה לביצוע [[פיגוע]] בשטח ישראל. רהב הרחיק את "אח"י חנית" מטווח נשק המחבלים. נערך מחדש בחסות החשיכה, פתח באש והשמיד את הסירה על כל אנשיה. הייתה זו הפעם הראשונה שבה הופעל [[תותח אוטו מלרה 76 מ"מ]] בקרב לילי בהכוונת מכ"ם. הייתה זו התגובה המיידית של חיל הים ל[[טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן]] שהתרחש יומיים קודם לכן.

====הובלת פושטים====
ב[[מבצע אביב נעורים]], שהתקיים בליל [[9 באפריל]] [[1973]], הופעלו כל ספינות [[שייטת ספינות הטילים|השייטת]]. רהב נקרא לפקד על זוג ספינות '''[[אח"י אילת (סער 2)|אח"י אילת]]''' בפיקוד אילן שדה ו'''[[אח"י חרב (סער 3)|אח"י חרב]]''' בפיקוד שמואל פרס, שמשימתן הייתה הורדת לוחמי [[סיירת מטכ"ל]] בפיקוד [[אהוד ברק]], בסירות גומי, בפיקוד דני אבינון. ואיסופם לאחר שפשטו על בתי מנהיגי המחבלים ב[[ביירות]]. רהב ביצע אישית את תזמון פעילות [[סירת גומי|סירות הגומי]]. שהגיעו לחוף בו זמנית עם חזרת הפושטים ופינו אותם ללא השהיה.

<gallery>
File:PoomYam1970.png|סרן אלי רהב (ראשון מימין בשורה התחתונה) בין מסיימי פו"מ ימי מקוצר, מחזור 1970.
File:RahavAbrabanelSyrianImmigrants1973.jpg|רהב, חיים אברבנאל וקציני חיל הים עם עולים מסוריה שהובאו בדרך הים ב[[מבצע מלט]], 1973.
קובץ:RavPironTelemRahavINSKeshetLnch23081973.png|ברכת הרב הראשי לצה"ל תא"ל [[מרדכי פירון]] משמאל מפקד חיל הים אלוף [[בנימין תלם]], מימין סא"ל אלי רהב מפקד פלגת [[סער 4]] בהשקת [[אח"י קשת]] ב[[מספנות ישראל]], 23 באוגוסט 1973.
</gallery>

====מלחמת יום הכיפורים ====
{{ערך מורחב|הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים}}
ב[[מלחמת יום הכיפורים]] היה רהב מפקד פלגה ב[[שייטת ספינות הטילים]] בדרגת סגן-אלוף. הפלגה בפיקודו כללה את שתי ספינות הטילים מסדרת [[סער 4]]. צוותי ספינות פלגת סער 4 ניצלו את השהות במספנה לאימונים רבים. ב[[קרב לטקיה]] הייתה [[אח"י רשף]] ראשונה לפגוע בתותחים ב[[טרפדת]] סורית וראשונה לפגוע בטילים ב[[שולת מוקשים]]. ב[[קרב דמיאט]] הייתה [[אח"י קשת]] הראשונה לפגוע בטילים בספינת [[אוסה (ספינה)]] מצרית. ספינות הסער 4 שפעלו יחדיו הדליקו את מיכלי הבניאס והמשיכו לפעול היטב לכל אורך המלחמה.

רהב פיקד על "אח"י קשת" ו"[[סער 2|אח"י אילת]]" ב[[קרב פורט סעיד]], ועל [[אח"י רשף]] ו[[אח"י קשת]] ב[[קרב דמיאט]]{{הערה|מקור – אברהם רבינוביץ, '''ספינות שרבורג''', 211-213, הוצאת [[אפי מלצר בע"מ|אפי מלצר]], 2001.}}. בקרב זה הוטבעו שלוש ספינות טילים של המצרים. ספינות הטילים השיגו שליטה ימית מלאה בזירת [[הים התיכון]] וניצלו אותה גם לצורך הפגזת מתקני חוף שונים, ובהם הפגזת מתקני הדלק בחוף בניאס, על ידי כוח של כמה סטי"לים ובהם הפלגה בפיקודו של רהב{{הערה|מקור – אלוף [[שלמה אראל]], '''לפניך הים'''. עמ' 317, 318, הוצאת משרד הביטחון, 1998}}.
{{ערך מורחב|אח"י קשת}}
משימה חשובה של חיל הים במהלך המלחמה הייתה אבטחת נתיבי הים לישראל. ספינות [[סער 4]] שהיו בעלות הטווח הרחוק ביותר נשלחו למרכז הים התיכון כדי להגן על אוניות הסוחר שהפליגו לישראל. עצם הופעתן של הספינות, שהוכיחו את יכולתן בקרבות הטילים, באזור [[סיציליה]], הרתיעה את המצרים, ו[[משחתת]] מדגם [[המשחתות מסדרת סקורי|סקורי]] שהייתה באזור התרחקה ל[[לוב]].
<gallery>
קובץ:Baniasfmkesh.jpg|מתקני הדלק בנמל בניאס בוערים לאחר הפגזת [[אח"י קשת]] ו[[אח"י רשף]] בפיקוד אלי רהב, 11 אוקטובר 1973.
</gallery>

===[[שייטת ספינות הטילים]] ===
{{ערך מורחב|שייטת ספינות הטילים}}
ב-[[27 ביוני]] [[1974]] הועלה רהב לדרגת אלוף-משנה ומונה למפקד [[שייטת ספינות הטילים]]. הוא שימש בתפקידו זה עד [[30 במרץ]] [[1976]]. השייטת הייתה באותה תקופה במיטבה, לאחר ההצלחות במלחמת יום הכיפורים, וזכתה לביקורם של אורחים רבים מישראל ומחוצה לה. עיקר פעילותו של רהב כמפקד שייטת הייתה יישום לקחי קרבות הטילים ומעקב אחר קליטת ספינות הטילים בזירת [[ים סוף]]. וכן ערכו מבצעים משולבים עם שייטת 13 כנגד המחבלים{{הערה|מקור [[מייק אלדר]], '''שייטת 13''', ע' 527, 534, 572, ספרית מעריב, 1993. }}.
<gallery>
File:EitanLavPrizeER1975.jpg |פרס לקצין מצטיין ב[[שייטת ספינות הטילים]] סרן איתן לביא, נמסר על ידי מפקד השייטת אל"ם אלי רהב, 1975
</gallery>

===הפלגה לארצות הברית===
{{ערך מורחב|מבצע פעמון החירות}}
עם סיום תפקידו יצא רהב עם שתי ספינות [[סער 4]], אח"י '''תרשיש''' ואח"י '''יפו''', ל[[מבצע פעמון החירות]] – הפלגה ל[[ארצות הברית]], שחגגה אז את יובל 200 השנים להיווסדה. לאחר סיום הביקור בארצות הברית ערכו הספינות ביקור בנמל [[קרטחנה (קולומביה)|קרטחנה]] ב[[קולומביה]], להצגת היכולת לציי [[דרום אמריקה]]{{הערה|אנני אלרועי, "פעמון החירות", '''בין גלים''', ספטמבר 2013, עמ' 39-34}}. מאוחר יותר נרכשו מספר ספינות סער 4 ו[[סער 3]] על ידי הצי ה[[צ'ילה|צ'ילאני]].

'''Naval Command College'''
רהב המשיך עם הספינות בדרך חזרה עד [[גיברלטר]], שם מסר את הפיקוד לרס"ן [[שאול חורב]]. משם טס רהב ל'מכללה לפיקוד של הצי האמריקאי' ב[[ניופורט]], [[רוד איילנד]], לשנת לימודים.

<gallery>
קובץ:Rabin and Peres visit Israeli MissleBoat SQN 1975.jpg|ראש הממשלה [[יצחק רבין]] ושר הביטחון [[שמעון פרס]] בביקור בשייטת ספינות הטילים, 1975. אלי רהב בימין התמונה, בשמאלה – מפקד חיל הים, אלוף [[בנימין תלם]].
קובץ:Pamtdinwing.jpg|[[שמחה דיניץ]] שגריר ישראל בארצות הברית ואל"ם אלי רהב בהנחת זר על מצבת [[אורד צ'ארלס וינגייט]], ב[[בית הקברות הלאומי ארלינגטון]] יולי 1976.
קובץ:Pmermidorf.jpg|[[מזכיר הצי של ארצות הברית]] [[ויליאם מידנדורף]] מוסר למפקד ההפלגה אל"ם אלי רהב שלט הוקרה על השתתפות ספינות חיל הים בביקור, בנוכחות מפקד חיל הים האלוף [[בנימין תלם]] ורס"ן [[שאול חורב]].
</gallery>

===מפקדת חיל הים===
עם שובו של רהב לישראל מונה לראש מחלקת [[אמצעי לחימה]] במפקדת חיל הים. המחלקה האחראית על הגדרת הצורך והאפיון של האמצעים בשימוש בחיל ופיתוח מערכות הנשק העתידיות. בתפקיד זה נמצא מ-יולי [[1977]] עד ינואר [[1979]].

== פיקוד על זירת חיפה ==
ב-[[2 בפברואר]] 1979, הועלה רהב לדרגת תת-אלוף וקיבל את הפיקוד על [[בסיס חיפה]]. רהב הנהיג בו שורה ארוכה של שיפורים, שנבחנו במעקב יום-יומי על פי דיווחי היציאה של הספינות לים, על פי העיקרון {{ציטוטון|כל ספינה היוצאת לים תהיה כשירה לקרב.}}

===הלחימה במחבלים מלבנון===
בצד העבודה הארגונית והניהולית, התברר מיד כי הלחימה במחבלים תהיה המשימה העיקרית. ב-[[22 באפריל]] [[1979]] [[הפיגוע בנהריה (1979)|חדרו מחבלים לנהריה]] ורצחו שוטר, אב ותינוקת. ועדת החקירה של [[משטרה צבאית חוקרת|מצ"ח]] מצאה שכל הכוחות היו עירניים ועשו ככל יכולתם, אך לא הצליחו למנוע את החדירה; זאת, משום שבליל החדירה שררו תנאים שלא איפשרו לתצפיות מערך הגילוי, בטכנולוגיה שהייתה אז, להבחין ב[[סירת גומי|סירת הגומי]] של המחבלים.

האירוע הקשה היה זרז לשדרוג מערכות כללי בבסיס חיפה וכולם נרתמו להתחדשות ושיפורים מחויבים: חשיבותו של קצין המודיעין הזירתי הועלתה לרמה של מפקד פלגה. נעשו שינויי מיקום של מפקדות הפלגה הטכנית והתחזוקה, הוקם מוקד טכני לוגיסטי וכלי הרכב שהקצבתם לבסיס נעשתה לפי תנאי שירות חולקה בשעות העבודה לשימוש הפלגה הטכנית. נוספה תצפית מכ"ם בראס ביאדה מעבר לגבול לבנון ותצפית נוספת בחוף [[נחשולים]] שסגרה את הפער במרכז קטע החוף בין חיפה לחדרה.

המאמצים נשאו פרי: בעת כהונתו של רהב הצליחו כוחות הבסיס למנוע תשעה ניסיונות חדירה של מחבלים מהים. מערך הגילוי החופי, סיורי ה[[דבור (כלי שיט)|דבורים]] וספינות הטילים, הצליחו לסכל את כל החדירות ולשמור על הביטחון השוטף בחוף.

===ביקור סאדאת בחיפה===
בתקופת פיקודו של רהב זכה בסיס חיפה לארח ביקורים של כלי שיט מציים ידידותיים רבים. ביקור חשוב במיוחד היה אירוח אוניות הצי המצרי שליוו את [[אנואר סאדאת]] בביקורו השני בארץ (4–7 בספטמבר 1979). בסוף שנת 1979 קלט בסיס חיפה מחדש שש ספינות טילים אשר פינו את [[בסיס מפרץ שלמה]].

בפיקוד על הבסיס נעזר רהב בהפעלת תיבת דואר שבה כל איש צוות יכול היה להעלות טרוניות, השגות וגם הצעות לשיפור, ישירות למפקד הבסיס. לקראת יום העצמאות נעשה דירוג הצטיינות שבו השתתפו כל החיילים. הנבדקים שעברו את ההישג הנדרש קיבלו תעודות הוקרה ממפקד הבסיס. בעל הניקוד הגבוה ביותר נשלח כחייל מצטיין לבית הנשיא. בסיס חיפה זכה לשבחים על כי הכפיל את מספר "נערי רפול" – [[מקא"ם]] – שנקלטו בהצלחה בבסיס חיפה.
<gallery>
File:TaalEliRahav.jpg|תא"ל אלי רהב מפקד [[בסיס חיפה]] 1980.
File:EldarRahavPaz.jpg|החלפת פיקוד בפלגת השליטה המפעילה את מערך הגילוי החופי, רס"ן עמנואל פז (מימין), מקבל מסא"ל [[מייק אלדר]] (משמאל), בברכת מפקד הבסיס תא"ל אלי רהב (במרכז), ברקע צוקי [[ראש הנקרה]], 1980{{הערה|צילם מאיר בן ארי.}}.
קובץ:Errohankr1981.jpg|מפת ניסיונות חדירה בגזרת החוף הצפוני שנעצרו על ידי כוחות בסיס חיפה בשנים 1979–1981.
</gallery>

==ראש מספן הים==
{{ערך מורחב|הזירה הימית במבצע שלום הגליל}}
ב-[[18 במאי]] [[1981]] מונה רהב לראש [[מספן הים]], המספן האחראי לפעילות המבצעית, לפעילות האימונים, להדרכה ולפעילות השוטפת של חיל הים. בתפקיד זה ניהל את פעולות חיל הים במהלך [[מלחמת לבנון הראשונה]].

במלחמה זאת הופעל חיל הים במלוא עצמתו, למשך זמן ארוך. החיל עמד היטב בכל המשימות שהוטלו עליו: ספינות הסער בודדו את זירת לבנון מהתערבות סורית, ה[[נחתת|נחתות]] העבירו רכב משוריין להנחתה בחופי לבנון תוך איגוף התנגדות המחבלים ב[[צור (לבנון)|צור]] וב[[צידון]], ואף הנחיתו כוחות מצפון ל[[ביירות]]. תותחי ספינות הסער הנחיתו אש על מוצבי מחבלים בחוף בהיענות מהירה לדרישת הכוחות בחוף ובמדויק. [[צוללת|צוללות]] תצפתו על הנמלים וכוחות [[שייטת 13]] פשטו מהים. חיל הים היה מוכן היטב לפעילות המבצעית, וביצע באופן מלא את כל הפעילות המבצעית ודרישות שיתוף הפעולה עם כוחות הקרקע, ואף הקדים אותן. רהב השתתף בניהול הלחימה עד חודש ספטמבר 1982.

===מכללה לביטחון לאומי===
באוקטובר [[1982]] סיים את תפקידו כראש מספן הים ועבר ל[[המכללה לביטחון לאומי|מכללה לביטחון לאומי]], כמדריך ותלמיד בו-זמנית. ריכז את נושא [[כלכלת ישראל]]. רהב ניצל את התקופה במכללה למחקר היסטורי של תוכנית בניין הכוח הימי, "[[ספינות הסער]]", שמימושה הביא לניצחון בקרבות הטילים ב[[הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים|זירה הימית במלחמת יום הכיפורים]]. באוגוסט [[1985]] [[פרישה לגמלאות|פרש]] רהב לגמלאות.

== לאחר השחרור מצה"ל ==
* '''ייעוץ ביטחוני''' – עם שחרורו החל רהב לפעול במסגרת עצמאית. לאחר תקופה קצרה בסיוע לשיווק ביטחוני של מערכות אמל"ח.
* '''עבודות ימיות''' – בשנת 1992 עבר לתחום עבודות נמלים. נרשם כחברה קבלנית, תיקן רציפים, הציב מצופים והפעיל אניית מחפר לתחזוקת עומקים ופרויקטים אחרים.
<gallery>
קובץ:EliRahavEnGev1992.jpg|אלי רהב כקבלן עבודות ימיות בעת ביצוע עבודת שיגומים במעגן עין גב, 1992.
File:RhavAkoPizani1994.jpg|רהב מימין בהעברת {{מונחון|גביון|מתקן רשת המחזיק אבנים קטנות}} לתמיכה תת-מימית בבריכת הנמל הפיזני בעכו העתיקה, 1994.
קובץ:DredgerHolma1998.jpg|אונית המחפר "הולמה", המופעלת על ידי החברה הקבלנית מארטים בע"מ, בבעלות רהב – מבצעת חפירה ימית בפתח [[נמל חיפה]], 1998.
</gallery>

==חינוך מורשת ימית==
'''[[עמותת בוגרי קציני ים]]''' – בשנת 2006 נבחר רהב כיו"ר עמותת הבוגרים של [[בית הספר לקציני ים עכו]], ופעל בה יחד עם חברו רב חובל [[צבי מריאנסקי]]. הוא מילא תפקיד זה עד חודש ספטמבר 2014 שאז מסר את הניהול לתא"ל מיל' [[רפי אפל]] אך המשיך להיות בקשר קרוב עם הבוגרים וסגל בית הספר.

'''מורשת ימית''' – העיסוק במורשת הימית בו החל בהיותו בעמותת הבוגרים נעשה עיסוק עיקרי. ותרומתו באה לידי ביטוי באתר [http://moreshetyamit.net משמר המורשת הימית] ובערכי הזירה הימית ב[[ויקיפדיה העברית|וויקיפדיה העברית]].
<gallery>
קובץ:Incmagshimim.jpg|מגשימי קצונה מבוגרי [[בית הספר לקציני ים עכו]], סימה קוצ'רסקי מחזור נ' גל ראשינסקי מחזור מ"ז מקבלים תשורה ע"ש רב חובל [[עמנואל קלמפרר]], מאי 2007
קובץ:INSEilatMemorial22112009.jpg|רב חובל [[צבי מריאנסקי]] ואלי רהב מניחים זר [[עמותת בוגרי קציני ים]] על האנדרטה המחודשת לחללי [[טיבוע המשחתת אילת|המשחתת אילת]], נובמבר 2009
קובץ:MoreshetKeshet.jpg|ותיקי צוות [[אח"י קשת]] הראשונה מספרים על קרבות הטילים ב{{ה|זירה הימית במלחמת יום הכיפורים}} לקדטים ב[[בית הספר לקציני ים עכו]], 2010
</gallery>

== חיים אישיים==
לרהב שבעה ילדים. בשנת 1962 נישא לשולמית ממשפחת ווליניץ וממנה יש לו שני בנים, גל ועמית. בשנת 1972 נפרדו. ב-1977 נישא בשנית לאפרת, ממנה נולדה לו בת בשם דונה. באפריל 1985, אימצו בנות תאומות, אנה ואלמה. שתיהן שירתו בחיל הים, וכיכבו בסרטה של [[נילי טל]], "הנערות מברזיל"{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=זאב גלילי|כותרת=הסרט "הילדות מברזיל"|כתובת=http://www.zeevgalili.com/2007/05/423|תאריך=25 במאי 2007}}}}. אפרת רהב נפטרה בדצמבר 1999 ורהב נישא בשנת 2004 לאלנה ממשפחת פידאייב, שהביאה עמה בן ובת.

==פרסומים שכתב==
*  [https://2020-uploaded.fresh.co.il/2020/10/31/75822072.pdf#page=56 '''בסיס הדרכה של חיל הים'''], 'מערכות ים' 107–108, מרץ 1972, עמ' 56.
* '''ספינות סער – עקרונות בנין הכוח הימי''', המכללה לביטחון לאומי, נובמבר 1984
* {{מערכות||ספינות גבריאל – בנין הכוח שהביא לניצחון הימי במלחמת יום הכיפורים|6/109346|296, דצמבר 1984}}
* {{מערכות1||לחיי הספינות הקטנות|299|1985}}
* {{מערכות1||כי לנו הלילה|308|1987}}
* '''מדריך אימון לציוד הצלה באניה''', הוכן לפי הזמנת חברת [[צים]], בבקרה של [[רשות הספנות והנמלים]], מאי 1989.
* [http://moreshetyamit.net/?p=4237 ברכות לשלמה אראל בן תשעים, ותשובת אלוף [[שלמה אראל]]] באתר משמר המורשת הימית נובמבר 2010
* [https://web.archive.org/web/20200222224130if_/http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/5/113235.pdf '''קרב פורט סעיד במלחמת יום הכיפורים'''], מאמר ב[[מערכות]] גיליון 449 יוני 2013.
* '''מלחמת ששת הימים ''' [http://www.hi-teach.com/infohub/Main.asp '''ניתוח פעולת פורט סעיד 1967'''] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20140502013346/http://www.hi-teach.com/infohub/Main.asp |date=2014-05-02 }} באתר מורשת חיל הים: אוגוסט 2013.
* '''לחימה ימית במלחמת יום הכיפורים''', פרק י"ד בספר '''ניצחון בסבירות נמוכה''' עורך מיכאל ברונשטיין, הוצאת שרידות, אפי מלצר בע"מ, 2017, עמ' 408–431.
* [http://www.news1.co.il/Archive/002-D-88257-00.html קרבות בזירה הימית במלחמת יום הכיפורים] באתר [[News1 מחלקה ראשונה]].
* [http://www.news1.co.il/Archive/002-D-88411-00.html הניצחון הימי במלחמת יום הכיפורים], באתר חדשות מחלקה ראשונה, 29 בנובמבר 2013.
* [https://drive.google.com/file/d/19_7OCNIB8Qr70Sd9ZHj6aIakhJMwKxnR/view ספינות הסער כוח לוחמת השטח של חיל הים] במסגרת "הערכה אסטרטגית ימית רבתי לישראל 2020/2019" של [[המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית]] ינואר 2020, עמ' 313–329.

<div style="direction: ltr;">
* RADM Eli Rahav, [https://maarchotyamhome.files.wordpress.com/2020/08/missile-boats-warfare-israeli-style.pdf ''' Missile Boat Warfare: Israeli Style'''] United States Naval Insitute Proceeding, 1986
</div>

==לקריאה נוספת==
* [[רנן שור]], '''מטח, הבזק, סוף''' – קרב היתקלות שבו הוטבעה סירת מחבלים על ידי ספינת טילים, [[במחנה]] 22 בנובמבר 1972, עמ' 6–7.
* [[מייק אלדר]], '''שייטת 11''', עמ' 164, 185-197, 206,210-212, 218, 242, 287, [[ספרית מעריב]], 1996
* שמשון עדן, '''אנשי הברזל על ספינות העץ''', עמ' 68, 94, 173, 224, 229, 243, 245, 247, 250 251, הוצאת [[אפי מלצר|אפי מלצר בע"מ]], 2000
* אברהם רבינוביץ, '''ספינות שרבורג''', הוצאת אפי מלצר בע"מ, עמ' 162, 177, 198, 199, 211-213, 242
* [[איתן הבר]], [[זאב שיף]] ודני אשר, '''המלחמה''', [[הוצאת משכל]], 2013, ע' 330.
* מירי לוי שאול, '''איתן למשפחת שאול''', סטודיו נון, 2018.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Eli Rahav|תצוגה=אלי רהב}}
* {{ארכיון יום הכיפורים|אלי רהב|Persons/Pages/EliRahav}}
*{{דבר||שתי טרפדות מצריות הושמדו על ידי חיל-הים בקרב לילי קצר|19670713|1}}, {{דבר||המשך|19670713|30}}
* בני לנדאו, [https://www.idf.il/אתרים/מלחמת-ששת-הימים/כתבות-1/במחנה-1861967/ '''מטאטא בראש התורן''', סיפורו האישי של סרן אלי מפקד הטרפדות הישראליות על השמדת הטרפדות המצריות.] גיליון במחנה 18 ביולי 1967, עמ' 12–13.
* רנן שור, [https://maarchotyamhome.files.wordpress.com/2019/08/bamahane1972.pdf '''מטח הבזק סוף''' קרב היתקלות שבו הוטבעה סירת מחבלים על ידי ספינת טילים], [[במחנה]], 22 בנובמבר 1972.
* זאב פלפל [https://www.youtube.com/watch?v=yBJ1lfV-FjQ דברי אלי רהב במהלך קרב הבערת מיכלי הבניאס] דקות 7:30–12:00 בהקלטה מתוך ארכיון המדינה.
* [https://www.youtube.com/watch?v=e68egvDASrw&t=23m52s תיאור קרב רומני] על ידי [[יצחק שושן]] ואלי רהב בסרט '''סיכומי חיל הים אחרי מלחמת ששת הימים''' מדקה 15 ואילך.
* [[בן כספית]] [https://www.youtube.com/watch?v=CjGuZUUYeY4&t=351s&list=LLvMXXHIuKWhnN6vp-h5i_hg&index=3 הקשר הישראלי] ריאיון עם אלי רהב ו[[ניר מאור]] בנושא [[תקרית ליברטי]] 20 במאי 2012.
* כוכבי אזרן, [https://www.youtube.com/watch?v=49wakhAHi30 '''אלי רהב על מלחמת שלום הגליל'''], 2013.
* אלי רהב, [http://www.news1.co.il/Archive/002-D-88257-00.html '''קרבות בזירה הימית במלחמת יום הכיפורים''' פרק 11] מתוך הספר "ניצחון בסבירות נמוכה", באתר News1 שהתפרסם ב-22 נובמבר 2013.
* אלי רהב, [http://www.news1.co.il/Archive/002-D-88411-00.html '''קרבות בזירה הימית במלחמת יום הכיפורים''' פרק 12] לנ"ל שהתפרסם ב-29 נובמבר 2013.
* דניאל סיריוטי, [https://www.israelhayom.co.il/article/669069 ביטוי לעוצמה הימית של צה"ל, כשספינות חיל הים יצאו לחגוג בארצות הברית.], [[מבצע פעמון החירות]], ריאיון עם תא"ל בדימוס אלי רהב, ישראל היום, 27 ביוני 2019.
* יעקב צוראון ואריה ארזי [https://youtu.be/bmurA2j4CRw שירות בספינות הסער ריאיון עם אלי רהב] "מבט כרמל" נובמבר 2019.
* יעקב צוראון ואריה ארזי [https://youtu.be/-GqbaXwbD4I ספינות הסער במלחמת יום הכיפורים – ריאיון עם אלי רהב] "מבט כרמל" נובמבר 2019.
* [https://haifa-primo.hosted.exlibrisgroup.com/primo-explore/collectionDiscovery?vid=HAU&inst=972HAI_MAIN&collectionId=81198545650002791&lang=iw_IL אוסף אלי רהב] מתוך האוספים הדיגיטליים של [[ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה]]
* כוכבי אזרן, [https://www.youtube.com/watch?v=TMw0haWEkds '''אלי רהב מספר על תפקידו כמפקד טרפדת''', וכמפקד כוח הטרפדות בקרב הרומני], אפריל 2022.
* אלנה רהב והדר שלו, [https://www.youtube.com/watch?v=FS7tBkioiMQ '''דברי תא"ל דימ' אלי רהב על איתן שאול ז"ל'''], עין הוד ערב יום הזיכרון 3 במאי 2022.
* כוכבי אזרן, [https://www.youtube.com/watch?v=TMw0haWEkds '''מראיין את אנשי הטרפדות'''], אפריל–יוני 2022.
* כוכבי אזרן, [https://www.youtube.com/watch?v=J1U6Wyh4qC4 מראיין את אלי רהב על שירותו בחיל הים, חלק א'] ינואר 2023.
* כוכבי אזרן,  [https://www.youtube.com/watch?v=9opwZE4F-OI מראיין את אלי רהב על שירותו בחיל הים, חלק ב'] ינואר 2023.
* [[כוכבי אזרן]], [https://www.youtube.com/watch?v=UKIzid6xA_k  מראיין את אלי רהב על פלגת ספינות סער 4 לימים פלגה 45].

==ביאורים==
{{ביאורים}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{מפקדי שייטת ספינות הטילים}}
{{מפקדי בסיס חיפה}}
{{ראשי מספן הים}}
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:רהב, אלי}}
[[קטגוריה:תתי-אלופים בחיל הים]]
[[קטגוריה:מפקדי שייטת ספינות הטילים]]
[[קטגוריה:מפקדי בסיס חיפה]]
[[קטגוריה:בוגרי בית הספר סמילנסקי (רחובות)]]
[[קטגוריה:בוגרי בית הספר לקציני ים עכו]]
[[קטגוריה:בוגרי המכללה לביטחון לאומי]]
[[קטגוריה:ראשי מספן הים]]
[[קטגוריה:ויקיפדים ישראלים]]
[[קטגוריה:בוגרי קורס חובלים]]
[[קטגוריה:רחובות: אישים]]
[[קטגוריה:מפקדי ספינות טילים]]
[[קטגוריה:חיילי חיל הים במלחמת ששת הימים]]
[[קטגוריה:חיילי חיל הים במלחמת יום הכיפורים]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1940]]
[[קטגוריה:חיילי חיל הים במלחמת לבנון הראשונה]]