אמנואיל זימברקקיס
 | |
| הגנרל אמנואיל זימברקקיס (יושב) | |
| לידה |
1861 נאפפליו, ממלכת יוון .svg){kind=small} |
|---|---|
| פטירה |
1928 (בגיל 67 בערך) אתונה, הרפובליקה ההלנית השנייה |
| מדינה |
יוון  |
| השתייכות |
 צבא יוון |
| תקופת הפעילות | 1881–1920 (כ־39 שנים) |
| דרגה | גנרל |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד אוגדה והגיס להגנת האומה בחזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה. | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה | |
  | |
אמנואיל זימברקקיס (ביוונית: Εμμανουήλ Ζυμβρακάκης; 1861, נאפפליו, ממלכת יוון – 1928, אתונה, הרפובליקה ההלנית השנייה) היה גנרל יווני, מפקד גיס בחזית המקדונית עליו פיקד בקרב סקרה שבמהלכו הובס צבא ממלכת בולגריה.
תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
זימברקקיס נולד למשפחת גולים מהאי כרתים. הוא למד באקדמיה הצבאית היוונית והוסמך בדרגת סגן משנה ב-1881. זימברקקיס נשלח להמשך לימודים באקדמיה הצבאית באורליאן שבצרפת וב-1898 הצטרף כמתנדב למרד כנגד האימפריה העות'מאנית בכרתים, שהוביל להקמת רפובליקה עצמאית באי.
בראשית המאה ה-20 הצטרף זימברקקיס לליגה הצבאית היוונית וב-1909 השתתף בהפיכת גאודי אשר בעקבותיה הוזמן בעצתו, אלפתריוס וניזלוס לעמוד בראש "המפלגה הליברלית היוונית". בהמשך כיהן זימברקקיס כשלישו של המלך גאורגיוס הראשון ועם פרוץ מלחמת הבלקן הראשונה התמנה לקצין המבצעים של אוגדת "סלוניקי" בצבא הממלכה וגילה הצטיינות יתרה במהלך הקרבות[1].
מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ב-8 בדצמבר 1914 הועלה זימברקקיס לדרגת מייג'ור-גנרל. זימברקקיס נאמנו של וניזלוס, יחד עם מספר מצומצם של קציני צבא, הסתייגו ממדיניותה הרשמית של יוון להימנע מכניסה למלחמה לצד מדינות ההסכמה. ב-27 באוגוסט 1916 הוליך זימברקקיס הפגנת המונים שלוו במיליציות חמושות, אל עבר מפקדת מדינות ההסכמה בסלוניקי, שהייתה נתונה תחת ממשל צבאי צרפתי. ב-30 באוגוסט הכריז על הפיכה כנגד המלך קונסטנטינוס הראשון בשל מדיניותו הפשרנית והפרו גרמנית של המלך, במיוחד בסוגיית מקדוניה היוונית[2]. בעידודם של וניזלוס והגנרל מוריס סראי מפקד החזית המקדונית, הקים זימברקקיס את התנועה להגנת האומה. עם זאת, בעיני חלק גדול מאנשי הממשל והצמרת הצבאית המקורבים למלך, נחשב זימברקקיס לעושה דברו של הגנרל סראי[3].
ב-29 בספטמבר הקים וניזלוס ממשלה זמנית בסלוניקי בגיבוי המיליציה של זימברקקיס. ב-26 בנובמבר 1916 הכריזה יוון מלחמה על מעצמות המרכז וב-27 ביוני 1917 הודח המלך קונסטנטינוס הראשון. עד למועד הדחתו הכוח היווני בחזית המקדונית מנה רק את "הצבא להגנת האומה" בפיקודו של זימברקקיס ובהיקף של 25,000 חיילים. לאחר הארגון מחדש שבוצע בצבא בהשראת ראש הממשלה וניזלוס הגיע היקף הכוחות ל-160,000 חיילים שאורגנו ב-10 אוגדות, כאשר זימברקקיס מונה לפקד על גיס שמנה בין אוגדה לשלוש אוגדות[4].
ב-29 במאי 1918 פיקד הגנרל זימברקקיס על הגיס היווני בקרב סקרה והובילו לניצחון על צבא ממלכת בולגריה. בהמשך צורפו כוחותיו למתקפת מדינות ההסכמה לאורך עמק הוארדאר שהובילה לניצחון מעצמות המרכז בחזית המקדונית ובעטייה הכריז זימברקקיס בסוף אוקטובר על יום חג והודיה בקרב הכוחות היוונים[5].
שלהי הקריירה ואחריתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, נמנה זימברקקיס על סגל הממשל הצבאי בחבלי מערב ומזרח תראקיה, אשר חלקם סופח בהמשך לממלכת יוון בהתאם לחוזה ניי והסכם סוור. הוא פיקד על כוחותיו גם במהלך מלחמת טורקיה-יוון, אך בנובמבר 1920 עם הפסדו של וניזלוס בבחירות הכלליות, הודח זימברקקיס שהיה מקורבו מן השירות הצבאי[6]. אמנואיל זימברקקיס הלך לעולמו באתונה ב-1928.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לוקיאנוס הסיוטיס "ההיסטוריה של מקדוניה 1912-1923", באתר macedonian-heritage.gr (באנגלית).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הגנרל אמנואיל זימברקקיס, באתר servinghistory.com (באנגלית).
- ^ Armies in the Balkans 1914-18, "הגיס היווני להגנת האומה" באתר גוגל ספרים (באנגלית).
- ^ Victory 1918, מאת: Alan Palmer, "החזית המקדונית" באתר גוגל ספרים (באנגלית).
- ^ H. Toorenvliet, תקציר ההיסטוריה היוונית 1912–1954 , באתר blikopdewereld.nl (בהולנדית).
- ^ "עדכון על המערכה בבלקנים נכון ל-19 באוקטובר 1918" באתר הניו יורק טיימס
(באנגלית) .
- ^ Ionian vision: Greece in Asia Minor, 1919-1922, "מלחמת טורקיה-יוון" באתר גוגל ספרים (באנגלית).
